עמוד 1 מתוך 1

ציץ-אליעזר כותב "חג" חנוכה. הרי לשון "חג" שיך רק בקרבן חגיגה

פורסם: ב' דצמבר 22, 2014 11:21 pm
על ידי אלי כהן
ראו למשל שם: ח"י סי' כד, וחי"ב ריש סי' לג, וחי"ג ריש סי' סט, וחכ"א ריש סי' יז.
האם יש מקור אצל חז"ל (או לפחות אצל הראשונים) לומר "חג" גם על חנוכה?

אגב, הוא כותב זאת גם על פורים (ח"ט סוס"י כא). ואמנם מצינו כך גם במחזור ויטרי (סי' תסה), ומיהו התם הוא פיוט "ליל שיכורים" המלא במילי דבדיחותא, ולכן לכאורה אין ממנו ראייה.

Re: ציץ-אליעזר כותב "חג" חנוכה. הרי לשון "חג" שיך רק בקרבן ח

פורסם: ב' דצמבר 22, 2014 11:31 pm
על ידי הכהן
עי' תהילים פא ד

Re: ציץ-אליעזר כותב "חג" חנוכה. הרי לשון "חג" שיך רק בקרבן ח

פורסם: ג' דצמבר 23, 2014 1:26 am
על ידי אלי כהן
הכהן כתב:עי' תהילים פא ד

אבל עי' בש"ע או"ח תקפב ח, דבר"ה אין לומר "חגים וזמנים לששון".
ואפילו לדעת שר שלום [גאון - הובא ע"י הרא"ש לסוף מס' ר"ה פרק ד' סי' יד], דס"ל דאמרינן בר"ה "חגים וזמנים לששון" - לפי הפסוק שהביא כת"ר מתהילים, הנה באר שם - דהא דבתהלים קוראו "חג" - ה"ט משום דאיתקש [בפרשות אמור ופינחס וראה] לשלושת הרגלים דאית בהו קרבן חגיגה; אלמא אינו עניין לחנוכה, דלא מצינו דאיתקש לשלושת הרגלים.

Re: ציץ-אליעזר כותב "חג" חנוכה. הרי לשון "חג" שיך רק בקרבן חגיגה

פורסם: ה' דצמבר 22, 2022 11:18 pm
על ידי יושב בשער
ראה פניני חשוקי חמד להרב זילברשטיין מש"כ בזה.

Re: ציץ-אליעזר כותב "חג" חנוכה. הרי לשון "חג" שיך רק בקרבן חגיגה

פורסם: ו' דצמבר 23, 2022 12:04 pm
על ידי אשרי יושבי ביתך
יושב בשער כתב:ראה פניני חשוקי חמד להרב זילברשטיין מש"כ בזה.

וע"ע כאן.

Re: ציץ-אליעזר כותב "חג" חנוכה. הרי לשון "חג" שיך רק בקרבן חגיגה

פורסם: ו' דצמבר 23, 2022 2:42 pm
על ידי שמש
אאל''ט הציץ אליעזר משתמש גם בכינוי ''חג האורים'', ואגב בהנחה שהתרגום ליוספוס שהשתמש בכינוי זה מדוייק דיו יש מכך ראיה שהשתמשו בכינוי 'חג' כלפי חנוכה (אולי מפני שלפחות בשנה הראשונה שחגגו אכן היו קורבנות לחנוכת המזבח).

Re: ציץ-אליעזר כותב "חג" חנוכה. הרי לשון "חג" שיך רק בקרבן חגיגה

פורסם: ש' דצמבר 24, 2022 7:45 pm
על ידי הפצת המעיינות
שמש כתב:אאל''ט הציץ אליעזר משתמש גם בכינוי ''חג האורים''

כנראה תלוי למי הוא כותב

Re: ציץ-אליעזר כותב "חג" חנוכה. הרי לשון "חג" שיך רק בקרבן חגיגה

פורסם: ש' דצמבר 24, 2022 8:51 pm
על ידי צופה_ומביט
כולנו משתמשים בתואר חג עד היום לכל היו"ט למרות שאין לנו עליה לרגל ("וחוגגים אליו") וקרבנות. ולא על שם העבר ועל מה שראוי להיות, אלא יש למילה זו עוד משמעות, של שמחה, (וכדברי התוי"ט הידועים למה במשנה "חג" בסתם הוא סוכות דוקא. ומכאן בפשיטות גם השם חג לראש השנה). וממילא משתמשים בו גם ביחס לחנוכה ופורים. לא חושב שיש מה לדקדק בזה עד כדי כך.

כך גם כמדומה שבכתיבה של אנשים בני תורה ות"ח מוצאים את התואר "חגיגה" לאירוע כינוס של שמחה וכיו"ב.

Re: ציץ-אליעזר כותב "חג" חנוכה. הרי לשון "חג" שיך רק בקרבן חגיגה

פורסם: ג' דצמבר 27, 2022 9:59 am
על ידי HaimL
בלשון בנ"א אכן אין לדקדק, משא"כ בתפילה, כמו שהובא כאן מהפוסקים, לעניין ר"ה.

אבל כן יש להעיר שהמילה חג, היא מלשון

"היושב חוג" - מגזרת ובמחוגה (לקמן מד) עוגל (קומפ"ש בלע"ז)

כלומר, מאורע המתרחש על פני מעגל השנה (כמו,
"תקופת השנה" - שהוא בחזרת השנה בתחלת השנה הבאה

"תקופת" - לשון מסיבה והקפה).

ומצד זה, אכן חנוכה הוא חג.

Re: ציץ-אליעזר כותב "חג" חנוכה. הרי לשון "חג" שיך רק בקרבן חגיגה

פורסם: ג' דצמבר 27, 2022 10:04 am
על ידי צופה_ומביט
אי נמי, שהכוונה ב"עיגול" זה היינו שמחה המביאה לריקוד במעגל, וכמש"כ התוי"ט הנ"ל.

והרמב"ם פירשו על עניין העליה לרגל, "וחוגגים אליו שלש פעמים בשנה", היינו מתכנסים אליו מכל עבריו כשהוא באמצע, כמרכז בעיגול.