עמוד 3 מתוך 4

Re: ״חנוכיה״

פורסם: ו' דצמבר 30, 2011 3:08 pm
על ידי לייטנר
צדיק גמור כתב:כך שאפשר להשתמש ב"חנוכייה" (שאגב, אינה חידוש של אב"י אלא של חמדה שהייתה אשתו השנייה של אב"י ואחותה של דבורה שהייתה אשתו הראשונה), ואפשדר להשתמש ב"ספרייה" (לא פחות מב"אוצר ספרים") וב"מטוס" (אאל"ט חידש ביאליק) וב"רכבת" (חידש איתמר בן אב"י) ובכל חידושי העברית עד היום!


'מטוס' הוא חידושו של ביאליק, בניגוד ל'אוירון' שהוא חידושו של בן אב"י, שחידש כנראה גם את המילה 'ספרייה'. אגב, כנראה שדווקא אביו היה זה שחידש את המילה 'רכבת'; ועם הטיפשים שמעכשו לא ירצו להשתמש במילים אלה, סליחה.

Re: מנהג הסביבון ותולדות כינוי מנורת חנוכה - חנוכיה

פורסם: ב' דצמבר 03, 2012 10:48 pm
על ידי יחזקאל

Re: עברית, מנהג הסביבון ותולדות כינוי מנורת חנוכה: חנוכיה

פורסם: ג' דצמבר 11, 2012 10:28 am
על ידי למאי_נמ?
למדן כתב:לענין העברית בקיצור נמרץ:
לעם ישראל משנות קיומה הי' להם שני שפות לשון חול ולשון הק': בשפה חול דברו בין איש לרעהו ומסחר וכו', בלשון הק' אמרו תפילות ולמדו את התורה הק'. ובלשון הק' לא השתמשו ללשון חול.
בא בן... ועירב לשון חול ולשון הק' והוסיף טמאה על טמאתו וכתבה אפי' בשבת קודש...

כבר קדמו הגר"א שציווה: "להעתיק מה שאפשר ללשוננו הקדוש מחכמות [החול], כדי להוציא בולעם מפיהם, וישוטטו רבים ותרבה הדעת בין עמנו ישראל".

Re: מנהג הסביבון ותולדות כינוי מנורת חנוכה - חנוכיה

פורסם: א' דצמבר 16, 2012 3:26 pm
על ידי עד עולם
ראיתי פעם באיזה עלון מאמר של הרב כפיר ברוך מבורך דדון , שכל הסביבון היה משמש למשחקי קלפים וכדו' והאותיות שעליו בלועזית היו מסמנים כמה ירוויח או יפסיד המהמר לפי האות שיוצאת ואח"כ קידשוהו למנהג ישראל לא ברור בדיוק איך.

Re: מנהג הסביבון ותולדות כינוי מנורת חנוכה - חנוכיה

פורסם: א' דצמבר 14, 2014 3:19 am
על ידי צונאמי
עד עולם כתב:ראיתי פעם באיזה עלון מאמר של הרב כפיר ברוך מבורך דדון , שכל הסביבון היה משמש למשחקי קלפים וכדו' והאותיות שעליו בלועזית היו מסמנים כמה ירוויח או יפסיד המהמר לפי האות שיוצאת ואח"כ קידשוהו למנהג ישראל לא ברור בדיוק איך.

למה לא ברור?
בלילות חנוכה נהגו לשחק "בקוביא" - קלפים וכומה,
וכן בסביבון שהוא קוביה בעלת 4 או 6 פיאות.
האותיות הלטיניות/גותיות המובאות כאן, http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7% ... 7.9B.D7.94
תורגמו ללשה"ק נ' ג' ה' ש' =
נ' = נִישט = לא (לא זכייה ולא הפסד, דילוג על התור)
ג' = גאנץ = מלא (זכייה)
ה' = האלבּ = חצי (חצי זכייה)
ש' = שטעל = להעמיד (הפסד)

עם הזמן הר"ת נשארו וקיבלו מעמד משל עצמן.

בעניין קוביא וקלפים בלילות חנוכה, מובא במנהגי וורמיישא לר' יוזפא שמש ענייני חנוכה, ובהערות שם. [יש באוצר]

נ.ב. לאגדה שילדי היהודים שיחקו בסביבונים בזמן היוונים,
טרם מלאו מאה שנה...

Re: מנהג הסביבון ותולדות כינוי מנורת חנוכה - חנוכיה

פורסם: א' דצמבר 14, 2014 3:41 am
על ידי צונאמי
צונאמי כתב:בעניין קוביא וקלפים בלילות חנוכה, מובא במנהגי וורמיישא לר' יוזפא שמש ענייני חנוכה, ובהערות שם. [יש באוצר]
[/b]

עוד בענין זה
viewtopic.php?f=24&t=3107#p23098

Re: מנהג הסביבון ותולדות כינוי מנורת חנוכה - חנוכיה

פורסם: א' דצמבר 14, 2014 9:19 am
על ידי הכהן
צונאמי כתב:נ.ב. לאגדה שילדי היהודים שיחקו בסביבונים בזמן היוונים,
טרם מלאו מאה שנה...

שאלתי את ילדי: מילא אנחנו משחקים בסביבונים - כי הם שחקו בסביבונים. אבל למה הם שחקו בסביבונים?
ומה היינו עושים אם הם היו משחקים תופסת?

Re: מנהג הסביבון ותולדות כינוי מנורת חנוכה - חנוכיה

פורסם: א' דצמבר 14, 2014 9:22 am
על ידי אוצר החכמה
אז זה היה טוב מאד לבריאות של האברכים.

Re: מנהג הסביבון ותולדות כינוי מנורת חנוכה - חנוכיה

פורסם: א' דצמבר 14, 2014 3:06 pm
על ידי משולש
הכהן כתב:
צונאמי כתב:נ.ב. לאגדה שילדי היהודים שיחקו בסביבונים בזמן היוונים,
טרם מלאו מאה שנה...

שאלתי את ילדי: מילא אנחנו משחקים בסביבונים - כי הם שחקו בסביבונים. אבל למה הם שחקו בסביבונים?
ומה היינו עושים אם הם היו משחקים תופסת?

זה מרגיז אותי כל שנה מחדש לשמוע את הילדים מספרים את השטות הזאת. (אני בכלל חושב שחלק גדול ממה שמלמדים בגנים זה שטויות).
האם חסרים לנו מדרשים ומקורות אמיתיים שצריכים ללכת ללקט שטויות שלא כתובות בשום מקום?????

Re: מנהג הסביבון ותולדות כינוי מנורת חנוכה - חנוכיה

פורסם: א' דצמבר 14, 2014 3:08 pm
על ידי משולש
ממנהגי יהדות אשכנז - אביגדור אונא:

. משחקים עם הילדים, והמשחק האהוב והמקובל הוא הסביבון של חנוכה.
כללי המשחק הם על-פי פירוש אותיות הסביבון.
כאשר למעלה האות ג' - כל הקופה (גאנץ),
ה' - חצי הקופה (האלב),
נ' - לא כלום (ניכטס),
ש' - לשלם (סעצען).
בחנוכה מותר לשחק גם על פרוטות, ומי שחושש בכל זאת, משחק על אגוזים.

Re: מנהג הסביבון ותולדות כינוי מנורת חנוכה - חנוכיה

פורסם: א' דצמבר 14, 2014 4:45 pm
על ידי בן המחבר
משולש כתב:זה מרגיז אותי כל שנה מחדש לשמוע את הילדים מספרים את השטות הזאת. (אני בכלל חושב שחלק גדול ממה שמלמדים בגנים זה שטויות).
האם חסרים לנו מדרשים ומקורות אמיתיים שצריכים ללכת ללקט שטויות שלא כתובות בשום מקום?????

אל נא באפך.
אני מבין שאתה מעדיף את רבותינו הראשונים על פני רבותינו האחרונים ואינך מסוגל לשום שינוי מנהג (אעפ"י שלפי דבריך גם אתה אומר קבלת שבת ופיוט לכה דודי), אבל למה להעדיף את הגננות מלפני ארבע מאות שנה על פני הגננות דעכשיו? האם השטויות הישנות עדיפות מהשטויות העדכניות? הכוונה, אם לא הבנת, ל"מנהג" משחקי הסביבון על כסף (או על אגוזים. ויש לעיין אם דווקא אגוזי מלך ואגוזי פקאן, או שאפשר בדוחק גם באגוזי מקדמיה ואגוזי קשיו).

Re: ״חנוכיה״

פורסם: א' דצמבר 14, 2014 6:30 pm
על ידי לייבעדיג יענקל
לייטנר כתב:
צדיק גמור כתב:כך שאפשר להשתמש ב"חנוכייה" (שאגב, אינה חידוש של אב"י אלא של חמדה שהייתה אשתו השנייה של אב"י ואחותה של דבורה שהייתה אשתו הראשונה), ואפשדר להשתמש ב"ספרייה" (לא פחות מב"אוצר ספרים") וב"מטוס" (אאל"ט חידש ביאליק) וב"רכבת" (חידש איתמר בן אב"י) ובכל חידושי העברית עד היום!


'מטוס' הוא חידושו של ביאליק, בניגוד ל'אוירון' שהוא חידושו של בן אב"י, שחידש כנראה גם את המילה 'ספרייה'. אגב, כנראה שדווקא אביו היה זה שחידש את המילה 'רכבת'; ועם הטיפשים שמעכשו לא ירצו להשתמש במילים אלה, סליחה.

אולי תגלה ל'טפשים' גם מי הוא הצדיק שהמציא את הכינוי הנפוץ היום במדינת יזרעאל ל'בנדורא' (טאמאטע בלע"ז), ומהו ההסבר המדויק לשם 'קדוש וטהור' זה?

Re: ״חנוכיה״

פורסם: א' דצמבר 14, 2014 7:06 pm
על ידי לייטנר
לייבעדיג יענקל כתב:
לייטנר כתב:
צדיק גמור כתב:כך שאפשר להשתמש ב"חנוכייה" (שאגב, אינה חידוש של אב"י אלא של חמדה שהייתה אשתו השנייה של אב"י ואחותה של דבורה שהייתה אשתו הראשונה), ואפשדר להשתמש ב"ספרייה" (לא פחות מב"אוצר ספרים") וב"מטוס" (אאל"ט חידש ביאליק) וב"רכבת" (חידש איתמר בן אב"י) ובכל חידושי העברית עד היום!


'מטוס' הוא חידושו של ביאליק, בניגוד ל'אוירון' שהוא חידושו של בן אב"י, שחידש כנראה גם את המילה 'ספרייה'. אגב, כנראה שדווקא אביו היה זה שחידש את המילה 'רכבת'; ועם הטיפשים שמעכשו לא ירצו להשתמש במילים אלה, סליחה.

אולי תגלה ל'טפשים' גם מי הוא הצדיק שהמציא את הכינוי הנפוץ היום במדינת יזרעאל ל'בנדורא' (טאמאטע בלע"ז), ומהו ההסבר המדויק לשם 'קדוש וטהור' זה?


כבר הובא כאן בפורום ממציא שם העגבניה - י"מ פינס (בן יהודה הציע את השם 'בדורה'), ואם תחפש בפורום, תגלה שרבים מהחברים בו משתמשים בשם הפרי הזה.
אגב, גם הראי"ה גם בנו הקפידו שלא להשתמש בשם זה.

Re: מנהג הסביבון ותולדות כינוי מנורת חנוכה - חנוכיה

פורסם: א' דצמבר 14, 2014 7:13 pm
על ידי נהר שלום
צונאמי כתב:
עד עולם כתב:ראיתי פעם באיזה עלון מאמר של הרב כפיר ברוך מבורך דדון , שכל הסביבון היה משמש למשחקי קלפים וכדו' והאותיות שעליו בלועזית היו מסמנים כמה ירוויח או יפסיד המהמר לפי האות שיוצאת ואח"כ קידשוהו למנהג ישראל לא ברור בדיוק איך.

למה לא ברור?
בלילות חנוכה נהגו לשחק "בקוביא" - קלפים וכומה,
וכן בסביבון שהוא קוביה בעלת 4 או 6 פיאות.
האותיות הלטיניות/גותיות המובאות כאן, http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7% ... 7.9B.D7.94
תורגמו ללשה"ק נ' ג' ה' ש' =
נראה לי (נהר שלום) שלכך התכוונת
נ' = נס = שהקב"ה עשה
ג' = גדול = מופלא ביותר
ה' = היה = בזמן החשמונאים
ש' = שם = בירושלים

עם הזמן הר"ת נשארו וקיבלו מעמד משל עצמן.

בעניין קוביא וקלפים בלילות חנוכה, מובא במנהגי וורמיישא לר' יוזפא שמש ענייני חנוכה, ובהערות שם. [יש באוצר]

נ.ב. לאגדה שילדי היהודים שיחקו בסביבונים בזמן היוונים,
טרם מלאו מאה שנה...

Re: מנהג הסביבון ותולדות כינוי מנורת חנוכה - חנוכיה

פורסם: א' דצמבר 14, 2014 7:22 pm
על ידי שברי לוחות
מה חטאה העגבניה?
בספר אביעה רפואות מביא מהגאון נאמ"ן ס"ט שליט"א שלא להרבות באכילת עגבניות על אף כל המעלות שיש בו מפני שבערבית הוא נקרא טמאטם, ומי שמרבה באכילתן יהיה מטומטם ח"ו!

Re: מנהג הסביבון ותולדות כינוי מנורת חנוכה - חנוכיה

פורסם: א' דצמבר 14, 2014 8:38 pm
על ידי משולש
בן המחבר כתב:
משולש כתב:זה מרגיז אותי כל שנה מחדש לשמוע את הילדים מספרים את השטות הזאת. (אני בכלל חושב שחלק גדול ממה שמלמדים בגנים זה שטויות).
האם חסרים לנו מדרשים ומקורות אמיתיים שצריכים ללכת ללקט שטויות שלא כתובות בשום מקום?????

אל נא באפך.
אני מבין שאתה מעדיף את רבותינו הראשונים על פני רבותינו האחרונים ואינך מסוגל לשום שינוי מנהג (אעפ"י שלפי דבריך גם אתה אומר קבלת שבת ופיוט לכה דודי), אבל למה להעדיף את הגננות מלפני ארבע מאות שנה על פני הגננות דעכשיו? האם השטויות הישנות עדיפות מהשטויות העדכניות? הכוונה, אם לא הבנת, ל"מנהג" משחקי הסביבון על כסף (או על אגוזים. ויש לעיין אם דווקא אגוזי מלך ואגוזי פקאן, או שאפשר בדוחק גם באגוזי מקדמיה ואגוזי קשיו).

א. הסכמת שאני נוהג מנהגים חדשים, (קבלת שבת). אז על סמך מה אתה טוען שאיני מסוגל לשום שינוי מנהג?
ב. כתבתי שהסביבון הוא "מנהג"??? תיארתי רק את המציאות שהיתה. אני בעצמי מעודי לא שיחקתי בסביבון לא על כסף ולא על אגוזים.

Re: מנהג הסביבון ותולדות כינוי מנורת חנוכה - חנוכיה

פורסם: א' דצמבר 14, 2014 8:59 pm
על ידי צונאמי
שברי לוחות כתב:מה חטאה העגבניה?
בספר אביעה רפואות מביא מהגאון נאמ"ן ס"ט שליט"א שלא להרבות באכילת עגבניות על אף כל המעלות שיש בו מפני שבערבית הוא נקרא טמאטם, ומי שמרבה באכילתן יהיה מטומטם ח"ו!

קצת מזכיר לי את ה"קפידות" של ליל ראש השנה {וכן למתוק...}
גם באנגלית עגבניה היא "טומיטו". (או תומיתו מלשון יעקב איש תם, לכן יש להרבות באכילתם, ותומת ישרים תנחם...)

אגב לכל ה"מעוררים הצדיקים", אף אדם סטנדרטי לא חושב על הקשר שבין "עגבניה - עגבות", ושאר חידושי בן יהודה וב"ב
עד ש"מעורר" כלשהו מזכיר זאת לאנשים, לזכות את ישראל.
ו[גם אם יש איסור כלשהו], כאן וודאי שייך "מוטב יהיו שוגגין",
בגלל: 1. אין אלטרנטיבה. 2. אפאחד לא מתכונן לשנות את שפתו.

מענין לענין, "עוגב" זה גם על שם שירי עגבים,
ולא נפסל בשל כך מלשה"ק [עד שהוכנס ל"טמפל"].

Re: מנהג הסביבון ותולדות כינוי מנורת חנוכה - חנוכיה

פורסם: א' דצמבר 14, 2014 9:17 pm
על ידי משולש
צונאמי כתב: 1. אין אלטרנטיבה. 2. אפאחד לא מתכונן לשנות את שפתו.

אז איך מסתדרים רבבות דוברי אידיש בארץ ועוד יותר בחו"ל בדורנו ועוד יותר בדורות קודמים?

Re: מנהג הסביבון ותולדות כינוי מנורת חנוכה - חנוכיה

פורסם: א' דצמבר 14, 2014 9:32 pm
על ידי צונאמי
משולש כתב:
צונאמי כתב: 1. אין אלטרנטיבה בלשה"ק. 2. אפאחד לא מתכונן לשנות את שפתו.

אז איך מסתדרים רבבות דוברי אידיש בארץ ועוד יותר בחו"ל בדורנו ועוד יותר בדורות קודמים?

התכוונתי למי שיושב בתוך עמו בגלות הציוניסטאן.

Re: מנהג הסביבון ותולדות כינוי מנורת חנוכה - חנוכיה

פורסם: א' דצמבר 14, 2014 10:26 pm
על ידי אליעזר שלום
צונאמי כתב:
משולש כתב:
צונאמי כתב: 1. אין אלטרנטיבה בלשה"ק. 2. אפאחד לא מתכונן לשנות את שפתו.

אז איך מסתדרים רבבות דוברי אידיש בארץ ועוד יותר בחו"ל בדורנו ועוד יותר בדורות קודמים?

התכוונתי למי שיושב בתוך עמו בגלות הציוניסטאן.

לכל מי שאינו חושש לשיטות של שהכל על טורט וכן לשאר פסקי הגהק מסטמר כבודו במקומו מונח
למה לו לחשוש לשיטת יחיד שלו בענין עברית

Re: מנהג הסביבון ותולדות כינוי מנורת חנוכה - חנוכיה

פורסם: א' דצמבר 14, 2014 11:05 pm
על ידי משולש
אליעזר שלום כתב:לכל מי שאינו חושש לשיטות של שהכל על טורט וכן לשאר פסקי הגהק מסטמר כבודו במקומו מונח
למה לו לחשוש לשיטת יחיד שלו בענין עברית

זה לא קשור לרבי מסאטמר, גדולי ישראל שהתירו עברית היה בגלל הכרח ודיעבד. כולם מסכימים שלכתחילה זה לא היה ראוי.

Re: מנהג הסביבון ותולדות כינוי מנורת חנוכה - חנוכיה

פורסם: א' דצמבר 21, 2014 1:50 am
על ידי מלח הארץ
משולש כתב:
אליעזר שלום כתב:לכל מי שאינו חושש לשיטות של שהכל על טורט וכן לשאר פסקי הגהק מסטמר כבודו במקומו מונח
למה לו לחשוש לשיטת יחיד שלו בענין עברית

זה לא קשור לרבי מסאטמר, גדולי ישראל שהתירו עברית היה בגלל הכרח ודיעבד. כולם מסכימים שלכתחילה זה לא היה ראוי.

מי זה כולם מסכימים [אני למשל לא מסכים..]?
ר"ח זוננפלד למשל היה בעד עברית יעויין בעמודא דנהורא.

Re: מנהג הסביבון ותולדות כינוי מנורת חנוכה - חנוכיה

פורסם: ה' דצמבר 25, 2014 3:35 am
על ידי אוצרניק
צונאמי כתב:נ.ב. לאגדה שילדי היהודים שיחקו בסביבונים בזמן היוונים,
טרם מלאו מאה שנה...


ראיתי שמביאים את הענין הנ"ל, מהספר אוצר כל מנהגי ישורון, והוא מביא את זה מהספר "עבודת עבד", מבעמ"ח "תפארת צבי".

לכידה.PNG
לכידה.PNG (63.37 KiB) נצפה 15768 פעמים


חיפשתי את הספר "עבודת עבד", וגם "תפארת צבי" ולא מצאתי שום אחד שיכול להיות הכוונה אליו.
אולי מישהו יודע ?

בהרבה ספרי מלקטים של היום, מביאים את המקור מהספר עבודת עבד.
האם מישהו ראת את זה במקור ?

Re: מנהג הסביבון ותולדות כינוי מנורת חנוכה - חנוכיה

פורסם: ה' דצמבר 25, 2014 3:54 am
על ידי מה שנכון נכון
עבודת עבד.
תפארת צבי.
לא כתוב שזה מובא בספריו, ויתכן שמדובר על שמועה בע"פ.

Re: מנהג הסביבון ותולדות כינוי מנורת חנוכה - חנוכיה

פורסם: ה' דצמבר 25, 2014 3:58 am
על ידי אוצרניק
יפה מאד, תודה רבה.
אולי כבר תוכל גם לדעת מי הוא הרב זיוו המוזכר שם ?

Re: מנהג הסביבון ותולדות כינוי מנורת חנוכה - חנוכיה

פורסם: ה' דצמבר 25, 2014 2:50 pm
על ידי משולש
מלח הארץ כתב:
משולש כתב:
אליעזר שלום כתב:לכל מי שאינו חושש לשיטות של שהכל על טורט וכן לשאר פסקי הגהק מסטמר כבודו במקומו מונח
למה לו לחשוש לשיטת יחיד שלו בענין עברית

זה לא קשור לרבי מסאטמר, גדולי ישראל שהתירו עברית היה בגלל הכרח ודיעבד. כולם מסכימים שלכתחילה זה לא היה ראוי.

מי זה כולם מסכימים [אני למשל לא מסכים..]?
ר"ח זוננפלד למשל היה בעד עברית יעויין בעמודא דנהורא.

מי אמר שזה היה לכתחילה.

Re: מנהג הסביבון ותולדות כינוי מנורת חנוכה - חנוכיה

פורסם: ב' דצמבר 07, 2015 7:31 pm
על ידי עושה חדשות
על המילה חנוכיה,
עי' במצו"ב.

Re: מנהג הסביבון ותולדות כינוי מנורת חנוכה - חנוכיה

פורסם: ב' דצמבר 07, 2015 7:57 pm
על ידי מה שנכון נכון
עושה חדשות כתב:על המילה חנוכיה,
עי' במצו"ב.

כבר הובא ונדון לעיל באשכול. ראה מהודעה זו ואילך.

Re: מנהג הסביבון ותולדות כינוי מנורת חנוכה - חנוכיה

פורסם: ג' דצמבר 27, 2016 9:00 am
על ידי איש-אחד
בפשטות מקור משחק הסביבון הוא כנראה במשחק הימורים שרווח בארצות אשכנז בין נכרים ובין יהודים לפני כ-400 שנה.
האותיות במקורן אינן אלא N G H S שהוחלפו מאוחר יותר לנגה"פ בלה"ק ועליו כדרכן של יהודים מקמא דנא הוסיפו רמזים וגימטריות כיד היהודים הטובה עליהם.

Re: נס גדול היה פה

פורסם: ג' דצמבר 27, 2016 10:39 am
על ידי הא לחמא עניא
למדן כתב:גם המילה חנוכיה אין לו מקור בחז"ל והוא מהמילים החדשים של בן יודא ימש"ו

עתה בימי החנוכה ראיתי בספר "נאמנו מאוד" שי"ל ע"י מכון ירושלים, ושם מעתיקים מספר זכר דוד לרבי דוד זכות זצוק"ל שכותב שהיה המנהג להעמיד את החנוכיה במקום ההדלקה כבר ג' ימים לפני חנוכה ולהשאיר זאת ג' ימים לאחר חנוכה.
חזינן מהכא דיש לו מקור קדום עוד לפני בעלי העברית.

Re: נס גדול היה פה

פורסם: ג' דצמבר 27, 2016 10:56 am
על ידי פלגינן
הא לחמא עניא כתב:
למדן כתב:גם המילה חנוכיה אין לו מקור בחז"ל והוא מהמילים החדשים של בן יודא ימש"ו

עתה בימי החנוכה ראיתי בספר "נאמנו מאוד" שי"ל ע"י מכון ירושלים, ושם מעתיקים מספר זכר דוד לרבי דוד זכות זצוק"ל שכותב שהיה המנהג להעמיד את החנוכיה במקום ההדלקה כבר ג' ימים לפני חנוכה ולהשאיר זאת ג' ימים לאחר חנוכה.
חזינן מהכא דיש לו מקור קדום עוד לפני בעלי העברית.

כך כתבו ב'נאמנו מאוד':
נאמנו מאוד.JPG
נאמנו מאוד.JPG (16.82 KiB) נצפה 15064 פעמים

אך, ראה זכר דוד במקור
זכר דוד, חנוכה.JPG
זכר דוד, חנוכה.JPG (22.4 KiB) נצפה 15064 פעמים

ובמחילה, מכון ירושלים הוסיפו י' שלא כפי המופיע במקור, ואפילו לא כמהדורת אהבת שלום, שאולי משופרת יותר.
הלוא אם כבר, היה לו לכתוב 'חנוקיאה' כפי שהתבטאו בלאדינו [וכפי שכבר האריכו לעיל].

Re: מנהג הסביבון ותולדות כינוי מנורת חנוכה - חנוכיה

פורסם: ג' דצמבר 27, 2016 11:08 am
על ידי מה שנכון נכון
גם בעמ' 74 (מעמ' האוצר) העתיקו בנאמנו מאד לשון הברית כהונה שבבה"כ נותנים "החנוכיה" בכותל דרום, אך במקור כתוב "החנוכה".
(וכנז"ל בדברי ר"י רצאבי כן הוא גם מנהג תימן לקרוא למנורה זו "חנוכה").

נאמנו.GIF
נאמנו.GIF (3.37 KiB) נצפה 15041 פעמים

גאלי כהנה.GIF
גאלי כהנה.GIF (3.21 KiB) נצפה 15041 פעמים

Re: נס גדול היה פה

פורסם: ה' דצמבר 29, 2016 10:06 am
על ידי הא לחמא עניא
פלגינן כתב:
הא לחמא עניא כתב:
למדן כתב:גם המילה חנוכיה אין לו מקור בחז"ל והוא מהמילים החדשים של בן יודא ימש"ו

עתה בימי החנוכה ראיתי בספר "נאמנו מאוד" שי"ל ע"י מכון ירושלים, ושם מעתיקים מספר זכר דוד לרבי דוד זכות זצוק"ל שכותב שהיה המנהג להעמיד את החנוכיה במקום ההדלקה כבר ג' ימים לפני חנוכה ולהשאיר זאת ג' ימים לאחר חנוכה.
חזינן מהכא דיש לו מקור קדום עוד לפני בעלי העברית.

כך כתבו ב'נאמנו מאוד':
נאמנו מאוד.JPG

אך, ראה זכר דוד במקור
זכר דוד, חנוכה.JPG

ובמחילה, מכון ירושלים הוסיפו י' שלא כפי המופיע במקור, ואפילו לא כמהדורת אהבת שלום, שאולי משופרת יותר.
הלוא אם כבר, היה לו לכתוב 'חנוקיאה' כפי שהתבטאו בלאדינו [וכפי שכבר האריכו לעיל].

שכויח גדול על גילוי זה. ולא מובן כלל למה מכון ירושלים עשו טעות כזאת....

Re: מנהג הסביבון ותולדות כינוי מנורת חנוכה - חנוכיה

פורסם: ו' נובמבר 23, 2018 7:23 pm
על ידי זאב ערבות
עושה חדשות כתב:על המילה חנוכיה,
עי' במצו"ב.

וכן בספר גם אני אודך תשובות ר' רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא (ספר מומלץ למי שרוצה להשתעשע בלילות חנוכה הארוכים).

Re: נס גדול היה פה

פורסם: ד' נובמבר 28, 2018 10:56 am
על ידי דודי צח
הא לחמא עניא כתב:שכויח גדול על גילוי זה. ולא מובן כלל למה מכון ירושלים עשו טעות כזאת....



תרגיע, אם זה היה זכרון-אהרן הוא היה נקטל על ידי חכמולוגי הפורום. איפה ואיפה.

בעצם העניין של שם חנוכיה. סבי זצ"ל שחק על הנדון, שהרי אביו שנולד בארצות רוסיה, ונפטר בקרוב לגיל מאה לפני כשישים שנה - היה אומר חנוכיה (במבטא רוסי: חָנכיה, עם ח' קמוצה).
הוא לא היה דובר לאדינו
ולא נפגש אף פעם עם הרשעי"ם הציוניי"

וכנראה שמערש הולדתו לפני כמאה וחמשים שנה כבר השתמשו בשם הזה. וכותבי המאמרים והמחאות כבודם במקומם מונח

סביבון - רמזים

פורסם: ה' דצמבר 26, 2019 6:33 pm
על ידי אברך
שמעתי:
א. הסביבון היה אמור ליפול, אבל יד מלמעלה מכוונת אותו ומחזיקה אותו. הנמשל ברור
ב. אם הסביבון אינו בתנועה כל הזמן הוא נופל. כנ"ל
ג. אין אפשרות לכוון על איזה אות יפול הסביבון, לפעמים זוכה לג' לפעמים לפ', הכל בידי שמים.

Re: מנהג הסביבון ותולדות כינוי מנורת חנוכה - חנוכיה

פורסם: ש' נובמבר 27, 2021 10:43 pm
על ידי לכשיבקע
אם הטענה למעשה היא שהשם 'חנוקיא''ה' קדום הוא, מדוע לא נזכר מאז בשום ספר?

א''כ יש בזה חשש חדש, לאסור מילה מחודשת שזכה מחדשה והסכימו על ידו למפרע.

Re: נס גדול היה פה

פורסם: א' נובמבר 28, 2021 9:57 pm
על ידי מוטוש
תולדות אדם כתב:בנוגע לחנוכיה, לזכרוני נכתה ע"כ בהמודיע לפני כמה שנים, וכמדומני שהוכיחו שמקור המילה משפת לאדינו (כמובן התקיים פולמוס סביב הנושא).

בנוגע לכינוי ימש"ו, נזכרתי בסיפור מהגה"ק מטשעבין שהיה בחור בישיבתו אשר בכל עת מצוא היה היה שופך מרורות על הציונים, פעם נשא נאום חוצב ב...חדרו בפנימיה ומאן דהוא סיבב שהגה"ק יעבור שם, ובעת עברו שם את הבחור מתבטא על אחד מראשיהם בימש"ו, הגה"קבעדינותו לא הגיב מיד, אבל לאחר כמה ימים שאל אותו: "האם נהיית פוסק"? "כלומר" שאל הבחור, אמר לו: "שמעתי שאתה פוסק על פלוני ששמו מחוי, זאת אומרת שאם ימות בלא בנים אין אשתו זקוקה ליבם"..

לגבי האותיות נ'ג'ה'ש', מוזכר באמרי פנחס שהוא רומז לדיני חנוכה נ'רות ש'מונה ה'לל ש'לם. ומוסיף הכותב שהוא בגימטריא משי"ח (כפי שהביא גם הבנ"י). גם בספרי ברסלב באיזהו מקומן מובאים דברים נפלאים על הר"ת של גשנ"ה.


מתוך שיחה מ', משיחות הר"ן! (העתקתי מאתר רבינו בוק.)

וּבֶאֱמֶת דַּע, כִּי כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ הוּא בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר (שֶׁקּוֹרִין דְּרֵיידִיל, סביבון). וְהַכֹּל חוֹזֵר חָלִילָה וְנִתְהַפֵּךְ – מֵאָדָם מַלְאָךְ וּמִמַּלְאָךְ אָדָם וּמֵרֹאשׁ רֶגֶל וּמֵרֶגֶל רֹאשׁ, וְכֵן שְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם כֻּלָּם חוֹזְרִים חָלִילָה וּמִתְגַּלְגְּלִים וּמִתְהַפְּכִים מִזֶּה לָזֶה וּמִזֶּה לָזֶה מֵעֶלְיוֹן לְתַחְתּוֹן וּמִתַּחְתּוֹן לְעֶלְיוֹן. כִּי בֶּאֱמֶת בְּהַשֹּׁרֶשׁ הַכֹּל אֶחָד.
כִּי יֵשׁ נִבְדָּלִים דְּהַיְנוּ מַלְאָכִים שֶׁהֵם נִבְדָּלִים לְגַמְרֵי מִן הַחֹמֶר, וְיֵשׁ גַּלְגַּלִּים שֶׁהֵם בְּחִינַת חֹמֶר אֲבָל חָמְרָם זַךְ מְאֹד. וְיֵשׁ עוֹלָם הַשָּׁפָל דְּהַיְנוּ, זֶה הָעוֹלָם הַשָּׁפָל שֶׁהוּא חֹמֶר גָּמוּר. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה הַנַּ"ל הוּא נִלְקָח מִמָּקוֹם מְיֻחָד. אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּשֹׁרֶשׁ הַכֹּל שָׁם כֻּלּוֹ חַד.
וְעַל־כֵּן כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ הוּא בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר וְהַכֹּל חוֹזֵר וְנִתְהַפֵּךְ. שֶׁעַתָּה זֶה הַדָּבָר הוּא בַּבְּחִינָה עֶלְיוֹנָה בִּבְחִינַת רֹאשׁ וְדָבָר אַחֵר בִּבְחִינָה שְׁפֵלָה בִּבְחִינַת רֶגֶל, וְאַחַר־כָּךְ נִתְהַפֵּךְ וְחוֹזֵר וְנַעֲשֶׂה מִבְּחִינַת רֶגֶל בְּחִינַת רֹאשׁ וּמֵרֹאשׁ רֶגֶל, וְכֵן נִתְהַפֵּךְ מֵאָדָם מַלְאָךְ וּמִמַּלְאָךְ אָדָם כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל: שֶׁהִשְׁלִיכוּ מַלְאָכִים מִן הַשָּׁמַיִם אֶל עוֹלָם הַשָּׁפָל וְנִכְנְסוּ בְּחֹמֶר גָּמוּר עַד שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי תַּאֲווֹת וְכוּ'. וְכֵן כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁבָּאוּ מַלְאָכִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנִתְלַבְּשׁוּ בְּחֹמֶר כַּמְבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. וְכֵן לְהֵפֶךְ, שֶׁמָּצִינוּ שֶׁנַּעֲשָׂה מֵאָדָם מַלְאָךְ.
כִּי הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר שֶׁקּוֹרִין דְּרֵיידִיל וְהַכֹּל חוֹזֵר חָלִילָה, כִּי בֶּאֱמֶת בְּהַשֹּׁרֶשׁ כֻּלּוֹ אֶחָד כַּנַּ"ל. (גַּם מָצִינוּ שֶׁרַגְלוֹ שֶׁל זֶה הוּא גָּבוֹהַּ יוֹתֵר בְּמַעֲלָה מֵרֹאשׁוֹ שֶׁל אַחֵר. וְכֵן בָּעוֹלָמוֹת, כִּי הַמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל עוֹלָם הָעֶלְיוֹן הוּא בְּמַעֲלָה יוֹתֵר מִמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל עוֹלָם הַתַּחְתּוֹן מִמֶּנּוּ אֲבָל בֶּאֱמֶת הַכֹּל חוֹזֵר חָלִילָה כַּנַּ"ל).
וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּשַׂחֲקִין בַּחֲנֻכָּה בִּדְרֵיידִיל, כִּי חֲנֻכָּה הוּא בְּחִינַת הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ. וְעִקַּר בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ הִיא בְּחִינָה הַנַּ"ל בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר. כִּי בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ הָיָה בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ בַּמִּשְׁכָּן וּבְבֵית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה, וְכֵן לְהֵפֶךְ כָּל צִיּוּרָא דְּמִשְׁכְּנָא הַכֹּל הָיָה רָשׁוּם לְמַעְלָה. וְזֶה בְּחִינַת תַּחְתּוֹנִים לְמַעְלָה שֶׁזֶּה בְּחִינַת דְּרֵיידִיל בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר שֶׁהַכֹּל חוֹזֵר וְנִתְהַפֵּךְ כַּנַּ"ל.

כִּי עַל־פִּי חֲקִירָה, הוּא דָּבָר רָחוֹק מְאֹד: שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא מְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא לְמַעְלָה מִכָּל הָרוּחָנִיּוּת, יִהְיֶה מְצַמְצֵם שְׁכִינָתוֹ בִּכְלֵי הַמִּשְׁכָּן, "הֵן הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ" וְכוּ'. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הֶרְאָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא דַּוְקָא לְהֵפֶךְ מִדַּעְתָּם! כִּי בֶּאֱמֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ בַּמִּשְׁכָּן.
וְכֵן לְהֵפֶךְ, הוּא דָּבָר רָחוֹק עַל־פִּי חֲקִירָה שֶׁהָאָדָם שֶׁהוּא בְּרִיָּה שְׁפֵלָה יִהְיֶה לוֹ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת רֹשֶׁם לְמַעְלָה, אוֹ בְּהֵמָה שְׁפֵלָה יִהְיוּ מַקְרִיבִין אוֹתָהּ לְקָרְבָּן שֶׁתַּעֲלֶה לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לְנַחַת רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁאָמַר וְנַעֲשָׂה רְצוֹנוֹ, וְאֵיךְ שַׁיָּךְ רָצוֹן אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ? אֲבָל בֶּאֱמֶת הֶרְאָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהֵפֶךְ מִדַּעְתָּם, כִּי בֶּאֱמֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ לְמַטָּה בַּמִּשְׁכָּן וּבְבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, וְהַבְּהֵמָה עָלְתָה לְרֵיחַ נִיחוֹחַ וְכוּ'. וְזֶה בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר בְּחִינַת דְּרֵיידִיל.

וְהִנֵּה כֹּחַ הִיּוּלִי הַמּוּבָא בְּסִפְרֵיהֶם, הוּא בְּחִינַת הַמְמֻצָּע בֵּין הַכֹּחַ וְהַפֹּעַל. כִּי כָּל דָּבָר הוּא בִּתְחִלָּה בְּכֹחַ וְאַחַר־כָּךְ יוֹצֵא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל וּכְשֶׁיּוֹצֵא מִן הַכֹּחַ קֹדֶם שֶׁבָּא אֶל הַפֹּעַל יֵשׁ בְּחִינַת הִיּוּלִי שֶׁהוּא מְמֻצָּע בֵּין הַכֹּחַ וְהַפֹּעַל שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנִּבְרָאִים. כִּי כֻּלָּם יוֹצְאִים מִן כֹּחַ הִיּוּלִי, כִּי כֻּלָּם הָיוּ תְּחִלָּה בְּתוֹךְ בְּחִינַת כֹּחַ הַהִיּוּלִי. וְכָל הַנִּבְרָאִים הַיּוֹצְאִים מִשָּׁם שֶׁהֵם שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת הַנַּ"ל שֶׁהֵם נִבְדָּלִים גַּלְגַּלִּים שְׁפָלִים כֻּלָּם חוֹזְרִים חָלִילָה, וְחוֹזֵר וְנִתְהַפֵּךְ מִנִּבְדָּל לְשָׁפָל וּמִשָּׁפָל לְנִבְדָּל וְכֵן כֻּלָּם כִּי בַּשֹּׁרֶשׁ כֻּלּוֹ אֶחָד כַּנַּ"ל.
וְזֶה בְּחִינַת הָאוֹתִיּוֹת הַחֲקוּקִים עַל הַדְּרֵיידִיל שֶׁהֵם הנג"שׂ רָאשֵׁי־תֵּבוֹת הִ'יּוּלִי נִ'בְדָּל גַּ'לְגַּל שָׁ'פָל, שֶׁהֵם כְּלָל כָּל הַבְּרִיאָה כַּנַּ"ל, שֶׁכֻּלָּם חוֹזְרִים חָלִילָה וּמִתְגַּלְגְּלִים וּמִתְהַפְּכִים מִזֶּה לָזֶה וּמִזֶּה לָזֶה כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה מְרֻמָּז בַּחֲנֻכָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲנֻכַּת הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם הָיָה בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה שֶׁזֶּה בְּחִינַת דְּרֵיידִיל בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר שֶׁנִּתְהַפֵּךְ מִבְּחִינָה זוֹ לִבְחִינָה זוֹ וּמִזּוֹ לָזוֹ כַּנַּ"ל.
וְזֶה בְּחִינַת הַגְּאֻלָּה, כִּי זֶהוּ עִקַּר הַגְּאֻלָּה, שֶׁיִּהְיֶה בְּחִינַת הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ בְּחִינָה חוֹזֶרֶת חָלִילָה הַנַּ"ל, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה שֶׁהָיָה בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם תֵּכֶף בְּשִׁירַת הַיָּם אָמְרוּ: "תְּבִיאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ" (שְׁמוֹת ט"ו) וְכוּ' שֶׁבִּשְּׂרוּ עַל בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, כִּי זֶה עִקַּר הַגְּאֻלָּה שֶׁיִּהְיֶה בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם הִיא בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר הַנַּ"ל בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה (שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית), כִּי בֶּאֱמֶת כֻּלּוֹ חַד, כִּי בְּהַשֹּׁרֶשׁ הַכֹּל אֶחָד כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ גַּם־כֵּן בְּחִינַת הָאוֹתִיּוֹת הַנַּ"ל שֶׁהֵם הנג"שׂ רָאשֵׁי־תֵּבוֹת "גָּ'אַלְתָּ שֵׁ'בֶט נַ'חֲלָתֶךָ הַ'ר צִיּוֹן" (תְּהִלִּים עד־ב), בְּחִינַת "תְּבִיאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ" בְּחִינַת הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם הָיָה בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַגְּאֻלָּה כַּנַּ"ל.
וְעַיֵּן בַּמַּאֲמָר (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן תִּנְיָנָא ז) הַנֶּאֱמָר בַּחֲנֻכָּה זֶה הַמַּתְחִיל "וַיְהִי מִקֵּץ" "כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם" וְכוּ'. שָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן מֵעִנְיַן עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה, וּמֵעִנְיַן חֲנֻכָּה שֶׁהוּא חֲנֻכַּת בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ עַיֵּן שָׁם.
וְזֶה בְּחִינַת מַקִּיפִים הַנֶּאֱמַר בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, הַיְנוּ בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר דְּהַיְנוּ דְּרֵיידִיל הַנַּ"ל הִיא בְּחִינַת מַקִּיפִים שֶׁמַּקִּיף וְסוֹבֵב. וְעַיֵּן שָׁם וְהָבֵן.

Re: מנהג הסביבון ותולדות כינוי מנורת חנוכה - חנוכיה

פורסם: ב' נובמבר 29, 2021 2:50 am
על ידי יהודהא
אתמהא- שיצא חרון אף וכיליתם חמתכם ב "חנוכייה ", וזיכיתם את ה "סופגנייה" שכאילו הורתה ולידתה בקדושה!
והרי גם היא מחודשת , נכון שבמשנה בכלים ובחלה יש לנו "סופגנין " ור' עובדיה מברטנורא מפרש: – לחם שבלילתו רכה והוא עשוי כספוג".וכן באבות: ארבע מדות ביושבים לפני חכמים: ספוג, ומשפך, משמרת, ונפה.
ספוג, שהוא סופג את הכל....
אבל מי שהפך את הסופגנין ל סופגניה היה ד, ילין לפני כ 125 שנה [תרנז. 1897] .

והוא אכן עשוי כספוג -וסופג שמן רב,
אבל המקור הוא כנראה מיוונית "ספונגוס" שהתגלגל בעברית לסופגנין - לספוג - לסופגניה -ולספונג'דור (סחבה, סמרטוט רצפה) – ולספונג'ה,[אספונג'ה בספרדית] שעושים אותה עם סחבה שסופגת מים ולכלוך.

לא ,לא הכול מלעז . כי לביבה למשל מוזכרת כבר בתנך
בספר שמואל ב', פרק י"ג
"וַיֹּאמֶר אַמְנוֹן אֶל-הַמֶּלֶךְ תָּבוֹא-נָא תָּמָר אֲחֹתִי וּתְלַבֵּב לְעֵינַי שְתֵּי לְבִבוֹת, וְאֶבְרֶה, מִיָּדָהּ...

אבל זו הסופגניה, בטעמה אכן מריר הוא - ולמה ? כי בסוכות המילים השולטות הן: סוכה לולב אתרוג הדס ערבה ןכן, כולם מלשהק. כך גם בפסח: מצה מרור סדר 4 כוסות כולן לשהק [חוץ מאפיקומן],
ודווקא בחנוכה שאמור לסמל את הניצחון על תרבות יון -הלעז והמילים המחודשות הן השולטות בשפתה: סופגנייה,סביבון,וחנוכייה.אצל כולם כולל החרדים .
ואפשר כיון שנטמעו נטמעו, שהרי בזמנו למרות שהחזוא יזם עודד ותמך בהקמת חדר ביידיש בב"ב, אבל מצד שני לא ראה צורך חיוני להילחם נגדה, שכן יש לברור דרכי המלחמה - והיא בסמכותם של מנהיגי הדור.



.

Re: מנהג הסביבון ותולדות כינוי מנורת חנוכה - חנוכיה

פורסם: ב' נובמבר 29, 2021 8:58 am
על ידי גביר
א. השערות מעניינות על משחקי החנוכה ישנן בספרו של רי"ל מימון 'חגים ומועדים'.

ב. בספר הנ"ל דן גם בזמנו של מעשה יהודית, ולא זכר שר דברי ר"י עמדין ואף לא דברי רבו מובהק [של רי"ל מימון] בעל ערוך השולחן שכתבו בזה.

ג. ביקורת על משחקי חנוכה גם במור וקציעה ריש הלכות חנוכה [ודומני שלא זכרו רי"ל מימון שם].

ד. רצ"י קוק הקפיד של להשתמש במילה 'עגבניה' ואם אני זוכר נכון גם ר' ידל קולודצקי נמנע ממנה.