פורום אוצר החכמה

ראיתי פעם שהרבי מליובאוויטש בשנות הל' רצה לנהוג בחו"ל יום טוב שני גם בחנוכה והרב זעווין שיכנע אותו לסגת מכל הרעיון, יש למישהו יותר פרטים?

לא שמעתי מעולם כדבר הזה. נשמע כמו קשקוש מקושקש.

סגי נהור כתב:לא שמעתי מעולם כדבר הזה. נשמע כמו קשקוש מקושקש.

אין דבר כזה תשע ימים. אין.
גם לא תחת הגשר של ר' אייזיק בקראקא.

קראקובער כתב:ראיתי פעם שהרבי בשנות הל' רצה לנהוג בחו"ל יום טוב שני גם בחנוכה והרב זעווין שיכנע אותו לסגת מכל הרעיון, יש למישהו יותר פרטים?

הזוי לחלוטין, ולא "נדבק" אליו כלל.

לא ידען כתב:

סגי נהור כתב:לא שמעתי מעולם כדבר הזה. נשמע כמו קשקוש מקושקש.

אין דבר כזה תשע ימים. אין.
גם לא תחת הגשר של ר' אייזיק בקראקא.

דווקא בקראקא תמצא את זה מעל הגשר תוך בית המדרש....

שו"ת הרמ"א סימן ז

ומה שכתב לי אדוני ששגגתי באיזו מלות בדקדוק כאשר העלה מר על ספר, אומר אינני מכת המדברים בעלי הלשון כי כבד פה ולשון אנכיכב כי אנכי נזהר בענין המכוון ולא במלות, שאינו מעלה ולא מוריד לענין דינאכג ואני מודה ששותא דמר לא ידענא, אך אומר שזהו דקדוק עניות ושרי לי מרי. כי ידוע לכל מבין שכזה יקרה לכל גדול בישראל כאשר מחשבתו משוטטת באיזה ענין שיפול טעות בדבריו, כ"ש שלא יוכל ליזהר בחסרות ויתירות כאשר העלה מר שכתבתי משולם מלא, כי אין זה ספר תורה ליפסל בזה. ואף כי לפעמים דברתי בדרך נכח ונסתר, בכוונה עשיתי זאת כי הוא נמצא במטבע הברכות ובמקראות, והוא דרך כבוד בנגלה ונסתרכד ומכל מקום איני מתפאר במה שאין בי כי מימי לא למדתי חכמת הדקדוק.

הסיפור על הרבי מליובאוויטש לא נשמע כלל
אך אם זוכרני אינו טעני בהמועדים בהלכה של זוין מלקט מהתירוצים שבזה (אינו תח"י כעת)

וראה עוד בזה דברים נפלאים ב'שער יששכר' לבעל המנחת אלעזר מאמרי חדשי כסלו-טבת מאמר ימי אורה אות ג

מור וקציעה סימן תרע מאריך בזה.

הלא הפני יהושע הוא מרא דהאי קושיתא והוא ז"ל כבר מתרץ

היום המסופק של חנוכה, אם היה נתקן, לכאו' אינו בהכרח ביום התשיעי, אלא לפעמים יוצא בתאריך כ"ד כסליו. האמנם?

עושה חדשות כתב:היום המסופק של חנוכה, אם היה נתקן, לכאו' אינו בהכרח ביום התשיעי, אלא לפעמים יוצא בתאריך כ"ד כסליו. האמנם?

נכון

עושה חדשות כתב:היום המסופק של חנוכה, אם היה נתקן, לכאו' אינו בהכרח ביום התשיעי, אלא לפעמים יוצא בתאריך כ"ד כסליו. האמנם?

וכבר העירו זאת על המרדכי שתירץ לגבי פורים משום ולא יעבור בקריאת ט"ו, שהרי אם מחמירים בפורים צריך לקרוא בי"ג ולא בט"ו.

חידושי מהרצ"א עמוד קע


ויש לעיין מה מקור דבריו "וזה לא שמענו בשום יו"ט כי לא תקנו רק לאחריו", ובאמת כל הימים שעוד קדשו ע"פ הראי' ולא ע"פ הלוח שהי' בעצם ספק ולא מנהג אבותינו מה עשו במדינות הרחוקות, הן לגבי ריש דבריו שלא מצינו הוספה בתחלתה [הרי ע"כ אז עשו שני ימי הספקות ושוב כשנודע להם הרי כמה פעמים יוצא ממילא שההוספה והספיקא הי' בתחלה], והן לגבי סוף דבריו לגבי היכר הנרות, ובדוחק י"ל דמדינות הרחוקות לא עשו כמהדרין מן המהדרין

ומ"ש לגבי כסליו וטבת [היינו דלפעמים כסליו חסר ולפעמים מלא] משמע מדבריו שיש קפידא בעצם היום ולא בהתחלתה, לכאורה אף אם דבריו כנים מה שייכות זה לתירוצו ומה יועיל זה אם לא נעשה ספיקא דיומא, והנה החת"ס כתב כזה לתרץ על קושית ב"י [והפר"ח באופן שלפי דברי הפר"ח נשאר קשה על יום האחרון - עיי"ש] דלמהלך זה יונח ששנת הנס הי' כסליו חסר ורצו לכלול יום ב' בטבת שהי' ביום זה נס בכל אופן גם בשנה שיהי' כסליו מלא