פורום אוצר החכמה

כמדומני שהראשון שמביאו הוא הרי"ף וז"ל ובני אדם המביאין אותם נקראין תרמודאי ומתעכבין עד אחר שקיעת החמה כמו חצי שעה עד שמגיעין לביתם.
ומשם הועתק לכל הראשונים שהשיעור הוא חצי שעה, האם היה מקור כל שהוא להרי"ף לכתוב שהשיעור הוא חצי שעה.

באוצר הגאונים איתא שיעור שעה או חצי שעה.

כל שנה אני שב ומתקשה.
תכלה רגל מן השוק לכאו' זהו זמן שאינו ניתן למחלוקת, ושיעורו קבוע, ואילו על 'משתשקע חמה' יש לנו תחילת שקיעה וסוף שקיעה, והיינו פלוג' ר"ת והגאונים כידוע, ומדדו הראש' הזמן מהשקיעה עד כלות הרגל, והסכימו כל הצדדים על שיעור חצי שעה.
היאך? והלא אם משקיעת ר"ת עד כלות הרגל חצי שעה, אז משקיעה דידן זה כמעט שעתיים!
הבו עזרה!

אני דווקא היה לי איזה חשבון בזה מדוע כתב חצי שעה, אך עתה לאחר מה שהביא הרב סעדיה הכל נפל לי.
ופלא עצום הוא שגם הרמב"ם כתב חצי שעה.

אין מדליקין נרות חנוכה קודם שתשקע החמה אלא עם שקיעתה לא מאחרין ולא מקדימין. שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק. וכמה הוא זמן זה כמו חצי שעה או יתר. עבר זמן זה אינו מדליק. וצריך שיתן שמן בנר כדי שתהיה דולקת והולכת עד שתכלה רגל מן השוק. הדליקה וכבתה אינו זקוק להדליקה פעם אחרת. נשארה דולקת אחר שכלתה רגל מן השוק אם רצה לכבותה או לסלקה עושה:

רמב"ם חנוכה פרק ד' הלכה ה'.

עושה חדשות כתב:כל שנה אני שב ומתקשה.
תכלה רגל מן השוק לכאו' זהו זמן שאינו ניתן למחלוקת, ושיעורו קבוע, ואילו על 'משתשקע חמה' יש לנו תחילת שקיעה וסוף שקיעה, והיינו פלוג' ר"ת והגאונים כידוע, ומדדו הראש' הזמן מהשקיעה עד כלות הרגל, והסכימו כל הצדדים על שיעור חצי שעה.
היאך? והלא אם משקיעת ר"ת עד כלות הרגל חצי שעה, אז משקיעה דידן זה כמעט שעתיים!
הבו עזרה!

הראשונים לא מדדו,
הם הסתמכו על דברי הגאונים שזהו השיעור.

אלו שאחזו כדעת ר"ת, ולדעתם כן מבואר בגמרא, סברו שכ"ה דעת הגאונים,
וממילא סברו שכונת הגאונים הוא לחצי שעה מצה"כ/שקיעה דר"ת.

וממילא אי פשיטא לן שדעת הגאונים הוא כהגר"א, אזי אפי' אם נחשוש לדעת ר"ת אין מקום ל'חצי שעה',
אא"כ ננקוט כהלכתייהו ולא מטעמייהו, אלא מטעם הרב לומד בישיבה.

אכתוב את זה כך.
האם שיעור חצי שעה הכוונה בזה, שאלו הנמצאים ברחוב צריכים לראות את הנרות במשך חצי שעה, דהיינו, שחכמים תיקנו לפרסם את הנס במשך כחצי שעה או אפשר שהכוונה חצי שעה כדי להיות בטוח שכל העוברים רואים את נרות חנוכה.
ומכח חקירה זו ביקשתי ליישב כוונת הרי"ף ומדוע כתבו כולם חצי שעה גם אלו שמדליקים לפני ר"ת.

בכל אופן השתיקה הרועמת סביב החצי שעה מוזר מאוד.
ואשמח לשמוע עוד דעת החכמים בענין.

היחידי שעמד על כך הוא מרן הגרי"ז ז"ל אך לא השכלתי לרדת לסוף דעתו בעניין.
ידוע הוא שמרן הגרי"ז ז"ל הקפיד לשים שמן עד שכל אלו מאדיסון יחזרו, אך איני יודע אם סבר שהשמן מעבר לחצי שעה יש בה עדיין קדושה.

יש לשים לב לעוד נקודה.
הרי"ף שכתב חצי שעה גם זה דבר מוזר במידה ונאמר שהעתיק כן מהגאונים, שהרי על פניו עניין חצי שעה הכוונה בזה כדי שיתפרסם הנס לכל העוברים ושבים וכפי שסבר מרן הגרי"ז ז"ל שעליו לשים שמן בשיעור גדול כדי שידלק עד שיחזרו מקלנוע אדיסון, ולפי"ז מה הפשט בכוונת הרי"ף שהעתיק חצי שעה ממה שכתבו הגאונים, והרי אפשר שהיכן שהיו הגאונים הזמן היה חצי שעה ומהכ"ת שגם בזמנו הכוונה לחצי שעה, כמו כן מה הפשט ברמב"ם שהעתיק חצי שעה היה לו לכתוב כל אחד לפי היכן שהוא גר.
ומדוע קידשו את החצי שעה!!!.
ומכאן ראיה למה שכתבתי, שהכוונה שעליו לפרסם את הנס במשך כחצי שעה ומשום כך העתיקו כולם חצי שעה.
ויש עוד הרבה מה להאריך בזה.

סעדיה כתב:הראשונים לא מדדו,
הם הסתמכו על דברי הגאונים שזהו השיעור.

אלו שאחזו כדעת ר"ת, ולדעתם כן מבואר בגמרא, סברו שכ"ה דעת הגאונים,
וממילא סברו שכונת הגאונים הוא לחצי שעה מצה"כ/שקיעה דר"ת.

וממילא אי פשיטא לן שדעת הגאונים הוא כהגר"א, אזי אפי' אם נחשוש לדעת ר"ת אין מקום ל'חצי שעה',
אא"כ ננקוט כהלכתייהו ולא מטעמייהו, אלא מטעם הרב לומד בישיבה.

הרב סעדיה נגעת בנקודה מאוד מעניינת.
לפי מה שהבאת שכך כתבו הגאונים, והרי לדעת מהר"ם אלשקר דעת הגאונים הוא כדעת הגר"א, ולפי"ז תמוה מאוד שכתבו חצי שעה שהרי חצי שעה הוא עדיין יום לדעת הגר"א ולא יתכן שבעוד יש אור יום כבר כלה רגל מהשוק.

אלא אם כן נפרש כנ"ל, שחז"ל תיקנו שעליו לפרסם את הנס במשך כחצי שעה וכך היה להרי"ף בקבלה.
ויש להאריך בזה עוד.

הראשונים שאחזו כדעת ר"ת - סברו שכ"ה דעת הגאונים,
וממילא הבינו שכונת הגאונים/רי"ף/רמב"ם לחצי שעה אחר צאה"כ/שקיעה דר"ת.

לומד_בישיבה כתב:יש לשים לב לעוד נקודה.
הרי"ף שכתב חצי שעה גם זה דבר מוזר במידה ונאמר שהעתיק כן מהגאונים, שהרי על פניו עניין חצי שעה הכוונה בזה כדי שיתפרסם הנס לכל העוברים ושבים וכפי שסבר מרן הגרי"ז ז"ל שעליו לשים שמן בשיעור גדול כדי שידלק עד שיחזרו מקלנוע אדיסון, ולפי"ז מה הפשט בכוונת הרי"ף שהעתיק חצי שעה ממה שכתבו הגאונים, והרי אפשר שהיכן שהיו הגאונים הזמן היה חצי שעה ומהכ"ת שגם בזמנו הכוונה לחצי שעה.

מה נשתנה בין תקופת הגאונים לתקופת הרי"ף?

לומד_בישיבה כתב:כמו כן מה הפשט ברמב"ם שהעתיק חצי שעה היה לו לכתוב כל אחד לפי היכן שהוא גר.

אכן כ"כ הריטב"א.

לומד_בישיבה כתב:אכתוב את זה כך.
האם שיעור חצי שעה הכוונה בזה, שאלו הנמצאים ברחוב צריכים לראות את הנרות במשך חצי שעה, דהיינו, שחכמים תיקנו לפרסם את הנס במשך כחצי שעה או אפשר שהכוונה חצי שעה כדי להיות בטוח שכל העוברים רואים את נרות חנוכה.
ומכח חקירה זו ביקשתי ליישב כוונת הרי"ף ומדוע כתבו כולם חצי שעה גם אלו שמדליקים לפני ר"ת.[/size]

לא זכיתי להבין.


מתי הוא הזמן של 'תכלה רגל מן השוק' ?
לפי הגאונים-
לפי ר"ת-

הרב סעדיה כבודו מפציץ אותי בשאלות לאט לאט. -:)
אפשר לומר בזה שתי צדדים, האחד, שאמרו חצי שעה כדי שכל האנשים ייראו את הנרות ויתפרסם הנס, וידעו חז"ל שמאז השקיעה במשך כחצי שעה עדיין מסתובבים אנשים, מאידך יש לפרש שאמרו חצי שעה כי חז"ל קבעו שבמשך חצי שעה צריך לפרסם את הנס.
במידה ונאמר שחז"ל קבעו שצריך לפרסם את הנס במשך כחצי שעה ממילא לא איכפת לי אם זה לפי הגאונים או לפי ר"ת שהרי מעבר לחצי שעה אין כל ענין לפרסם את הנס.
ועל מה שכבודו שאל מה הבדל בין הגאונים לזמן הרמב"ם, ההבדל הוא ברור, כי הגאונים אפשר שהיו גרים באיזור מסויים שכעבור חצי שעה כבר לא היה נפש חיה ברחוב ואילו הרמב"ם היה גר במקום שהיו עוברים ושבים עד אמצע הלילה.

לומד_בישיבה כתב:הרב סעדיה כבודו מפציץ אותי בשאלות לאט לאט. -:)
אפשר לומר בזה שתי צדדים, האחד, שאמרו חצי שעה כדי שכל האנשים ייראו את הנרות ויתפרסם הנס, וידעו חז"ל שמאז השקיעה במשך כחצי שעה עדיין מסתובבים אנשים, מאידך יש לפרש שאמרו חצי שעה כי חז"ל קבעו שבמשך חצי שעה צריך לפרסם את הנס.
במידה ונאמר שחז"ל קבעו שצריך לפרסם את הנס במשך כחצי שעה ממילא לא איכפת לי אם זה לפי הגאונים או לפי ר"ת שהרי מעבר לחצי שעה אין כל ענין לפרסם את הנס.

אחרי ככלות הכל,
בגמ' איתא 'עד שתכלה רגל מן השוק', מתי הוא זמן זה?

סעדיה כתב:הראשונים שאחזו כדעת ר"ת - סברו שכ"ה דעת הגאונים,
וממילא הבינו שכונת הגאונים/רי"ף/רמב"ם לחצי שעה אחר צאה"כ/שקיעה דר"ת.

לדבריך מצאנו כאן ראיה נפלאה שגם הגאונים סברו כדעת ר"ת שאם לא כן אין כל הסבר מדוע כתבו חצי שעה או שעה, והוא ראיה עצומה שלא כדעת מהר"ם אלשקר, ועיין בספר אורות חיים כמה הוא טורח להוכיח שגם דעת הגאונים היה כדעת ר"ת, לדבריך הא לך ראיה ברורה.

ומכאן ראיה למה שכתבתי, שהכוונה שעליו לפרסם את הנס במשך כחצי שעה ומשום כך העתיקו כולם חצי שעה.

ההסבר הזה יכול להיות באי נמי לשיעורא. אבל לפי דאי לא מדליק מדליק קצת קשה לומר כן.
(אני יודע שאפשר להגיד בכל אופן כדבריך והיינו שגם לתירוץ הראשון היסוד הוא השיעור רק הנפ"מ היא אם זה שיעור מתחילת הזמן או מזמן שמדליק אבהל זה נראה דחוק)

סעדיה כתב:

לומד_בישיבה כתב:הרב סעדיה כבודו מפציץ אותי בשאלות לאט לאט. -:)
אפשר לומר בזה שתי צדדים, האחד, שאמרו חצי שעה כדי שכל האנשים ייראו את הנרות ויתפרסם הנס, וידעו חז"ל שמאז השקיעה במשך כחצי שעה עדיין מסתובבים אנשים, מאידך יש לפרש שאמרו חצי שעה כי חז"ל קבעו שבמשך חצי שעה צריך לפרסם את הנס.
במידה ונאמר שחז"ל קבעו שצריך לפרסם את הנס במשך כחצי שעה ממילא לא איכפת לי אם זה לפי הגאונים או לפי ר"ת שהרי מעבר לחצי שעה אין כל ענין לפרסם את הנס./quote]

אחרי ככלות הכל,
בגמ' איתא 'עד שתכלה רגל מן השוק', מתי הוא זמן זה?

אתה שואל טוב מה זה הלשון עד שתכלה רגל מן השוק, אך לעומת זה הקושי בדברי הריף והרמב"ם וכו' שקידשו את החצי שעה קשה פי אלף, שהרי לא יתכן שבכל המקומות פסקו ללכת חצי שעה לאחר השקיעה.
והאם רק בזמן הגרי"ז ז"ל התחדש לנו שאנשים מסתובבים בלילות גם בלילה.
מה זה החצי שעה?!.

לומד_בישיבה כתב:ועל מה שכבודו שאל מה הבדל בין הגאונים לזמן הרמב"ם, ההבדל הוא ברור, כי הגאונים אפשר שהיו גרים באיזור מסויים שכעבור חצי שעה כבר לא היה נפש חיה ברחוב ואילו הרמב"ם היה גר במקום שהיו עוברים ושבים עד אמצע הלילה.

הוא אשר שאלתי,
למה שיהא כזה שינוי דרסטי לפני המצאת החשמל?

לומד_בישיבה כתב:

סעדיה כתב:הראשונים שאחזו כדעת ר"ת - סברו שכ"ה דעת הגאונים,
וממילא הבינו שכונת הגאונים/רי"ף/רמב"ם לחצי שעה אחר צאה"כ/שקיעה דר"ת.

לדבריך מצאנו כאן ראיה נפלאה שגם הגאונים סברו כדעת ר"ת שאם לא כן אין כל הסבר מדוע כתבו חצי שעה או שעה, והוא ראיה עצומה שלא כדעת מהר"ם אלשקר, ועיין בספר אורות חיים כמה הוא טורח להוכיח שגם דעת הגאונים היה כדעת ר"ת, לדבריך הא לך ראיה ברורה.

לא הבנתי מה הראיה.

כוונת סעדיה לומר שר"ת יגיד שזמן כלות רגל מן השוק הוא חצי שעה אחר השקיעה לדידיה ומהר"ם אלשאקר יאמר שהוא אחר חצי שעה משקיעה דידיה, ועל מה שהקשית איך יתכן שיחלקו בתרתי, נאמר שזה יתכן גם יתכן ודבר המצוי הוא כעין זה. אבל ביאור אינו שייך לזה שלא הבנתי בככל מה הראייה.

לומד_בישיבה כתב:

סעדיה כתב:

לומד_בישיבה כתב:הרב סעדיה כבודו מפציץ אותי בשאלות לאט לאט. -:)
אפשר לומר בזה שתי צדדים, האחד, שאמרו חצי שעה כדי שכל האנשים ייראו את הנרות ויתפרסם הנס, וידעו חז"ל שמאז השקיעה במשך כחצי שעה עדיין מסתובבים אנשים, מאידך יש לפרש שאמרו חצי שעה כי חז"ל קבעו שבמשך חצי שעה צריך לפרסם את הנס.
במידה ונאמר שחז"ל קבעו שצריך לפרסם את הנס במשך כחצי שעה ממילא לא איכפת לי אם זה לפי הגאונים או לפי ר"ת שהרי מעבר לחצי שעה אין כל ענין לפרסם את הנס./quote]

אחרי ככלות הכל,
בגמ' איתא 'עד שתכלה רגל מן השוק', מתי הוא זמן זה?

אתה שואל טוב מה זה הלשון עד שתכלה רגל מן השוק, אך לעומת זה הקושי בדברי הריף והרמב"ם וכו' שקידשו את החצי שעה קשה פי אלף, שהרי לא יתכן שבכל המקומות פסקו ללכת חצי שעה לאחר השקיעה.
והאם רק בזמן הגרי"ז ז"ל התחדש לנו שאנשים מסתובבים בלילות גם בלילה.
מה זה החצי שעה?!.

לא מובן איך אתה מציג את השאלה.
השאלה הנכונה היא שלפי הבנתך יש קושיה מהראשונים על הגרי"ז ולא שכל הראשונים תמוהים כי הגרי"ז אמר אחרת.

לומד_בישיבה כתב:

סעדיה כתב:הראשונים שאחזו כדעת ר"ת - סברו שכ"ה דעת הגאונים,
וממילא הבינו שכונת הגאונים/רי"ף/רמב"ם לחצי שעה אחר צאה"כ/שקיעה דר"ת.

לדבריך מצאנו כאן ראיה נפלאה שגם הגאונים סברו כדעת ר"ת שאם לא כן אין כל הסבר מדוע כתבו חצי שעה או שעה, והוא ראיה עצומה שלא כדעת מהר"ם אלשקר, ועיין בספר אורות חיים כמה הוא טורח להוכיח שגם דעת הגאונים היה כדעת ר"ת, לדבריך הא לך ראיה ברורה.

סה"כ ראיה נפלאה שהראשונים שאחזו שהביאור בגמ' הוא כדעת ר"ת סברו שכ"ה דעת הגאונים.

לא הבנתי מה הראיה.

כוונת סעדיה לומר שר"ת יגיד שזמן כלות רגל מן השוק הוא חצי שעה אחר השקיעה לדידיה ומהר"ם אלשאקר יאמר שהוא אחר חצי שעה משקיעה דידיה, ועל מה שהקשית איך יתכן שיחלקו בתרתי, נאמר שזה יתכן גם יתכן ודבר המצוי הוא כעין זה. אבל ביאור אינו שייך לזה שלא הבנתי בככל מה הראייה.

האם יתכן לומר שכעבור חצי שעה מאז השקיעה של הגאונים כבר אין אנשים ברחוב, והרי עדיין יש אור יום!

לא מובן איך אתה מציג את השאלה.
השאלה הנכונה היא שלפי הבנתך יש קושיה מהראשונים על הגרי"ז ולא שכל הראשונים תמוהים כי הגרי"ז אמר אחרת.

בפשטות הכוונה מפני שעד אז ישנם אנשים ברחוב וזה קושיא על הראשונים והפוסקים ולא על הגרי"ז, וראה מה שהביא הרב סעדיה לעיל בשם הריטב"א ולכאו' היה לכל הראשונים לכתוב כמו הריטב"א ומדוע קידשו את החצי שעה.

בפשטות אם הראשונים הבינו לא כמוך הפשטות היא כדבריהם.

גם הסוגיא מוכח כדבריהם מזה שהגמרא שואלת איזה רגל ועונה רגלא דתרמודאי, ולא עונה עד שהאחרונים לא יהיו ברחוב, משמע שיש כאן איזה גדר.

כידוע מה שכתב ע"ז המהר"ל אבל גם אם לא נלמד כמוהו, הכוונה היא כל עוד שאנשים רבים מסתובבים בשוק והשוק פעיל ממש אבל ברגע שהיה מתחיל להחשיך היו רגילים לסגור את כל החנויות ולא היו מוכרים סחורה לאור נרות. כך שמייד אחרי השקיעה היו מסתלקות החנויות, והחנויות האחרונות היו חנויות של מוכרי עצים שנצרכים לאותו לילה. ומרגע שהחנויות כולם נסגרות לא היה לאנשים מה להסתובב בשוק וזה נקרא תכלה רגל מן השוק.
כך שהעובדה שאנשים עדיין מהלכים ממקום למקום אינה משנה את ההגדרה של תכלה רגל מן השוק.

קבלתי קונטרס עם כמה דברים יקרים בענייני חנוכה, ובאותיות כא-כד דן הכותב בנושא זמן ההדלקה, ובאותיות כג-כד דן בנושא המדובר באשכול זה, ומביא מדברי בעל 'מידות ושיעורי תורה' ומה שיש להסיק מכך.

לענ"ד הסתבך הרבה, ומש"כ למעלה הרבה יותר פשוט.

אוצר החכמה כתב:בפשטות אם הראשונים הבינו לא כמוך הפשטות היא כדבריהם.

גם הסוגיא מוכח כדבריהם מזה שהגמרא שואלת איזה רגל ועונה רגלא דתרמודאי, ולא עונה עד שהאחרונים לא יהיו ברחוב, משמע שיש כאן איזה גדר.

כידוע מה שכתב ע"ז המהר"ל אבל גם אם לא נלמד כמוהו, הכוונה היא כל עוד שאנשים רבים מסתובבים בשוק והשוק פעיל ממש אבל ברגע שהיה מתחיל להחשיך היו רגילים לסגור את כל החנויות ולא היו מוכרים סחורה לאור נרות. כך שמייד אחרי השקיעה היו מסתלקות החנויות, והחנויות האחרונות היו חנויות של מוכרי עצים שנצרכים לאותו לילה. ומרגע שהחנויות כולם נסגרות לא היה לאנשים מה להסתובב בשוק וזה נקרא תכלה רגל מן השוק.
כך שהעובדה שאנשים עדיין מהלכים ממקום למקום אינה משנה את ההגדרה של תכלה רגל מן השוק.

הרב אוצה"ח מכובדי, רק כדי ליישב את מרן הגרי"ז ז"ל חייבים לומר שהוא תפס שגם אם הגאונים והרי"ף כתבו חצי שעה וטעמם כפי שכבודו כתב, שברגע שהתחיל להחשיך לא היה לאנשים סיבה למה להסתובב בשוק, היום בזמנינו שיש חשמל וגם היה פעם קולנוע אדיסון משתנה הדין ויש להדליק יותר מחצי שעה.
כנלע"ד.

אוצר החכמה כתב:

ומכאן ראיה למה שכתבתי, שהכוונה שעליו לפרסם את הנס במשך כחצי שעה ומשום כך העתיקו כולם חצי שעה.

ההסבר הזה יכול להיות באי נמי לשיעורא. אבל לפי דאי לא מדליק מדליק קצת קשה לומר כן.
(אני יודע שאפשר להגיד בכל אופן כדבריך והיינו שגם לתירוץ הראשון היסוד הוא השיעור רק הנפ"מ היא אם זה שיעור מתחילת הזמן או מזמן שמדליק אבהל זה נראה דחוק)

באמת שלפי מה שאמרו בגמ' שהכוונה בזה דאי לא אדליק מדליק קשה לומר את מה שכתבתי שהכוונה בזה שחז"ל אמרו לפרסם הנס חצי שעה - אמנם באמת שכל הסוגיא שם קשיא ביותר, שהרי לפי פשטות הסוגיא יוצא כך.

לתירוץ הראשון הטעם שאמרו כבתה אין זקוק לה מפני שאין צריך שידלק יותר משנייה, ואילו לתירוץ השני שאמרו לשיעורה הטעם שכבתה אין זקוק לה, מפני שלא הטריחו אותו רבנן להדליק, למרות שמעיקר הדין צריך שיעור של חצי שעה.
וזה חידוש גדול.

ובאמת שהרמב"ם תפס כשתי התירוצים, ויש להאריך בזה עוד.

לומד_בישיבה כתב:כמדומני שהראשון שמביאו הוא הרי"ף וז"ל ובני אדם המביאין אותם נקראין תרמודאי ומתעכבין עד אחר שקיעת החמה כמו חצי שעה עד שמגיעין לביתם.
ומשם הועתק לכל הראשונים שהשיעור הוא חצי שעה, האם היה מקור כל שהוא להרי"ף לכתוב שהשיעור הוא חצי שעה.

כדי שלא כל אחד יצטרך לרדת לשוק או לבדוק מהחלון אם כלתה כבר רגל התרמודיים , ובמיוחד היום כל אחד עם הנערווען שלו, ולאחר שכבר עלה סנחריב מלך אשור ובלבל את כל האומות, ולא ידוע לנו מי הם האומה הזו, ובאיזה מדינה הם נמצאים, ובאיזו שעה הם חוזרים לביתם, ואולי בכלל עובדים במשמרת לילה וחוזרים רק בבוקר לביתם, וכי ידליקו עד הבוקר?!

עיין עוד
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=47

יוס'ל כתב:כדי שלא כל אחד יצטרך לרדת לשוק או לבדוק מהחלון אם כלתה כבר רגל התרמודיים , ובמיוחד היום כל אחד עם הנערווען שלו, ולאחר שכבר עלה סנחריב מלך אשור ובלבל את כל האומות, ולא ידוע לנו מי הם האומה הזו, ובאיזה מדינה הם נמצאים, ובאיזו שעה הם חוזרים לביתם, ואולי בכלל עובדים במשמרת לילה וחוזרים רק בבוקר לביתם, וכי ידליקו עד הבוקר?!

למיטב ידיעתי נס חנוכה קרה לאחר שבלבל סנחריב...

בעיקר השאלה עיינו נא בדברי הגר"א הארוכים על שיטתו של ר"ת [הלכות שבת] שם כמדומני מבאר דגם ר"ת מודה דשקיעת החמה דידן מהני לכמה ענינים וחד מינהון הוא חנוכה, דזהו זמן ירידת השמש גם אליביה, עין שם חידושו גם לענין הערב שמש ודם נפסל בשקיעת החמה עד"ז

אברך כולל כתב:

יוס'ל כתב:כדי שלא כל אחד יצטרך לרדת לשוק או לבדוק מהחלון אם כלתה כבר רגל התרמודיים , ובמיוחד היום כל אחד עם הנערווען שלו, ולאחר שכבר עלה סנחריב מלך אשור ובלבל את כל האומות, ולא ידוע לנו מי הם האומה הזו, ובאיזה מדינה הם נמצאים, ובאיזו שעה הם חוזרים לביתם, ואולי בכלל עובדים במשמרת לילה וחוזרים רק בבוקר לביתם, וכי ידליקו עד הבוקר?!

למיטב ידיעתי נס חנוכה קרה לאחר שבלבל סנחריב...

דל מהכא סנחריב, טעמא בדוכתיה קאי, וכנראה שלדברי חכמים 'עד שתכלה רגל מן השוק' יש גם כוונות נשגבות יותר. ולדוג'

להעיר, דמצינו שיעור עד שתכלה רגל מן השוק גם לענין מצוות תפילין, עי' מנחות לו. לשי' רבי יעקב שם.

החברה הקדושה כאן לא דנה כמה זמן צריך להדליק מי שמדליק על שולחנו, וכמה זמן מדליק מי שהגיע לביתו מאוחר בלילה

פשעטיל של האוסטרובצר הקוה"ט בענין. מתוק מדבש ונופת צופים. כל חפציך לא ישוו בה.

פלוריש כתב:החברה הקדושה כאן לא דנה כמה זמן צריך להדליק מי שמדליק על שולחנו, וכמה זמן מדליק מי שהגיע לביתו מאוחר בלילה

הלא בעיקר ע"ז אמרו הפוסקים את השיעור הידוע כבמ"ב קצושו"ע וכולי, ומה השאלה.

העליתי כאן: https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 37#p443837
כמה דברים בעניין.

בגמרא נאמר, כי מצותה ההדלקה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק, וכתב הרי"ף כי זה חצי שעה. נראה בעיני, כי זהו חישוב מסברא של הזמן שנעשה חושך עד שאין אנשים הולכים, המרדכי לעומת זאת הכותב כי משתשקע החמה היינו צאת הכוכבים, לא מזכיר חצי שעה. ואם כן המחבר הפוסק תחילת שקיעה שניה (או כפירוש המג"א צאת הכוכבים) לכאורה מזכה שטרא לבי תרי.

יש ראשונים שכבר כתבו חצי שעה וצאה"כ, כמדומה הר"ן.

אב בבינה כתב:יש ראשונים שכבר כתבו חצי שעה וצאה"כ, כמדומה הר"ן.

חיפשתי גם בו ולא מצאתי, אשמח לקבל מקור.