פורום אוצר החכמה

למדן כתב:

אדג כתב:סליחה על הסטיה מהנושא, אך מה בכך שמישהו המציא שפה חדשה לפני כמאה שנה והוא היה יהודי פורק עול? אין קשר בין עברית ללשון הקודש! הוא כתב מה שכתב והמציא מה שהמציא ומי שרוצה להשתמש בשפה זו - שיערב לו. זה בדיוק כמו לדבר אנגלית או צרפתית. הרי ממציאי השפות הללו לכולי עלמא גרועים מהגרוע שבפושעי ישראל, ואעפ"כ לא חיישינן.
הודעות בנושא זה - לא כאן. או בפורום חדש, או באישי. רק באתי לעורר.

אוי לנו שכך עלתה בימנו ראה נא בספר הקדוש ויואל משה מאמר לשון הקודש שכתב את הספר בדמים
כמה נדודי שינה עד שבירר הענין כמה האיסורים יש בזה עיי"ש

להמתבונן .....בודאי בן יהודה לא הי' מקדושי אשא בארץ המה .....ולא זה רצוני ללמד זכות עליו .....אך היות שבמשך הדורות נעשה עברית שפה רשמית שרוב גדולי ישראל נותנים שיעורים והרבה לומדים בשפה זו . וזו שפת המדינה .המדברים הם לא מאלו שפורקים עול ח''ו .לפני מאה שנה ויותר או פחות המדברים עברית היו אלו שרצו לפרוק עול התורה והמצוות
משא''כ בשישים שנה האחרונים זה שפה כמו אנגלית ופולנית שרוב יהודי קראקא דברו .והונגרית שבאויבערלאנד רוב האנשים האורטדוקסים וכל הנשים דיברו רק הונגרית כידוע ובקושי הבינו אידיש . בשנת תשל''ד הייתי במונטריאל קנדה ונכנסתי להבעלזער שטיבל להתפלל מנחה מעריב ובין מנחה ומעריב התיישבו אנשים מבוגרים ודיברו הונגרית ביניהם דבר שלא ראיתי ושמעתי בחיי . ועוד זכור לי הרושם שעשה הדבר עלי. הלא גם באמריקה לומדים יותר בחורים ואברכים באנגלית ממה שבאידיש כידוע .ואין פוצה פה ומצפצף כי זאת שפת המדינה .פוק חזו איך היו כמעט כל הדרשות של מאורי הגולה השבוע בקאנווענשען של אגו''י .

להערה בעלמא
בפולין דרו ישראל אלף שנים!! ונשארו עד החורבן בשפה האידיש, הגם שבין לשונם היה פה ושם איזה מילים פולנית, אבל גם הגרוע שבגרועים והפחות שבפחותים לא עזב את לשון אבותיו, ואילו במדינת יסרחל שעומדת לא יותר מששים ושלש שנים, ורובם ככולם אינם מכירים כלל אידיש, או לכה"פ שוברים את השיניים, הלא דבר הוא......

הבלים גמורים נאמרו כאן. תפוס כל ספר שנכתב בפולין ביידיש לפני שלוש מאות שנים. לו יהי זה "צאינה וראינה" (המקורי) או "שמחת הנפש" או "סדר מצוות הנשים" של בעל משאת בנימין, ותיווכח שכל מלה עשירית לפחות תהא סתומה ועלומה עליך ולא תמצאנה במילונים עכשוויים, ושאר המלים יצריכו ממך הרבה עמל ויגיעה. כמובן שהשפה שמרה על מאפיינים גרמניים, אבל לא הרבה מעבר לזה.

ולענין האשכול בכלל. פליאה היא בעיני כל המהומה הזו, האם חסרות מלים חדשות הרווחות בלשוננו? למה נטפלו דווקא לחנוכייה ולסביבון? האם רעשן עדיף מהם? אין זה אלא סרח העודף של צדקות מוזרה.

אגב הסביבון הק', כמדומני שיש עניינים בסיבובו דווקא מלמעלה ולא להופכו ח"ו כשם שהנערין משתעשעין, וכן לסובבו לימין ולא לשמאל שלא לחזק השמאל, מהיכן מקור הנ"ל?

למדן כתב:

אראל כתב:ראה נא בספר בני יששכר מאמרי חנוכה, מדבר מזה בטוב טעם לשבח

המילים נ ג ה פ המציאו ע"י הציונים ימש"ו עיין בספר בני יששכר על הר"ת נ ג ה ש מרמז על מילת גשנה
ואת יהודה שלח לפניו גשנה עיין שם דבריו הק' ושפתים ישק
ונכון לכל בית ישראל להזהיר לא לקנות הדריידל הללו

בני יששכר - מאמרי חדשי כסלו טבת, מאמר ב', סימן כ"ה ובהג"ה*.

אודות אותיות הנ"ל מובא גם במדרש פינחס - קאריץ, צמח צדיק - וויזניץ.


* ההגהות שהם ההוספות מהבעל בני יששכר בעצמו חסרים לעת עתה בויקיטקסט, וחבל.

בן באג באג כתב:אגב הסביבון הק', כמדומני שיש עניינים בסיבובו דווקא מלמעלה ולא להופכו ח"ו כשם שהנערין משתעשעין,

בחנוכה איתערותא דלעילא ובפורים איתערותא דלתתא.

תולדות אדם כתב:ראיתי בשם סידור חת"ס, שאצל החת"ס היה מונח דריידל על השולחן בימי החנוכה ומתי שנכנס אחד שיחק החת"ס עם הדריידל.

כאן http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?25659&BOOKS כתוב שהדריידל של החת"ס עבר בירושה להג"מ ר' עקיבא סופר בעל דעת סופר
אולי אפשר לשאול לנכדיו

ובעצם ענין הדריידל, אם מישהו יודע על העובדא המסופר בחדר, שבזמן גזירת היונים שגזרו שלא ללמוד תורה, הסתירו ללמוד ביערות, ולקחו עמהם דריידליך לשחוק, במקרה שיבואו היונים פתאום וימצאו אותם עוסקים בתורה, אם יש לזה מקור קדום (הראשון הידוע לי שמביא זאת, הוא בספר אוצר מנהגי ישורון).

אראל כתב:

תולדות אדם כתב:ראיתי בשם סידור חת"ס, שאצל החת"ס היה מונח דריידל על השולחן בימי החנוכה ומתי שנכנס אחד שיחק החת"ס עם הדריידל.

כאן http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?25659&BOOKS כתוב שהדריידל של החת"ס עבר בירושה להג"מ ר' עקיבא סופר בעל דעת סופר
אולי אפשר לשאול לנכדיו

כאן הלינק המדוייק.

אנסה לצמצם את האשכול
זה בטוח ש סביבון אין לא אח וריע לא במקרא ולא במשנה ולא במקור היהודי ומקורו ממקום טמא יחד עם זאת
גם האותיות הק' גשנה הפכו מ- ש' ל- פ' של יזכר ימי החשמונאים אלא פה במדינת ישרזראל
ע"כ מי שיש לו סביבון בלע"ז {אני לא קורא לו דריידל כי זה לא הדריידל המוזכר בספרים הק'} עם האות פע
שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא
לענין העברית בקיצור נמרץ
לעם ישראל משנות קיומה הי' להם שני שפות לשון חול ולשון הק'
בשפה חול דברו בין איש לרעהו ומסחר וכו'
בלשון הק' אמרו תפילות ולמדו את התורה הק' ובלשון הק' לא השתמשו ללשון חול
בא בן גוי ימש"ו ועירב לשון חול ולשון הק' והוסיף טמאה על טמאתו וכתבה אפי' בשבת קודש
ולא זכה לחזור בתשובה בסוף ימיו כמו שציין חברי תוך כדי דיבור באשכול עיי"ש
ולקצר באתי עיין באורך בספר הק' ויואל משה מאמר לשון הק'

למדן כתב:לעם ישראל משנות קיומה הי' להם שני שפות לשון חול ולשון הק'
בשפה חול דברו בין איש לרעהו ומסחר וכו'
בלשון הק' אמרו תפילות ולמדו את התורה הק' ובלשון הק' לא השתמשו ללשון חול

לזה יש לך ראיה? נכון שבהרבה תפוצות ישראל בגלות האחרונה השתמשו בזרגון של שפת המדינה עם ערבוב מילים מלה"ק, אבל לא השתמשו בלה"ק לעניני חול? ואצל הספרדים לא דיברו בלה"ק?

יגל כתב:

למדן כתב:לעם ישראל משנות קיומה הי' להם שני שפות לשון חול ולשון הק'
בשפה חול דברו בין איש לרעהו ומסחר וכו'
בלשון הק' אמרו תפילות ולמדו את התורה הק' ובלשון הק' לא השתמשו ללשון חול

לזה יש לך ראיה? נכון שבהרבה תפוצות ישראל בגלות האחרונה השתמשו בזרגון של שפת המדינה עם ערבוב מילים מלה"ק, אבל לא השתמשו בלה"ק לעניני חול? ואצל הספרדים לא דיברו בלה"ק?

לא. דיברו לאדינו. מעולם לא שמעתי ולא ראיתי שדיברו לה"ק לא בגלות אשכנז ולא בגלות ספרד.

חיים כתב:

אדג כתב:סליחה על הסטיה מהנושא, אך מה בכך שמישהו המציא שפה חדשה לפני כמאה שנה והוא היה יהודי פורק עול? אין קשר בין עברית ללשון הקודש! הוא כתב מה שכתב והמציא מה שהמציא ומי שרוצה להשתמש בשפה זו - שיערב לו. זה בדיוק כמו לדבר אנגלית או צרפתית. הרי ממציאי השפות הללו לכולי עלמא גרועים מהגרוע שבפושעי ישראל, ואעפ"כ לא חיישינן.
הודעות בנושא זה - לא כאן. או בפורום חדש, או באישי. רק באתי לעורר.

ישנו מאמר שלם מאדמו"ר רש"ב בגנות הדיבור בלשון עברית, משהו דומה לויואל משה, אם אני זוכר נכון.
אולי מישהו יכול להעלות את הקובץ או לתת קישור?

בתגובה כותב אדג:

אדג כתב:במחכ"ת, אין זמני פנוי לעסוק בענינים כגון דא. אך, סביר להניח שאין מאמר מאדמו"ר הרש"ב בענין זה. תוכן דבריי שאוב מביטוי בנו, אדמו"ר הריי"ץ. עם זאת יש לזכור שבתקופה ההיא הדיבור בעברית היווה סימפטום לכפירה המתפשטת בליבו ומוחו של הבחור. אך כמדומני שלא דובר בגנות השפה העברית לכשעצמה.

איזה איסורים תוכל למנות? נתחיל עם אחד!

ובכן יש ויש מאמר חריף מאוד מאדמו"ר הרש"ב בגנות הדיבור בעברית. מזכיר מאוד את מאמר לשון הקודש של "ויואל משה" (בהתרשמות שטחית מאוד).
הדבר סביר מאוד ולא מפתיע כלל. כי שיטת חב"ד היא שיטת מונקאטש וסטמאר, כידוע.
הנה המאמר:

במרקו דברו ערבית מרקאי
בפרס דברי פרסית
האשכנזים דברו באידיש
וכו' וכו ' ואידך זיל גמור

לאדינו היא גם ז'רגון, שפה מדוברת, ולא שפה רשמית. השפה הרשמית אצל הספרדים בא"י במאות השנים האחרונות היתה לה"ק, לך וחפש בכל רבבות הספרים והמסמכים שנכתבו בארץ בחמש מאות השנים האחרונות, בעניני קודש ובעניני חול, כמה מהם הם בלאדינו? זעיר מעט אם בכלל.
(שני נתונים 'קטנים: לא יאומן כי יסופר, בקטלוג הספרייה הלאומית מצויים מאה ספרים בלבד שנדפסו בשפת לאדינו עד שנת תרמ"ד. השפה שהיתה נפוצה בקרב הספרדים בכל אגן הים התיכון. בקטלוג המכון לתצלומי כ"י יש בסך הכל 137 רשומות המכילות נתון כלשהו בלאדינו, מתוך מאות אלפי הכ"י שם...).

[ובנו"ט להעיר כאן לדברי ד"ר לודוויג אוגוסט פרנקל, שלפני שתקלל אותו בכל הקללות האמורות בספרי גרליץ אציין שזכה לתמיכתו של בעל תבואות הארץ, בתפקידו כמזכיר הקהילה האורתודכסית בוינה התנגד לרפורמה, והיה שליחו של ר' עזריאל הילדסהיימר להקמת בית הספר למל (צחוק צחוק, אבל בלמל למדו בלאדינו, ותוכנית הלימודים כללה לה"ק וערבית..). פרנקל מספר בזכרונותיו על הגאון ר' ישעיה ברדאקי, חתנו של בעל פאת השלחן, כי "כל מדברותיו בלשון עבר"].

יגל כתב:לאדינו היא גם ז'רגון, שפה מדוברת, ולא שפה רשמית. השפה הרשמית אצל הספרדים בא"י במאות השנים האחרונות היתה לה"ק, לך וחפש בכל רבבות הספרים והמסמכים שנכתבו בארץ בחמש מאות השנים האחרונות, בעניני קודש ובעניני חול, כמה מהם הם בלאדינו? זעיר מעט אם בכלל.
(שני נתונים 'קטנים: לא יאומן כי יסופר, בקטלוג הספרייה הלאומית מצויים מאה ספרים בלבד שנדפסו בשפת לאדינו עד שנת תרמ"ד. השפה שהיתה נפוצה בקרב הספרדים בכל אגן הים התיכון. בקטלוג המכון לתצלומי כ"י יש בסך הכל 137 רשומות המכילות נתון כלשהו בלאדינו, מתוך מאות אלפי הכ"י שם...).

[ובנו"ט להעיר כאן לדברי ד"ר לודוויג אוגוסט פרנקל, שלפני שתקלל אותו בכל הקללות האמורות בספרי גרליץ אציין שזכה לתמיכתו של בעל תבואות הארץ, בתפקידו כמזכיר הקהילה האורתודכסית בוינה התנגד לרפורמה, והיה שליחו של ר' עזריאל הילדסהיימר להקמת בית הספר למל (צחוק צחוק, אבל בלמל למדו בלאדינו, ותוכנית הלימודים כללה לה"ק וערבית..). פרנקל מספר בזכרונותיו על הגאון ר' ישעיה ברדאקי, חתנו של בעל פאת השלחן, כי "כל מדברותיו בלשון עבר"].

.

ראה ב'מרא דארעא דישראל' (ר"מ גרליץ) עמ' רלט בו הוא מספר כי גם הגאון מוהר"ר ישעיהו בדרדקי נשא דברים נלהבים בגנותו של פראנקל ובית ספרו והשווה אותו למשה מדאסוי, בהאשימו אותו כי רוחו מדברת מתוך מחברתו קול מבשר.

נמחק מפני כפילות
---------------

נוטר הכרמים כתב:
ראה ב'מרא דארעא דישראל' (ר"מ גרליץ) עמ' רלט בו הוא מספר כי גם הגאון מוהר"ר ישעיהו בדרדקי נשא דברים נלהבים בגנותו של פראנקל ובית ספרו והשווה אותו למשה מדאסוי, בהאשימו אותו כי רוחו מדברת מתוך מחברתו קול מבשר.

מה שנכון נכון, ואת מוקש זה באתי לעקוף מכבר. אין צורך להיזקק לדבריו של גרליץ, פראנקל עצמו מספר בזכרונותיו על יחסו העויין והתנגדותו הגורפת של הגרי"ב כלפיו. כל דברי באו בנוגע לשפת דיבורו של הגרי"ב.

חיים כתב:ובכן יש ויש מאמר חריף מאוד מאדמו"ר הרש"ב בגנות הדיבור בעברית. מזכיר מאוד את מאמר לשון הקודש של "ויואל משה" (בהתרשמות שטחית מאוד).
הדבר סביר מאוד ולא מפתיע כלל. כי שיטת חב"ד היא שיטת מונקאטש וסטמאר, כידוע.
הנה המאמר:

לשון הקודש והדיבור בה.pdf

אודה ולא אבוש שלא הכרתי מאמר זה עד כה. וייש"כ על הבאתו לידעתי. אולם לענ"ד חזר בו כ"ק אדמוהרש"ב משיטתו זו, וכמובא בהערה בסוף המאמר הנדפס מכתבו משנת תרע"ז לרלו"י ש"ס שעדיף שילמדו עברית ולא רוסית, ולמבואר במאמר איפכא מיבעיא ליה, ודו"ק.
סמך לכך יש לצרף דברי אדמוהריי"צ המובאים בריש המאמר אודות חוסר הקשר בין העברית הדבורה היום ללשה"ק, ואולי הא בהא תליא.

האמירה שכביכול לשון הקודש נועדה רק לדבורי קודש איננה נכונה כלל ועיקר, מאין ספור ראיות.
[לדוגמא בעלמא ד' הרמ"א או"ח ש"ז דמותר לקרוא ספרי חול בשבת אם כתובים בלה"ק].
שוב ראיתי מאמר מעניי בזה ומצו"ב.

יש סבורים שבזמן בית ראשון דיברו בני ישראל בעברית.

נצרף את דעת הרב בשולחנו (ריש הל' תלמוד תורה) וז"ל: "ובימיהם שהיו מספרים הרוב בלשון הקודש וגם התינוק כשמתחיל לדבר היה אביו מספר עמו בלשון הקודש ועל כן לא היו צריכין ללמד התינוקות פירוש המלות רק הקריאה בנקודות וטעמים וקרי ולא כתיב כי לא היו הנקודות והטעמים כתובים בימיהם אלא כספר תורה שלנו והיו לומדים הנקודות והטעמים בכל המקרא בעל פה והיו אז עוסקים ה' שנים בלימוד כל המקרא עם התינוקות פעמים רבות מאד". וכוונתו לזמן המשנה ממה שנסמך על דברי המשנה באבות.
א"כ דיברו הכל גם קטנים ועבדים בלשה"ק.
ובאמת כן מוכח מכמה גמרות, וכגמ' במגילה גבי לא ידעו רבנן מאי חלגלגות, ועוד הרבה.

[הערה קטנה: הלכות תלמוד תורה לגרש"ז אינו חלק משולחנו.]

לעיקר הענין אעתיק מאנציקלופדיה תלמודית כרך טו, [חכמות חיצוניות] טור פ/2: "חייב אדם ללמד את בנו לשון הקודש 325. ומצוה גדולה שירגיל האדם את בנו בלימוד לשון הקודש ודקדוק הלשון, כמו שעשו קדמונינו 325א, וחכמת הדקדוק הוא יסוד לכל התורה, וכן דעת חז"ל והראשונים 326, וקודמת חכמת הדקדוק לשאר החכמות אף ששאר החכמות חשובות ממנה, והרבה מגדולי הראשונים חיברו ספרים בחכמה זו 327, ויש שכתבו בחריפות כנגד הנמנעים מללמוד חכמה זו328".

הערות:
325. תוספתא חגיגה פ"א ה"ב; ספרי עקב פיס' מו; ספרי זוטא שלח פיס' לח; ירושלמי סוכה סופ"ג; בה"ג סוף הל' ציצית ד' וורשא עמ' מח: יודע לדבר חייב ללמדו שמע ותורה ולה"ק: ועי' פהמ"ש לרמב"ם אבות רפ"ב: הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה, במצוה שיחשוב בה שהיא קלה כגון שמחת הרגל ולמידת לה"ק. וע"ע לשון הקודש.
325א. לבוש ומהר"ל בהסכמותיהם לס' אם הילד, פראג שנ"ז.
326. ספר הרקמה לר' יונה אבן ג'נאח בהקדמה; ר"ש סופר בתשובת הגאונים, והובאה במקורות החינוך אסף חלק א עמ' עב.
327. מעשה אפוד לר"י דוראן פרק ח.
328. ר' חיים אחי מהר"ל הובא באסף שם עמ' מג; רי"א מודינא אסף שם ח"ב עמ' קכג, ועי' שו"ת רמ"א סי' ו מרש"ל על צורך ידיעת הדקדוק.

בן פקועה כתב:יש סבורים שבזמן בית ראשון דיברו בני ישראל בעברית.

זו דעה דחויה. לפי הסברות שנאמרו כאן נראה יותר שדיברו בז'רגון של מואבית.

בן פקועה כתב:יש סבורים שבזמן בית ראשון דיברו בני ישראל בעברית.

לא בעברית, כי אם בלשון הקודש, כלומר, העיווריט של היום בלולה הוא במילים חדשים ובדויים מאותו האיש ובן יאודה שמו, שנפגר בשב"ק ולא חזר בתשובה וכו'. (זה נשמע כמו שאתה אומר שהמדברים אידיש כהיום מדברים שפת גרמני....., ולהאומר כן במחילה יסע לגרמניא וישמע את שפתם ואח"כ ידמה מה ששומע לאידיש....)
לא נדבר כאן מהכרעת ההברה, איזה הנכונה אם של האשכנזים או של הספרדים, ואיזה מביניהם דברו בזמן בית ראשון, והאם העיווריט של היום אכן דומה לההברה הספרדית
ובכן גם אם נקבל הסברא שדברו בלשון הקודש בזמן בית ראשון, מן הנכון להסביר למה בזמן שגלו לבבל פסקו מלהשתמש בלשון הקודש, והתחילו לדבר ארמית, וספר דניאל יוכיח

אראל כתב:

בן פקועה כתב:יש סבורים שבזמן בית ראשון דיברו בני ישראל בעברית.

לא בעברית, כי אם בלשון הקודש, כלומר, העיווריט של היום בלולה הוא במילים חדשים ובדויים מאותו האיש ובן יאודה שמו, שנפגר בשב"ק ולא חזר בתשובה וכו'.

הגיע הזמן שתתחיל ללמוד מעט חומש רש"י. רש"י בראשית ו, ד: "הנפלים - על שם שנפלו והפילו את העולם, ובלשון עברית לשון ענקים הוא". רש"י שמות א, יז: "לפי שלשון עברית לנקבות רבות, תיבה זו וכיוצא בה, משמשת לשון פעלו ולשון פעלתן". ועוד הרבה פעמים ברש"י ובשאר ראשונים.

כא כא
וכי רש"י ראה או פגש את בן דזשעהודא והשפה שלו??

גם משמעות המילה 'עברית' שינו הציונים......
בימי רש"י היתה הכוונה 'עברית' לשון של עבר הנהר (לא בינותי בספרים אם זה לשון הקודש)
אבל מה שקורים כהיום 'עברית' זה כמו שכתבתי, 'עיווריט', כלומר שפה הדומה ללשון שדברו בהם בני ישראל מלפני אלפים שנה, ושנברא בו העולם...
דומה כמו 'אידיש' לגרמנית

ידוע ששפה הערבית לקוח הוא מלשון הקודש, וכן שפת ארמית, ובכן נוסף עוד שפה 'הלקוח' מלשון הקודש ומתקריא עיווריט

הויכוח נטה לגמרי ממסלולה
נשארו כמה קושיות בלי פתרון
אם יש מקור להסיפור הנפוץ אודות הדריידל ששחקו בה בימי היוונים ביערות????
מתי התחילו לדבר ארמית?? (יעקב אבינו ולבן שוחחו ביניהם בארמית או בלשה"ק??, ושניהם היו נכדי נחור מעבר הנהר) כי שפתו של לבן בודאי היתה ארמית, ושם יגר סהדותא יוכיח

מכיון שהאשכול ירד מהפסים
נפתח אשכול חדש בשם האיסור לדבר בשפת העברית

למדן כתב:מכיון שהאשכול ירד מהפסים, נפתח אשכול חדש בשם האיסור לדבר בשפת העברית.

לאחר שהנושא הוכיח שהוא מוריד מהפסים, לשם מה נצרך עוד אשכול?

נחזור לראש האשכול דריידעל--סביבון
עיין בספה''ק מאיר עיני חכמים להרה''ק ר' מאיר מקארסטשאב [אוקריינא] שנדפס כלפני מאתיים שנה בשער י''ח פ''ב ישנו אריכות נידון דריידעל
וביאור ע''פ קבלה אודות האותיות .....ג.....ש.....נ.....ה...דוקא

הקפצה

האם יש מקור קדום לכינוי מוזר זו ?
או שמדובר בפרי דמיונם של מדברי השפה ההעברעאי״ש של אותו רשע ש״ט

באמת, מה היה כ״כ רע בכינוי ״מנורה״ (ע״ש המנורה שהיה בהיכל) הנהוג מאז ומקדם (והנהוג עד היום אצל ציבור היראים לדבר ה׳) שהוצרכו להמציא כינוי חדש ומוזר ?!

ואם כבר למה לא קוראים למגילה ״פורימיה״ ?!?!

אשכול בנושא viewtopic.php?f=24&t=2973&p=22279&hilit=%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%94#p22279

שבטיישראל כתב:האם יש מקור קדום לכינוי מוזר זו ?
או שמדובר בפרי דמיונם של מדברי השפה ההעברעאי״ש של אותו רשע ש״ט

באמת, מה היה כ״כ רע בכינוי ״מנורה״ (ע״ש המנורה שהיה בהיכל) הנהוג מאז ומקדם (והנהוג עד היום אצל ציבור היראים לדבר ה׳) שהוצרכו להמציא כינוי חדש ומוזר ?!

ואם כבר למה לא קוראים למגילה ״פורימיה״ ?!?!

מה המקור הקדום למילה 'מוזר' במובן שאתה משתמש בה?
זו הכוונה ב"מוזר הייתי לאחי"? צא ובדוק.

גוראריה כתב:

שבטיישראל כתב:האם יש מקור קדום לכינוי מוזר זו ?
או שמדובר בפרי דמיונם של מדברי השפה ההעברעאי״ש של אותו רשע ש״ט

באמת, מה היה כ״כ רע בכינוי ״מנורה״ (ע״ש המנורה שהיה בהיכל) הנהוג מאז ומקדם (והנהוג עד היום אצל ציבור היראים לדבר ה׳) שהוצרכו להמציא כינוי חדש ומוזר ?!

ואם כבר למה לא קוראים למגילה ״פורימיה״ ?!?!

מה המקור הקדום למילה 'מוזר' במובן שאתה משתמש בה?
זו הכוונה ב'ומוזר לבני אמי'? צא ובדוק.

אפשר לקבל את השימוש במילה 'מוזר' כמילה נרדפת ל'משונה' - גם בלה"ק, כמו שמצינו בראשונים את הל' 'דברים זרים' על דברים משונים שאינם נשמעים לאוזן.
אגב, כוונתך ודאי ל'מוזר הייתי לאחי'.

יש ביצה מוזרת

היא שיחתי כתב:יש ביצה מוזרת

אכן, מוזר הייתי לאחי...

שבטיישראל כתב:האם יש מקור קדום לכינוי מוזר זו ?
או שמדובר בפרי דמיונם של מדברי השפה ההעברעאי״ש של אותו רשע ש״ט

כבר דשו בענין כמה וכמה חכמים (ולזכרוני, ר"י גולדהבר נמנה עליהם, היכן? איני זוכר, שמא בגליונותיו הווירטואליים).
והיו שהראו, כי החכמים הספרדים שקדמו לאב"י (=בן יהודה) קראו לחנוכיה: 'חנוקיאה'. משהו כזה.

דרך אגב, חיפשתי ברפרוף במילון בן יהודה ולא מצאתי שכתב ערך 'חנוכיה'!!
ואולי מחפזון נשמט מעיני.

"השם העברי "חנוכיה" ניתן לו רק בסוף המאה ה-19 בירושלים על ידי חמדה, אשתו של אליעזר בן-יהודה" ‏[1].
1. ^ מי המציא את המילה חנוכייה? באתר אוח של משרד החינוך

http://cms.education.gov.il/EducationCM ... T=Guest#4b

מי המציא את המילה חנוכייה?

את המילה חנוכיה הגתה כנראה חמדה בן יהודה, והיא פורסמה בשנת 1897 בעיתון "הצבי" שכתב אליעזר בן יהודה, קודם לכן נקראה מנורת חנוכה. המילה לא מופיעה במילונו של בן יהודה (לשוננו לעם כד, עמ' 98).

אבל בהחלט יתכן שיסוד חידושה של אשת ב"י הוא מה'חנוקיאה' הספרדית(-ערבית?)
עכ"פ מחיפוש קל ברשת (חנוכיה-חנוקיאה) עולים כמה וכמה תוצאות.
לדוגמא, הדברים הבאים: http://www.temanim.org/maharitz/hordot/ ... /mnora.pdf
(מאמר של הרב יצחק רצאבי)

ערער בערבה כתב:

גוראריה כתב:

שבטיישראל כתב:האם יש מקור קדום לכינוי מוזר זו ?
או שמדובר בפרי דמיונם של מדברי השפה ההעברעאי״ש של אותו רשע ש״ט

באמת, מה היה כ״כ רע בכינוי ״מנורה״ (ע״ש המנורה שהיה בהיכל) הנהוג מאז ומקדם (והנהוג עד היום אצל ציבור היראים לדבר ה׳) שהוצרכו להמציא כינוי חדש ומוזר ?!

ואם כבר למה לא קוראים למגילה ״פורימיה״ ?!?!

מה המקור הקדום למילה 'מוזר' במובן שאתה משתמש בה?
זו הכוונה ב'ומוזר לבני אמי'? צא ובדוק.

אפשר לקבל את השימוש במילה 'מוזר' כמילה נרדפת ל'משונה' - גם בלה"ק, כמו שמצינו בראשונים את הל' 'דברים זרים' על דברים משונים שאינם נשמעים לאוזן.
אגב, כוונתך ודאי ל'מוזר הייתי לאחי'.

גם בחנוכיה אפשר להשתמש כמילה נרדפת למנורת חנוכה... השאלה על ההטיה 'מוזר' בהבנתה בעברית עכשוית.