פורום אוצר החכמה

יהודי ישיש, איש ספר כפשוטו. גר כיום אצל בנו בלייקווד. סבו הגאון ר' יוחנן פרעשיל רב בגליציה מחבר ספר וישב משה http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?100825& .
יש לו בן בירושלים ת"ח מופלג ר' חגי, חיבר ספר בחגוי הסלע ג' חלקים (לע"ע) http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?153114&.

איש_ספר כתב:פגשתי אותו לפני כעשור באיזה כינוס, כשהוא נשען על מקלו ועיניו הטובות מאירות מזגוגיות משקפיים עבות, שאלתי אותו (כדי לעשות לו נח"ר) למה לא מוציא את רשימותיו שפרסם במשך השנים בעיתונים ומאספים, בתוך ספר מכורך, אבל הוא היה יותר חכם ממה שחשבתי, ואמר יש דברים יותר חשובים מהמאמרים שכתבתי....

איש_ספר כתב:פגשתי אותו לפני כעשור באיזה כינוס, כשהוא נשען על מקלו ועיניו הטובות מאירות מזגוגיות משקפיים עבות, שאלתי אותו (כדי לעשות לו נח"ר) למה לא מוציא את רשימותיו שפרסם במשך השנים בעיתונים ומאספים, בתוך ספר מכורך, אבל הוא היה יותר חכם ממה שחשבתי, ואמר: יש דברים יותר חשובים מהמאמרים שכתבתי....

ישבב הסופר כתב:הוא גר כיום בלייקווד, נכון?

מתפעל כתב:השווער של ר' טוביה פרשל הי"ו היה אדמו"ר חסידי במונטריאול, ר' דוד פלאם זצ"ל משושלת אולסק בעלזא.
ר' דוד הנ"ל היה חתנו של ר' משה'לע לאנגנער זצ"ל אדמו"ר מסטרטין טורונטו.

חכם באשי כתב:ואם ר"ט פרשל עצמו לא ליקט את גזרי עיתוניו, ניתן לפנות לר"ש אשכנזי, שליקטם יפה יפה...

למאי_נמ? כתב:דוגמאות למאמריו ברשת:
1) יחד לעולם - הצופה
2) הבבליוגרף ר' יהודה רוזנשטיין ז"ל - הדרום (נ.י. תשל"ח)
3) על מנהג סדר משונה אצל יהודי צפון אפריקה - אור ישראל (מאנסי ניסן תשנ"ט)

חכם באשי כתב:נו, לא חבל על מה שכתב ר"ט פרשל? בין אם מדובר בזכרונות ו'רשומות' ובין אם מדובר במאמרים יותר תורניים ומחקריים.
לדעתי, ראוי לבניו להקים את שם המת על נחלתו, ויפה שעה אחת קודם!

מתפעל כתב:הבת שלו הוציאה לאור ליום השלושים שלו, חוברת שבהם אספה הרבה מאמרים שלו.

וכמו כן בהתחלה קורות חייו.

ומענין לענין באותו ענין. אשאלך: מה טעם נקרא הסדר השני מועד בלשון יחיד, ולא מועדים בלשון רבים, כדרך שנקראו חמשת הסדרים (זרעים. נשים. נזיקין. קדשים. טהרות).
וראיתי לר"ח אלבק (בפתיחתו לסדר מועד) הנותן טעם: כנראה, מפני שכלולים בו גם שקלים ותענית שאינם מועדות, אבל יש להם מועד וזמן קבוע. וכן יש זמן קבוע לקריאת המגילה והתורה. ב'מועד' שמובנו זמן השתמשו בלשון יחיד, כמו שאמר ר' עקיבא (פסחים ו ב): הבא לי מועד לאלו כמועד לשחיטה. וכדרך לשון המקרא (עי' בר' יז כא, דב' טז ו, הושע ב יא). עכ"ל. ואנכי לא אדע מה טעם בחר רח"א דוקא בשלוש הדוגמאות בשעה שיש עוד ארבעים פעמים במקרא מועד במובן זמן!
גם כאן אשאלך: שמא יש לך טעם נוסף. הודיעני נא ואודך.
והנה ר' משה אלמושנינו בראש פירושו לאבות (פרקי משה, שאלוניקי שכג) שואל: למה הוצרך רבינו הקדוש, מסדר המשניות, להזכיר פה סדר קבלת התורה בראש המסכתא הזאת, ולמה לא הזכירו בראש סדר זמנים או ס' נשים או ס' נזיקין או כ"א משאר הסדרים. עכ"ל. וכבר עמד על כך רבנו עובדיה מברטנורה. עי' שם מ"ש. אולם מדברי רמ"א למדנו, שבזמנו קראו לסדר מועד סדר זמנים, כנראה, בהשפעת משנה תורה לרמב"ם, שהכניס הלכות סדר מועד בסדר זמנים! גם בהקדמתו לפה"מ הוא כותב: וכאשר השלים לדבר על הזמנים וחובותיהם וכל מה שנחבר עליהם, חתם הענין במסכת חגיגה, שענינה בחובת שלש רגלים. [אך למען האמת עלי לצין, כי התרגום המדויק הוא: הפרקים [אלפצול]! וכן תרגם ר"י קאפח (בדף כז רע"א): וכאשר גמר לדבר על הפרקים וחובותיהם וכל הנספח להם, חתם במסכת חגיגה, לפי שהיא מחובת שלשה [במקור הערבי: שלש וכצ"ל!] רגלים.]
גם במשניות ע"פ כף נחת (ויניציאה שסט) כתוב בשער: זמנים (במקום מועד). וכן במשניות שהדפיס ר' מנשה בן ישראל באמ"ד (שצא-שצב) וגם במשניות המנוקדות שהדפיס באמ"ד (תו) כתוב בשער: זמנים! וזכור לטוב ר' טוביה פרשל נ"י, שהעיר על כך בהצופה (מיום כו באלול תשסא, דף 12).

חכם באשי כתב:אין בידי לסייע, אך אצטט לך ממכתבו של ר"ש אשכנזי לאי מי, ובסופו הוא מפנה, כנראה, לרשימתו הנזכרת של ר"ט פרשל, אולי זה יקדם אותך במשהו:

ומענין לענין באותו ענין. אשאלך: מה טעם נקרא הסדר השני מועד בלשון יחיד, ולא מועדים בלשון רבים, כדרך שנקראו חמשת הסדרים (זרעים. נשים. נזיקין. קדשים. טהרות).
וראיתי לר"ח אלבק (בפתיחתו לסדר מועד) הנותן טעם: כנראה, מפני שכלולים בו גם שקלים ותענית שאינם מועדות, אבל יש להם מועד וזמן קבוע. וכן יש זמן קבוע לקריאת המגילה והתורה. ב'מועד' שמובנו זמן השתמשו בלשון יחיד, כמו שאמר ר' עקיבא (פסחים ו ב): הבא לי מועד לאלו כמועד לשחיטה. וכדרך לשון המקרא (עי' בר' יז כא, דב' טז ו, הושע ב יא). עכ"ל. ואנכי לא אדע מה טעם בחר רח"א דוקא בשלוש הדוגמאות בשעה שיש עוד ארבעים פעמים במקרא מועד במובן זמן!
גם כאן אשאלך: שמא יש לך טעם נוסף. הודיעני נא ואודך.
והנה ר' משה אלמושנינו בראש פירושו לאבות (פרקי משה, שאלוניקי שכג) שואל: למה הוצרך רבינו הקדוש, מסדר המשניות, להזכיר פה סדר קבלת התורה בראש המסכתא הזאת, ולמה לא הזכירו בראש סדר זמנים או ס' נשים או ס' נזיקין או כ"א משאר הסדרים. עכ"ל. וכבר עמד על כך רבנו עובדיה מברטנורה. עי' שם מ"ש. אולם מדברי רמ"א למדנו, שבזמנו קראו לסדר מועד סדר זמנים, כנראה, בהשפעת משנה תורה לרמב"ם, שהכניס הלכות סדר מועד בסדר זמנים! גם בהקדמתו לפה"מ הוא כותב: וכאשר השלים לדבר על הזמנים וחובותיהם וכל מה שנחבר עליהם, חתם הענין במסכת חגיגה, שענינה בחובת שלש רגלים. [אך למען האמת עלי לצין, כי התרגום המדויק הוא: הפרקים [אלפצול]! וכן תרגם ר"י קאפח (בדף כז רע"א): וכאשר גמר לדבר על הפרקים וחובותיהם וכל הנספח להם, חתם במסכת חגיגה, לפי שהיא מחובת שלשה [במקור הערבי: שלש וכצ"ל!] רגלים.]
גם במשניות ע"פ כף נחת (ויניציאה שסט) כתוב בשער: זמנים (במקום מועד). וכן במשניות שהדפיס ר' מנשה בן ישראל באמ"ד (שצא-שצב) וגם במשניות המנוקדות שהדפיס באמ"ד (תו) כתוב בשער: זמנים! וזכור לטוב ר' טוביה פרשל נ"י, שהעיר על כך בהצופה (מיום כו באלול תשסא, דף 12).

איש_ספר כתב:מאמרו של ר' בנימין קלוגר שפורסם בהמודיע

הקובץ המצורף איש תבונות.pdf לא זמין יותר.

איש_ספר כתב:תחפש באוצר בחגוי הסלע למר בנו שליט"א, ועי' מעבר לשער.