סייג לחכמה כתב:עיין בספר ערוגת הבושם בתחילת פרשת מקץ דעמד על קושיא זו, ומישבה בכמה אופנים נפלאים
מה שנכון נכון כתב:סייג לחכמה כתב:עיין בספר ערוגת הבושם בתחילת פרשת מקץ דעמד על קושיא זו, ומישבה בכמה אופנים נפלאים
הוא לא שואל "איך יכולים להשכיח תורה שכבר למדו". הוא שואל שהסדר בתפלה היה צריך להיות: מתחילה "להעבירם מחוקי רצונך", ואח"כ "להשכיחם תורתך", כי כך מהלך הדברים שההשכחה תבוא (באופן ודאי) במשך הזמן ממילא ע"י שיעזבו החוקים, וזו הדרך שעל ידה היו גורמים היונים לשכוח את התורה.
וע"פ הפשט בלא"ה 'שכחה' היינו אבוד ה'זכר', כמו ונשכח כל השבע, ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך, אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, [ואנשי סדום רצו 'לשכח תורת רגל מארצם' (סנהדרין קט.). גזרה על המת שישתכח מן הלב. ועוד הרבה כי"ב]. וזו הכוונה בלשונות שכיחה וזכירה המתיחסות לה'. וכן בנד"ד אי ההתעסקות בתורה ואי קיומה הן שכחתה, ולא פריחת הידע מהראש. [והשווה לנוסח: "לבטלם מתורתך"].
לשכחם תורתך ע"ש (ירמיה כג, לז) להשכיח את עמי שמי. ואין לומר מתורתך במ"ם תחלה אלא תורתך בלא מ"ם וכן הוא בסדר רבינו סעדיה וכן כתב ה"ר מאיר מרוטנבורק. ולהעבירם מחוקי רצונך ע"ש (ישעיה כד, ה) כי עברו תורות חלפו חק שגזרו עליהם גזר שלא יקיימו ראש חדש שבת ומילה שהם עיקרי התורה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 14 אורחים