פורום אוצר החכמה

שומע ומשמיע כתב:ממסתמא מה שהוא אמר זה שיש הבדל בין מי שמחמיר דלא כעיקר הדין[כפי המנהג וההכרעה בא"י], לבין מי שמסתפק ממש.

שיבר כתב:ואיכה הוכרעה הלכה דלא כר"ת?

בשו"ע? במשנ"ב?

ששמע מהרב דרוק כשחזר מהחזו"א 'כמין ימא לטיגנא', לשונות חריפים של החזו"א על ההכרעה דלא כר"ת, ושאינו רוצה לכתבם.

אוצר החכמה כתב:

ששמע מהרב דרוק כשחזר מהחזו"א 'כמין ימא לטיגנא', לשונות חריפים של החזו"א על ההכרעה דלא כר"ת, ושאינו רוצה לכתבם.

זה לא מובן. הרי החזו"א עצמו לא החמיר כרבנו תם.

אפרקסתא דעניא כתב:חומרה בעניין זה משמעותה התרחקות ממעשה שיש בו חשש חילול שבת. לא הבנתי איך הדנ"ח דוחה חשש זה. כמו"כ לא הבנתי מה העניין לאדם כזה לא להדליק חשמל בכל מוצ"ש באותו זמן. הרי ברור שהוא אינו חושש אף בחשש רחוק שזמן זה הוא עדיין שבת, שהרי פעם בשנה הוא מדליק בו נ"ח.

במילים אחרות: הרב אלישיב התכוון לומר שלא צריך להחמיר כר"ת?

שיבר כתב:

אפרקסתא דעניא כתב:חומרה בעניין זה משמעותה התרחקות ממעשה שיש בו חשש חילול שבת. לא הבנתי איך הדנ"ח דוחה חשש זה. כמו"כ לא הבנתי מה העניין לאדם כזה לא להדליק חשמל בכל מוצ"ש באותו זמן. הרי ברור שהוא אינו חושש אף בחשש רחוק שזמן זה הוא עדיין שבת, שהרי פעם בשנה הוא מדליק בו נ"ח.

במילים אחרות: הרב אלישיב התכוון לומר שלא צריך להחמיר כר"ת?

לכאורה, המלים אחרות זהו התירוץ לקושיא אלימתא שהעלית.

והיוצא מזה, שמי שהחליט כן להחמיר כדעת ר"ת כבר עושה בעצם שלא ע"ד הגריש"א זצ"ל (רק שאין בה כל סרך), וממילא גם אין לו לשאול דעתו בענין הדלקת נ"ח בזמן זה.

אפרקסתא דעניא כתב:לא ברור לי מה זה חומרא שלא מעיקר הדין. אני תופס חומרא כסוג של חשש, קרוב או רחוק, שאולי ר"ת כן צודק, שהרי אין הכרעת סנהדרין עד שישובו שופטינו כבראשונה, וכדי שלא אמצא את עצמי בשמים עם חילול שבת בשוגג או באונס, אני נוהג כר"ת (בל"נ).

מה שייך לבוא ולומר לי זה חומרא בעלמא ועליך להדליק במוצ"ש 50 דק' אחרי השקיעה?

שיבר כתב:ואיכה הוכרעה הלכה דלא כר"ת?

בשו"ע? במשנ"ב?

אפרקסתא דעניא כתב:לא ברור לי מה זה חומרא שלא מעיקר הדין. אני תופס חומרא כסוג של חשש, קרוב או רחוק, שאולי ר"ת כן צודק, שהרי אין הכרעת סנהדרין עד שישובו שופטינו כבראשונה, וכדי שלא אמצא את עצמי בשמים עם חילול שבת בשוגג או באונס, אני נוהג כר"ת (בל"נ).

מה שייך לבוא ולומר לי זה חומרא בעלמא ועליך להדליק במוצ"ש 50 דק' אחרי השקיעה?

שלמה בן חיים כתב:דעת ר"ת בנושא זה היא לא דעת יחיד אלא דעת הרבה ראשונים, ונהגו כן בהרבה קהלות וממילא התייחסות לחומרא זו כחומרא בעלמא קצת תמוה. ומרן האגרות משה התבטא כמה פעמים שבני תורה צריכים לנהוג כרבנו תם וראה אגרות משה או"ח ח"ד סימן סב ועוד.
וראה שם שכתב באמת לגבי הדלקת נר חנוכה במוצאי שבת בזה הלשון:
'וכן במוצאי שבת אסור להדליק נר חנוכה קודם החמשים מינוט ולאלו שממתינין בכל מוצאי שבת עד אחר ע"ב כפי הראוי לבני תורה ויראי השי"ת אין להם למהר גם בשביל נר חנוכה ואינו כלום אף כשנוהגין כהגר"א בכל דבר'.

ידידיה כתב:

שלמה בן חיים כתב:דעת ר"ת בנושא זה היא לא דעת יחיד אלא דעת הרבה ראשונים, ונהגו כן בהרבה קהלות וממילא התייחסות לחומרא זו כחומרא בעלמא קצת תמוה. ומרן האגרות משה התבטא כמה פעמים שבני תורה צריכים לנהוג כרבנו תם וראה אגרות משה או"ח ח"ד סימן סב ועוד.
וראה שם שכתב באמת לגבי הדלקת נר חנוכה במוצאי שבת בזה הלשון:
'וכן במוצאי שבת אסור להדליק נר חנוכה קודם החמשים מינוט ולאלו שממתינין בכל מוצאי שבת עד אחר ע"ב כפי הראוי לבני תורה ויראי השי"ת אין להם למהר גם בשביל נר חנוכה ואינו כלום אף כשנוהגין כהגר"א בכל דבר'.

עצם האזכור של ראוי לבני תורה,קצת מוציא את הנדון מעיקר הדין, לא כן? ועיי"ש באגרות משה שגם הוא כתב שמעיקר הדין ביום הארוך ביותר בשנה, אחר חמישים דק' בנ"י כבר לילה ודאי גם לר"ת כי מצב הכוכבים אינו פחות מע"ב מנוטין ביורו"פ.
אלא שראוי להחמיר עד ע"ב ובפרט לבני תורה.

אפרקסתא דעניא כתב:נניח שאני מחמיר כר"ת בכל השבתות וביוה"כ, כי אני חושש לדעתו ומפחד מחילול שבת ויוה"כ, ולא בגלל שס"ל כמוהו בוודאות. מעתה, וכי דין מד"ס ידחה חשש חילול שבת דאורייתא?

ואם אכן אדליק נרות בזמן הלוח כהוראת הגריש"א, מה העניין ששבת אחרת אשמור ר"ת? הלא הוכחתי במעשיי שוודאי לי שאין זה כבר שבת! אם כן יוצא שההיתר מכוון למי שחושב שאין כלום דברי ר"ת, שהרי לא ייתכן שבמוצאי שבת חנוכה מותר להדליק נר ובמוצאי שבת רגילה ייאסר להדליק סיגריה (לצורך הדוגמא בלבד...)!

יה"ל ושכמ"ה.

שלמה בן חיים כתב:

ידידיה כתב:

שלמה בן חיים כתב:דעת ר"ת בנושא זה היא לא דעת יחיד אלא דעת הרבה ראשונים, ונהגו כן בהרבה קהלות וממילא התייחסות לחומרא זו כחומרא בעלמא קצת תמוה. ומרן האגרות משה התבטא כמה פעמים שבני תורה צריכים לנהוג כרבנו תם וראה אגרות משה או"ח ח"ד סימן סב ועוד.
וראה שם שכתב באמת לגבי הדלקת נר חנוכה במוצאי שבת בזה הלשון:
'וכן במוצאי שבת אסור להדליק נר חנוכה קודם החמשים מינוט ולאלו שממתינין בכל מוצאי שבת עד אחר ע"ב כפי הראוי לבני תורה ויראי השי"ת אין להם למהר גם בשביל נר חנוכה ואינו כלום אף כשנוהגין כהגר"א בכל דבר'.

עצם האזכור של ראוי לבני תורה,קצת מוציא את הנדון מעיקר הדין, לא כן? ועיי"ש באגרות משה שגם הוא כתב שמעיקר הדין ביום הארוך ביותר בשנה, אחר חמישים דק' בנ"י כבר לילה ודאי גם לר"ת כי מצב הכוכבים אינו פחות מע"ב מנוטין ביורו"פ.
אלא שראוי להחמיר עד ע"ב ובפרט לבני תורה.

ודאי שאינו עיקר הדין, רק ההבדל בין חומרא בעלמא' לעיקר הדין זה שמים וארץ, בכל מקרה מרן זצ"ל שסבר שרק בני תורה ראוי שיחמירו בזה ומבואר שדעתו שאינו מעיקר הדין בכל אופן כתב שבחנוכה יש להחמיר בזה ושלא כמו שכתוב כאן בשם מרן הגריש"א זצ"ל.

אוצר החכמה כתב:אגב אפשר בכלל להתווכח עם ההנחה של הרב אלישיב. ולטעון שמי שמדליק את הנר רק בזמן רבנו תם זה גם זמן ההדלקה שלו.

בני ברקי כתב:שאלתי את אחד מגדולי הפוסקים מה זה נקרא מי שמחמיר כמו ר"ת(שאז דינו לא להחמיר במוצש"ק חנוכה) ומה זה נקרא מי שנוהג כמו ר"ת בדאוריתא שאז דינו שיכול להחמיר גם בחנוכה? והוא ענה לי שההבדל הוא יום כיפור.
דהיינו מי שנוהג כמו ר"ת גם ביוה"כ זה מלמד שהוא לא רק מחמיר אלא נוהג כמו ר"ת וממילא יכול בשופי להחמיר גם בחנוכה כמו כל מוצאי שבתות במשך השנה.

חיים שיש בהם כתב:לא הבנתי. ומה עם כל שבת? מי שמחמיר ע"ע שלא לעשות מלאכה בכל מוצ"ש עד זמן ר"ת אינו חשוב כמי שנוהג כר"ת? מה ההבדל בין אכילה ביוה"כ לאיסור מלאכות שבת?

שש ושמח כתב:

חיים שיש בהם כתב:לא הבנתי. ומה עם כל שבת? מי שמחמיר ע"ע שלא לעשות מלאכה בכל מוצ"ש עד זמן ר"ת אינו חשוב כמי שנוהג כר"ת? מה ההבדל בין אכילה ביוה"כ לאיסור מלאכות שבת?

מה לא מובן? מי שמיקל לעצמו ביו"כ הרי זה ראיה שמה שמחמיר בשבת אינו בתורת דין אלא בתורת חומרא שאינה מחוייבת [וביו"כ שקשה יותר להחמיר אינו מחמיר].

שש ושמח כתב:את מי שמיקל לגמרי אתה מבין ורק את מי שנדבה רוחו אותו להחמיר בשבת, ולא ביו"כ, אינך מבין?

ישראל אליהו כתב:משום שנפסקה הלכה כהגאונים.

שבטיישראל כתב:

ישראל אליהו כתב:משום שנפסקה הלכה כהגאונים.

מעניין, מאיפה המצאת פסק הלכה כזו ?!

שומע ומשמיע כתב:

אוצר החכמה כתב:אגב אפשר בכלל להתווכח עם ההנחה של הרב אלישיב. ולטעון שמי שמדליק את הנר רק בזמן רבנו תם זה גם זמן ההדלקה שלו.

לא הבנתי.

ידידיה כתב:

שבטיישראל כתב:

ישראל אליהו כתב:משום שנפסקה הלכה כהגאונים.

מעניין, מאיפה המצאת פסק הלכה כזו ?!

viewtopic.php?f=17&t=5781

אוצר החכמה כתב:

שומע ומשמיע כתב:

אוצר החכמה כתב:אגב אפשר בכלל להתווכח עם ההנחה של הרב אלישיב. ולטעון שמי שמדליק את הנר רק בזמן רבנו תם זה גם זמן ההדלקה שלו.

לא הבנתי.

זה פשוט מאד.
כל מי שמדליק בשקיעת החמה בכל יום מדליק במוצ"ש אחרי חצי שעה משקיעת החמה ולמה לא נאמר שכבר עבר זמנו. ועל כרחך שבמוצ"ש זמן ההדלקה הוא חצי שעה מתחילת הזמן שמדליקים כולם אש ונרות וראוי להדלקת נר חנוכה. (יש גם ביאור למה זה כך אבל אכ"מ) . ומעתה צ"ל דס"ל להרב אלישיב שכיוון שכו"ע מקילים כגאונים תחילת זמן ההדלקה הוא מוצ"ש לפי הלוחות וממילא מי שמדליק כרבינו תם מדליק אחר חצי שעה מעיקר הזמן והווה אחר הזמן. וזו סברא מסתברת. לעומת זאת אם כו"ע היו נוהגים כרבנו תם לא היתה בעייה כי אז זמן תחילת ההדלקה היה כשכולם מדליקים והוא זמן רבנו תם.
ומעתה אפשר גם לומר שכיוון שהוא מחמיר (ויש עוד רבים שמחמירים כמוהו) גם זה נקרא זמן תחילת הדלקת האש לדידהו והוא זמן הדלקת נ"ח ואין כאן שום צורך להחמיר בנ"ח ולהקל בשבת.