פורום אוצר החכמה

ואין זה דומה לשמן נס לבית המקדש שכבר דנו בזה שוודאי יד"ח בחנוכה רק אולי אין לו מעלה של שמן זית אבל השאלה במדליק בחומץ כמו בסיפור במסכת תענית לא יצא יד"ח דהרי ידוע דנס מתחדש כל רגע והרי בשעת הדלקה לא היה בו כדי להדליק שיעור של חצי שעה וצ"ע.

אני מניח שאתה מתכוון לשאול: אילו רחב"ד היה מדליק בטעות בחומץ נרות חנוכה, האם היה יוצא יד"ח, כי לא נחשב שנתן שמן כשיעור?

תשובה: סביר שעבור רחב"ד אין הבדל בין שמן לחומץ, ושניהם נס או שניהם טבע באותה מידה. ממילא נמצא שנתן חומר דלק כשיעור זמן ההדלקה.

אכן לזה התכוונתי, אגב, מדובר בבתו שהדליקה בטעות וחוץ מזה הוא הרי לא הדליק כל ע"ש בחומץ אז גם כלפיו זה היה נס.

צריך להבין מהו גדר הנס שהחומץ דלק, שהרי החומץ איננו חומר בעירה, וא"כ מה בדיוק אירע בשעת הנס?

יתכן לפרש שדלקה אש באופן ניסי ע"ג החומץ, וללא שום קשר לחומץ שתחתיה, ואז פשיטא שאסור להדליק נרות בזה שהרי אין כאן חומר בעירה כלל. ויתכן לפרש שנשתנו תכונות החומץ או אופן יצירת האש באופן שמאפשר הוצאת אש מתוך החומץ, ואז יש מקום לשאול.

מה שכתבת שנס מתחדש בכל רגע ורגע, ידוע לחלק בזה בין נסים שונים. לדוגמא בקריעת ים סוף מפורש בקרא ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה, היינו שהוצרך להיות כח מיוחד שיחזיק את המים כמו נד בכל רגע ורגע. ודוגמא הפוכה היא הפיכת ידו של משה לצרעת שלא היתה נס המתחדש בכל רגע, אלא מעת שנעשתה מצורעת היה זה טבע היד, שהרי הוצרך אח"כ לנס נוסף כדי שתשוב כבשרו.

בספר בן יהוידע כתב בזה שהיתה עצובה על שייעשה נס ויתמעטו הזכויות, ואמר רבי חנינא וכו'
( הספר אינו בידי ובספר בניהו גם כתב שאין מנכין זכויות כאן עיי''ש)

לכאורה החומץ לא נהפך לשמן זית ולפיכך וודאי שזה לא מהודר,ויוצא ידי חובה בכל מקרה.אם זה ראוי להחזיק חצי שעה.

חוקרנוביץ, זה דלק עד מוצאי שבת.

ושוב מעשה בערב שבת בין השמשות, שראה את בתו עצובה. אמר לה: מדוע נעצבת? אמרה לו: כלי של חומץ נתחלף לי בכלי של שמן והדלקתי ממנו אור לשבת. אמר לה: בתי, מה איכפת לך? מי שאמר לשמן ויידלק, הוא יאמר לחומץ ויידלק. והיה אותו חומץ דולק והולך כל היום כולו, עד שהביאו ממנו אור להבדלה (תענית כה:א).

קראקובער כתב:אכן לזה התכוונתי, אגב, מדובר בבתו שהדליקה בטעות וחוץ מזה הוא הרי לא הדליק כל ע"ש בחומץ אז גם כלפיו זה היה נס.

אם תתקן את תגובתך הראשונה, יהי' תועלת לקוראים.

סגי נהור כתב:צריך להבין מהו גדר הנס שהחומץ דלק, שהרי החומץ איננו חומר בעירה, וא"כ מה בדיוק אירע בשעת הנס?

יתכן לפרש שדלקה אש באופן ניסי ע"ג החומץ, וללא שום קשר לחומץ שתחתיה, ואז פשיטא שאסור להדליק נרות בזה שהרי אין כאן חומר בעירה כלל. ויתכן לפרש שנשתנו תכונות החומץ או אופן יצירת האש באופן שמאפשר הוצאת אש מתוך החומץ, ואז יש מקום לשאול

כנראה מסוף הסיפור שאתה צודק "והיה אותו חומץ דולק והולך כל היום כולו, עד שהביאו ממנו אור להבדלה" ומן הסתם אם היא החליפה בטעות סימן שגודל של כלי חומץ היה זהה לכלי של השמן.