פורום אוצר החכמה

ראיתי שמביאים בשם ספר "יקרא דעלמא" שמביא בשם הקדמונים סגולה לקנות ביום זאת חנוכה העליה של זאת חנוכת המזבח וכו'

http://webcache.googleusercontent.com/s ... clnk&gl=us

חפשתי באוצר ובהיברו בוקס אם אכן נמצא ספר כזה בשם "יקרא דעלמא" ולא נמצא שם, וגם לא מצאתי כלום בשאר ספרים שבאוצר אודות סגולה זו.

אשר על כן אני חושש שמישהו בדה זאת מלבו... האם אני צודק בהשערה זו?

בס"ד
בנוגע לספר יקרא דעלמא, לא מצאתי באוצה"ח מי שיזכיר ספר בשם זה.
לעניין הסגולה, כעין הנ"ל בספר ליקוטי ישרים חנוכה עמוד 48 באוצה"ח, ובאותו לשון בדיוק במצות נר איש וביתו עמוד 591 באוצה"ח.

הספר ליקוטי ישרים שהוא ספר מזמנינו האחרון עדיין אינו מקור מספיק לסגולה הנ"ל.

ברצוני לראות את זה בספר קדמון.

בס"ד
לא התכוונתי להביאו כמקור בפנ"ע, אלא שאם הוא וגם ספר נר איש וביתו כיוונו לאותו לשון בדיוק, אולי ראוהו במקור מסוים. (בהנחה שאחד מהם לא העתיק מהשני...)

שוב ראיתי בבתי מדרשים מודעות בענין חשיבות העליה ביום זאת חנוכה עם העתקה מספר יקרא דעלמא (שלכאורה לא היה ולא נברא).

קודם צריך למצוא מקור קדום לכל ענין זאת חנוכה, אח"כ צריך למצוא מקורות לכל פרטי הדינים כעליות ומעמדי תפילות וגו'....

שמעתי על סגולה זו מבנו של אחד מגדולי ישראל החיים עמנו, בשם אביו - לא אחד מאלה שאינם בקיאים בספרים וסופרים. כך גם ידוע בכמה חסידויות. עושה רושם שיש מקום לבדוק את הענין.

צולניק כתב:קודם צריך למצוא מקור קדום לכל ענין זאת חנוכה, אח"כ צריך למצוא מקורות לכל פרטי הדינים כעליות ומעמדי תפילות וגו'....

בספהק בית אהרן כתוב שזאת חנוכה הוא אותו בחינה עצמה של שמעצ

משך חכמה כתב:שמעתי על סגולה זו מבנו של אחד מגדולי ישראל החיים עמנו, בשם אביו - לא אחד מאלה שאינם בקיאים בספרים וסופרים. כך גם ידוע בכמה חסידויות. עושה רושם שיש מקום לבדוק את הענין.

כבר בדקתי הענין ועדיין לא מצאתי שום מקור מספיק.

אליעזר שלום כתב:

צולניק כתב:קודם צריך למצוא מקור קדום לכל ענין זאת חנוכה, אח"כ צריך למצוא מקורות לכל פרטי הדינים כעליות ומעמדי תפילות וגו'....

בספהק בית אהרן כתוב שזאת חנוכה הוא אותו בחינה עצמה של שמעצ

עיין כאן באורך גדול מאוד

קנא כתב:ראיתי שמביאים בשם ספר "יקרא דעלמא" שמביא בשם הקדמונים סגולה לקנות ביום זאת חנוכה העליה של זאת חנוכת המזבח וכו'

http://webcache.googleusercontent.com/s ... clnk&gl=us

חפשתי באוצר ובהיברו בוקס אם אכן נמצא ספר כזה בשם "יקרא דעלמא" ולא נמצא שם, וגם לא מצאתי כלום בשאר ספרים שבאוצר אודות סגולה זו.

אשר על כן אני חושש שמישהו בדה זאת מלבו... האם אני צודק בהשערה זו?

קולמוס הסופר כתב:בס"ד
לא התכוונתי להביאו כמקור בפנ"ע, אלא שאם הוא וגם ספר נר איש וביתו כיוונו לאותו לשון בדיוק, אולי ראוהו במקור מסוים. (בהנחה שאחד מהם לא העתיק מהשני...)

המקור של שניהם הוא 'ספר המועדים' של לוינסקי (כרך ה - חנוכה עמ' 275), הדברים מובאים שם במילים אלו אך ללא מקור אולי זה מה שגרם להמצאת מקור בשם 'יקרא דעלמא'.
מסגנון הדברים נראה כי מקורם אינו ב'ספרים' אלא ב'ספרות'...

הודעה שפורסמה בעלון היומי 'דבר יום ביומו' המופצת בעיר וויליאמסבורג

יציב פתגם כתב:הודעה שפורסמה בעלון היומי 'דבר יום ביומו' המופצת בעיר וויליאמסבורג

אמנם כמה קשה לעקור אמונה טפילה.. הנה מודעה שהתפרסם בא' מביהמ"ד בעיר הנ"ל

אני צריך דחוף למצוא את הספר הפלאי 'יקרא דעלמא', מי יודע מה עוד כתוב בה....?
אם הדברים הנמסרים בשם הספר הפלאי כ"כ 'נמכרים' בין הציבור עולם גולם....., אולי אמצא שם משהו קשור להצלחת הביזנעס שלי....
היום במנין שלי שהתפללתי בביהמ"ד בווילמסבורג, נקנה העליה בעד סך של אחד עשרה מאה דאלאר!!! (1100$)

סגנון ההעתקה מהספר יקרא דעלמא מוכיח עליו כמאה עדים שאינו אלא זיוף (לא כ"כ) מוצלח

איש בער כתב:

יציב פתגם כתב:הודעה שפורסמה בעלון היומי 'דבר יום ביומו' המופצת בעיר וויליאמסבורג

אמנם כמה קשה לעקור אמונה טפילה.. הנה מודעה שהתפרסם בא' מביהמ"ד בעיר הנ"ל

זאת חנוכה.png

מה יש להלין על "גבאי" ביהמ"ד הנ"ל, הלא כך עושים "גבאי" הקופות דבכל אתר ואתר, מגבבים סגולות מפסולת גורן ויקב, ותולים עצמם בספרים ספרדים הכתובים בכתב וועליש קדמון, וכל המכחישים והמזלזלים כופרים הם.
וכפי שפרסמו כאן לאחרונה שסגולת ה"תשע שעות" (המתהפכת לכמה מיני תשיעיות כידוע) כתבוה בשם מהרח"ו.

וזה פשוט מעיקרו שזו המצאה, אבל איני מבין מה הבעיה בזה.
להיפך כשממציאים כל מיני סגולות לקופות צדקה ענקיות שאיננו יודעים בדיוק להיכן הלך הכסף ואנו מקווים שבאמת משרת הוא ברובו את צרכי עמך מרובים, הרי זה הרבה יותר חמור מזה. סך הכל זה באמת כבוד התורה שקונים את העליה של זאת חנוכה בדמים מרובים (במנין שלי בשטיבלאך מא"ש התחילו למכרה בחמש, וגמרו במאתיים תוך 10 שניות...) וגם כסף זה ידוע שהולך להחזקת בתי מקדש מעט ופרסת העוסקים בצרכי ציבור.
מה גם שיום זאת חנוכה הוא יום גדול, בכל אופן אצל החסידישע עולם כמו שכתבו רבותינו בספרים הקדושים, וכמו כל יום גדול זה דבר גדול לקבל בו עליה.
ועוד, שהרמז לפרנס בריווח בעליה זו הוא בולט מאוד ומה לנו לחפש לו מקור אמיתי (אני לא מתכוון להצדיק הונאת הציבור כמובן), ושיקנו וירווחו כל הכלול בזה, ואולי באמת בזכות זה יזכו לפרנסה בריווח.

ובכן, שבכסף מגיע לצדקה וכו', אז מה?
וכי מותר לשקר???
ומה עם גניבת דעת והונאת דעת הבריות???

אראל כתב:ובכן, שבכסף מגיע לצדקה וכו', אז מה?
וכי מותר לשקר???
ומה עם גניבת דעת והונאת דעת הבריות???

וודאי, לא התכוונתי להצדיק זאת. רק לומר שיש עניין כל שהוא בזה באמת ואולי ילמדו גבאי בתי הכנסיות והשטיבלאך ללמוד לשכנע את הציבור בדרכים המותרות.

במנין שאני התפללתי היום, הסכום לשלישי הגיע ל-200 ש"ח.
בודאי יש בזה זכות של החזקת הבית המדרש שכולנו נהנים יום יום. [וכבר אמר פעם גבאי באחד מימות השנה לכמה אנשים שיעלו את הסכום בעת שהוא מוכר, כי כך מתרבים ההכנסות...]

הא לחמא עניא כתב:במנין שאני התפללתי היום, הסכום לשלישי הגיע ל-200 ש"ח.
בודאי יש בזה זכות של החזקת הבית המדרש שכולנו נהנים יום יום. [וכבר אמר פעם גבאי באחד מימות השנה לכמה אנשים שיעלו את הסכום בעת שהוא מוכר, כי כך מתרבים ההכנסות...]

ודאי ואצ"ל שזכות הצדקה גדולה ורבה היא. ולכך אין צריך חיזוק.
אלא שמכאן ועד לפרסם שעצם רכישת העליה לתורה ביום זה הוא סגולה בפנ"ע, זה אינו ובכ"א מהמקורות המפוברקים לעיל. (דומה הדבר להמצאה של פתיחת ההיכל של הפרנסה בימים נוראים, כמו"כ סגולת הסכין מכסף בער"ה. נראה כי המצאת הכסף היא של ארגונים שונים ואין לו מקור מהימן. שהלוא בסגולות ישראל ועוד לא כתבו כי אם סכין גרידא).
עם זאת כן מצאתי שהביאו בספר "עטרת יהושע" עמ' קט"ו -מנהגי קודש . (נמצא באוצר היקר) אצרף הצילום כלדהלן:
עם זאת אשמח למי שיש לו מקורות נוספים מהימנים.

איני יודע מסגולות, אולם המציאות היא שבכמה מקומות נהוג שהעליה הכי מכובדת היא העליה האחרונה - כלומר: בשבת ויו"ט 'מפטיר', ובימי החול 'שלישי' או 'רביעי'. ומכבדים בהם את הרב והצדיק כו'.

ובכן, בדרך כלל העליות המכובדות הנ"ל הן קצרות ביותר, ובזה היחודיות של זאת חנוכה - שבו ה'שלישי' היא עלייה ארוכה למדי.

אפשר לקבל כאן את הקובץ גינת ורדים הנ''ל ואיזה חלק זה ומה המשך המאמר הנ''ל וכו'
בתודה ובברכה

דרומי כתב:איני יודע מסגולות, אולם המציאות היא שבכמה מקומות נהוג שהעליה הכי מכובדת היא העליה האחרונה - כלומר: בשבת ויו"ט 'מפטיר', ובימי החול 'שלישי' או 'רביעי'. ומכבדים בהם את הרב והצדיק כו'.

וכבר העירו שלגבי שבת ויו"ט מנהג זה צ"ע, שהרי בגמ' מבואר שמפטיר הוא עליה פחות מכובדת
(ומבואר שבנגלה, לגבי שבת, העליה הכי מכובדת, למי שאיננו כהן או לוי, היא שלישי
וע"פ סוד - היא שישי
אבל מפטיר לא)

ולגבי שלישי ביום חול - זו העליה היחידה שאפשר לכבד בה מי שאיננו כהן או לוי, אז בוודאי שהיא מכובדת.

היום נקנתה עלייה זו במניין קלאסי של שיטבלעך ברמות ג' בירושלים בסך
1000 ש"ח
...

אולי אמרו 'אלף' באידיש והתכוונו ל-11...

לא!
הם לא ידעו יידיש...

ובביהמ"ד שהתפללתי היום נמכר ב4000 ש"ח....

בברכה המשולשת כתב:

דרומי כתב:איני יודע מסגולות, אולם המציאות היא שבכמה מקומות נהוג שהעליה הכי מכובדת היא העליה האחרונה - כלומר: בשבת ויו"ט 'מפטיר', ובימי החול 'שלישי' או 'רביעי'. ומכבדים בהם את הרב והצדיק כו'.

וכבר העירו שלגבי שבת ויו"ט מנהג זה צ"ע, שהרי בגמ' מבואר שמפטיר הוא עליה פחות מכובדת.

אבל ברמב"ם משמע שהעולה האחרון (עכ"פ לנוהגים לעשות הגבהה לפני הקריאה) הוא החשוב שבכולם, ושזוהי עליה המתאימה לגדול הציבור.

היכן ברמב"ם?

פי"ב מהלכות תפילה הלכה י"ח, וזו לשונו:

וכל מי שהוא גדול מחברו בחכמה קודם לקרות. והאחרון שגולל ספר תורה נוטל שכר כנגד הכל. לפיכך עולה ומשלים אפילו גדול שבציבור

(כמו פעמים רבות, כשפותחים את המקור רואים שינוי קל ממה שזכרתי...)