פורום אוצר החכמה

בביקורי היום באחד מכפרי הדרוזים בגליל, העניק לי בעל בית בד מקומי שמן זית. האם אוכל להשתמש בו לכתחילה להדלקת נר חנוכה? האם עלי לחשוש ל'שמנם' או לכל חשש אחר? בית הבד, עד כמה שבדקתי, אינו עומד תחת כשרות כלשהיא. מכל מקום, השמן הופק במקום מזיתים, ומחיר גלון של 16 ליטר בשוק, נע בין 500-600 ש"ח

ידליקו ענוים ויאירו

שברי לוחות כתב:ידליקו ענוים ויאירו

תודה. אולי בכל זאת נצליח להדליק כאן את הת"ח באור הניצוח

גזירת שמנם בוטלה ע"י בית הדין של רבותינו (ר' יהודה נשיאה נכדו של רבינו הקדוש)
אבל יש לחשוש לזיוף ועירוב וכל שאר החששות

לענין איסור שמנן, הרי שרייה בי דינא דשרו משחא, וכמו שכתב בהודעה לפני.
אם זה בית בד אומן, בפרט דרוזי, אולי יש לומר אומן לא מרע נפשיה ולא לחשוש לתערובת? [אגב, לפני זמן לא רב לא חלמו על שמן זית עם הכשר, וקנו שמן מן השוק והדליקו בלי לחשוש לכלום.]

המציאות היא שיש הרבה זיופים בשוק (ואכן בעבר היו הרבה פחות)

אמנם לא נכחתי בתהליך הייצור עצמו. מכל מקום השמן יצא מול עיני מתוך מיכל בבית הבד עצמו

אם כך הוא ייתכן שאין מקום לחשש

וגם אם היה זיוף לא קרה שום דבר ויוצא לכתחילה, ואך גיחוך הוא לומר שיש לחוש לזיוף לגבי מעלה בעלמא של שמן זית.

מלח הארץ כתב:וגם אם היה זיוף לא קרה שום דבר ויוצא לכתחילה, ואך גיחוך הוא לומר שיש לחוש לזיוף לגבי מעלה בעלמא של שמן זית.

פשוט. אבל מה עם ערלה?

הבעיה היא שיש גם איסורי הנאה וכד'

שכיחות ערלה בזיתים היא פחות מאחוז אחד (ועוד למטה מזה אצל הדרוזים, כי הזנים המניבים מוקדם אינם שכיחים אצלם). מלבד זאת, אין זה פשוט שאין להדליק נ"ח בשמן ערלה

ברזילי כתב:שכיחות ערלה בזיתים היא פחות מאחוז אחד (ועוד למטה מזה אצל הדרוזים, כי הזנים המניבים מוקדם אינם שכיחים אצלם). מלבד זאת, אין זה פשוט שאין להדליק נ"ח בשמן ערלה

לכאורה כתותי מיכתת שיעורי'.

ברזילי כתב:שכיחות ערלה בזיתים היא פחות מאחוז אחד (ועוד למטה מזה אצל הדרוזים, כי הזנים המניבים מוקדם אינם שכיחים אצלם). מלבד זאת, אין זה פשוט שאין להדליק נ"ח בשמן ערלה

אבל אני לא הבנתי מה עושים עם קבוע אם הוא קיבל את זה מהבית הבד בעצמו.

פלוגתא גדולה בפוסקים אם אומרים כיתותי מיכתת שיעורי' בנר חנוכה. נודע דעת השער אפרים דאסור והשב יעקב חולק עליו, והאריכו האחרונים זה בכה וזה בכה. יסוד הדיון הוא אם נר חנוכה צריך 'שיעור' כמו אתרוג ולולב וכדומה, או כל הענין הוא משום פרסומי ניסא ואם כן אין בזה גדר שיעור, ואפשר להדליק אפילו בדבר שיש בזה חשש של כיתותי מיכתת שיעוריה. ויש שתלו זה בפלוגתת כבתה זקוק לה, דאם כבתה אין זקוק לה א"כ בודאי שיש בזה גדר דין 'שיעור' דאל"כ מדוע נצרך הדלקה של חצי שעה.

ועוד יש לדון בספקות ותערובות אם יש בהם דין כתותי מיכתת, או שבמקרה שמותר למוכרו לנגרי חוץ מדמי האיסור שבו - כבר אינו עומד לישרף ולא כתותי מיכתת.

אלכסנדר וימפן כתב:

ברזילי כתב:שכיחות ערלה בזיתים היא פחות מאחוז אחד (ועוד למטה מזה אצל הדרוזים, כי הזנים המניבים מוקדם אינם שכיחים אצלם). מלבד זאת, אין זה פשוט שאין להדליק נ"ח בשמן ערלה

אבל אני לא הבנתי מה עושים עם קבוע אם הוא קיבל את זה מהבית הבד בעצמו.

כשהגוי לקט מן השדה והאדם לוקח את השמן בבית הבד, אינני יודע מדוע יהיה כאן דין קבוע

ברזילי כתב:

אלכסנדר וימפן כתב:

ברזילי כתב:שכיחות ערלה בזיתים היא פחות מאחוז אחד (ועוד למטה מזה אצל הדרוזים, כי הזנים המניבים מוקדם אינם שכיחים אצלם). מלבד זאת, אין זה פשוט שאין להדליק נ"ח בשמן ערלה

אבל אני לא הבנתי מה עושים עם קבוע אם הוא קיבל את זה מהבית הבד בעצמו.

כשהגוי לקט מן השדה והאדם לוקח את השמן בבית הבד, אינני יודע מדוע יהיה כאן דין קבוע

אם ישנם בתי בד שבהם יש יותר מא' ממאתים שמן של ערלה, כל הלוקח מבית הבד ודאי נכנס במחלוקת האחרונים אי קבוע דחנויות חשיב קבוע או לא (ופסק החכ"א דחשיב קבוע מן התורה).
ונ"ל עוד די"ל שאם בכל השוק אין מאתים כנגד הערלה יהא אסור לכו"ע. דהא אותם האחרונים המתירים בקבוע דחנויות סברתם דהבהמה הטריפה דבאותה חנות מתבטלת בבהמות הכשרות שברוב החנויות והכא לא שייך לומר כן.

חשבונות רבים כתב:אם ישנם בתי בד שבהם יש יותר מא' ממאתים שמן של ערלה, כל הלוקח מבית הבד ודאי נכנס במחלוקת האחרונים אי קבוע דחנויות חשיב קבוע או לא (ופסק החכ"א דחשיב קבוע מן התורה).
ונ"ל עוד די"ל שאם בכל השוק אין מאתים כנגד הערלה יהא אסור לכו"ע. דהא אותם האחרונים המתירים בקבוע דחנויות סברתם דהבהמה הטריפה דבאותה חנות מתבטלת בבהמות הכשרות שברוב החנויות והכא לא שייך לומר כן.

כמדומני שאם יש קבוע לא יועיל גם מאתיים.