חובה לאכול בשר ויין בחנוכה?

[כהן]

במשנה ברורה סי' תקכ"ט ס"ג כתב בשם תשו' בית יעקב "ואפילו הוא מסגף עצמו מפני תשובה בכל ימות השנה שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בשבתות ויו"ט וחנוכה ופורים חייב לאכול ולשתות"
ולכא' הדברים מחודשים מאוד וצע"ג

[גאולה בקרוב]

למה מאד מחודשים?
דעת הרבה ראשונים (רמב"ם, תוס' תענית, ועוד) שיש מצות "שמחה" בחנוכה, וראה בב"ח תחילת הל' חנוכה ובספר מצות ראיה, וכידוע הגמ' בפסחים שאין שמחה אלא בבשר ויין!

[נוטר הכרמים]

הנה קטע מתוך דברי מו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א בענין.

בדין שמחה והלל בחנוכה

כתב הרמב"ם בפ"ג מהלכות חנוכה ה"ג: "התקינו חכמים וכו' שיהיו שמונת הימים האלו שתחילתן מליל חמשה ועשרים בכסלו ימי שמחה והלל" וכו'. ומבואר דעת הרמב"ם דיש דין שמחה בחנוכה, וכ"ה במהרש"ל ביש"ש ב"ק, מובא בב"ח ומג"א (סי' תרע ס"ק ג), וכ"ה בחי' מהרש"ל על הטור, דמהרמב"ם מוכח דלא כהטור בשם מהר"ם וכ"ה בשו"ע, דהסעודות שעושין בימי חנוכה הם סעודות הרשות, ובד"מ ובביאור הגר"א הביאו לזה מהפסיקתא רבתי, וכן אתה מוצא במלאכת המשכן בכ"ה כסלו נגמרה מלאכת המשכן וכו', אמר הקב"ה וכו' ושילם לו הקב"ה חנוכת חשמונאי, וחשיב משום כך סעודות מצוה, ע"ש.
אכן נראה דאין זה מכוון בדברי הרמב"ם דלא נחית לזה ולא הזכיר כלל לחנוכת מזבח, אלא נראה מבואר בדברי הרמב"ם , דדין שמחה נאמר בימי החנוכה בעצמותם, מחמת הניסים שאירעו בהם, וכמו שהרחיב הרמב"ם לבאר בזה, וי"ל דדין שמחה דימי החנוכה היינו דין איסור תענית והספד דנהוג בהם, וזהו דברי הרמב"ם שהם ימי שמחה, אולם נראה מאד בלשון הרמב"ם, דמבאר בתחילה דימים אלו ימי משתה, ורק בהמשך דבריו הביא הרמב"ם הא דאסור בהספד ותענית, ואין נראה דאיסור ההספד והתענית זה כל דין השמחה שהזכיר הרמב"ם בתחילת דבריו. וכן מדוקדק בלשון הרמב"ם, דבהלכות מגילה פ"ב הלכה יג מבאר דימי הפורים אסורין בהספד ותענית, ובהלכה יד ד'מצות יום ארבעה עשר וכו' וים חמשה עשר וכו' להיות יום שמחה ומשתה', וכן בהלכות חנוכה זה מחולק בדברי הרמב"ם, דהם ימי שמחה והלל, ויש עוד הלכה בפ"ע דאסורין בהספד ותענית כימי הפורים.
ובעניי ג"כ דתמוה מאד מה דנקטו רבוותא דדברי הרמב"ם סותרים לדברי המהר"ם מרוטנברג דסעודות החנוכה הם סעודות רשות. ומבואר דנקטי דלהרמב"ם יש דין סעודה בחנוכה. וצל"ע טובא דהרמב"ם נקט בדבריו רק דהם ימי שמחה, אבל לא דין שיש בהם סעודה, וכמבואר ברמב"ם בהל' מגילה דזה יום שמחה ומשתה, ובהל' חנוכה נקט רק לימי שמחה, ורק בהספד ותענית כתב דאסורין כימי הפורים, ולא חיוב סעודה כלל [ואף דאולי י"ל דכיון דהם ימי שמחה, אף שלא מחויבין בסעודה, מ"מ יש קיום שמחה בזה, מ"מ אין משמעות ברמב"ם לכגון דא].

[אליהוא]

בתוס' בתענית כתוב ימי משתה ושמחה כתיב! ולכאו' הכונה למגילת אנטיוכוס?

[פרוזבול]

בתוס' בתענית כתוב ימי משתה ושמחה כתיב! ולכאו' הכונה למגילת אנטיוכוס?

הקרב"נ שם כתב ע"ד התוס': ור"ל דהמה כתובים במגילת תענית לעשות י"ט.

[יוסי 10]

הכותרת היא חובה לאכול בשר ולשתות יין בחנוכה,

נראה פשוט שאין חובה לאכול בשר ולשתות יין בחנוכה,

וגם הבית יעקב ל"כ שיש חובה, הוא כתב שמי שכל השנה לא אוכל בשר ולא שותה יין, אז בשבת וכו' חייב לאכול, ונראה דדבריו לשיעורים, לגבי שבת יו"ט פורים כוונתו שאכן חובה לאכול בשר ולשתות יין, לגבי חנוכה רק ר"ל שאסור להתענות, אבל אין חובה לאכול בשר ולשתות יין.

[זלמן]

הסמ"ג (עשין סי' כז') כתב וז"ל: וכן בחולו של מועד בחנוכה ופורים שכח ולא הזכיר העניין בברכת המזון אינו חוזר ופירש הרב רבי אליעזר ממיץ דאי בעי לא אכיל פת דבר שיחייבנו בברכת המזון אלא יאכל מעשה קדירה וטיגונין שבלילתן רכה וכו' ובשר ויין דהא פשיטא שאסור להתענות בהן, שהוא חייב לשמוח בהן.

ומדבריו נראה דיש חיוב שמחה בימי החנוכה ובבשר ויין.

(ברמב"ם לא נזכר חיוב לשמוח, אלא רק שהם ימים שיש בם שמחה, וכוונתו כדכתב בהלכות חנוכה פ"ג ה"ו וז"ל: אבל ראש השנה ויום הכיפורים אין בהן הלל לפי שהן ימי תשובה ויראה ופחד לא ימי שמחה יתירה, ודייק: דיש ימים שהם ימי שמחה בפועל כשם שיש ימים שהם ימי פחד ויראה, ואין זה שייך כלל לימים שיש בהם חיוב שמחה).

[עושה חדשות]

ראה במאמרו של ריש"ש המצו"ב על איזכור היין בזמר אכלו משמנים לחנוכה.

[עושה חדשות]

שני חידושים מעניינים.png (69.51 KiB) נצפה 5870 פעמים

[פרי יהושע]

המנהג בפסיצנא שתי סעודות ליום והיו אוכלים אווזים מפוטמים, [אין לי כעת המקור לפני אבל נדפס לפני כמה שנים ע"י ר' נתנאל ראדזינר ז"ל]

[אוצר החכמה]

מאמר מהגרי"ח סופר שליט"א בענין ימי החנוכה אם ימי משתה ושמחה מספר חוקי רצונך (סי' ח') בעניני חנוכה ירושלים תשנ"ו

1112.PNG (113.05 KiB) נצפה 5854 פעמים

22233.PNG (133.18 KiB) נצפה 5854 פעמים

33344.PNG (137.77 KiB) נצפה 5854 פעמים

55566.PNG (135.93 KiB) נצפה 5854 פעמים

[לעומקו של דבר]

דברי מהר"י ברונא על הפיוט יש להסביר, שהן אמת שמצינו בפיוטים דלא כהלכתא, אבל כ"ז כשיש שיטה יחידאה כעין זה, או שכך אפשר להסביר פשט בחז"ל, אבל משתה בחנוכה היה אצל מהר"י ברונא דבר מופקע שלא נמצא כלל בחז"ל אלא סתם עמארצות.

[פרי יהושע]

המנהג בפסיצנא שתי סעודות ליום והיו אוכלים אווזים מפוטמים, [אין לי כעת המקור לפני אבל נדפס לפני כמה שנים ע"י ר' נתנאל ראדזינר ז"ל, כנראה היו שוחטים אותן בתקופה זו, בשביל לשמור השומן לפסח]

[לעומקו של דבר]

דברי מהר"י ברונא על הפיוט יש להסביר, שהן אמת שמצינו בפיוטים דלא כהלכתא, אבל כ"ז כשיש שיטה יחידאה כעין זה, או שכך אפשר להסביר פשט בחז"ל, אבל משתה בחנוכה היה אצל מהר"י ברונא דבר מופקע שלא נמצא כלל בחז"ל אלא סתם עמארצות.

ואגב הוסיף הגר"א בורודיאנסקי, שיש עוד השוואה בין הרמב"ם לפיוט אכלו משמנים, גם במש"כ בית כור תמכור תחכור לצורך חנוכה, כוונתו לעניין מוכר כסותו שכ' הר"מ (כנראה הבין שמוכרים לא בשביל הסעודה אלא להדלקת נ"ח)
והגדיל לומר שלכן לא כתב הרמב"ם "יראה לי" כדרכו כשכותב חידוש שלו, כיוון שמקורו באבן עזרא! וכידוע הרמב"ם הפליג בגדולת האב"ע...

[הוגה ומעיין]

בקושיה מדברי המשנה ברורה בשם הבית יעקב לענין הימנעות מאכילת בשר, למה שנפסק להלכה כמהר"ם מרוטנבורג שאין מצווה בריבוי הסעודות, עמד בשבות יצחק חנוכה ח"ב והביא בשם הגריש"א את התירוץ הפשוט: אין חובה לאכול בשר, אך כיון שיש דין שמחה, אסור להימנע מאכילת בשר למי שאוהב לאכול בשר (ורוצה להימנע מחמת צייקנות או אבלות החורבן).

יש לתרץ בעוד שני אופנים על פי מש"כ בהגהות סמ"ג למהר"ז זק (עשין כז) שכיון שיש מצוה בשמחה בחנוכה, אין שמחה בלא בשר ויין, ואף מהר"ם מודה בזה, אלא שכוונתו שאין מצוה לפרסם הסעודות כמו פרסומי ניסא שבנר חנוכה אלא משמח עם בני ביתו, או שיש בדבר קצת מצוה, וכוונת מהר"ם אינה אלא לומר שאין בריבוי הסעודות מצוה כמו בסעודת ברית מילה. ולפי דבריו יש בידינו שני ישובים: א. חובה לאכול בשר אך אין צורך לפרסם זאת; ב. חובה לאכול בשר אך אין מצווה בריבויו.

[לעומקו של דבר]

שני התרוצים האחרונים היו הגונים לקושיא על המהר"ם, אבל הרי הקושיא על המ"ב - ווהא לא הסביר כך את מהר"ם.

[הוגה ומעיין]

יש לך ראיה כלשהי מהמשנ"ב איך הוא הסביר את מהר"ם? פליאה דעת ממני, הסבירני ואוכל לה.

[אריה הכהן]

לענ"ד אין כוונת המ"ב שצריך לאכול בחנוכה בשר ולשתות יין, אלא המסגף עצמו כל השנה מדברים אלו, בחנוכה אל יסגף, ודו"ק.

[הוגה ומעיין]

אשריך שזכית לכוון לדברי הגריש"א שהובאו לעיל.

[לעומקו של דבר]

יש לך ראיה כלשהי מהמשנ"ב איך הוא הסביר את מהר"ם? פליאה דעת ממני, הסבירני ואוכל לה.

מסתימת המ"ב.

[הוגה ומעיין]

המשנ"ב לא סותם יותר ממהר"ם מרוטנבורג.

[לעומקו של דבר]

המשנ"ב לא סותם יותר ממהר"ם מרוטנבורג.

כמו שהרמב"ם (וש"פ) במקרים רבים לא סותם יותר מהגמרא ואעפ"כ מדייקים טובא משתיקתו.
אבל אם תרצה להתווכח, תוכל...