HaimL כתב:איך שייך ב"ת במצווה דרבנן? וגם אם כן, הלא מקור המנהג הוא דברי הר"י הזקן בסוגיא דחנוכה, משום שאין ניכר אם הוא כנגד ימים היוצאים או כנגד בני הבית. וכל זה הוא רק שאז אינו מועיל המהדרין מן המהדרין, אבל מדוע נחשוב שיהיה אסור לנהוג כך?
איתן נוי כתב:1. דין חנוכה נר איש וביתו. האם מותר לספרדי (שדינו שצריך להדליק חנוכיה אחת בלבד נר איש וביתו עבור כל בני ביתו) שידליקו בביתו כל אחד מהילדים (לכה"פ בלי ברכה) ולא יהיה בזה משום בל תוסיף אלא אדרבה יהיה בזה תוספת של פרסומי ניסא או שמא מאחר והשו"ע כתב (סי' תרעא) "ואפילו אם רבים בני הבית לא ידליקו יותר" א"כ אפילו ידליק יותר הוי בל תוסיף?
)
HaimL כתב:הלא מקור המנהג הוא דברי הר"י הזקן בסוגיא דחנוכה, משום שאין ניכר אם הוא כנגד ימים היוצאים או כנגד בני הבית. וכל זה הוא רק שאז אינו מועיל המהדרין מן המהדרין, אבל מדוע נחשוב שיהיה אסור לנהוג כך?
שומע ומשמיע כתב:איתן נוי כתב:1. דין חנוכה נר איש וביתו. האם מותר לספרדי (שדינו שצריך להדליק חנוכיה אחת בלבד נר איש וביתו עבור כל בני ביתו) שידליקו בביתו כל אחד מהילדים (לכה"פ בלי ברכה) ולא יהיה בזה משום בל תוסיף אלא אדרבה יהיה בזה תוספת של פרסומי ניסא או שמא מאחר והשו"ע כתב (סי' תרעא) "ואפילו אם רבים בני הבית לא ידליקו יותר" א"כ אפילו ידליק יותר הוי בל תוסיף?
)
תוספת פרסומי ניסא ודאי אין, כי כך לא ניכר כמה הדליקו היום שזה הטעם שהספרדים אינם מדליקים כולם.
HaimL כתב:איך שייך ב"ת במצווה דרבנן? וגם אם כן, הלא מקור המנהג הוא דברי הר"י הזקן בסוגיא דחנוכה, משום שאין ניכר אם הוא כנגד ימים היוצאים או כנגד בני הבית. וכל זה הוא רק שאז אינו מועיל המהדרין מן המהדרין, אבל מדוע נחשוב שיהיה אסור לנהוג כך?
איתן נוי כתב:שומע ומשמיע כתב:איתן נוי כתב:1. דין חנוכה נר איש וביתו. האם מותר לספרדי (שדינו שצריך להדליק חנוכיה אחת בלבד נר איש וביתו עבור כל בני ביתו) שידליקו בביתו כל אחד מהילדים (לכה"פ בלי ברכה) ולא יהיה בזה משום בל תוסיף אלא אדרבה יהיה בזה תוספת של פרסומי ניסא או שמא מאחר והשו"ע כתב (סי' תרעא) "ואפילו אם רבים בני הבית לא ידליקו יותר" א"כ אפילו ידליק יותר הוי בל תוסיף?
)
תוספת פרסומי ניסא ודאי אין, כי כך לא ניכר כמה הדליקו היום שזה הטעם שהספרדים אינם מדליקים כולם.
לפי הטעם שכתב בביאו"ה,
ביאור הלכה סימן תרעא סעיף ב ד"ה * לא ידליקו: ד"ה לא ידליקו יותר - עיין מ"ב והטעם דלפ"ז כשרואין בבית בליל שני שדולקין שתי נרות ירגישו בתוספות הנר וכו'.
בכה"ג שיהיה היכר בין החנוכיות כגון שיהיו החנוכות רחוקות זו מזו או אחת בפתח ואחת בחלון וכל כה"ג, הלוא ודאי שיהיה תוספת פרסום.
ולכאורה אם עיקר ההדלקה הוא עבור פרסום הנס ושבח לבורא ית' אדרבה תדליק כמה שיותר חנוכיות ומקומות.
ועוד: מדוע השו"ע לא הוציא בלשון ואסור/ואין להדליק יותר וכה"ג. או: אין צריך יותר.
לכאורה אין כאן משמעות לא של איסור ולא של מצוה יתירה.
איתן נוי כתב:HaimL כתב:איך שייך ב"ת במצווה דרבנן? וגם אם כן, הלא מקור המנהג הוא דברי הר"י הזקן בסוגיא דחנוכה, משום שאין ניכר אם הוא כנגד ימים היוצאים או כנגד בני הבית. וכל זה הוא רק שאז אינו מועיל המהדרין מן המהדרין, אבל מדוע נחשוב שיהיה אסור לנהוג כך?
חנוכה הוא דרבנן, האם מותר לך להוסיף עד עשרה ימים?
איתן נוי כתב:שומע ומשמיע כתב:איתן נוי כתב:שומע ומשמיע כתב:איתן נוי כתב:1. דין חנוכה נר איש וביתו. האם מותר לספרדי (שדינו שצריך להדליק חנוכיה אחת בלבד נר איש וביתו עבור כל בני ביתו) שידליקו בביתו כל אחד מהילדים (לכה"פ בלי ברכה) ולא יהיה בזה משום בל תוסיף אלא אדרבה יהיה בזה תוספת של פרסומי ניסא או שמא מאחר והשו"ע כתב (סי' תרעא) "ואפילו אם רבים בני הבית לא ידליקו יותר" א"כ אפילו ידליק יותר הוי בל תוסיף?
)
תוספת פרסומי ניסא ודאי אין, כי כך לא ניכר כמה הדליקו היום שזה הטעם שהספרדים אינם מדליקים כולם.
לפי הטעם שכתב בביאו"ה,
ביאור הלכה סימן תרעא סעיף ב ד"ה * לא ידליקו: ד"ה לא ידליקו יותר - עיין מ"ב והטעם דלפ"ז כשרואין בבית בליל שני שדולקין שתי נרות ירגישו בתוספות הנר וכו'.
בכה"ג שיהיה היכר בין החנוכיות כגון שיהיו החנוכות רחוקות זו מזו או אחת בפתח ואחת בחלון וכל כה"ג, הלוא ודאי שיהיה תוספת פרסום.
ולכאורה אם עיקר ההדלקה הוא עבור פרסום הנס ושבח לבורא ית' אדרבה תדליק כמה שיותר חנוכיות ומקומות.
ועוד: מדוע השו"ע לא הוציא בלשון ואסור/ואין להדליק יותר וכה"ג. או: אין צריך יותר.
לכאורה אין כאן משמעות לא של איסור ולא של מצוה יתירה.
אז מה שה שייך לבל תוסיף, את האומר שמדינא כך ראוי לנהוג ובכהאי גוונא זה מהדרין מן המהדרין.
לגוף השאלה למה לא לעשות כן, אפשר לשמוע את שיעורו של הגרזנ"ג זצ"ל שהועלה באשכול עליו.
כבודו מדבר על שיטת הרמ"א אני מדבר על שיטת מרן שכתב (סי' רע"א ס"ב): "ואפילו אם רבים בני הבית, לא ידליקו יותר".
איתן נוי כתב:(בכדי שלא תהיה מגילה שאין לה סוף אני פותח דף חדש).
מרן כתב "ולא יותר". אני שואל: וכי אם אדליק יותר חנוכיות אעבור על בל תוסיף או לא? זו כל השאלה.
כדכד כתב:כי התקנה היתה שע"י מספר הנרות יהיה ניכר כמה ימים היום מחנוכה ואם מוסיף הרי שאין קשר בין מספר הנרות למספר הימים
שקלאוו כתב:איתן נוי כתב:(בכדי שלא תהיה מגילה שאין לה סוף אני פותח דף חדש).
מרן כתב "ולא יותר". אני שואל: וכי אם אדליק יותר חנוכיות אעבור על בל תוסיף או לא? זו כל השאלה.
לא.
בל תוסיף אינו הסיבה הבלעדית לאסור הוספה במצוה. אין בל תוסיף בלהוסיף על לחם משנה, אבל יש כאן גריעותא מצד אחר. להוסיף וידוי אחר וידוי - יש אוסרין מדין כלב השב וכו'. אין בל תוסיף לעשות 10 נענוע לולב בהלל, אבל יש כאן גריעותא מצד אי קיום המהלך המתוקן של הנענועים וההלל. אין בל תוסיף לקרוא 10 פעמים מגילה בפורים כנגד עשרת בני המן, אבל זו ודאי ליצנות גדולה. גם מה שאמרו אל יבזבז יותר מחומש, לא משום שזה בל תוסיף במצות צדקה אלא חז"ל אסרו עליו משום שמא יזדקק לבריות.
וכן, יש איסור להדליק יותר נ"ח ממה שדרשו רבותינו. לא משום בל תוסיף, אלא משום שאינו מקיים את המצוה כתקנת רז"ל. כי המה תקנו ואנו נהרוס?
איתן נוי כתב:בנרות חנוכה השו"ע כתב במפורש שלא להוסיף על מס' הנרות שתיקנו חז"ל-8, אך לא אמר כמה חנוכיות. ולכאורה אדרבה כמה שתדליק באופן שלא יראה כמדורה ואדרבה יהיה בזה יותר פרסום הנס שפיר דמי וזוהי שאלתינו.
איתן נוי כתב:במקרא מגילה כתב השו"ע סי' (תרפז ס"א) "חייב אדם לקרות המגילה בלילה ולחזור ולשנותה ביום".
לעומת זו במשנה אמרו חז"ל מגילה נקראת ל... לא פחות ולא יותר
נשיאת כפיים- מינימום פעם אחת, אדרבה כל פעם נוספת יקיים עוד מצוה ולא יעברו על בל תוסיף
מצות ציצית אין בל תוסיף אא"כ יוסיף עוד כנף וכה"ג. אך אילו יוסיף עוד עוד ציצית קדוש יאמר לו. ואדרבה ראינו גדולים ושלמים שלובשים עשרות טליתות בכדי להרויח עוד ועוד מצוות.
סוכה- אם ישב בה בשמיני עצרת, יעבור על בל תוסיף. מפורש שלא ישב ביום השמיני.
ארבעת מינים רק אילו יוסיף עוד מינים. אך אם יטול כמה וכמה פעמים לל"ב.
וכן רבות הדוגמאות. כמו"כ ישנם עניינים בערך כמו שכתבת שאמנם אין בהם בעיה הלכתית אך מאחר ושורשם נעוץ ביסודות הזוהר והקבלה, לא מוסיפים ולא גורעים, וגם בזה הדוגמאות רבות הן.
כדכד כתב:כי התקנה היתה שע"י מספר הנרות יהיה ניכר כמה ימים היום מחנוכה ואם מוסיף הרי שאין קשר בין מספר הנרות למספר הימים
כדכד כתב:הטעמים הנזכרים הם סיבה ל"מוסיף והולך" או "פוחת והולך אבל לכ"ע צריך שיהא היכר מהנרות כמה ימים היום וכמבואר בפוסקים
HaimL כתב:ראיתי פה כבר כמה תגובות, שצריך להיות היכר לבני רה"ר איזה יום של חנוכה הוא. אבל למאי נפק"מ? אם אתמול הדלקתי 20 נרות והיום אני מדליק 65 נרות, אז בני רה"ר רואים שאני מוסיף והולך (לב"ה), אבל למאי נפק"מ שיידעו אם היום שלישי או רביעי, וכי יש חילוק בין הימים?
כדכד כתב:"מעלין בקדש" הוא טעם למה מוסיף והולך ולא פוחת והולך אבל ודאי שהנרות צריכים להיות מקבילים למספר הימים כי בזה שרואים יום אחד מספר מסויים של נרות וביום שלאחריו עוד אחד או פחות אחד וכן על זה הדרך ניכרת התמדת הנס שהיה במשך כמה ימים
כדכד כתב:"מעלין בקדש" הוא טעם למה מוסיף והולך ולא פוחת והולך אבל ודאי שהנרות צריכים להיות מקבילים למספר הימים כי בזה שרואים ום אחד מספר מסויים של נרות וביום שלאחריו עוד אחד או פחות אחד וכן על זה הדרך ניכרת התמדת הנס שהיה במשך כמה ימים
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 14 אורחים