פורום אוצר החכמה

האם יש בעיה להדליק חנוכיה בחלון שעשוי כמין ריבועים גדולים אבל החנוכיה ארוכה יותר מן הריבוע וארכה שני ריבועים.
וכך נוצר מצב שהרואה מבחוץ אינו יכול לראות בו זמנית את כל שמונת הנרות, אבל תוך כדי הילוכו יבחין בתחילה בששה הימניים ובהמשך דרכו יבחין בעוד שניים אבל את השניים הראשונים כבר לא יראה.
אשמח לשמוע, ראיה או סברא וכל כיו"ב.

אולי יש לדמות לדין חשד, שהרי בב' רוחות יש חשד דהרואה אומר מדבהאי לא אדליק גם בהאי לא אדליק, ומ"מ ב' פתחים מרוח אחת לא אומרים זאת, והיינו כי אומרים שמסתמא הרואה ימשיך ללכת ויראה את הפתח השני, א"כ ה"ה גם כאן הרי כשיראה את השניים הנוספים יבין שזה חנוכיה אחת, רק שלא רואה אותם יחד, א"כ כמו שבחשד אומרים שמסתמא ימשיך ללכת ה"ה גם כאן נאמר שמסתמא ימשיך ללכת.

אין הנדון דומה לראיה כלל, ששם לא תקנו בכהאי גוונא מפני החשד, אבל הכא השאלה שלו האם יש כאן הידור שאין רואים כאחד כל הנרות.

כפי שכתב הרב פר"י, השאלה היתה מדין הידור.

אני יפרט יותר את השאלה במקרה הספציפי שלי,

יש לי אפשרות להדליק בחלון אחר אבל שם זה למעלה מכ' אבל יש בנינים ממול.

אבל בחלון הריבועים הנ"ל הגובה הוא פחות מכ', אך האנשים לא רואים את מספר הימים וכנ"ל.

האם מוזכר שצריך שידעו הרואים איזה יום? או שהענין של מספר הימים מספיק שיהיה ניכר לבני הבית.

נפק"מ נוספת כשמדליק בחלון שהזכוכית מטושטשת,
או במה שמצוי שמדליקים כמה בני משפחה אחת בבית חנוכיה, שברשות הרבים זה נראה חנוכיה אחת מלאה נרות, אבל לבני הבית ניכר שיש כמה חנוכיות.

ללמה לא להדליק בשני החלונות ולהרוויח את שני הצדדים?

העניין שההידור כשניכר לבני רה"ר כמה ימים מבואר לכא' בתוס' (שבת כ"א ב' ד"ה והמהדרין) שמהדרין מן המהדרין אינן עושים את המהדרין שכנגד ב"ב, כי לא ינכרו הימים שיחשבו שכך מספר בני הבית. אולם הרמב"ם הלא סובר שמעיקר דינא מדליק ביום הראשון עשרה ביום השני עשרים וכו', אולם י"ל שסובר שעי"כ ניכר שרואים ביום הראשון עשר וביום השני עשרים וי"ל בזה, וגם שהרמב"ם כותב שהמנהג כמש"כ התוס' ושמא בגלל הטעם הזה.

אני מצרף קובץ שלם על חנוכה [אם כבר התחלנו עם חנוכה אז שיהיה...] יש שם דברים מעניין זה על דברי התוס' בהערות בסוף הקובץ סעיף ו'. ולפי מה שכתבנו שם גם לתוס' אין נפק"מ בהידור אלא כלפי המדליק עי' שם ביישוב ק' הפר"ח.

א. ישר כח על הקונטרס הנפלא.

ב"ה זכיתי לכוון לדעתו של כת"ר, שכל דין ההיכר של הימים זה ענין בצורת ההדלקה וסגי שניכר לבני הבית מספר הימים, אך אין זה חלק מהפרסומי ניסא, ואין דין לפרסם איזה יום היום וגם אין ענין שיהיה היכר על הימים לבני רשות הרבים.

הרב נשר, נשאלתי על כך מידידי, הלכה למעשה, היות ואין מקום אחד ממנו יהיה אפשר לראות את כל ח' הנירות שידליק.
אולי שאלת על כך מורה הוראה וכד'? מה פסקו?

ומענין לענין, ולא למעשה, מה הדין כשברבע שעה הראשונה נראים הנירות רק ממקום פלוני, וברבע השני רק ממקום אחר?

א. מורה הוראה הסכים איתי אבל לא היה לו ראיה.

ב. יש במוסף שבת קודש של יתד נאמן לפני שבוע או שבועיים תמונה של הרב ולדנברג זצ"ל מדליק בכזה אופן.



ג. אולי קצת ראיה ממנהג העולם שאנשים מדליקים בגובה כזה שהעוברים ושבים ודאי לא מצליחים לראות איזה יום היום ולמה בכ"ז מדליקים כמספר הימים.

אם לא צריך שבני הרה"ר יראו מספר הימים, א"כ למה מי שאין לו מספיק שמן למספר הימים אומרים לו להדליק רק אחד, הלא טוב אם ידליק ד"מ שבע ביום השמיני, כי לפחות לגבי בני רה"ר נראה כריבוי נרות, ואה"נ דכלפי בני ביתו אינו מועיל לפחות יועיל כלפי בני רה"ר. [בהזדמנות זו אשאל, מה"ת דמי שמדליק הדלקת חוץ צריך בכלל פירסום לבני הבית, בפשטות הכל למען הרבים בחוץ. אמנם החזו"א שכתב דאין לנו חצירות בזה"ז ע"כ סובר הכי, דאל"ה מאי איכפת לן אם יש לנו חצירות, אבל הא גופא מנ"ל].

אפשר כתב:אם לא צריך שבני הרה"ר יראו מספר הימים, א"כ למה מי שאין לו מספיק שמן למספר הימים אומרים לו להדליק רק אחד, הלא טוב אם ידליק ד"מ שבע ביום השמיני, כי לפחות לגבי בני רה"ר נראה כריבוי נרות, ואה"נ דכלפי בני ביתו אינו מועיל לפחות יועיל כלפי בני רה"ר. [בהזדמנות זו אשאל, מה"ת דמי שמדליק הדלקת חוץ צריך בכלל פירסום לבני הבית, בפשטות הכל למען הרבים בחוץ. אמנם החזו"א שכתב דאין לנו חצירות בזה"ז ע"כ סובר הכי, דאל"ה מאי איכפת לן אם יש לנו חצירות, אבל הא גופא מנ"ל].

איזה ענין יש שבני רה"ר יראו את ריבוי הנרות? ואיזה ענין יש שבני ביתו יראו את ריבוי הנרות?

הלא אם אנו אומרים שאין ענין שבני רה"ר יראו מספר הנרות, בע"כ הכוונה שיש שני דינים. א. פרסומי ניסר לבני רה"ר וזה מתקיים בנר אחד או בנר לכל אחד ואחד. ב. דין נוסף שיהיה במעשה ההדלקה סימן והיכר איזה יום היום, אבל לא לפרסם איזה יום היום. (דוגמא בעלמא - נוהגים להדליק נר שבת כנגד בני הבית - שם ודאי זה מנהג במעשה ההדלקה)

נשר כתב:

אפשר כתב:אם לא צריך שבני הרה"ר יראו מספר הימים, א"כ למה מי שאין לו מספיק שמן למספר הימים אומרים לו להדליק רק אחד, הלא טוב אם ידליק ד"מ שבע ביום השמיני, כי לפחות לגבי בני רה"ר נראה כריבוי נרות, ואה"נ דכלפי בני ביתו אינו מועיל לפחות יועיל כלפי בני רה"ר. [בהזדמנות זו אשאל, מה"ת דמי שמדליק הדלקת חוץ צריך בכלל פירסום לבני הבית, בפשטות הכל למען הרבים בחוץ. אמנם החזו"א שכתב דאין לנו חצירות בזה"ז ע"כ סובר הכי, דאל"ה מאי איכפת לן אם יש לנו חצירות, אבל הא גופא מנ"ל].

איזה ענין יש שבני רה"ר יראו את ריבוי הנרות? ואיזה ענין יש שבני ביתו יראו את ריבוי הנרות?

הלא אם אנו אומרים שאין ענין שבני רה"ר יראו מספר הנרות, בע"כ הכוונה שיש שני דינים. א. פרסומי ניסר לבני רה"ר וזה מתקיים בנר אחד או בנר לכל אחד ואחד. ב. דין נוסף שיהיה במעשה ההדלקה סימן והיכר איזה יום היום, אבל לא לפרסם איזה יום היום. (דוגמא בעלמא - נוהגים להדליק נר שבת כנגד בני הבית - שם ודאי זה מנהג במעשה ההדלקה)

לא חשבתי שאתה רוצה ללכת כ"כ רחוק, חשבתי שאתה רוצה להגדיר שיש ענין של פרסומי ניסא גם על זה שהאדם המדליק הוא מן המהמה"מ, רק שאין צורך לאפשר לבני אדם שיוכל לספור את הנרות, אלא מספיק מה שרואים התוספות.

כשמדליק בחלון בפנים, אם החלון שקוף יכול לסוגרו. אמנם אם החלון מחוספס שרואים כללית שנרות דולקים אך אין רואים את מספר הנרות שדולקים,
אין ראוי לסגור את החלון לפי שנראה כמדורה. ובשעת הדחק כשהקור גדול יכול לסגור כיון שסו"ס רואים קצת הגר"ח קניבסקי שליט"א 'תורת המועדים' -
שעל שונה הלכות ע' רפ"ב. ויש שהורה בזה להיתר, אפילו אם מבחוץ נראים הנרות כולם כאבוקה אחת הגרי"ש אלישיב זצ"ל קובץ 'מבקשי תורה' ג' י"ח ע' -
כ"ט וכ"ד הגר"ש ווואזנר זצ"ל ספר 'מבית לוי' ע' קי"ד.

יש"כ.

אמנם, גם במחמירים משמע שחששו לנראה כאבוקה אך אם רואים שזה נרות ולא אבוקה לכאו' יש יותר להקל.