גאולה בקרוב כתב:[והוא קצת חידוש, שהרי לא נמצא בספרי הקדמונים ש"נהגו" ישראל דוקא כך, ומנין לרבינו השו"ע לסתום הדברים].
מִנְהָג פָּשׁוּט בְּכָל עָרֵינוּ בִּסְפָרַד שֶׁיִּהְיוּ כָּל אַנְשֵׁי הַבַּיִת מַדְלִיקִין נֵר אֶחָד בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן וּמוֹסִיפִין וְהוֹלְכִין נֵר בְּכָל לַיְלָה עַד שֶׁנִּמְצָא מַדְלִיק בְּלֵיל שְׁמִינִי שְׁמוֹנָה נֵרוֹת בֵּין שֶׁהָיוּ אַנְשֵׁי הַבַּיִת מְרֻבִּים בֵּין שֶׁהָיָה אָדָם אֶחָד
עזריאל ברגר כתב:שמעתי אומרים שהטושו"ע נכתבו כספרי הדרכה מעשית, ולכן הם לא טרחו לבאר את עיקר הדין בהרבה מקומות.
משא"כ הרמב"ם, או שו"ע הרב, ערוך השולחן וכיו"ב - שנתנו הרבה יותר משקל לבירור והגדרת עיקר הדין.
והיינו טעמא דהגדה של פסח, שבשו"ע (וכמדומני גם בטור) לא נאמר מהו "גדר חיוב ההגדה", למרות ששלשת עמודי ההוראה כתבו את אותם הדברים פה אחד.
ומסתמא כהנה רבות.
מן הדרום כתב:זכר יהוסף לרי"ז שטרן
איזה שבח יש בכך? (מלבד שכח הסברא, ת"ל, תקין ופעיל הוא).עזריאל ברגר כתב:האם צריך לומר "ברוך שכיוונתי לדברי עצמי", כאשר מתברר שכתבתי את אותו הדבר בכמה הזדמנויות?
עזריאל ברגר כתב:השולחן ערוך נכתב ליהודי נורמלי, ולכן אינו מתייחס למקרי שעת-הדחק נדירים.
צריך לזכור שהשו"ע הוא ספר קיצור המיועד לשינון, ובחלומותיו השחורים הוא לא חלם שאנחנו נעיז ללמוד את הספר שלו לפני שלמדנו את הסוגיא בגמרא ובטור וב"י.
דורשי יחודך כתב:עזריאל ברגר כתב:השולחן ערוך נכתב ליהודי נורמלי, ולכן אינו מתייחס למקרי שעת-הדחק נדירים.
צריך לזכור שהשו"ע הוא ספר קיצור המיועד לשינון, ובחלומותיו השחורים הוא לא חלם שאנחנו נעיז ללמוד את הספר שלו לפני שלמדנו את הסוגיא בגמרא ובטור וב"י.
שמעתי את הטיעון הזה לגבי מטרת השולחן ערוך כמה פעמים.
אך מהו המקור לטיעון זה? על סמך מה לכתוב מה היו חלומותיו השחורים או הלבנים? אני חושב שהוא דוקא חלם בחלומותיו הוורודים ביותר שכל איש מישראל, כולל עמי הארץ שאינם מסוגלים לפתוח גמרא או בית יוסף, ילמדו בחיבור השולחן ערוך.
יעויין במה שכתב מרן מחבר שלחן הערוך בעצמו בהקדמה. שם הוא כותב שבנוסף לתלמיד החכם, אף התלמידים הקטנים יהגו בו תמיד ועי"ז ידעו את כל ההלכה הפסוקה. הוא גם כותב שכל איש ישראל ידע את ההלכה על ידי ספרו. בודאי לא כל איש ישראל למד או אפילו מסוגל ללמוד את כל סוגיות הש"ס.
בכלל מתבאר מכל הקדמתו של השו"ע שהוא סבר ואף רצה שישתמשו בספרו כדי לדעת את ההלכה.
(הנידון כאן כמובן איננו אם ראוי לנהוג כך, אלא על מטרתו של מרן הב"י בחיבור השו"ע)
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 45 אורחים