רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה פרק ד הלכה ה
אין מדליקין נרות חנוכה קודם שתשקע החמה אלא עם שקיעתה לא מאחרין ולא מקדימין, שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה מדליק והולך עד ב שתכלה רגל מן השוק, וכמה הוא זמן זה כמו ג חצי שעה או יתר, עבר זמן זה אינו מדליק, וצריך ליתן שמן בנר כדי שתהיה דולקת והולכת עד שתכלה רגל מן השוק, הדליקה וכבתה אינו זקוק להדליקה ד פעם אחרת, נשארה דולקת אחר שכלתה רגל מן השוק אם רצה לכבותה או לסלקה עושה.
א. מה זה חצי שעה או יתר? מתי נאמר שיותר מכך ולא משמע שכוונת הרמב"ם שנסתפק מהו השיעור?
ב. מניין לרמב"ם שכלתה רגל מן השוק שיעור זמן לכאורה זהו פשוט הזמן שיש ברה"ר אנשים שרואים ואפשר לפרסם להם את הנס . וכך כתבו במפורש ראשונים אחרים וצ"ע מה מחלוקתם?
ג האם יש מקור לדעת הרמב"ם להליק מהשקיעה?
ונראה שיש שאלה האם כלתה רגל הוא סימן לשיעור זמן או שמדובר בסיבה שיש אנשים שרואים ואפשר לפרסם להם את הנס
תלמוד בבלי מסכת מנחות דף לו עמוד א
ועד מתי מניחן? עד שתשקע החמה, רבי יעקב אומר: עד שתכלה רגל מן השוק, וחכמים אומרים: עד זמן שינה; ומודים חכמים לר' יעקב, שאם חלצן לצאת לבית הכסא או ליכנס לבית המרחץ ושקעה חמה, שוב אינו חוזר ומניחן.
רש"י מסכת מנחות דף לו עמוד א
שתכלה רגל מן השוק - לאחר שחשכה.
מודים חכמים לרבי יעקב שאם חלצן כו' אין חוזר ומניחן - דלילה לאו זמן תפילין הוא כדאמרינן לקמן.
תוספות מסכת מנחות דף לו עמוד א
רבי יעקב אומר עד שתכלה רגל מן השוק וחכמים אומרים עד זמן שינה - רבי יעקב וחכמים סבירא להו דלילה זמן תפילין אלא חיישינן לשמא ישן בהן ועביד רבי יעקב הרחקה טפי מדרבנן, מ"ר.
דהיינו לרש"י בין לרבנן בין לר' יעקב לילה לאו זמן תפילין ולכן לרבנן אם חלצן אסור בלילה להניחן אבל מותר להשהותם עד זמן שינה (כך דעת הרמב"ם)
ולר' יעקב אסור להניחם לאחר שחשכה דהיינו סוף שקיעה והיינו לאחר שתכלה רגל שמאז זמן האיסור- ואם כן תכלה רגל הוא לסימן בעלמא.
ולפי התוס' , בין לרבנן ובין לר' יעקב לילה זמן תפילין, אלא שיש חשש שינה בתפילין, ולענ"ד ההבנה הפשוטה בתוס' שם שחשש שינה גובר לאחר שתכלה רגל מן השוק. ותכלה רגל מן השוק הוא סיבה ולא סימן.
ולפיז הרמב"ם שפסק שלילה לאו זמן תפילין ואם כן ר יעקב אוסר היות עם תפילין משחשיכה דהיינו סוף השקיעה, ותכלה רגל הוא לסימנא בעלמא לעד חשיכה, ואם כן גבי חנוכה גם כן סימן הוא לשיעור עד חשיכה ולכן כתבהרמב"ם שיעור זמן מדויק אלא כתב "והוא כמו חצי שעה או יתר" וצריך לומר שזה תלוי בחשיכה בפועל.
ואפשר לבאר עוד בטעם זמן זה שצריך להדליק נרות חנוכה בצורה שיהיה ניכר שמדליק לפרסומי ניסא, ואם מדליק בלילה נראה כמדליק לאורה ואם מדליק ביום שרגא בטיהרא מאי אהני אמנם מהשקיעה עד חשיכה אין דרך להדליק כי עדיין יש אור בחוץ אמנם הדלקת האור כבר ניכר.