רב ייחודי זה אינו ידוע כמעט בימינו למרות שנמנה על גדולי דור דעה.
בויקיפדיה
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7% ... 7%9E%D7%A1 כתב מאן דהוא ערך מושקע בעניינו וראה שם מקורותיו המעניינים:
הרב יעקב קלמס (בכתיב יידי: קעלעמס, אב ה'תר"מ, 1880 - כ"ו בשבט ה'תשי"ג, 1953) היה רבה של מוסקבה וחבר מועצת הרבנות הראשית בימי קום מדינת ישראל.
הרב קלמס למד בישיבות ווילנה וקובנה והוסמך לרבנות על ידי הרב ליב רובין מוילקומיר, הרב יצחק מוילקומיר והרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין. היה רב בפושלוט (1904-1910)[1], בסלאק שבפלך קובנה[2], ובבוגורודסק (פלך מוסקבה). בראשית שנות ה-20, לאחר פטירת הרב של מוסקבה, הרב שמואל רבינוביץ, נתבקש למלא את מקומו, אך סירב. הוא התפרנס ממסחר, היה רב בית כנסת חב"ד מרינה רושיצא וחבר ועד הקהילה היהודית במוסקבה[3]. בין השאר טיפל בענייני הרבנות והקים בית דין בעיר. בשנת תרפ"ח הסכים לקבל על עצמו את רבנות מוסקבה[4] ובמהלך כהונתו היה לדמות מרכזית ביהדות ברית המועצות[5] ובדאגה להמשך קיום התורה בברית המועצות. ביתו היה פתוח לרבנים שנרדפו, הוא תמך בהם מכספו[6] והיווה כתובת לתלמידים ורבנים רבים שחפשו דרך לצאת מברית המועצות[7]. היה פעיל בועד הרבנים ברוסיה בהנהגתו של הרב יוסף יצחק שניאורסון, שפעלה לקיום היהדות בברית המועצות.
בכסלו ה'תרצ"ד עלה לארץ ישראל דרך אודסה ביחד עם אשתו ושתי בנותיו[8]. בתחילה התיישב ברחוב ביל"ו בתל אביב ופעל כבורר[9]. בדצמבר 1936 נבחר למועצת הרבנות הראשית[10]. ונבחר מחדש בבחירות ב-1945[11]. היה חבר בהתאחדות הרבנים פליטי רוסיא ושאר ארצות, שסייע לרבנים פליטים ולצורך כך נסע בשנת 1940 לאסוף כספים בארצות הברית[6][12]. בשנת 1947 יצא שוב בשליחות לארצות הברית לאסוף כסף להקמת שיכון הרבנים בירושלים והרב משולם ראטה מלא את מקומו באופן זמני[13]. בינואר 1953 נפטר הרב קלמס מהתקף לב בעת ששמע ברדיו על משפט הרופאים[14][15].
השופט חיים כהן תיאר את הרב קלמס כדיין[16]:
"הרב קלמס היה מהיר בדיבורו וחד בלשונו. לא הסתיר מבעלי הדין או מעורכי הדין את דעתו השלילית עליהם, ולא היה מוכן לבזבז זמן שיפוטי חינם. שניהם היו בקיאים וחריפים ועוקרי הרים - הרב פרנק הקשיב גם לטענות שלא היה בהן ממש, והרב קלמס הפסיק את הטוען מיד והעמיד אותו על טעותו".
על דברים אלו יש להוסיף שהרב קלמס היה נושא ונתן בדברי תורה עם גדולי ישראל בדורו ורבות מהתשובות של הרב הרצוג מופנות אליו. וכן בכתבי הרב פרנק, הרב יעקב עדס (וראה בשו"ת חדות יעקב או"ח יח- אגב תשובה הנוגעת לגיטין ואיני יודע מדוע היא באו"ח- כך כותב אליו הרב עדס: כבוד מעלת הגאון המפורסם, חנותו של בשם, סיני ועוקר הרים, דובר צדק ומגיד מישרים, נחבאו מפניו שרים, ומלכים יכתירוהו כתרים, דין הוא הדר כקש"ת כמוהרר"י קלמס שליט"א, יהי ה' עמו וירבה את שלומו, וינחהו במעגלי צדק למען שמו.
גאון יעקב ופאר הזמן! קראתי בכל לב דברי הדר"ג ואנהירנהו עיינין בכמה הילכתא גברוותא דאיכא למשמע מינייהו ואני מודה להשי"ת ששם חלקי להיות במחיצתו, וליהנות מזיו תורתו, ומחדש בטובו בכל יום תמיד, פירות הנושרין מפה קדשו הם מתוקים וערבים כפירות גנוסר, יהי רצון שהשי"ת יתמיד בריאותו וקווי ה' יחליפו כח, ויפוצו מעיינותיו חוצה, ומלאה הארץ דעה, ובדעת חדרים ימלאו.
ועתה ירשני הדר"ג לישא וליתן בדב"ק עם היות שיודע אני בעצמי שאיני כדאי ומי יבא אחרי המלך, אמנם איני בא לחלוק אלא להתלמד וכך דרכה של תורה, ומתוך כך רווחא שמעתא. ) ועוד.
בספר הזכרון אדרת אליהו (ראם) נדפסה התכתבות שלו עם החזון איש בעניין כשרות גט מבוכרה.
סיפור מעניין מובא עליו בספר דף על דף ב"ק מא. שר"י קלמס היה שליח להביא שאלה מהאו"ש לרוגאצ'ובר עיי"ש
נשאלת השאלה, איה כתביו של גאון זה? האם קיימים הם ומה נעשה בהם.
יבואו חכמים ויספרו בענייניו ובתורתו.