המשנ"ב הביא מהשו"מ שיש להסתפק בזה, וראיתי שגם הגרצ"פ פרנק זצ"ל דיבר בזה (ראיתי את דבריו בחידושי הר צבי על שבת כג. על הא דר' זירא ומקורו במקראי קודש כידוע).
וראיתי להלכה שפוסק הרב שלזינגר במועדי קדשך (עמ' קסב ואילך מהד' מסה"ק) שיוצא ידי חובת. וכן ראיתי בחזו"ע חנוכה (עמ' צז כמדומה ואילך) והתקשיתי מעט בדברי הרב עובדיה זצ"ל, שעיקר דיונו שם אי שייך פסול מצהב"ע בדין דרבנן ודן בדברי השו"ע או"ח תרמט גבי לולב בשאר הימים, ובהמשך דבריו מקשה קושיה נפלאה (ראיתי אותה לראשונה בקבא דקשייתא צו כמובן שבקבא דתירוצא הביא תירוץ פשוט וישר) מיו"ד סי' שמ סכ"ט גבי קורע בגד גזול שלא יצא ידי קריעה אף שהיא דרבנן, וממוצא דבריו שם משמע שהעיקר לומר שאין פסול מצהב"ע בדין דרבנן, אבל בחזו"ע אבלות ח"א עמ' רנד ואילך שעמד בסתירת דברי השו"ע משמע ממנו שהעיקר שאף בדרבנן שייך פסול מצהב"ע, אולי אפשר קצת לדחוק שהעיקר שאין פסול בדרבנן ואף אם תאמר שיש פסול נאמר שהעיקר בחנוכה זה פרסומי ניסא אף בגזול וכמו שכתב בעצמו סברא זו בשם אחד הפוסקים, וצ"ב.