תעלומה בפרי מגדים; הצעה חדשה לפשר דבר
פורסם: ב' יוני 30, 2014 10:36 pm
כתב בפרי מגדים (או"ח הל' חנוכה משבצות זהב סי' תרע), וז"ל,
והדוחק מבואר, שכן מילה שלמה ועיקרית חסרה בנוסח המקורי. וכן צ"ב מאי מייתי מדין ברכה על הנס, הלא כך איתא בשו"ע (או"ח סי' ריח סעיף ט),
ומלשונו היה נראה יותר שבא ליתן הגדרה מילולית למילת 'נס' שהוא 'דבר המוכח וניכר שיוצא חוץ להיקש העולם', ולכן נראה להציע להגיה אות אחת במקום כמו 'שיש' על נס, 'שים על נס', וכוונתו היא למקרא מפורש בפר' חוקת (כא, ח-ט): וַיֹּאמֶר ד' אֶל מֹשֶׁה עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי: וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת וַיְשִׂמֵהוּ עַל הַנֵּס וְהָיָה אִם נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת אִישׁ וְהִבִּיט אֶל נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת וָחָי.
ואמנם לכאורה יפלא שהרי הפי' בקרא דידן 'על נס' היינו כמו שפירש רש"י, וז"ל, על כלונס שקורים פירק"א בלע"ז [מוט] וכן (ישעיה ל, יז) וכנס על הגבעה, (שם מט, כב) ארים נסי, (שם יג, ב) שאו נס, ולפי שהוא גבוה לאות ולראיה קוראו נס, ומה עניינו לנס במובנו המקובל – נס ופלא.
ברם, באמת אין חדש תחת השמש, ומצינו פירוש מילולי זה בדברי קדמונים.
איתא במדרשים על פסוק זה (במדבר רבה פרשת חקת פרשה יט; תנחומא סי' מו): ויעש משה נחש נחושת וישימהו על הנס - זרקו לאויר ועמד.
ובפי' מהרז"ו על מד"ר פירש שדרש כן מדכתיב 'ושים אתו על נס', ולא כתוב שיעשה נס. וכן כתיב במעשה 'וישמהו על נס', ולא כתב כלל שעשה נס היינו עץ כלונס גבוה... כי איך ימצא במדבר נס תקוע, על כן דורש 'וישמהו על הנס', אם אינו ענין לנס של עץ תנהו ענין ענין לנס של פלא, שעמד בנס באויר גבוה.
ובדרך שונה אבל אותו הפירוש במשמעות מילת 'הנס' איתא באלשיך, וז"ל, ומה שהוא יתברך אמר נס ומשה אמר על הנס. הוא, כי הוא יתברך צוה ישימו אותו על עץ גבוה הנקרא נס. וחש משה אולי לא ישיתו לב כי הדבר בנס רק על שם העץ. על כן עשה כמו שאמרו ז"ל (במדבר רבה יט יב) שזרקו לאויר ועמד בנס, כי בזה ישימו לב. וזהו אומרו הנס, הוא הידוע כמשמעו.
[ועי' מלבי"ם, וז"ל, וע"כ אמר למשה עשה לך שרף שתעשה השרף מכחך שאתה בטלת כח הנחש והיה למטה אלהים עושה נסים ופלאות, ושים אותו על נס שהוא הפך הנחש הזוחל על גחונו רק יתרומם למעלה על נס להתנוסס וגם רמז מה שעושה נסים ופלאות].
כך מופיעה הגירסא במהדורות המעודכנות (מהדורת פרידמאן; פרויקט השו"ת).נס הוא דבר המוכח וניכר שיוצא חוץ להיקש העולם, כמו שיש [סימן ריח] [ברכה] על נס כו', ולפי זה שעשה נסים בנר חנוכה רק על השמן, לא המלחמה.
והדוחק מבואר, שכן מילה שלמה ועיקרית חסרה בנוסח המקורי. וכן צ"ב מאי מייתי מדין ברכה על הנס, הלא כך איתא בשו"ע (או"ח סי' ריח סעיף ט),
ומבואר שאין הדבר פשוט כלל ועיקר שהברכה על הנס היא רק על 'דבר המוכח וניכר שיוצא חוץ להיקש העולם'.יש אומרים שאינו מברך על נס אלא בנס שהוא יוצא ממנהג העולם; אבל נס שהוא מנהג העולם ותולדתו, כגון שבאו גנבים בלילה ובא לידי סכנה וניצול וכיוצא בזה, אינו חייב לברך; ויש חולק, וטוב לברך בלא הזכרת שם ומלכות.
ומלשונו היה נראה יותר שבא ליתן הגדרה מילולית למילת 'נס' שהוא 'דבר המוכח וניכר שיוצא חוץ להיקש העולם', ולכן נראה להציע להגיה אות אחת במקום כמו 'שיש' על נס, 'שים על נס', וכוונתו היא למקרא מפורש בפר' חוקת (כא, ח-ט): וַיֹּאמֶר ד' אֶל מֹשֶׁה עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי: וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת וַיְשִׂמֵהוּ עַל הַנֵּס וְהָיָה אִם נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת אִישׁ וְהִבִּיט אֶל נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת וָחָי.
ואמנם לכאורה יפלא שהרי הפי' בקרא דידן 'על נס' היינו כמו שפירש רש"י, וז"ל, על כלונס שקורים פירק"א בלע"ז [מוט] וכן (ישעיה ל, יז) וכנס על הגבעה, (שם מט, כב) ארים נסי, (שם יג, ב) שאו נס, ולפי שהוא גבוה לאות ולראיה קוראו נס, ומה עניינו לנס במובנו המקובל – נס ופלא.
ברם, באמת אין חדש תחת השמש, ומצינו פירוש מילולי זה בדברי קדמונים.
איתא במדרשים על פסוק זה (במדבר רבה פרשת חקת פרשה יט; תנחומא סי' מו): ויעש משה נחש נחושת וישימהו על הנס - זרקו לאויר ועמד.
ובפי' מהרז"ו על מד"ר פירש שדרש כן מדכתיב 'ושים אתו על נס', ולא כתוב שיעשה נס. וכן כתיב במעשה 'וישמהו על נס', ולא כתב כלל שעשה נס היינו עץ כלונס גבוה... כי איך ימצא במדבר נס תקוע, על כן דורש 'וישמהו על הנס', אם אינו ענין לנס של עץ תנהו ענין ענין לנס של פלא, שעמד בנס באויר גבוה.
ובדרך שונה אבל אותו הפירוש במשמעות מילת 'הנס' איתא באלשיך, וז"ל, ומה שהוא יתברך אמר נס ומשה אמר על הנס. הוא, כי הוא יתברך צוה ישימו אותו על עץ גבוה הנקרא נס. וחש משה אולי לא ישיתו לב כי הדבר בנס רק על שם העץ. על כן עשה כמו שאמרו ז"ל (במדבר רבה יט יב) שזרקו לאויר ועמד בנס, כי בזה ישימו לב. וזהו אומרו הנס, הוא הידוע כמשמעו.
[ועי' מלבי"ם, וז"ל, וע"כ אמר למשה עשה לך שרף שתעשה השרף מכחך שאתה בטלת כח הנחש והיה למטה אלהים עושה נסים ופלאות, ושים אותו על נס שהוא הפך הנחש הזוחל על גחונו רק יתרומם למעלה על נס להתנוסס וגם רמז מה שעושה נסים ופלאות].