הדלקת אדמורים

[אוצר החכמה]

כמו שכתבתי בעיני הסיפור חסר הבנה, מה הכוונה שמחמת חולשתו היה יכול לומר את מילות הברכה אבל לא לכוון את פירוש המילות? איך יכול להיות זה?

[צולניק]

כמו שכתבתי בעיני הסיפור חסר הבנה, מה הכוונה שמחמת חולשתו היה יכול לומר את מילות הברכה אבל לא לכוון את פירוש המילות? איך יכול להיות זה?

אלו דברים מפורסמים שכאשר תש כחו לא היה מתפלל [ואף לא היה אומר מעולם "אין כאלוקינו" שאינה חובה ולא היה בכחו להתאמץ בכוונתה], ומבני משפחה שמעתי בשם הגרח"ק שהיה תקופה שלמד ולא התפלל לפי שהכוונה בתפילה קשתה עליו יותר מהריכוז בלימוד, אך כמובן שלענין לאכול בלא ברכה שהוא חמור הרבה יותר הדברים מחודשים לומר שכך נהג.

[ארזי ביתר]

והנה עוד אשכול, שנכנס לדיון מטופש, יד מי על העליונה. יד החסידים או יד מתנגדיהם. וכיניתיו 'מטופש', משום שדיונים אלו, מעל כל במה - מכובדת ככל שתהיה, לא השפיעו עוד על אף אחד.

מחר יקום איזה חבר חסידי מהפורום, ויפתח אשכול, על הרגשת עונג שב"ק בעת שירת הזמירות אצל ראש ישיבה פלמוני, וכולם יזדעקו, זה לתמיכה וזה להתנגדות.

ומה התכלית בכך? בואו נתבגר...

אחד מסימני בגרות הוא היכולת לדון על נושאים שבצידם מערכת רגשית, ובכל זאת לדון בהם בקור רוח וחדות המחשבה, מה שקשה לומר על הודעתך וההגיון שנושב הימנה.
בכנות, אינני מוצא בדבריך ככל שמשמשתי בהם בגרות או מהדומה לה.

ייתכן. ייתכן שאין בגרות בדברי. לעומת זאת, הדיון כולו בוגר מאוד.

מחר כל החסידים החברים בפורום, הולכים לאדמו"רם ואומרים לו: "שמע נא, מרן המשגיח ויענק'ל מפורום אוצר החכמה, הפריכו את הנהגתך להדליק נרות מאוחר בבית הכנסת. אם ברצונך שנשאר חסידים, הבהר לנו את המקור ההלכתי המאשר את הנהגתך זו". האדמו"ר ישב חמור סבר בכסאו, יהמהם לעצמו ויאמר: "צדקו ממני. אין לזה מקור הלכתי. אך מה אעשה, כך ראיתי את אבותי הק' נוהגים". ילבשו החסידים עזות דקדושה, וידרשו בכל זאת לדעת, האם אכן אין שום מקור הלכתי לכך. ומשיובהר להם ע"י האדמו"ר שאכן אין לו הסבר הלכתי לכך אך הוא אינו מתכוון לשנות מדרך אבותיו, יסירו מיד את הגארטל שעל מתניהם, ויאמרו לו: "רבינו הקדוש, לא הותרת לנו ברירה, אלא להפוך את עורנו, ולהצטרף למרן המשגיח וליענק'ל - לחבר המתנגדים לחסידות". ובצאתם את הקודש, יגזזו את שולי חליפתם, יחליפו את המגבעת שלראשם, ויבזו את תורת החסידות בראש חוצות, על שום שאין כל בסיס הלכתי להנהגותיה.

[יענק'ל]

והנה עוד אשכול, שנכנס לדיון מטופש, יד מי על העליונה. יד החסידים או יד מתנגדיהם. וכיניתיו 'מטופש', משום שדיונים אלו, מעל כל במה - מכובדת ככל שתהיה, לא השפיעו עוד על אף אחד.

מחר יקום איזה חבר חסידי מהפורום, ויפתח אשכול, על הרגשת עונג שב"ק בעת שירת הזמירות אצל ראש ישיבה פלמוני, וכולם יזדעקו, זה לתמיכה וזה להתנגדות.

ומה התכלית בכך? בואו נתבגר...

אחד מסימני בגרות הוא היכולת לדון על נושאים שבצידם מערכת רגשית, ובכל זאת לדון בהם בקור רוח וחדות המחשבה, מה שקשה לומר על הודעתך וההגיון שנושב הימנה.
בכנות, אינני מוצא בדבריך ככל שמשמשתי בהם בגרות או מהדומה לה.

ייתכן. ייתכן שאין בגרות בדברי. לעומת זאת, הדיון כולו בוגר מאוד.

מחר כל החסידים החברים בפורום, הולכים לאדמו"רם ואומרים לו: "שמע נא, מרן המשגיח ויענק'ל מפורום אוצר החכמה, הפריכו את הנהגתך להדליק נרות מאוחר בבית הכנסת. אם ברצונך שנשאר חסידים, הבהר לנו את המקור ההלכתי המאשר את הנהגתך זו". האדמו"ר ישב חמור סבר בכסאו, יהמהם לעצמו ויאמר: "צדקו ממני. אין לזה מקור הלכתי. אך מה אעשה, כך ראיתי את אבותי הק' נוהגים". ילבשו החסידים עזות דקדושה, וידרשו בכל זאת לדעת, האם אכן אין שום מקור הלכתי לכך. ומשיובהר להם ע"י האדמו"ר שאכן אין לו הסבר הלכתי לכך אך הוא אינו מתכוון לשנות מדרך אבותיו, יסירו מיד את הגארטל שעל מתניהם, ויאמרו לו: "רבינו הקדוש, לא הותרת לנו ברירה, אלא להפוך את עורנו, ולהצטרף למרן המשגיח וליענק'ל - לחבר המתנגדים לחסידות". ובצאתם את הקודש, יגזזו את שולי חליפתם, יחליפו את המגבעת שלראשם, ויבזו את תורת החסידות בראש חוצות, על שום שאין כל בסיס הלכתי להנהגותיה.

למה אתה לא מבין ?
למה?
מי מדבר על לשכנע?
האם ראית כאן באיזה מקום שהנושא הוא לשכנע את אדמורך להפסיק להתפלל אחה"צ ולנגן בכינור בהדלקת נרות ולירות בחץ וקשת בל"ג בעומר ולאכול מרור בפסח שני
הנושא הוא להבין את הענין וזהו
הבנת???

[ארזי ביתר]

אני הבנתי היטב! אתה כבר הבנת, שאין כאן הבנה? אין לזה בסיס הלכתי. אוקיי? ועכשיו מה?

[מרן המשגיח]

לכל החושבים שהם מכים מישהו על קדקדו בסיפור על החזו"א.

א. אסור להאמין ללשוה"ר ואין זה משנה אם מישהו אומר שהוא ראה את החזו"א עושה זאת או שהגרח"ק אמר לו שהחזו"א עשה זאת. אין להאמין למספר.
ב. אם הדבר ידוע מפי נאמנים (וכמובן שהגרח"ק נחשב עלי כנאמן, לשואל בפרטי) ועל פי כללי הח"ח יש להאמין לו. אז אני דן את החזו"א לכף זכות שהיה לו חשבון הלכתי וסבר שכך ההלכה כמצווה עלי בתורה (וגם כפי שנראה לי הגיוני ונכון ומתבקש ומוכרח).
ג. לו יצוייר שאין זה כך אלא החזו"א עבר כאן על ההלכה, אז הוא עבר עבירה. (אך אני בטוח שזה לא מצב הדברים)

הבנתם?

[ארזי ביתר]

עפרא לפומך!!!

החזו"א לא עבר עבירה. אתה בהדיוטותך לא זכית להבין ולמצוא את המקור למעשה החזו"א.

[מרן המשגיח]

עפרא לפומך!!!

החזו"א לא עבר עבירה. אתה בהדיוטותך לא זכית להבין ולמצוא את המקור למעשה החזו"א.

עפרא לפומך ולעיניך!!!!!
החזו"א לא עבר עבירה כי נהג על פי ההלכה לפי סברתו. והוא לא היה ח"ו אפיקורס שסובר שהוא מעל ההלכה.

[עתניאל בן קנז]

די די!!!

אנחנו נצטרך הרבה טרקטורים בשביל רבוי העפר הניתז פה.

הבה נחתום את הדיון פה.

ברור שאין אף אחד בעולם מעל ההלכה. כולל האדמו"ר הכי גדול!!!

אבל ברור שיש בתוך גדרי ההלכה אופנים שונים, של הוראות שעה, שלזה מותר ולזה אסור.
למשל ענינים המותרים ב'הספד מרובה' ו'צורך גדול'. לאחד זה נחשב כהפסד מרובה, ומותר. ולחבירו אין זה הפסד מרובה ואסור.
וכן הדין לסמוך בשעת הדחק על שיטות יחידאיות בפוסקים. שמושג 'שעת הדחק' משתנה מאדם לאדם. וממקרה למקרה..


אין חולק שסולם הערכים של החסידים שונה משל המתנגדים. [ונא לא לפתוח כאן דיון על חסידות והתנגדות!].

ולכן כמו שהחזון איש, במקרה המסוים שלו, היה לו היתר במסגרת ההלכה, לנהוג כפי שנהג.
כך האדמורי"ם יש להם את ההיתר שלהם במסגרת ההלכה לנהוג כפי שנוהגים.

דומני שאין שום אדמו"ר שיטען שהוא מעל ההלכה. ובכל חסידות המכבדת את עצמה, יש צוות תלמידי חכמים המחפשים מקורות לכל מנהגי החסידות. לפעמים הדברים ערבים ומתקבלים על אוזנם של מתנגדים, ולפעמים לא. אבל כדרכה של תורה, יש אוסרים ויש מתירין, והכל נוהגין כבוד זה בזה.

[ארזי ביתר]

סיכמת כהוגן.

[בקרו טלה]

אולי אינו מן הענין, אולם מחמת חיבת הקודש אביא את דברי החת"ס שיש אנשים שמחמת גודל מדרגתם ההלכה אצלם אחרת משאר אנשים.
חתם סופר במדבר פרק טז פסוק ה
בקר ויודע ה' את אשר לו פירש"י גבולות חלק הקב"ה וכו'. אחז"ל [יומא ל"ז ע"ב] הקורא ק"ש עם אנשי משמר לא יי"ח שהם מקדימים וקורין מעמוד השחר בטרם יכיר איש את רעהו, וצ"ל מ"ש אינהי וי"ל דהא דתלה הקב"ה ק"ש בזמן קימה ושכיבה ולא ביום ובלילה משום שבלילה שנשמתו עולה למעלה הרי הוא כבחי' עומד כמו מלאכים שנקראים עומדים וביום הוא בבחי' מהלך ועל התחדשת מדרגתו בזה, הוא חוזר ומקבל עול מלכות שמים בכל פעם מחדש, ואין זה תלוי בלילה ויום אלא בשעה שבני אדם שוכבים וישנים או בשעה שקמים ונעורים. ואמנם הכהנים השומרים משמרתם בבהמ"ק קדושים וטהורים מזרעי' דאהרן אשר מלאך ה' צבאות הוא ויותר מהם כי ניתן לו מהלכים בין העומדים וגם בלילה לבו ער ולעולם הוא מהלך, ואין להם חלוק הנזכר, אלא בין מדת יום שהוא בחסד למדת לילה שהוא בדין, וזה אינו תלוי בשכיבה וקימה כ"א ביום ולילה ממש לכן הם משכימים וקוראין מע"ה והקורא עמהם לא יי"ח וכו'. [תקס"ד]:

[מרן המשגיח]

סיכמת כהוגן.

אני שמח לראות שהרב ארזי מקיים בעצמו מודה ועזב ירוחם ומוכן לחתום בשתי ידיו על כך שאין אף אחד שהוא מעל ההלכה ח"ו.

[נוה הלבנון]

ויש שמעתיקים דירתם לימי החנוכה לחדרם שבבית המדרש.

???

[נהר שלום]

ראו בשו"ת יביע אומר סימן נ"ז
וע"ע בספר משנת יעקב הלכות חנוכה עמוד רס

[מלך זקן וכסיל]

ויש שמעתיקים דירתם לימי החנוכה לחדרם שבבית המדרש.

???

יש כאלה שמקפידים לאכול כל יום סעודה בבנין ביהמ"ד

[בין הזמנים]

ויש שמעתיקים דירתם לימי החנוכה לחדרם שבבית המדרש.

???

!!!