שומר מסורת כתב:אליחי, נעלם ממך [ומעוד כמוך..] ד' החת"ס בדף כא - על האיסור בהדלקה לנשים מפני כל כבודה.
נוטר הכרמים כתב:ב. מדברי הרמב"ם ליכא למישמע מידי, כי הוא מיירי על הדלקת בעל הבית בעבור הנשים, ובזה ודאי ל"ש סברת כל כבודה.
שומר מסורת כתב:אליחי, נעלם ממך [ומעוד כמוך..] ד' החת"ס בדף כא - על האיסור בהדלקה לנשים מפני כל כבודה
מנחם זאב צוקרמן כתב:ואם המנהג הוא כבימינו שבני הבית מדליקין בעצמם, לא בשביל עצמם הם מדליקין אלא בשביל בעל הבית, כדי שבכך הוא יקיים דין מהדרין, וכולם יוצאים יחד מהדרין, כאשר כל הבית כולו מדליק נר איש וביתו.
אליחי כתב:הנה בעיקר הדין איתא בגמרא והמהדרין מן המהדרין נר לכל א' וא'. ופשטות ד' הגמ' וכן מבואר בר"מ פ"ד מה' חנוכה ה"ב שבעל הבית מדליק לכולם, וכמו שכת' הר"מ שאם היו לו עשרה בני בית ביום הראשון מדליק עשרה ביום השני עשרים וכו'. וכן פשטות רוב לשונות הראשונים. והנה השתא נהגו שכ"א מדליק לעצמו ואף בזה יוצאים ידי מהדרין, וכמש"כ רמ"א.
והנה אף שכן נהגו לגבי עצמן של בנים שידליקו הם ולא אביהם, מ"מ גבי נשים שאינם מדליקות משום מה, לכאו' אם רוצה בעל הבית לקיים מהדרין ידליק אף על נשים שבביתו, ולא שייך בזה לגריעותא דכל כבודה בת מלך פנימה. וכיון שבזה לא נהגו שהנשים מדליקות לעצמן, הלכך נשאר ההידור על בעל הבית להדליק עליהם.
עוד נראה שמעיקר דין המהדרין שמדליק בעל הית על כל בני ביתו לכאו' אף על בניו הקטנים ביותר מדליק, כיון שעושים פרסומא ניסא לכל א' שהיה באותו הנס ואף תנוקות היו באותו הנס (שהרי גזרו אף על המילה, ועל חינוך הקטנים ביותר). הלכך אף לאחר המנהג עדיין יש מהדרין על בעה"ב להדליק על כאו"א מבני ביתו שאינו מדליק משום מה, אם משום שכבודה פנימה אם משום שקטן הוא. וכן מכיר אני לחכם אחד שנוהג כן.
שו"ר בשלטי גבורים בסוגיא בשבת שהביא דברי ריא"ז שמדליק על נשים אבל לא על הקטנים שלא הגיעו לחינוך כמו שנתבאר בספר הראיות. ולא ידעתי מה הוא ספר הראיות. וצריך לברר אם דעת יחידאה הוא או שכן דעת כל רבותינו הראשונים.
הלמד מכל אדם כתב:מהו המקור הראשון למנהג שאין בנות נוהגות להדליק נ"ח בשביל מהדרין? (כוונתי למקור המנהג ולא להסברו של המנהג שהסביר החת"ס)
חיוב הדלקת נר חנוכה הוא משתי סיבות: זכר לנס פח השמן, זכר להדלקת המנורה בבית המקדש. והדלקת המנורה במקדש היא חיוב הציבור, ונשים אינן בכלל "ציבור" (זבחים עה.), ולכן הן מחוייבות רק בחיוב הראשון - זכר לנס (מועדים וזמנים סי' קלג, ירושלים תשכא, עמ' סד-סה). וההידור של "מוסיף והולך" הוא זכר לנס, וההידור שכל אחד ואחד מדליק הוא זכר להדלקת המנורה במקדש, ובזה אין לנשים חלק (הרב משה שטרנבוך - שם, תשובות והנהגות ח"ב סי' שמב אות ז, עמ' רפט).
בברכה המשולשת כתב:כמדומני שההסבר המפורסם הוא שהלל ועל הניסים זה על נס המלחמה והדלקת הנרות זה בגלל נס פח השמן.
ומיהו אינו מתיישב כל כך המנהג דלהיות אשתו כגופו חסורי מחסרא ופנה הדרה כי מגרעות מהצאצלים והצפיעות דהן מדליקין והיו למאורות ועקרת הבית אל תופע עליו נהרה. ומפשט דברי הרמב"ם וריא"ז משמע כשמדליקין נר לכל א' גם אשתו בכלל
ברזילי כתב:אף ר' משה פיינשטיין הורה בביתו כי בחורות תדלקנה בפני עצמן (למהדרין מה"מ)
דיוניםבהלכה כתב:במשנ"ב סימן תרע"ה סק"ט הביא בשם העולת שמואל דאשה יכולה להדליק בעצמה ולברך כמו כל מצוה שהזמן גרמא הגם שבעלה הדליק כבר ואשתו כגופו. ופלא שהרי המשנ"ב בסימן תרע"ז סקט"ז הביא חבל הפוסקים שאין לאיש להדליק בברכה כשאשתו מדליק עליו בביתו אפי' כשמכוין שלא לצאת בו, וכן נקט שם להלכה ודלא כהרמ"א בשם המהרי"ל, ולכאו' זה סתירה לד' המשנ"ב בס' תרע"ה
נא ליישב.
???לעומקו של דבר כתב:כשם שאומרים שהמנהג בבית הרב דבריסק היה שהפנויות מדליקות נר שבת
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 24 אורחים