פורום אוצר החכמה

האמרי נועם על המועדים, וישב דרוש לחנוכה, כתב על גזירות היוונים: 'סגרו שערי טבילה בכדי להגביר טומאת נדה'.
ולא מצאתי לזה מקור.
בעל הטורים על בראשית כו פסוק כב כותב: רחובות - כנגד יון שגזרו שלא יטבלו למונעם מפריה ורביה ונעשה לה נס ונזדמן להם מקוה בבית לכל אחד ואחד. וזהו ופרינו בארץ. והחומשים החדשים מציינים ל'מדרש מעשה חנוכה'.
אך זה לא בדיוק אותו דבר, ולא הצלחתי להשיג את הספר ולראותו בפנים.

ענין הגזירה על פתחי הבתים מוזכרת גם באגרת השמד להרמב"ם, וכן בספר יוסיפון.

תלמוד ערוך הוא במעילה יז, א:

תלמוד ערוך בפיו של רבי אלעזר בר רבי יוסי שפעם אחת גזרה המלכות גזרה שלא ישמרו את השבת ושלא ימולו את בניהם ושיבעלו את [נשותיהם] נדות.

התיקון על פי שאלתות דרב אחאי. ועי' כאן http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 30&hilite=

וראה במעשה חנוכה: http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?2 ... 58&page=14

יש"כ גדול

עכשיו אשאל הפוך, מאיפה לקח בעל הטורים ש'נזדמן להם מקוה בבית לכל אחד ואחד'?

גם זה יעבור כתב:יש"כ גדול
עכשיו אשאל הפוך, מאיפה לקח בעל הטורים ש'נזדמן להם מקוה בבית לכל אחד ואחד'?

עד שאתה שואל על הסיפא תקשה על הרישא "כנגד יון שגזרו שלא יטבלו למונעם מפריה ורביה", שהיא סותרת את דברי הגמרא המפורשים במעילה שם:

הלך רבי ראובן בן איסטרובלי וסיפר קומי והלך וישב עמהם אמר להם מי שיש לו אויב יעני או יעשיר אמרו לו יעני אמר להם אם כן לא יעשו מלאכה בשבת כדי שיענו אמרו טבית אמר ליבטל ובטלוה חזר ואמר להם מי שיש לו אויב יכחיש או יבריא אמרו לו יכחיש אמר להם אם כן ימולו בניהם לשמונה ימים ויכחישו אמרו טבית אמר ובטלוה חזר ואמר להם מי שיש לו אויב ירבה או יתמעט אמרו לו יתמעט אם כן לא יבעלו נדות אמרו טבית אמר ובטלוה הכירו בו שהוא יהודי החזירום.

ואם היתה מגמתם שימנעו מפריה ורביה, למה קיבלו את טענת בן האיסטרובלי? וצ"ע.

בגמ' שם מבואר שמעשה ר' ראובן היה בזמן הרומאים, בימי רשב"י, ומה קושיא יש משם על גזירת היוונים?

במאמר המצ"ב נאספו אגב אורחא עוד כו"כ מקורות קדומים לענין. (עיקרו של המאמר אינו מחוור כ"כ, הגאון המחבר שליט"א אמר לי שהוא מקוה לשנות פרשה זו שנית.)

אלכסנדרוס, הכוונה שאם ילמדו לא להקפיד על הטבילה במקוה אז יהיה להם יותר ימים בחודש להיות מצויים אצל נשותיהם וממילא יוולדו יותר ילדים.

קבלתי מידיד

מאז שקניתי הספר הנפלא ממלכת כהנים (לפני חמשה שנים) על עניני חנוכה, לא זז משולחני מראש חודש כסליו עד אחר חנוכה.

והנה, המחבר מונה ומבאר ט"ו עקרי גזירות שגזרו היוונים:



ומוסיף שם עוד כמה גזירות:

א. שאנטיוכס גזר להרוג כל הקורא שמו יהודי

ב. עוד שלשה גזירות שמצינו במגילת תענית, ואלו הן
היו דנין כדיני נכרים
שלא יעלו ביכורים לירושלים
שלא יבואו עצים למערכה

ג. מדברי הפרי מגדים (באשל אברהם ריש סימן תרע) שהיוונים גזרו גם על גמילות חסדים

ד. במעשה יהודית נוסח א. מ. הברמן שהיוונים גזרו על ישראל שלא להתפלל לה'

ועוד אחת שמובא בפיוט "איד נכון לצלעי" המיוחס לרבי אלעזר הקליר, שבטלו טבילת שחר, הינו טבילת עזרא - שהשמיט ממספר הגזירות הנ"ל

ומענין מה שמצאתי לאחרונה בדברי בעל עיון יעקב על עין יעקב, מסכת ברכות סימן סז:

ואנטיוכוס שגזר גזירות על ישראל עיקרו היה לבטל המצות עשה שלא ימולו את בניהם, שלא לשמור השבת ושלא להניח תפילין וכה"ג