פורום אוצר החכמה

נזכר באשכול סמוך.


האם ידועים כיום צאצאים שלו?

היה ממוצא או מיפו?

גר ביפו (שם היה דיין בבית דינו של הראי"ה, ואחר כך חבר משרד הרבנות בת"א), ונעק"ד כשהיה בשבת במוצא.
לגבי צאצאים, לפי זכרוני את ספרון הזיכרון הקטן שיצא אודותיו ערך חתנו (בשם ליזרוביץ'), וממילא יש להניח שלפחות בכיוון זה ישנם צאצאים.

בסוף ימיו עבר לשכונת נוה שאנן במז' ת"א
חתנו ר' מנדל ליזרוביץ' [מאמרו בקונטרס על חמיו מעורר התפעלות]
וגם היה לו בן בדרא"פ כמוזכר שם.
השאלה מי עוד ומה הלאה.

חתנו, מנחם ליזרוביץ, הו"ל בשנת תר"ץ "קובץ מאמרי הערכה" לזכרו, נמצא באוצר (והתמונה משם).
ישנם בארץ חסידי גור משפחת ליזרוביץ, ושמם מנחם, אולי הם נכדיו?

התמונה הזו היא מתהלוכת החזרת ספרי התורה לת"א אחרי הגירוש בתרע"ז.

מה פירוש 'שמם מנחם'? כולם?
יש שם אחד בשם הזה.
עכ"פ לא נראה לי שהם נכדים.

אוקיי, איני יודע אלא מאגרון.
מי הם הרבנים כאן בתמונה?

במרכז הרב עוזיאל, משמאלו הרב שך
מימינו איני יודע אבל יתכן שזה הרב יוסף ן' שמחון ששימש משך תקופה כרב לא רשמי של ספרדיי יפו.

הנה תמונת מצבתו

.

ל"ע יש גם תמונה שלו אחרי רציחתו. הי"ד.

הוגה כתב:ייש"כ שי אבי דוד, אבל איזה פחד.. איזה גודל.. בבקשה:

הרב שז שך.JPG

ניסיתי להקטין. אולי אזכה לשיעור מכווץ בהעלאת תמונות

.

היה לו גם בן בדרום אפריקה.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=121

הרב שלמה זלמן שך
נולד ביום הכפויים תר"ז (1846) בעיר גורז'ד (ליטא) לאביו ר' שרגא פייבוש והיה מצד אביו מצאצאי הש"ך (ר' שבתי כהן , מחבר הפירוש "שפתי כהן" על יורה דעה, חי במאה ה-17) ומצד אמו מגזע הגאון מווילנא.

נתפרסם עוד מילדותו כ"עילוי" ובבחרותו כבר הת חשבו גאוני ליטא בדבריו בשאלות תורה ועניני צבור ובהשפעתו נקטו בטון מתון במלחמתם נגד המשכילים. כבן 20 נשא לאשה את מרת טובה בת הגביר והלמדן ר מנחם מן בעיר חוויידן שבקרבת הגבול הפרוסי. סרב להתפרנס מהרבנות ועסק במסחר יערות ותבואות. הצליח במסחרו ונתחבב על האצילים ועל הבישוף שבעירו, ניצח אותם בויכוחי דת ואמונה והשפיע עליהם להתיחס בטוב ליהודים. הנסיעות לרגל מסחרו באחוזות וביערות הפריעוהו מלימוד תורה כחפצו,

ולכן חיסל את עסקיו אלה ופתח בית-מסחר סיטונאי לעורות ולצרכי סנדלרות ונתמנה, לנציג בתי-חרושת מעבר לגבול. אך את התעסקותו העיקרית ראה בלימוד תורה - והרצה לפעמים הרצאות-אורח בתלמוד ובספרותו בישיבת טלז. נתן עזרה לנצרכים ביד רחבה ונזהר מאד שלא לתבוע יהודי לערכאות אפילו כשהיה חייב לו סכומים גדולים.

כשפרצה מחלוקת בין הרבנים בעד ונגד חיבת ציון ושני הצדדים משכוהו להצטרף אליהם, סרב להשמיע את קולו ולהתערב בריב, אך למעשה פתר את השאלה לעצמו בחיסול עסקיו ובעליה לארץ-ישראל עם אשתו ובני-ביתו.

באלול תרס"ד הגיע לארץ והתישב בדירה קטנה ודלה (אחרי שדר בבית גדול ומהודר בחו"ל) בשכונת נוה שלום ביפו. השתתף ביסוד בית-חרושת לעיבוד עורות ואחרי שהפסיד בו סכום ניכר פרש מעסקים, חי על כספו ועסק רק בתורה. נענה להשתדלות הרב קוק זצ"ל והסכים לשמש דיין ברבנות של יפו, אך משכורת סרב לקבל. הודות לבקיאותו במסחר ולחריפות שכלו ידע במשפטי דין-תורה. למצוא את הדרך הישרה אף במשפטים מסובכים ביותר ולישב את הסכסוכים לשביעת רצון שני הצדדים. לא פעם היה עוזר בכספו לבעלי-דין עניים שיצאו חייבים בדין, שיוכלו לשלם מה שפסק-דינו הטיל עליהם, וכן היה משתדל להשפיע על הצד הזוכה שיתנהג ברחמים כלפי הצד החייב, במקרה שההוא היה עני מרוד. באותו זמן קרא תלמוד בישיבה שיסד הרב קוק ביפו,במלחמת-העולם הראשונה יצא עם גולי יפו לפתח-תקוה. גם שם פנו אליו בעלי-דין שיפשר ביניהם, אך הוא סרב לעסוק בשיפוט במקום שיש בו רבנים קבועים.

אחרי המלחמה המשיך לשרת את הצבור כחבר משרד הרבנות בתל-אביב-יפו בדרך שנהג בה לפני כן. בקיץ תרפ"ח הסתבך בענין ביש, כשהחזיר לאחד הצדדים בדין-תורה שטר מושלש על סמך מכתב מזויף מאת הצד שכנגד וחיפש אפשרות לשלם לנפגע את ההפסד מכיסו, אך בהתערבות רב אחר, שאיים על האשם במשפט פלילי, החזיר הלה את השטר. יסורי הנפש בעקב ענין זה מוטטו את בריאותו של הרב הזקן ולעצת רופאיו נסע להבראה למוצא. גם בשנה שלאחריה נסע שמה להבראה, ושם נהרג בבית מקלף בידי מרצחים ערבים בעת הפרעות ביום י"ח אב תרפ"ט ונקבר על הר הזיתים בירושלים.

מתוך האנ' לחלוצי הישוב http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/131

תיקו כתב:בקיץ תרפ"ח הסתבך בענין ביש, כשהחזיר לאחד הצדדים בדין-תורה שטר מושלש על סמך מכתב מזויף מאת הצד שכנגד וחיפש אפשרות לשלם לנפגע את ההפסד מכיסו, אך בהתערבות רב אחר, שאיים על האשם במשפט פלילי, החזיר הלה את השטר.
מתוך האנ' לחלוצי הישוב http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/131

זה היה הגה"ח רבי יונה הוכמן זצ"ל, הדיין ורב ביהכנ"ס "יבנה"

היה לו עוד חתן בשם מאיר.

המחקר כתב:היה לו עוד חתן בשם מאיר.

פרטים?

מרן הראי"ה זצ"ל העריכו מאוד ובעיקר כנראה את שקדנותו ויש במאמרי הראיה מאמר הערכה עליו

בן אליהו כתב:מרן הראי"ה זצ"ל העריכו מאוד ובעיקר כנראה את שקדנותו ויש במאמרי הראיה מאמר הערכה עליו

?

כדאי לבדוק עם בית ילין במוצא, אולי יש להם פרטים נוספים, וכן למצוא דרכם מספר טלפון של מחברי הספר 'מוצא' - מר ברוזה ובתו שהזכירו את ר' זלמן בספרם, אולי היו בקשר עם המשפחה

אין במאמרי הראיה מאמר עליו? ייתכן שטעיתי על כל פנים אני זוכר בבירור מאמר של הראי"ה עליו

בן אליהו כתב:אין במאמרי הראיה מאמר עליו? ייתכן שטעיתי על כל פנים אני זוכר בבירור מאמר של הראי"ה עליו

נדמה לי שזהו אותו מאמר שנדפס ג"כ ב"קובץ מאמרי הערכה" לזכרו, הנ"ל.

היה לו אח ר' שמואל שך מרבני שיקגו, שהיה חותנו של ר' יוסף חיים קגן, בנו של ר' אהרן כהן חתן הח"ח.

ב"ה

פנחס גראייבסקי כתב את "חללי בת עמי" לזכר חללי פרעות תרפ"ט ועליהם, והדברים על הרב שך מיפו מופיעים בעמוד העשירי (בעימוד הספר מופיע למעלה "ג'", אך בינו לבין "ב'" [על משפחת מקלף הי"ד ממוצא] מופיעים ארבעה עמודי תמונות): http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36712&pgnum=10

לגבי אחיו הגאון ר' שמואל זצ"ל יש לציין שהיה מגדולי רבני שיקאגו. הקשר לח"ח יותר בפירוט: בתו מרת רבקה נישאה לרב יוסף חיים הכהן קגן זצ"ל ששימש כרב ביהכנ"ס "קהלת יעקב" בשיקאגו [וכן אחיו הרב שלמה הכהן קגן זצ"ל כיהן כרב בשיקאגו בביהכ"נ "בני משה"] והיה נכדו של מרן הגאון הח"ח זצוק"ל ובנם של מרת גיטל, בת הח"ח, והגר"א הכהן שחיבר את "עבודת הקרבנות" ועוד חיבורים.

וכן יש להם קשר למשפחת הגר"א: ר' שלמה זלמן ואחיו הם נכדיו של הגאון המפורסם הרב אליהו רגולר זצוק"ל, בנו של הגאון הרב אברהם רגולר זצוק"ל, בעל "מעלות התורה" ואחי הגר"א.

גוראריה כתב:בסוף ימיו עבר לשכונת נוה שאנן במז' ת"א
חתנו ר' מנחם מנדל ליזרוביץ' [מאמרו בקונטרס על חמיו מעורר התפעלות]
וגם היה לו בן בדרא"פ כמוזכר שם.
השאלה מי עוד ומה הלאה.

נשא לאשה את מרת רחל לבית שך ובתם חנה נישאה לאברהם וילנציק ששירת בצה"ל והגיע לדרגת רב-סרן והיה סגן נשיא לשכת המסחר תל-אביב-יפו (עליו כאן: http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2621).

בור ועם הארץ כתב:היה לו אח ר' שמואל שך מרבני שיקגו, שהיה חותנו של ר' יוסף חיים קגן, בנו של ר' אהרן כהן חתן הח"ח.

ערכו באתר קברים
http://kevarim.com/rabbi-shmuel-shach/

כמה תיאורים (מחרידים) על רציחתו של רש"ז שך במוצא מתוך הספר, תרפ"ט-שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי מאת הלל כהן (ירושלים 2013)