פורום אוצר החכמה

הקפצה

לעיל הביא נוטר הכרמים שיחתו של הגאון ר' שמואל אוירבעך שליט"א על חנוכה בנושא זה
ומשער אני שאף נדפסו הדברים בספר החשוב אוהל רחל שיצא כעת לאור
ורציתי לציין כי בקובץ בנתיבות ההלכה שע"י ארגון והגית (ד"א הקובץ עבר שידרוג רציני בחנוכה האחרון) מחנוכה תש"ע נדפס בעמו' 35 מאמר בעניין זה ממש ודומני שעם תוכן דומה מהגרש"א שליט"א

סליחה על ההקפצה אבל פשוט נזדמן לי ספר מקבים א החדש של יד בן צבי ושם בהקדמה מברר על פי ה'מחקרים' שלמעשה אין קשר ישיר בין תאוותיו של השלטון היוני לבין הגזירות שגזר על ישראל פחות או יותר המהלך שם שאנטיוכוס בא לעזרתם של המתייונים שהרימו ראש נגד חכמי ישראל ובא אניטיוכוס וחיזק שיטתם על ידי גזירות בכח עיין שם ותחכים מכל מקום נראה לי שזה פותר את הקושיא המרכזית לש האשכול כי באמת אין קשר למה שאצל היוונים העיקר היה או לא היה החכמה היוונית או לא כי העיקר הנידון הוא למה הגיעו היוונים לגזור על ישראל וזה ודאי כסיוע למתייונים קרי אלו שחפצו לפרוק דת ישראל ולא יותר מזה.
ובאמת גם מפורש בב"ח תר"ע דגזירות יון מפני שנתרשלו ישראל בעבודה. ולנ"ל אין הכוונה כמשהו סגולי שמפני זה נתגבר הצורר אלא שכך היתה המציאות שהמתייוונים הזעיקו את יון לסייע בעדם ונמצא שזו היתה עיקר הגלות המתייוונים אלא שנכונותו של אנטיוכוס לסייע בעדם בכח גררה את הנס דנצחון המלחמה ופח השמן וכו'.
ועיין עוד שם בספר הנ"ל אולי לא כתבתי מספיק ברור.

מצורף מאמר מהרב יהושע ענבל. התפרסם בקולמוס תשע"ה

והלא יוון היו לאחר שנשחטה יצרא דעבודה זרה?

אין_חקר כתב:והלא יוון היו לאחר שנשחטה יצרא דעבודה זרה?

מה הענין לשאול עליהם בדוקא, האם אין עוד עע"ז עד ימינו חוץ מהיונים?
בטל התוקף המיוחד של יצרא דע"ז, ועדיין הרשות נתונה לטעות.
ובפרט שמנהג אבותיהם בידיהם כמשאחז"ל על נכרים שבחו"ל. [כנר' זה מה שקורה כשאדוקים במנהג יותר מידי].
ר' צדוק כותב שרק מישראל בטל יצרא דע"ז ולא מהגויים.

מה שנכון נכון כתב:ר' צדוק כותב שרק מישראל בטל יצרא דע"ז ולא מהגויים.

איפה הוא כותב ככה?

ראה בצדקה"צ אות רס שכותב שבטלו ליצרא דע"ז "מישראל".
[אבל בפוקד עקרים אות ו' כתב שבטולו השפיע גם על הגויים ע"ש].

מנין כתב:מצורף מאמר "חכמה יוונית" מהרב יהושע ענבל. התפרסם בקולמוס תשע"ה

הוזכר גם כאן. יש הבדל?

=

לגופן של דברים.
במסגרת הרצון להוכיח את ההבדל בין יון ובין שאר הגלויות בעיני חז"ל, מופיע הקטע הבא -
חכמים לא ראו את הקשר ליוון כמתמצה בגזרות נגד היהדות, וכך הם מתארים את מלכות יוון: "ואת הארנבת זו יון כי מעלת גרה היא שמקלסת להקב"ה, אלכסנדרוס מוקדן כד הוה חמי לר"ש הצדיק אומר ברוך ה' אלהי של שמעון הצדיק. ואת הארנבת זו יון כי מעלה גרה היא שמגדלת הצדיקים" (ויק"ר יג'). יוון אינה רק גוזרת גזרות, אלא גם מקלסת להקב"ה, ומגדלת הצדיקים. תקופת יוון היתה תקופה בה פרחה התורה, החל משמעון הצדיק שקיבל גיבוי מדיני וכבוד רב מאלכסנדר מוקדון ... לעומת הדרשה 'חשך זו יוון' (ב"ר ב' ד', המתייחסת לירמיהו ד' "הנה תהו ובהו וחשך"), את חזון דניאל פירשו ברוב המדרשים: "אימה - זו בבל, חשכה - זו מדי, גדולה - זו יוון, נופלת - זו רומי" ... כך שלכל המלכויות מיוחס כינוי שלילי, מלבד יוון המוגדרת 'גדולה'.
וכל הרואה תמה יקרא,
הרי זהו לש' ויק"ר "את הגמל זו בבל כי מעלה גרה היא שמקלסת להקב"ה ... ואת השפן זו מדי כי מעלה גרה הוא שמקלסת להקב"ה ... ואת הארנבת זו יון כי מעלת גרה היא שמקלסת להקב"ה ... את החזיר זה אדום והוא גרה לא יגר שאינה מקלסת להקב"ה ולא דיין שאינה מקלסת אלא מחרפת ומגדפת ואומרת מי לי בשמים. ד"א את הגמל זו בבל כי מעלה גרה היא שמגדלת את דניאל ... ואת השפן זו מדי כי מעלה גרה היא שמגדלת את מרדכי ... ואת הארנבת זו יון כי מעלה גרה היא שמגדלת הצדיקים". גם תיבת 'גדולה' המיוחסת ליוון במדרשים, היא לכאו' המשך לתיבת "חשיכה", היינו חושך גדול בהעמדת הרבה דוכסין ואפרכין.

האם נכונה השמועה שלעיתים נוהג הגאון הרב ענבל בשיטת מצליח...?

מה שנכון נכון כתב:ראה בצדקה"צ אות רס שכותב שבטלו ליצרא דע"ז "מישראל".
[אבל בפוקד עקרים אות ו' כתב שבטולו השפיע גם על הגויים ע"ש].

כמדומני שמצאתי פעם בר"צ שגם לגרים יש יצרא דע"ז?

עושה חדשות כתב:

אריסטו בבית שני.png

מי כתב?

בית הלוי פ' בא. עי"ש כ"ד הגרש"פ.

אגב,
בשו"ת יכין ובועז ח"א סי' קלד כ' "וכשנתגייר אנקלוס הגר אמר לו הקיסר דודו למה נתגיירת לאומה שפלה אמר לו הקטן שבהם יודע מהגדול שבאומות כי הוא יודע מה נברא ביום ראשון ביום שני ביום שלישי וכו' וכתבו קצת מחכמינו שזה היה בימי ארסטו א"כ הורה לנו אנקלוס הגר שקטן שבישראל יודע יותר ומשיג האמת מארסטו שהיה ראש חכמי הפילוסופים".
מה זה "קצת מחכמינו"?
ומה בנוגע לגירסא בכלה רבתי המובאת ברדב"ז (ח-קצא) "אמר ר' יהושע לרבן גמליאל רצונך שנלך ונקבל פני ארסטו הפילוסוף חברנו".

שי אבי דוד כתב:מצוי בידי קונטרס בשם 'ועוררתי בניך ציון על בניך יון' (זכריה ט', י"ג), מאת הגאון רבי בן ציון גוטפרב שליט"א מראשי ישיבת המתמידים. הוא מרחיב בענין זה הן מן הפן הגיאוגרפי - חלוקת העולם המרכז דרומו וצפונו - לבני נח. הן מן הפן הרעיוני - מהותה של תרבות יון על השלכותיה השונות, מול חכמת התורה. אפשר להתעניין אצלו בנוגע להעלאת הקונטרס לתועלת חכמי האוצר בטל 025829974

יש את הקונטרס הזה?

אסכם את העובדות ההיסטוריות אף שכבר קדמוני רבים וטובים.
הפילוסופיה היוונית הכופרת באלים ומאמינה בקדמוניות העולם, התחילה כבר בימי סוקרטס שהיה חי כ300 שנה קודם אנטיוכוס הרביעי, ולאחר מכן אריסטו תלמיד תלמידו שהוסיף להשפיע עוד, חי כ150 לפני נס החנוכה.
סביר מאד להניח, כי בפרק הזמן הזה התחילה להתפשט החשיבה הפילוסופית. מה עוד שתרגום השבעים ארע גם הוא קודם נס חנוכה (כ100 שנה), אשר חז"ל ראו בו חורבן לתורה, ובודאי שהיתה לו השפעה על המאורעות שארעו אחר כך.

ואציין מה שלא ראיתי שציינו, למאמרים ו וט"ו בפחד יצחק, בענין גזירת תבעל להגמון, ובענין שכחת התורה.

מאמר נוסף מהר"י ענבל על הנושא.
וראה עוד באתרו רציו