פורום אוצר החכמה

בכמה מדרשי חנוכה וכן ביוצרות לחנוכה הוזכר שגזרו היוונים שהאשה לא תטבול לבעלה, ולבסוף פתח השי"ת לכל אחד ואחד מהן מעיין בתוך ביתו, והיו נשיהם טובלות בתוך בתיהם.

ולפי זה האם יש מקור וענין לטבול במקוה קודם הדלקת נר חנוכה זכר לניסים אלו ? או שהטבילה הוא רק עפ"י "חסידות"?

אם יש ענין זכר לנס זה, הרי הענין הוא שהנשים יטבלו. וזאת, לא שמענו בלתי היום.

אא"כ תפיל תחנוניך לפני הבורא, שיעשה לנו ניסים בזמן הזה כמו שעשה לאבותינו בימים ההם, וייפתח לך מעיין בבית.



וברצינות, פשוט וברור, שהעניין הוא עניין חסידי וקבלי חשוב מאוד, אך לא מעבר לכך. אולי יסוש"ה גם יכתוב על כך. אולי.

אולי נעשה זכר גם לשאר כל הניסים? נקנה שוורים ונחוקק על קרנם שיש לנו חלק באלקי ישראל! נעקור את בריחי בתינו ונחכה לבהמות וחיות השדה שיופיעו בביתינו מהם נערוך סעודה דשנה לכבוד שבת וחנוכה עם ברבורים אבוסים... רך וטוב ושמן וכו' וכו'?
ולסיכום, אין לנו אלא מה שתיקנו לנו חז"ל שקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל לשמו הגדול, וודאי ברוחב דעתם הבינו שעשיית "זכר" ע"י טבילה במקוה, משחק בסביבון, אכילת אלספנג' הוא קצת עיסוק בקטנינויות.
וברצינות:
בכמה מדרשי חנוכה וכן ביוצרות לחנוכה הוזכר שגזרו היוונים שלא יעסקו ישראל בתורה, והתחבאו ישראל בחווחים ובמערות ועסקו באורייתא. ולפי זה ודאי וודאי שיש ענין גדול ומקור (ולא רק "חסידות") להוסיף בימי חנוכה בלימוד התורה בשקידה עצומה זכר לניסים אלו.

בהתעלמות משני הקטעים הראשונים, המביעים זלזול בחלק ממנהגי ישראל שיש להם מקורות קדומים ביותר, הקטע האחרון - נכון מאוד ושפתים ישק.

לאכילת סופגניות יש אכן מקור קדום (ולכן ציטטתי "אלספנג'"), אך כמדומני שלמשחק הסביבון אין מקורות קדומים מלפני ספרי החסידות, אשמח במי שיעמידני על טעותי.

גם אם אין מקורות לפני החסידות, וגם אם כבודו לא נמנה על החסידים, עדיין אין מקום לזלזול בוטה כ"כ במה שכתוב בהם.

במיוחד כשהם לא עוסקים ב"עבירה לשמה" וכדו'.

דהיינו, או שעוסקים בעבירה לשמה או במשחקי ילדים ושאר זוטות, במה אתה מעדיף לעסוק?

למה לתקוף? רוב הספרים עוסקים באהבת ה' ויראת ה', עבודת ה' וכדומה. ורק לפעמים הם גם מקדשים איזה עבירה לשמה או עוסקים בכתיבת רזין דרזין אודות משחקים.

סליחה לא התכוונתי לתקוף ממש לא, רק כיון ואני הבנתי שאתה תוקף את העיסוק בעבירה לשמה שהוא באמת עיסוק מסוכן ואני מודה בכך, אבל לדעתי עכ"פ כנושא הוא חשוב מאד, אז הבעתי דעתי שהוא נושא שבעיני הוא לפחות חשוב כנושא זה.

ולגופו של עניין אין אני בז אפי' למשחקי ילדים ממש לא, משחקים הם דבר חשוב וגם גדולים יכולים לחשוב מניין צמחו ומה הם אומרים, אבל הצורה בא זה נעשה באשכול זה היא קצת בהפוכה כמו שאומרים, מתחלים אם איזה שהוא רעיון שמלכתחילה כל אחד מבין שהוא רעיון חסידי מובהק, ואח"כ שואלים שאלה רטורית האם זה רק חסידי?, זה קצת איך אומרים נשמע אווילי, ושסלחו לי כולם אני לא בא עם שום אג'נדה, ממש לא.

סתם נסחפו פה למקומות שלא קשורים.
ודאי שיש כזה מקור באחד האחרונים הקדמונים שיש ענין בזה [ואיני זוכר כעת היכן ראיתיו] אולם אני לא זוכר כלל וכלל שהיה זה קשור שזה זכר וכו' אלא ככל שאר הכנה דרבה וכך גם למצוה יקרה זו וכן ע"ז הדרך.

בספר נטעי גבריאל-חנוכה פכ"ב אות ב' מביא רשימה גדולה של אדמורים וצדיקים שנהגו במנהג זה. ביניהם מביא מספר נר אהרן בשם ר' אהרן יהןשע מהאדאס את ההסבר שהביא מתון פותח האשכול, וברוך שכיוון.

באמת לא מצאתי שום מקור בספרי חסידות לזה וכנראה זה התנהגות חדש שנכנס בעולם החסידות, דלא ראינו הילוך למקוה לפני מקרא מגילה הגם שנזכר ביסוד יוסף ע"ש. אולם שו"ר בספה"ק מגן אברהם להמגיד מטריסק זצ"ל על חנוכה דשפיר מקשר ענין מקוה לנר חנוכה ע"ש

הרוצה להחכים כתב:בספר נטעי גבריאל-חנוכה פכ"ב אות ב' מביא רשימה גדולה של אדמורים וצדיקים שנהגו במנהג זה. ביניהם מביא מספר נר אהרן בשם ר' אהרן יהושע מהאדאס את ההסבר שהביא מתון פותח האשכול, וברוך שכיוון.

תודה להמראי מקום.

דיוניםבהלכה כתב:באמת לא מצאתי שום מקור בספרי חסידות לזה וכנראה זה התנהגות חדש שנכנס בעולם החסידות, דלא ראינו הילוך למקוה לפני מקרא מגילה הגם שנזכר ביסוד יוסף ע"ש. אולם שו"ר בספה"ק מגן אברהם להמגיד מטריסק זצ"ל על חנוכה דשפיר מקשר ענין מקוה לנר חנוכה ע"ש

זה שלא מצאת אינו שום קושיא ואי"צ איזכור לזה בספרי חסידות
אצל כמה חסידים ואנשי מעשה נהגו לטבול במקוה לכבוד מצות הבאים מזמן לזמן כהכנה וכו' כגון הדלקת נר חנוכה, מקרא מגילה, ליל א' דסליחות וכו'
יש מועטים שהולכים ג"כ לפני קידוש לבנה, ליל הסדר, הקפות בשמח"ת, חופה של צאצאיו או בחצה"ק שאז מגיעם האבוה"ק, ועוד שאיני זוכר כרגע

יש מקור גם לטבול את הכלים שבהם מדליקים את הנרות?

לעומקו של דבר כתב:יש מקור גם לטבול את הכלים שבהם מדליקים את הנרות?

אגב לענין טבילה אחרת - כשנקחו הכלים מגוי, יש שר"ל (פרי אליהו) שצריך לטבלם ואל"ה הוי בכלל הקריבהו נא לפחתך, ודחו דבריו בכמה ספרים.

מה שנכון נכון כתב:

לעומקו של דבר כתב:יש מקור גם לטבול את הכלים שבהם מדליקים את הנרות?

אגב לענין טבילה אחרת - כשנקחו הכלים מגוי, יש שר"ל (פרי אליהו) שצריך לטבלם ואל"ה הוי בכלל הקריבהו נא לפחתך, ודחו דבריו בכמה ספרים.

לזה כיוונתי (לנקנה מגוי). יש"כ.
(פרי אליהו - זלוטניק?)
אמנם דשפיר יתכן גם כאלו המטבילים גם באינו נקנה מגוי וכדרך שמטבילים שופר.

יש המטבילים את השופר? יש לזה מקורות?

שש ושמח כתב:יש המטבילים את השופר? יש לזה מקורות?

נכב"ב
viewtopic.php?f=30&t=10876

אם משום הזכר, אולי יש מעלה במעיין דווקא, ולמי שגר בירושלים כמעט אין מעיינות, וכמש"כ הגרז"ר בנגיס בהסכמה לטהרת יו"ט [בעצם יש ליפתא].
בענין להרבות בתלמוד תורה שהזכירו ומשום זכר, באמת שהחת"ס עורר ע"ז, וכמש"כ בהנהגות החת"ס [הישן, והחדש].
ענין טבילה במקוה אצל החסידים הוא בעצם גם לכל דבר מצוה, וכבר האריכו בזה למעניתם ספרים רבים. אבל מעולם היה צל"ב למה לא שמענו אפילו לאלו המרבים לטבול, שיטבלו לפני ברכת המזון, ה"ז מצוה דאורייתא אם אכל כדי שביעה.

אפשר כתב:אבל מעולם היה צל"ב למה לא שמענו אפילו לאלו המרבים לטבול, שיטבלו לפני ברכת המזון, ה"ז מצוה דאורייתא אם אכל כדי שביעה.

כמדומה שנהגו בעיקר במצוה הבאה מזמן לזמן. כעין ברכת שהחיינו.
דאל"כ ישתהו כל היום במקוה.

לעומקו של דבר כתב:(פרי אליהו - זלוטניק?)

כן. ח"ג סימן כה.

כמדומני שבספרו של הרה"ג צבי כהן יש עוד מקורות על טבילת הכוסיות. זה מבוסס על ההידור להדליק בשמן ראוי למאכל?

אפשר כתב: אבל מעולם היה צל"ב למה לא שמענו אפילו לאלו המרבים לטבול, שיטבלו לפני ברכת המזון, ה"ז מצוה דאורייתא אם אכל כדי שביעה.

אם אתה רוצה לפלפל אז יתכן שהתשובה היא משום הפסק בסעודה
אבל התשובה הנכונה הוא כמו שכבר כתבתי "הבאים מזמן לזמן" דבלא"ה טובלים כל יום כהכנה לתפלה ושאר מצות ומע"ט שעושים באותו יום ודווקא במצות הבאים מזמן לזמן משום חביבות המצוה מוסיפים. ואל תקשה למה כאן כן וכאן לא דא"כ לא שבקת....

שוואכע פלפול, אפשר ללכת למקוה לפני ברכת המוציא, שיש לברכה זו ג"כ סימוכים לדאורייתא לכמה ראשונים.
אבל אני לא שואל על סתם חסיד, למשל ר' דוד לעלובער מבורו פארק בני ברק מבלה כל יום יותר משעה במקוה, וכן היו עוד כמוהו, ר' שלומקה זוועהילער ודכוותיה, [לאפוקי ההוסיאטינער ודכוותיה] ולמה לא שמענו שיטבלו למצוה דאורייתא כי האי.

מובא בשם ר' פינחס מקאריץ שעל שלש טבילות יש למסור את הנפש
לפני הדלקת נרות חנוכה
לפני קריאת המגילה
ובהושענא רבא

אכן נוהגים לטבול לברכת המזון, אלא איידי דמקדמינן ליה משום הפסק, קבעוה קודם תפלת שחרית.

כדכד כתב:מובא בשם ר' פינחס מקאריץ שעל שלש טבילות יש למסור את הנפש
לפני הדלקת נרות חנוכה
לפני קריאת המגילה
ובהושענא רבא

מקור??

חיימשה כתב:אכן נוהגים לטבול לברכת המזון, אלא איידי דמקדמינן ליה משום הפסק, קבעוה קודם תפלת שחרית.

ראיתי מביאים בשם הרה"ק האוהב ישראל מאפטא והרמ"מ מלעלוב זצ"ל שהקפידו לילך לפני האכילה יותר מלפני התפילה. ורבי יהודה מדזיקוב אמר שאם הולכים לפני התפילה כ"ש שצריכים לילך לפני האכילה שלא תגשם ח"ו.

נדמה לי שרובם אינם נוהגים כך

בהאי ענינא, ווארט ידוע על השאלה למה לא תיקנו ברכה על מצות צדקה. וההסבר, שכאשר חסיד ירצה לברך, הרי הוא קודם ילך למקוה, ילבש גארטל וכו', ובינתיים עלול לקרות כמו במעשה דנחום איש גמזו...

לעצם הקישור של טבילה במים להדלקת נ"ח ע"פ דברי בעה"ט הידועים שנפתח להם מעין בביתם כו' - יש להעיר לחידודא שבשני הענינים השתמשו לצורך מצוה בדבר שנברא על ידי נס, וכידוע השאלה איך יצאו י"ח "שמן זית" בשמן נס, והוא הדין לגבי המעיינות שנפתחו להם שלכאורה לא היו "מים" טבעיים.

דרומי כתב:לעצם הקישור של טבילה במים להדלקת נ"ח ע"פ דברי בעה"ט הידועים שנפתח להם מעין בביתם כו' - יש להעיר לחידודא שבשני הענינים השתמשו לצורך מצוה בדבר שנברא על ידי נס, וכידוע השאלה איך יצאו י"ח "שמן זית" בשמן נס, והוא הדין לגבי המעיינות שנפתחו להם שלכאורה לא היו "מים" טבעיים.

מי אמר לך שהמים לא היו טבעיים?

דיוניםבהלכה כתב:באמת לא מצאתי שום מקור בספרי חסידות לזה וכנראה זה התנהגות חדש שנכנס בעולם החסידות, דלא ראינו הילוך למקוה לפני מקרא מגילה הגם שנזכר ביסוד יוסף ע"ש. אולם שו"ר בספה"ק מגן אברהם להמגיד מטריסק זצ"ל על חנוכה דשפיר מקשר ענין מקוה לנר חנוכה ע"ש

ראיתי בדרשות של האדמו"ר מספינקא ירושלים זצ"ל שכותב שנהגו חסידים ללכת למקווה לפני הדלקת נרות חנוכה יותר מאשר בשאר מצוות דרבנן.

בזכרוני יש שיש תשובה לר צדוק הכהן מלובלין בשות תפארת צבי שיש לטבול לפני כל מעשה מצוה. לגבי הטבלת שופרות כן מנהג נדבורנא בניא