פורום אוצר החכמה

גם זו לטובה כתב:א' לדידן דנהגינן כגאונים והגר"א ודלא כר"ת, ליכא ב' שקיעות, וכל הנידון האם לפרש דשקעה"ח הכוונה צה"כ, ודעת נבון נקל,

דהפשטות- דשקיעה אין הכוונה צה"כ, הערה: א. איך אתה יודע? ב. האם הכוונה דווקא בסוגיא דחנוכה, או בכל מקום?

ובאמת רוב הראשונים הבינו דאין הכוונה לצה"כ אלא לשקיעה, אלא דלשיטתם היינו שקיעה שנייה, הערה: א. אם זה באמת רוב הראשונים איך זה שלא הזכירם השולחן ערוך? ב. מי הם הראשונים הללו? (חוץ ממה שהביא הביאור הלכה).

ולדידן הכוונה שקיעה ראשונה הערה: למה, אם אין לנו מקור בראשונים, אז איך ניקח אותם לצידינו?

ב' הטור והשו"ע שכתבו סוף שקיעה, פשוט שאין כוונתם לצה"כ כהבנת כל האחרונים, הערה: כוונתך לומר שכולם טעו?

אלא כוונת הטור לשקיעה שנייה (כדברי בתוס' במנחות כ: וכדברי אביו בתהרא"ש שבת לה:) וכן מבואר בב"י הערה: כוונתך לומר לכאורה שהאחרונים לא ידעו מהבית יוסף הזה - שלכן אתה מביא אותו.

[וז"ל הב"י דקדק רבנו לכתוב סוף שקיעה"ח, דבתחילת שקה"ח עדיין היום גדול כמו שכתבו תוס' בפרק במה מדליקין" והנה בתוס שם מבואר דשקיעה ראשונה הוי יום לכל דבר, ומאי דאמרינן התם משתקע החמה הכוונה לשקיעה שנייה, אבל לא נזכר שם כלל אפשרות לפרש דמשתשקע החמה הכוונה צה"כ, וגם בב"י גופיה בואר דהטור לא בא לאפוקי ביה"ש אלא רק לאפוקי שקיעה ראשונה דעדין היום גדול.] ותו לא מידי,

לעת עתה לא מצאתי למי שעמד בזה הערה: לדבריך איך יכל להיות שאף אחד לא עמד על כך?

ג' הבה"ל נתקשה בדברי השו"ע, בעיקר משום שהבין דמ"ש סוף שקיעה הכוונה צה"כ, אבל להנ"ל סרה תלונותו. עיי"ש.
ד' אף אי נימא דאפשר לפרש לשון שקיעה גם לצה"כ, פשוט דלא היו סותמים הטור והב"י מלפרש דהכוונה לצה"כ, דהא בשאר דוכתא סוף שקיעה הכוונה לשקיעה שנייה.
ה' הראשון שפירש בדברי הטור דהכוונה לצה"כ הוא הב"ח, (ע"פ המרדכי) ואחריו נגררו המ"א ושאר האחרונים לפרש כן גם את השו"ע.

בברכה המשולשת כתב:זה ודאי מנהג ירושלים (של הפרושים) ותמיד זה מופיע כמבוסס על דעת אדוננו הגר"א.

דניאל כתב:

ביני עמודי גרסי כתב:

משולש כתב:האם יש עוד מקורות ברורים שסוברים להדליק בתחילת שקיעה? (ראשונה).

מקורות "ברורים" (בראשונים) - אין! מקורות הנתונים במחלוקת אחרונים יש. אך כאמר, רוב ככל האחרונים הבינו שאין ראשונים המדברים בפירוש (לגבי חנוכה) על תחילת שקיעה (ראשונה).

כמש"ל דעת הגר"א שמכיוון שהראשונים כתבו תחילת שקיעה ולדידיה אין שתי שקיעות ממילא צריך להדליק בתחילת שקיעה שלנו.

ביני עמודי גרסי כתב:ראיה מוחצת - שמזה שכל הראשונים והגאונים (בסוגיה דזמן הדלקת נר חנוכה) העתיקו את לשון הגמרא ולא חילקו "בפירוש" שהכוונה היא על תחילת שקיעה (בדווקא - שאז עיקר המצווה) מכאן ראיה מוחצת שכולם סברו כר"ת!!! [כי רוב הראשונים פירשו: "מצוותה משתשקע החמה - פ' מסוף שקיעה דהיינו צאת הכוכבים. ואלו שסתמו [היינו העתיקו לשון הגמרא ולא פירושוה] - אמרינן "אפושי פלוגתא לא מפשינן" כדאמרינן בכל מקום בתלמוד, וממילא גם הם סבירא להו כשאר הראשונים שמצוותה היא בסוף שקיעת החמה כר"ת].

ולאחר שאמר לי כנ"ל תמה על אלו המקילים "על מה הם בכלל סומכים"?!?!?!

ביני עמודי גרסי כתב:ב. גם מי שאומר שיש שקיעה אחת יכלה להיות כוונתו על שקיעת האור (שזה סוף שקיעה) ולא חייב להיות שכוונתו על שקיעת גלגל החמה דווקא, וכפי שמוכח מהרבה ראשונים שהזכירו שקיעה אחת ולאחר מכן פירשו שכוונתם היא על סופה של השקיעה, כלומר שיש להם שקיעת אחת ארוכה, שאך שמה שקובע זהו סופה ולא תחילתה של השקיעה

מחולת המחנים כתב:בב"ח סי' תער"ב הביא דעת רבי אליעזר ממיץ בעל היראים להדליק נר חנוכה בשקיעת החמה, וז"ל הב"ח: אבל לה"ר אליעזר ממיץ דמשתשקע משמע לשון הקדמה קודם שתשקע, הכי נמי לגבי נר חנוכה, וכ"כ בספר יראים סוף הלכות שבת וזה לשונו והא דתניא בנר חנוכה מצותה משתשקע החמה בעוד יום קצת קאמר וכו'.
אלא שהב"ח סיים וז"ל: ומיהו לעיל בסימן רס"א התבאר דרוב הגדולים תופסים דברי רבינו תם.

כל מי שמונח בעומק הסוגיא מבין תיכף שדעת הגר"א היא להדליק נרות חנוכה בשקיעה הראשונה, שהיא השקיעה היחידה לדעתו, וחבל שנאמרו כאן דברים הנובעים מחוסר ידיעה, וכגון שרוב הראשונים חולקים על שיטת רבינו תם, בשעה שההיפך הוא הנכון וכמעט כל הראשונים דורכים בשיטתו בענין בין השמשות.

מחולת המחנים כתב:בב"ח סי' תער"ב הביא דעת רבי אליעזר ממיץ בעל היראים להדליק נר חנוכה בשקיעת החמה, וז"ל הב"ח: אבל לה"ר אליעזר ממיץ דמשתשקע משמע לשון הקדמה קודם שתשקע, הכי נמי לגבי נר חנוכה, וכ"כ בספר יראים סוף הלכות שבת וזה לשונו והא דתניא בנר חנוכה מצותה משתשקע החמה בעוד יום קצת קאמר וכו'.

דניאל כתב:בעניין הגר"א ברס"א לנוכח הביטחון העצום שהפגין מר רצתי בבושת פנים לחפש שם שוב. לא מצאתי שלוש שקיעות, כמובן!
לשיטת הגאונים והגר"א אשר בה נוהגים רוב יושבי ארץ הקודש תובב"א שקיעת החמה היא אחת בעת שנכסה השמש לאחר שלושת רבעי מיל צאה"כ הראשון ולאחר עוד ג' ורבע מיל שהם ד' מיל מעת שנכסה השמש הוא צאת הכוכבים השני. לצאת הכוכבים הראשון אפשר גם לקרוא סוף שקיעה.
ממילא בחנוכה להסוברים שמשתשקע החמה הוא סוף שקיעה יצא להגאונים שצריך להדליק בצאת הכוכבים הראשון והסוברים שהכוונה תחילת שקיעה צריך להדליק בעת שנכסה השמש.
עכשיו ברור?

"אלא דג' שקיעות הן; אחד, התחלת השקיעה והוא בה"ש לר' יהודה והשני, סוף שהשמש מאדים ומכסיף שאז נשקע ניצוצי החמה והוא בה"ש דר' יוסי אחר בה"ש דר' יהודה תיכף והוא צ"ה, דאמר שמואל כוכב אחד יום שנים כו' הכל אליבא דר' יוסי, וראיה דהא עלה א"ר יוסי לא כוכבים כו' והנה הכוכבים עולים זה אחר זה תיכף וז"ש כהרף עין ולעיל אמר שמואל ג' רבעי מיל אליבא דר' יהודה וכאן אליבא דר' יוסי וזה שקבעה גמ' דבריו כאן אחר שאמר הלכה כר' יוסי, ומ"ש בריש ברכות דאין אוכלין עד צ"ה היינו לר' יוסי, ומה דאיבעיא שם ביאת שמשו או ביאת אורו, ביאת אורו הוא משקיעה שלישית דפסחים - שהוא ד' מילין אחר השקיעה שאז באה האור לגמרי".

בברכה המשולשת כתב:

מחולת המחנים כתב:בב"ח סי' תער"ב הביא דעת רבי אליעזר ממיץ בעל היראים להדליק נר חנוכה בשקיעת החמה, וז"ל הב"ח: אבל לה"ר אליעזר ממיץ דמשתשקע משמע לשון הקדמה קודם שתשקע, הכי נמי לגבי נר חנוכה, וכ"כ בספר יראים סוף הלכות שבת וזה לשונו והא דתניא בנר חנוכה מצותה משתשקע החמה בעוד יום קצת קאמר וכו'.
אלא שהב"ח סיים וז"ל: ומיהו לעיל בסימן רס"א התבאר דרוב הגדולים תופסים דברי רבינו תם.

כל מי שמונח בעומק הסוגיא מבין תיכף שדעת הגר"א היא להדליק נרות חנוכה בשקיעה הראשונה, שהיא השקיעה היחידה לדעתו, וחבל שנאמרו כאן דברים הנובעים מחוסר ידיעה, וכגון שרוב הראשונים חולקים על שיטת רבינו תם, בשעה שההיפך הוא הנכון וכמעט כל הראשונים דורכים בשיטתו בענין בין השמשות.

ייש"כ.
רק אעיר שעל מה היא בדיוק שיטת ר"ת בעניין בין השמשות נשתברו הרבה קולמוסים (גם באתרא קדישא הדין)

דניאל כתב:

ביני עמודי גרסי כתב:ב. גם מי שאומר שיש שקיעה אחת יכלה להיות כוונתו על שקיעת האור (שזה סוף שקיעה) ולא חייב להיות שכוונתו על שקיעת גלגל החמה דווקא, וכפי שמוכח מהרבה ראשונים שהזכירו שקיעה אחת ולאחר מכן פירשו שכוונתם היא על סופה של השקיעה, כלומר שיש להם שקיעת אחת ארוכה, שאך שמה שקובע זהו סופה ולא תחילתה של השקיעה

דיברתי במפורש על הדיעות שסוברים תחילת שקיעה. יש לך מה לענות על פי הדיעות האלו?

מחולת המחנים כתב:בב"ח סי' תער"ב הביא דעת רבי אליעזר ממיץ בעל היראים להדליק נר חנוכה בשקיעת החמה, וז"ל הב"ח: אבל לה"ר אליעזר ממיץ דמשתשקע משמע לשון הקדמה קודם שתשקע, הכי נמי לגבי נר חנוכה, וכ"כ בספר יראים סוף הלכות שבת וזה לשונו והא דתניא בנר חנוכה מצותה משתשקע החמה בעוד יום קצת קאמר וכו'.
אלא שהב"ח סיים וז"ל: ומיהו לעיל בסימן רס"א התבאר דרוב הגדולים תופסים דברי רבינו תם.

מחולת המחנים כתב:כל מי שמונח בעומק הסוגיא מבין תיכף שדעת הגר"א היא להדליק נרות חנוכה בשקיעה הראשונה, שהיא השקיעה היחידה לדעתו, וחבל שנאמרו כאן דברים הנובעים מחוסר ידיעה.

דניאל כתב: לצאת הכוכבים הראשון אפשר גם לקרוא סוף שקיעה.
ממילא בחנוכה להסוברים שמשתשקע החמה הוא סוף שקיעה יצא להגאונים שצריך להדליק בצאת הכוכבים הראשון והסוברים שהכוונה תחילת שקיעה צריך להדליק בעת שנכסה השמש.

מ.ל. כתב:בספר פאר הדור (ח"ד עמוד קצה) מובאת עדות הרד׳׳צ הילמן:
"החזון איש עצמו הדליק נרות חנוכה 20 דקות אחרי שקיעת החמה ע״פ מנהג הגר״א, שאלתי אותו מהו שיעור זה והשיבני ״קודם שתכלה רגל מן השוק״ חזרתי ושאלתי מדוע עשרים דקות ולא פחות ולא יותר, והשיבני כך נהגתי אשתקד... כך מקובלני מהגר״א..."

ביני עמודי גרסי כתב:בראשונים - אין! לא קיים דבר כזה! (ראשונים השנויים במחלוקת אחרונים כן יש, ועל זה לא דיברתי).

ביני עמודי גרסי כתב:ידידי זו טעות;

המושג הזה "תחילה וסוף שקיעה" זהו מושג שקורה בפועל במציאות השייך רק לאלו האומרים כר"ת. ואינו קיים בכלל לפי אלו האומרים אחרת.

ביני עמודי גרסי כתב:

דניאל כתב:בעניין הגר"א ברס"א לנוכח הביטחון העצום שהפגין מר רצתי בבושת פנים לחפש שם שוב. לא מצאתי שלוש שקיעות, כמובן!
לשיטת הגאונים והגר"א אשר בה נוהגים רוב יושבי ארץ הקודש תובב"א שקיעת החמה היא אחת בעת שנכסה השמש לאחר שלושת רבעי מיל צאה"כ הראשון ולאחר עוד ג' ורבע מיל שהם ד' מיל מעת שנכסה השמש הוא צאת הכוכבים השני. לצאת הכוכבים הראשון אפשר גם לקרוא סוף שקיעה.
ממילא בחנוכה להסוברים שמשתשקע החמה הוא סוף שקיעה יצא להגאונים שצריך להדליק בצאת הכוכבים הראשון והסוברים שהכוונה תחילת שקיעה צריך להדליק בעת שנכסה השמש.
עכשיו ברור?

זה לשון ביאור הגר"א (בסימן רסא לקראת סופו).

"אלא דג' שקיעות הן; אחד, התחלת השקיעה והוא בה"ש לר' יהודה והשני, סוף שהשמש מאדים ומכסיף שאז נשקע ניצוצי החמה והוא בה"ש דר' יוסי אחר בה"ש דר' יהודה תיכף והוא צ"ה, דאמר שמואל כוכב אחד יום שנים כו' הכל אליבא דר' יוסי, וראיה דהא עלה א"ר יוסי לא כוכבים כו' והנה הכוכבים עולים זה אחר זה תיכף וז"ש כהרף עין ולעיל אמר שמואל ג' רבעי מיל אליבא דר' יהודה וכאן אליבא דר' יוסי וזה שקבעה גמ' דבריו כאן אחר שאמר הלכה כר' יוסי, ומ"ש בריש ברכות דאין אוכלין עד צ"ה היינו לר' יוסי, ומה דאיבעיא שם ביאת שמשו או ביאת אורו, ביאת אורו הוא משקיעה שלישית דפסחים - שהוא ד' מילין אחר השקיעה שאז באה האור לגמרי".

גלילויני כתב:לכל הזועקים מדברי הגר"א שדעתו להדליק בהתכסות השמש מעיננו, אשאלה נא שאלה קטנה: הרי שפתי הגר"א ברור מללו דזמן צה"כ גמור הוא ג"ר מיל לאחר השקיעה, וא"כ האם אי מי עושה מלאכה במוצ"ש בזמן זה [שהוא כ13.5 - 16.5 דק' לאחר השקיעה]?
ואם נקטינן לאחר צה"כ [כהמנהג בא"י וכדביאר בארוכה הגרימ"ט ז"ל] בע"כ מאחרים גם את השקיעה, ודי בהערה זה.

אוצר החכמה כתב:לא עקבתי אחרי כל הויכוח כאן. אבל מההודעות האחרונות קשה להבין מדבריך הרב ביני עמודי מה אתה רוצה.

פעם אתה אומר שאין הגר"א שסובר להדליק מייד כשהחמה נכסית מעינינו. נכון!
אע"פ שהגר"א סובר כדעת הגאונים, לא נכון! (שים לב: הוא אינו מזכיר את הגאונים).

ופעם אחרת אתה מסביר שלשיטת הגאונים (כהבנתו של מהר"ם אלשקר! אך לא לפי הרדב"ז המהרי"ף הישמח לבב ושאר האחרונים החולקים).
אין מושג כזה שנקרא סוף שקיעה נכון! - למהר"ם אלשקר. אך אינו נכון לפי האחרונים החולקים כנ"ל.
וממילא מובן כי משתשקע החמה חייב להיות תחילת השקיעה לשיטתם, היינו להסוברים כמהר"ם אלשקר. - היינו כשהשמש נכסית מעינינו.

גלילויני כתב:עוד תמהני מדוע מתעלמים מדברי הגר"א המפורשים ביו"ד להדליק בצה"כ דר"י, וכן ממשמעות המע"ר שהדליק לפני מעריב והיינו הרבה אחר שקיעה"ח, וכן העיד הרב חיי"א בדעתו, וכן מהמפורש שם שאחר מעריב במו"ש עדיין היה בתוך חצי שעה לתחילת הזמן.

גלילויני כתב:ואם נקטינן לאחר צה"כ [כהמנהג בא"י וכדביאר בארוכה הגרימ"ט ז"ל] בע"כ מאחרים גם את השקיעה, ודי בהערה זה.

דניאל כתב:

ביני עמודי גרסי כתב:

דניאל כתב:בעניין הגר"א ברס"א לנוכח הביטחון העצום שהפגין מר רצתי בבושת פנים לחפש שם שוב. לא מצאתי שלוש שקיעות, כמובן!
לשיטת הגאונים והגר"א אשר בה נוהגים רוב יושבי ארץ הקודש תובב"א שקיעת החמה היא אחת בעת שנכסה השמש לאחר שלושת רבעי מיל צאה"כ הראשון ולאחר עוד ג' ורבע מיל שהם ד' מיל מעת שנכסה השמש הוא צאת הכוכבים השני. לצאת הכוכבים הראשון אפשר גם לקרוא סוף שקיעה.
ממילא בחנוכה להסוברים שמשתשקע החמה הוא סוף שקיעה יצא להגאונים שצריך להדליק בצאת הכוכבים הראשון והסוברים שהכוונה תחילת שקיעה צריך להדליק בעת שנכסה השמש.
עכשיו ברור?

זה לשון ביאור הגר"א (בסימן רסא לקראת סופו).

"אלא דג' שקיעות הן; אחד, התחלת השקיעה והוא בה"ש לר' יהודה והשני, סוף שהשמש מאדים ומכסיף שאז נשקע ניצוצי החמה והוא בה"ש דר' יוסי אחר בה"ש דר' יהודה תיכף והוא צ"ה, דאמר שמואל כוכב אחד יום שנים כו' הכל אליבא דר' יוסי, וראיה דהא עלה א"ר יוסי לא כוכבים כו' והנה הכוכבים עולים זה אחר זה תיכף וז"ש כהרף עין ולעיל אמר שמואל ג' רבעי מיל אליבא דר' יהודה וכאן אליבא דר' יוסי וזה שקבעה גמ' דבריו כאן אחר שאמר הלכה כר' יוסי, ומ"ש בריש ברכות דאין אוכלין עד צ"ה היינו לר' יוסי, ומה דאיבעיא שם ביאת שמשו או ביאת אורו, ביאת אורו הוא משקיעה שלישית דפסחים - שהוא ד' מילין אחר השקיעה שאז באה האור לגמרי".

אתה מתכוין לומר שתחילת שקיעה הכוונה תחילת צאת הכוכבים (כלומר צאת ג' כוכבים)? לא מתקבל על הדעת!

אתה מתכוין לומר...

ביני עמודי גרסי כתב:אני יבהיר לך מספר דברים להשלמת הבנת העניין; (דברי מסומנים).

אוצר החכמה כתב:לא עקבתי אחרי כל הויכוח כאן. אבל מההודעות האחרונות קשה להבין מדבריך הרב ביני עמודי מה אתה רוצה.

פעם אתה אומר שאין הגר"א שסובר להדליק מייד כשהחמה נכסית מעינינו. נכון!
אע"פ שהגר"א סובר כדעת הגאונים, לא נכון! (שים לב: הוא אינו מזכיר את הגאונים).

ופעם אחרת אתה מסביר שלשיטת הגאונים (כהבנתו של מהר"ם אלשקר! אך לא לפי הרדב"ז המהרי"ף הישמח לבב ושאר האחרונים החולקים).
אין מושג כזה שנקרא סוף שקיעה נכון! - למהר"ם אלשקר. אך אינו נכון לפי האחרונים החולקים כנ"ל.
וממילא מובן כי משתשקע החמה חייב להיות תחילת השקיעה לשיטתם, היינו להסוברים כמהר"ם אלשקר. - היינו כשהשמש נכסית מעינינו.

דניאל כתב:הרב ביני עמודי.
אני שמח מאד לראות שקיים בינינו בפורום זה ת"ח עצום כמוך אשר מכריע בדעתו הרחבה את גדולי האחרונים. ומ"מ אם ירשה לי כת"ר אכתוב כמה דברים רק כדי לפרש דברי האחרונים זצ"ל. ואני משיב על דבריך לפי הזמן המועט שיש לי מעט מעט ובקצרה ותלחויח"ע.

ביני עמודי גרסי כתב:בראשונים - אין! לא קיים דבר כזה! (ראשונים השנויים במחלוקת אחרונים כן יש, ועל זה לא דיברתי).

הגר"א והמשנ"ב הבינו כן בדעת הר"ן והרשב"א והמאירי. נקודה! אם לך יש הסבר אחר אתה מזומן להביא אותו אבל בכבוד הראוי.

ביני עמודי גרסי כתב:

גלילויני כתב:עוד תמהני מדוע מתעלמים מדברי הגר"א המפורשים ביו"ד להדליק בצה"כ דר"י, וכן ממשמעות המע"ר שהדליק לפני מעריב והיינו הרבה אחר שקיעה"ח, וכן העיד הרב חיי"א בדעתו, וכן מהמפורש שם שאחר מעריב במו"ש עדיין היה בתוך חצי שעה לתחילת הזמן.

לא מתעלמים. פשוט לא יודעים, וסומכים על מוסכמות ולא רוצים לבדוק ולגלות חס ושלום וחלילה אחרת - אתה מבין!
זוהי הסיבה שלא הוזכר!

בתקווה להבנה!

ביני עמודי גרסי כתב:ברצינות או בתמימות???????
אתה לא רואה שכתוב מפורש בגר"א המילים הבאות: "אלא דג' שקיעות הן"

אל תיתן לי פירושים מה אני חושב

דניאל כתב:

ביני עמודי גרסי כתב:

גלילויני כתב:עוד תמהני מדוע מתעלמים מדברי הגר"א המפורשים ביו"ד להדליק בצה"כ דר"י, וכן ממשמעות המע"ר שהדליק לפני מעריב והיינו הרבה אחר שקיעה"ח, וכן העיד הרב חיי"א בדעתו, וכן מהמפורש שם שאחר מעריב במו"ש עדיין היה בתוך חצי שעה לתחילת הזמן.

לא מתעלמים. פשוט לא יודעים, וסומכים על מוסכמות ולא רוצים לבדוק ולגלות חס ושלום וחלילה אחרת - אתה מבין!
זוהי הסיבה שלא הוזכר!

בתקווה להבנה!

הוזכר כאן כבר שיש סתירה בגר"א ע"י הרב שפה ברורה, זה הכל.
עכשיו ראיתי שהוא מחק את הודעתו ואינני יודע למה.
http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=24&t=16033#p150859

אוצר החכמה כתב:

ביני עמודי גרסי כתב:אני יבהיר לך מספר דברים להשלמת הבנת העניין; (דברי מסומנים).

אוצר החכמה כתב:לא עקבתי אחרי כל הויכוח כאן. אבל מההודעות האחרונות קשה להבין מדבריך הרב ביני עמודי מה אתה רוצה.

פעם אתה אומר שאין הגר"א שסובר להדליק מייד כשהחמה נכסית מעינינו. נכון!
אע"פ שהגר"א סובר כדעת הגאונים, לא נכון! (שים לב: הוא אינו מזכיר את הגאונים).

ופעם אחרת אתה מסביר שלשיטת הגאונים (כהבנתו של מהר"ם אלשקר! אך לא לפי הרדב"ז המהרי"ף הישמח לבב ושאר האחרונים החולקים).
אין מושג כזה שנקרא סוף שקיעה נכון! - למהר"ם אלשקר. אך אינו נכון לפי האחרונים החולקים כנ"ל.
וממילא מובן כי משתשקע החמה חייב להיות תחילת השקיעה לשיטתם, היינו להסוברים כמהר"ם אלשקר. - היינו כשהשמש נכסית מעינינו.

לא ברורה טענתך. אם אתה טוען שהגר"א בעצם סובר כרבינו תם לעניין שבת, טענה שהועלתה כאן באשכול אחר ונידונה בארוכה,
א. אם זה עיקר הטענה ברר דבריך שזו עיקר טענתך.
ב. ברור שכל אלה שמדליקים בשקיעה חולקים עליך בדבר הזה, ובפרט לגבי שבת וכל התורה כולה, וכמו שכבר האריכו באותו אשכול. כך שמה יש מקום להתווכח לעניין חנוכה.
ואם זה לא מה שאתה טוען א"כ איני מבין בכלל מה ענית.

דניאל כתב:

ביני עמודי גרסי כתב:ברצינות או בתמימות???????
אתה לא רואה שכתוב מפורש בגר"א המילים הבאות: "אלא דג' שקיעות הן"

אל תיתן לי פירושים מה אני חושב

הנני מבקש בזאת את מחילתך. לא עלה בדעתי שכל מה שבאת לומר זה שמוזכר בגר"א במקום אחד לשון שקיעה על צאה"כ, ולכן ניסיתי לפרש כפי מיעוט שכלי. אני רואה שטעיתי ועמך הסליחה.

לגבי שאר מה שכתב מר- אין לי אלא להצטרף למ"ש הרב אוצר החכמה.

טענתך בצדק! אך מכיוון שאשכול זה נועד רק לבירור דעת הראשונים (האם ישנם האומרים להדליק בשקיעת "לגל" חמה או לא) לכן השתדלתי שלא לסטות מנושא האשכול. ואילו לדברים האחרים צריך לפתוח אשכול חדש על מנת להשאר במתכונת הנוכחית.

ביני עמודי גרסי כתב:אך לכתחילה צריכים להדליק בצאת הכוכבים כר"ת.

ביני עמודי גרסי כתב:ובמידה ומצאנו מקור חד משמעי שצריך להדליק "לכתחילה" בשקיעת גלגל החמה הרי שישבנו את אלו הנוהגים כן להדליק בשקיעה. וכן שיש מקור לכך על מי לסמוך!