פורום אוצר החכמה

כשחלצתי תפילי הבוקר הצצתי בספר חובת הדר שהיה מונח על השולחן. בעמ' צט כותב המחבר הרב יעקב בלויא בדבר בנות פנויות שאינן מדליקות נ"ח, אעפ"י שלא שייך בהן טעמו של הא"ר דאשתו כגופו ולכך היא נפטרת, אלא מטעמו של החת"ס דכל כבודה בת מלך פנימה. ואעפ"כ מוסיף רי"ב שאשה נשואה שאין לה בעל תדליק בעצמה בחוץ, כי כל כבודה אינו טעם גורף. ומסתבר שאף שאר מחברי זמננו כותבים בדרך זו.
ותמיהה גדולה אחזתני, דהלוא דבריו של הא"ר "דאשתו כגופו ואינה בכלל מהדרין" באים לומר שאע"פ שאינה מדלקת מכל מקום נחשבת הדלקתו כמהדרין, כאילו היא מדלקת בעצמה. אבל בבנות דלא שייך לומר שהן כגופו, אם לא הדליקו מאיזה טעם שיהיה, סוף סוף לא יצא חובת מהדרין. וטעמו של החת"ס דכל כבודה אינו תחליף להדלקה עצמה, שהרי באין בעלה עמה היא מדליקה.
[במשנ"ב סי' תרעה ס"ק ט מביא דברי הרב עולת שמואל דנשים טפילות לאנשים, ומסתמא כוונתו לסברת הא"ר, דאל"כ מה שייך לומר שכל נשות העולם טפילות לכל אנשי העולם, שהיא סברא רחוקה ותמוהה.]
ויש לומר שקושי זה עמד ביסוד סברתו המחודשת של הרב ערוך השולחן (סימן תרעא סעיף ט): "והנה עתה בזמנינו חזר המנהג כדברי התוס' שהרי הרמב"ם כתב להדליק כמנין אנשי הבית בין אנשים בין נשים וכו' עכ"ל, ובוודאי כן הוא שהרי הנשים חייבות בנר חנוכה כאנשים ומימינו לא שמענו זה".

הלום ראיתי מעשה רב שאמר הרב אהרן ליכטנשטיין בתוך שיעורו: "להלכה, נהוג בהרבה בתים שנשים אינן מדליקות נרות חנוכה. בבית הגרי"ד זצ"ל היה נהוג שנשים מדליקות, וכך אני נוהג בביתי. כפי שראינו, פשטות הדין היא שנשים צריכות להדליק כגברים (מצד ה'מהדרין מן המהדרין'), ומי שסובר שדינן שונה - עליו הראיה". http://www.etzion.org.il/vbm/archive/10 ... hanuka.php

בעצם דברי החת"ס דאינן מדליקות משום כל כבודה בת מלך פנימה, יש שאמרו כן גם לגבי ברכת החמה ויש שאמרו כן גם גבי ברכת הלבנה והאילנות.
אך מ"מ רבו הפוסקים שחלקו ע"ז, ובפרט יש לתמוה בזה גבי נר חנוכה שאין עיקר החיוב להדליק בחוץ, ופשוט שיכולת להדליק בביתן.

הנה בעיקר הדין איתא בגמרא והמהדרין מן המהדרין נר לכל א' וא'. ופשטות ד' הגמ' וכן מבואר בר"מ פ"ד מה' חנוכה ה"ב שבעל הבית מדליק לכולם, וכמו שכת' הר"מ שאם היו לו עשרה בני בית ביום הראשון מדליק עשרה ביום השני עשרים וכו'. וכן פשטות רוב לשונות הראשונים. והנה השתא נהגו שכ"א מדליק לעצמו ואף בזה יוצאים ידי מהדרין, וכמש"כ רמ"א.
והנה אף שכן נהגו לגבי עצמן של בנים שידליקו הם ולא אביהם, מ"מ גבי נשים שאינם מדליקות משום מה, לכאו' אם רוצה בעל הבית לקיים מהדרין ידליק אף על נשים שבביתו, ולא שייך בזה לגריעותא דכל כבודה בת מלך פנימה. וכיון שבזה לא נהגו שהנשים מדליקות לעצמן, הלכך נשאר ההידור על בעל הבית להדליק עליהם.
עוד נראה שמעיקר דין המהדרין שמדליק בעל הית על כל בני ביתו לכאו' אף על בניו הקטנים ביותר מדליק, כיון שעושים פרסומא ניסא לכל א' שהיה באותו הנס ואף תנוקות היו באותו הנס (שהרי גזרו אף על המילה, ועל חינוך הקטנים ביותר). הלכך אף לאחר המנהג עדיין יש מהדרין על בעה"ב להדליק על כאו"א מבני ביתו שאינו מדליק משום מה, אם משום שכבודה פנימה אם משום שקטן הוא. וכן מכיר אני לחכם אחד שנוהג כן.
שו"ר בשלטי גבורים בסוגיא בשבת שהביא דברי ריא"ז שמדליק על נשים אבל לא על הקטנים שלא הגיעו לחינוך כמו שנתבאר בספר הראיות. ולא ידעתי מה הוא ספר הראיות. וצריך לברר אם דעת יחידאה הוא או שכן דעת כל רבותינו הראשונים.

אליחי, נעלם ממך [ומעוד כמוך..] ד' החת"ס בדף כא - על האיסור בהדלקה לנשים מפני כל כבודה

שומר מסורת כתב:אליחי, נעלם ממך [ומעוד כמוך..] ד' החת"ס בדף כא - על האיסור בהדלקה לנשים מפני כל כבודה.

הרמב"ם כנראה לא שמע על "האיסור", שהרי כתב הלכות מגילה וחנוכה פרק ד הלכה א): "כמה נרות הוא מדליק בחנוכה? מצותה שיהיה כל בית ובית מדליק נר אחד בין שהיו אנשי הבית מרובין בין שלא היה בו אלא אדם אחד, והמהדר את המצוה מדליק נרות כמנין אנשי הבית נר לכל אחד ואחד בין אנשים בין נשים, והמהדר יתר על זה ועושה מצוה מן המובחר מדליק נר לכל אחד ואחד בלילה הראשון ומוסיף והולך בכל לילה ולילה נר אחד".

כמה הערות על של עתה ועל הראשונות:

א. בדברי העולת שמואל במקורן מבואר להדיא דמיירי גם מנשים פנויות, וע"כ דלאו מטעם אשתו כגופו אתא עלה, ואף שהדברים צ"ב כמ"ש בן פקועה. גם ריהטת לשון השעה"צ סק"י שכורך דברי העולת שמואל עם הא"ר לא נראה כן, אך מה נעשה שכן מפורש בדבריו.

ב. מדברי הרמב"ם ליכא למישמע מידי, כי הוא מיירי על הדלקת בעל הבית בעבור הנשים, ובזה ודאי ל"ש סברת כל כבודה.

ג. ראה עוד ברכי יוסף תרעא,ב שמעיר על מנהגינו.

ד. דברי העולת שמואל תמוהים עוד מכמה צדדים, ואכמ"ל. (מקצתם ראה בשלמי תודה (רב"צ פלמן) עמ' קיד).

נוטר הכרמים כתב:ב. מדברי הרמב"ם ליכא למישמע מידי, כי הוא מיירי על הדלקת בעל הבית בעבור הנשים, ובזה ודאי ל"ש סברת כל כבודה.

אכן אין דברי הרמב"ם משמיענו דבר בענין כל כבודה. אבל לענ"ד דברי הרמב"ם מכריחים שיש להדליק בעבור הנשים. אף על פי שהרמב"ם איירי באופן שבעל הבית מדליק בעבור כל בני ביתו, בנים ובנות, אבל בכך אומר הרמב"ם שדין מהדרין של נר איש וביתו כולל גם נשים. ואם המנהג הוא כבימינו שבני הבית מדליקין בעצמם, לא בשביל עצמם הם מדליקין אלא בשביל בעל הבית, כדי שבכך הוא יקיים דין מהדרין, וכולם יוצאים יחד מהדרין, כאשר כל הבית כולו מדליק נר איש וביתו. מעתה, אם אנו סוברים כדעת הרמב"ם ולא כדעת תוס', סוף כל סוף צריך שיידלק נר גם כנגד הנשים שבבית, ואם המנהג אינו כן, מוכרח שאף האשכנזים אין נוהגים כדעת הרמב"ם.

שומר מסורת כתב:אליחי, נעלם ממך [ומעוד כמוך..] ד' החת"ס בדף כא - על האיסור בהדלקה לנשים מפני כל כבודה

ידעתי גם ידעתי את דברי החת"ס ואף הזכרתים בדברי [אמנם לא בשמו]. והוא אשר כתבתי שבעל הבית ידליק בשבילם, וכעיקר הדין.
ובעיקר דברי החת"ס. אי"ז איסור אלא ביאור מנהג. וכבר העירו שבזמנינו שמדליקים בתוכו ל"ש טעם זה, ובימינו שבין כה וכה לא מקפידים על כל כבודה וכו'...
אבל מה זה משנה שהטעם של החת"ס לא שייך היום, הרי בין כה וכה העיקר זה לשמור מסורת המנהגים, אף שטעמם עבר.
נראה שעדיף שחוץ מלשמור על המסורת תשמור גם על האמת, לו כן לא היית ממהר להשיב.
ואשמח אם תשיב לגוף הדברים לאחר שתקראם.

מנחם זאב צוקרמן כתב:ואם המנהג הוא כבימינו שבני הבית מדליקין בעצמם, לא בשביל עצמם הם מדליקין אלא בשביל בעל הבית, כדי שבכך הוא יקיים דין מהדרין, וכולם יוצאים יחד מהדרין, כאשר כל הבית כולו מדליק נר איש וביתו.

השתוממתי למקרא הדברים. האמנם בהדלקת נר איש וביתו יוצא בעל הבית ב'מהדרין' ולא כל אחד מן המדליקים?

וודאי זה פשטות הדברים. וכן משמעות לשונות הראשונים שמדליק על בני ביתו

יש כאן קצת דו שיח של חרשים.
מ"מ לעיקר הענין של נשים פנויות הרי באבודרהם מסביר שנשים פטורות ממ"ע שהז"ג כיון שמשועבדות לבעליהן וכמדומני שר"י ענגיל מסביר דגם פנויות כל מהותן שעומודת להנשא או כעי"ז. וה"נ י"ל כאן שכונתם שלא תיקנו לנשים משום זה.
וברמב"ם לשיטתו לא מבואר דלא כהחת"ס כיון שבעה"ב מדליק גם עבור נשים משא"כ נשים עצמן.

ודאי שאין הרמב"ם סותר לחת"ס. הנידון הוא האם הרוצה לקיים מהדרין אף בזמנינו לאחר דעת החת"ס ידליק אף לבנותיו ולבניו הקטנים, שהרי עיקר ההידור הוא עליו, ולא מצאתי ראשונים שחולקים בזה על הרמב"ם, ומנהג האשכנזים כיום אינו ביאור הסוגיא בשבת אלא מנהג שכבר הובא ברמב"ם (לפי דברי הבאר הגולה שביאר דברי הרמ"א עפ"י המנהג שהביא הרמב"ם, ודלא כפי ביהגר"א שם שהבין שכוונת מנהג שהביא הרמב"ם כד' תוס' וכמנהג הספרדים), והלכך אף שנוהגים שכ"א מדליק בעצמו, מ"מ ידליק האב לאלו שאינם מדליקות מפני כל כבודה. וכעיקר הדין שההידור הוא על בעה"ב.

יתכן שפעם רוב הבנות שאינם נשואות היו קטנות, ולכך לא נתבאר דינם בהלכה, ולכך הסתפקו בטעם אשתו כגופו. ואיני בקי בהיסטוריה בנושא זה.

אליחי כתב:הנה בעיקר הדין איתא בגמרא והמהדרין מן המהדרין נר לכל א' וא'. ופשטות ד' הגמ' וכן מבואר בר"מ פ"ד מה' חנוכה ה"ב שבעל הבית מדליק לכולם, וכמו שכת' הר"מ שאם היו לו עשרה בני בית ביום הראשון מדליק עשרה ביום השני עשרים וכו'. וכן פשטות רוב לשונות הראשונים. והנה השתא נהגו שכ"א מדליק לעצמו ואף בזה יוצאים ידי מהדרין, וכמש"כ רמ"א.
והנה אף שכן נהגו לגבי עצמן של בנים שידליקו הם ולא אביהם, מ"מ גבי נשים שאינם מדליקות משום מה, לכאו' אם רוצה בעל הבית לקיים מהדרין ידליק אף על נשים שבביתו, ולא שייך בזה לגריעותא דכל כבודה בת מלך פנימה. וכיון שבזה לא נהגו שהנשים מדליקות לעצמן, הלכך נשאר ההידור על בעל הבית להדליק עליהם.
עוד נראה שמעיקר דין המהדרין שמדליק בעל הית על כל בני ביתו לכאו' אף על בניו הקטנים ביותר מדליק, כיון שעושים פרסומא ניסא לכל א' שהיה באותו הנס ואף תנוקות היו באותו הנס (שהרי גזרו אף על המילה, ועל חינוך הקטנים ביותר). הלכך אף לאחר המנהג עדיין יש מהדרין על בעה"ב להדליק על כאו"א מבני ביתו שאינו מדליק משום מה, אם משום שכבודה פנימה אם משום שקטן הוא. וכן מכיר אני לחכם אחד שנוהג כן.
שו"ר בשלטי גבורים בסוגיא בשבת שהביא דברי ריא"ז שמדליק על נשים אבל לא על הקטנים שלא הגיעו לחינוך כמו שנתבאר בספר הראיות. ולא ידעתי מה הוא ספר הראיות. וצריך לברר אם דעת יחידאה הוא או שכן דעת כל רבותינו הראשונים.

ראה ביאור הלכה סי' תרעד,ג ד"ה ולדידן שמעתיק לשון המאירי המפורש שבעל הבית המהדר מדליק לכל אחד ואחד לפי מנין בני ביתו הגדולים.

מהו המקור הראשון למנהג שאין בנות נוהגות להדליק נ"ח בשביל מהדרין? (כוונתי למקור המנהג ולא להסברו של המנהג שהסביר החת"ס)

כתבו בענין אשתקד: viewtopic.php?f=7&t=3041&hilit=%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D+%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94

אף ר' משה פיינשטיין הורה בביתו כי בחורות תדלקנה בפני עצמן (למהדרין מה"מ)

תודה.
ואחרי קריאת האשכול ההוא, אני עומד נדהם כיצד יתכן שלמנהג זה שנוהגים בו כל ישראל, אין שום איזכור ואפי' ברמז קל, לאף אחד מן הראשונים או האחרונים הקדומים

מעניין לציין רעיון יפה ששמעתי פעם בענין.
ובחפזי אני יקצר מאוד ולא יביא מקורות. אתכם הסליחה.
א. הנה מבואר שההדלקה היא לא רק על נס פך השמן אלא גם על המלחמות, וכמבואר בנוסח מגילת תענית הנרות הללו אנו מדליקין... על המלחמות וכו'. וקצת משמע כן ברמב"ם שפירט את הניסים בב' הלכות ואח"כ בה"ג כתב ומפני זה התקינו וכו'.
ב. והנה מה ששייכות בנר חנוכה שהיו באותו הנס הוא לכאו' בנס המלחמה או משום שנגזרה הגזירה גם עליהם או משום יהודית אך בנס של פך השמן לא מצינו ש"היו באותו הנס" באופן מיוחד.
ג. והנה האחרונים הקשו מדוע דוקא בחנוכה מוצאים את ההידור באופן מפורש בגמרא בכמה רמות ועושים מזה עסק ונהיה כאילו חלק מעיקר המצוה, ואף מבזבזים על זה יותר משליש במצוה.
ומדבריהם עולה שבנס זה הקב"ה הראה חביבות גדולה במיוחד שהרי היה אפשר להדליק בפתילות דקות יותר, והיה מספיק לח' ימים, ומלבד זה הלא טומאה הותרה בציבור והיו יכולים להדליק בטומאה. אך הקב"ה הראה להם חיבה שיקיימו המצוה בהידור, ולכן עיקר התקנה היתה בצורה של הידור והידור מן ההידור.
ד. ומעתה י"ל באופן נפלא דעיקר התקנה של נר איש וביתו היא משום הנס פך השמן ואף משום המלחמות כמבואר לעיל. אכן המהדרין וממה"מ זה כבר משום נס פך השמן שבו התגלה הידור מיוחד.
ה. וממילא יש לומר שנשים שייכות רק בעיקר התקנה והיינו בנר אחד של נר איש וביתו, ולכן יוצא שהם באמת מדליקות שהרי בכך שבעה"ב מדליק עבורם הם יוצאים יד"ח נר איש וביתו. אך בהידור שנתקן על נס פך השמן אין להם שייכות מיוחדת, אלא כשאר מ"ע שהז"ג שאם רוצות יכולות לקיים.
וזה מ"ש העולת שמואל המובא במ"ב שכשהיא לבד בבית תדליק כיון שכעת שהבעל לא נמצא יוצא שהיא חייבת מעיקר הדין! אמנם אם כבר מדליקה מדליקה גם את ההידור ודו"ק ויש בזה עוד אריכות גדולה מאוד ופירוט רב אך אכמ"ל.

הלמד מכל אדם כתב:מהו המקור הראשון למנהג שאין בנות נוהגות להדליק נ"ח בשביל מהדרין? (כוונתי למקור המנהג ולא להסברו של המנהג שהסביר החת"ס)

ועיין כאן [גם באשכול הנ"ל] דברים נפלאים viewtopic.php?f=7&t=3041&p=66026#p66026

אינני יודע אם שייך לומר שחייבות במצווה ולא שייך בהם ההידור
הרי זו ממש הדרת זכותם
דהרי אם חייבות כבר במצווה למה לא לתת להם גם להדר?
הרי להדר זה לא חיוב אלא רק זכות!
או שנאמר שהידור אין זה רק זכות אלא חיסרון בקיום שלא בהידור?

עיי' כאן היטב http://www.otzar.org/forums/viewtopic.p ... ead#p66026
והיא היא שיחתי ודו"ק.
אחרי שמבינים אפשר לשאול.
[בהדגשות שבטקסט לא התכוונתי שיקראו רק את המודגש...]

וראה נר חנוכה - ויקישיבה

אין לי גישה לאתר המצויין, אך דומני שהחתם סופר זי"ע דיבר מזה.

הנה הקטע מהאתר למי שרוצה

נשים בהידור

בעיקר דין ההדלקה חייבות הנשים כמו הגברים, מפני שאף הן היו באותו הנס (שבת כג. שו"ע או"ח סי' תרהע סעיף ג). ולכן אם היא גרה לבדה עליה להדליק נר חנוכה, וכן אם בעלה איננו בבית היא מדליקה עבורו (ראה מ"ב סי' תרעז ס"ק ב, וכן סי' תרהע מ"ב ס"ק ט וביאור הלכה ד"ה אשה).

אך ביחס לדין המהדרין המדליקין נר לכל אחד ואחד, ולדעת הרמ"א (הנ"ל) פירוש הדבר שכל אחד מבני הבית מדליק בעצמו[12], נחלקו האחרונים אם גם אשה מדליקה, ויש בזה כמה דעות:

יש אומרים שדינן של נשים שווה לדין האשים לחלוטין, והנשים צריכות להדליק נר נוסף (דעת הג"ר יוסף דב הלוי ד"ר סולובצ'יק מבוסטון - מובא בשמו בשיעור בעניין מאת חתנו, הרב אהרן ליכטשטיין, וכן בספר נפש הרב, לתלמידו הרב צבי שכטר, חנוכה אות ד, מהדו' ירושלים תשנט עמ' רכו, וכן בספר מקראי קודש, מאת הרב משה הררי, פרק ט הערה ב; ועי' שער אפרים[13] ריש סי' מב, שתמה למה נהגו הנשים שלא להדליק והניח בקושיא).
יש אומרים שאע"פ שדין הנשים כאנשים, מ"מ נשים נשואות אינן מדליקות, משום ש"אשתו כגופו" (משנה ברורה סי' תרעא ס"ק ט; שער הציון סי' תערה סוף אות י; וכן הביא הרב דוד יוסף שליט"א בספרו תורת המועדים, חנוכה, סי' ב סע' ג והערה ג, הוצאת מכון יחוה דעת, ירושלים תשנו, עמ' מג-מד, בשם פוסקים רבים: שו"ת מהרש"ל סי' פח, כנסת הגדולה סי' תרעא הגהת ב"י, מטה משה סי' תתקפב, אליה רבה סי' תרעא ס"ק ג - הובא במחצית השקל סי' תהער ס"ק ד; ועוד). ולפי זה, רווקה או אלמנה או גרושה מדליקה, גם אם יש לה עוד בני בית‏[14].
המנהג הנפוץ שנשים שיש משהו המדליק בביתן, אינן מדליקות כלל[15] (- בין נשואות ובין רווקות) נר חנוכה. ויש לזה כמה טעמים:
נשים טפלות לאנשים המדליקים (תשובת עולת שמואל סי' קה, - מובא במשנה ברורה סי' תעהר ס"ק ט), והיינו בין נשואות ובין רווקות פסקי תשובות סי' תרעא אות ב ובהע' 6-7, ירושלים תשנז, עמ' תסד; שו"ת תשובות והנהגות, ח"ב סי' שמב סוף אות ז, ירושלים תשנ"ד, עמ' רפט(; הליכות שלמה, חנוכה, פרק טז אורחות הלכה הע' 9, ירושלים תשסד, עמ' רחצ; ועוד).
"בתחלה כשתקנו נר איש וביתו על פתח ביתו מבחוץ ונמצאו בישראל מהדרין שיצאו לחוץ והדליקו בעצמם נוסף על הדלקת של בעל הבית אז לא נמצא שום אשה שתהיה מהמהדרים כי אין כבודה לצאת בחוץ ברשות הרבים לעתותי ערב ולהדליק בין האנשים, נהי אם אין האיש בביתו ועליה מוטל מצות הדלקה על-כורחה תצא לחוץ להדליק, מ"מ אם יש כאן זכר המדליק אין מן החסידות שתחמיר על עצמה בזה ותביא עצמה לידי חשדא. ובזמנינו אף שכולם מדליקין בפנים[16] מ"מ מנהג הראשון לא זז ממקומו" (חי' חתם סופר שבת כא: ד"ה והמהדרין).
אשה נשואה איננה מדליקה כי אשתו כגופו וכנ"ל. ואין זה דרך ארץ שבנותיה יהדרו בפניה כשהיא איננה מדליקה[17] (משמרת שלום, לרבי שלום פרלוב, ח"א סי' מח ס"ק ב, - מובא בספר הלכות חנוכה, הוצאת דגל ההלכה, ירושלים תש"ס, עמ' לא סע' ה, תורת המועדים שם, ועוד).
נשים נשואות אינן מדליקות וכנ"ל, ורווקות נדונות כעומדות להתחתן, שבשביל שנים מועטות שאינן נשואות - לא תקנו הידור בשבילן (הרב שלמה זלמן אוירבך, הליכות שלמה חנוכה, פרק טז דבר הלכה סוף אות ד, עמ' רחצ, - מובא בספר שלמי מועד פרק מח, עמ' רכח).
חיוב הדלקת נר חנוכה הוא משתי סיבות: זכר לנס פח השמן, זכר להדלקת המנורה בבית המקדש. והדלקת המנורה במקדש היא חיוב הציבור, ונשים אינן בכלל "ציבור" (זבחים עה.), ולכן הן מחוייבות רק בחיוב הראשון - זכר לנס (מועדים וזמנים סי' קלג, ירושלים תשכא, עמ' סד-סה). וההידור של "מוסיף והולך" הוא זכר לנס, וההידור שכל אחד ואחד מדליק הוא זכר להדלקת המנורה במקדש, ובזה אין לנשים חלק (הרב משה שטרנבוך - שם, תשובות והנהגות ח"ב סי' שמב אות ז, עמ' רפט).

חיוב הדלקת נר חנוכה הוא משתי סיבות: זכר לנס פח השמן, זכר להדלקת המנורה בבית המקדש. והדלקת המנורה במקדש היא חיוב הציבור, ונשים אינן בכלל "ציבור" (זבחים עה.), ולכן הן מחוייבות רק בחיוב הראשון - זכר לנס (מועדים וזמנים סי' קלג, ירושלים תשכא, עמ' סד-סה). וההידור של "מוסיף והולך" הוא זכר לנס, וההידור שכל אחד ואחד מדליק הוא זכר להדלקת המנורה במקדש, ובזה אין לנשים חלק (הרב משה שטרנבוך - שם, תשובות והנהגות ח"ב סי' שמב אות ז, עמ' רפט).

לא עיינתי בספר תשובות והנהגות בפנים, אמנם יש לעיין קצת במה שכתב שהדלקת נר חנוכה הוא משום זכר לנס פח השמן, דבר זה אינו ברור כלל, ויתכן בהחלט לומר שהוא זכר לנס שניצחו את היוונים, וכפי שגם משמע ב'על הנסים' שלא מוזכר שם כלל עניין נס פח השמן. (וראיתי שהאריכו בזה האחרונים) כמו כן, מה שכתב שהוא זכר להדלקת המנורה בבית המקדש איני יודע מנין לקח לומר כן. (גם מה שכתב שכיון שאינם בכלל ציבור אינם חייבים בזכר להדלקת נר חנוכה יש לעיין לכאו' מתפילת מוסף שפסק המ"ב שיש להן להתפלל מוסף).

ויש להאריך בזה טובא.

כמדומני שההסבר המפורסם הוא שהלל ועל הניסים זה על נס המלחמה והדלקת הנרות זה בגלל נס פח השמן.

בברכה המשולשת כתב:כמדומני שההסבר המפורסם הוא שהלל ועל הניסים זה על נס המלחמה והדלקת הנרות זה בגלל נס פח השמן.

לכאו' מהנוסח במס' סופרים משמע לא כך, שאומרים 'הנרות הללו אנו מדליקין על הניסים וכו' ועל המלחמות' וכו', ומבואר שההדלקה גם על המלחמות.
וכן מהרמב"ם שהזכיר בב' ההל' הראשונות את ניסי המלחמה ואת נס פך השמן, ובה"ג כתב ומפני זה התקינו וכו' שיהיו מדליקים וכו', ומשמע שההדלקה היא על הנסים.
ועדיין יש לחלק בין עיקר הנר איש וביתו להידור, ראה ביאור נפלא שהבאתי לעיל בשם חכ"א
viewtopic.php?f=24&t=3041&view=unread#p66026

בברכ"י (תרע"א ב') דחה יישוב המנהג שנשים נשואות אינן מדליקות מטעם "אשתו כגופו", וכתב

ומיהו אינו מתיישב כל כך המנהג דלהיות אשתו כגופו חסורי מחסרא ופנה הדרה כי מגרעות מהצאצלים והצפיעות דהן מדליקין והיו למאורות ועקרת הבית אל תופע עליו נהרה. ומפשט דברי הרמב"ם וריא"ז משמע כשמדליקין נר לכל א' גם אשתו בכלל

http://www.otzar.org.elib.openu.ac.il/wotzar/Book.aspx?108438&

ברזילי כתב:אף ר' משה פיינשטיין הורה בביתו כי בחורות תדלקנה בפני עצמן (למהדרין מה"מ)

מה המקור?

כך מספר חתן בנו: http://beisvaad.blogspot.co.il/2008/12/ ... enora.html

וכך נוהגים עד היום במשפחתו

מה המקור ומה הכוונה "משפחתו"?
אגב, שתי בנותיו של הגרמ"פ נישאו לפני כשבעים שנה.

צאצאיותיו

במשנ"ב סימן תרע"ה סק"ט הביא בשם העולת שמואל דאשה יכולה להדליק בעצמה ולברך כמו כל מצוה שהזמן גרמא הגם שבעלה הדליק כבר ואשתו כגופו. ופלא שהרי המשנ"ב בסימן תרע"ז סקט"ז הביא חבל הפוסקים שאין לאיש להדליק בברכה כשאשתו מדליק עליו בביתו אפי' כשמכוין שלא לצאת בו, וכן נקט שם להלכה ודלא כהרמ"א בשם המהרי"ל, ולכאו' זה סתירה לד' המשנ"ב בס' תרע"ה
נא ליישב.

בביתו כ"א שמדליק הוא מהדרין
כשאינו בביתו והדליקו עליו בביתו אינו יכול להדליק.

דיוניםבהלכה כתב:במשנ"ב סימן תרע"ה סק"ט הביא בשם העולת שמואל דאשה יכולה להדליק בעצמה ולברך כמו כל מצוה שהזמן גרמא הגם שבעלה הדליק כבר ואשתו כגופו. ופלא שהרי המשנ"ב בסימן תרע"ז סקט"ז הביא חבל הפוסקים שאין לאיש להדליק בברכה כשאשתו מדליק עליו בביתו אפי' כשמכוין שלא לצאת בו, וכן נקט שם להלכה ודלא כהרמ"א בשם המהרי"ל, ולכאו' זה סתירה לד' המשנ"ב בס' תרע"ה
נא ליישב.

כיון ועיקר מצות ההדלקה בביתו, אם הדליקה כבר בביתו והאיש אינו נמצא בביתו כתב המ"ב בשם אחרו' שיותר טוב שלא יברך אחר שמדליקה אשתו בביתו, אולם היכא שהם שניהם בבית, אף שאשתו כגופו מכל מקום אם רוצה יכולה להדליק בברכה כדין מהדרין [אף שברור שאין כן המנהג]. [שו"ר שכפלתי דברי קודמי].

מדוע נהגו רוב בני אשכנז(מה שידוע לי) שנשים רווקות אינם מדליקות נר חנוכה? האם בגמ שכתוב כנגד בני ביתו הכוונה רק לזכרים?
ומה שמביאים בשם החת"ס משום צניעות זה אכן הסיבה ההלכתית? עד החת"ס לא דיברו מזה הפוסקים?.

ועוד, ישנם נשים נשאות מבני אשכנז הנוהגות להדליק בברכה,האם יש לזה מקור בהלכה ולכאורה גמ מפורשת שאשה נשואה בעלה מוציא אותה יד"ח?

יש ספר משנה ברורה שדן בכל זה וז"ל, ועיין בתשובת עולת שמואל סימן ק"ה דלדידן שמדליקין כ"א בפ"ע מ"מ אשה אינה צריכה להדליק דהויין רק טפילות לאנשים ואם רוצים להדליק מברכות דהוי כשאר מ"ע שהזמן גרמא דיכולות לברך

מנהג הגרי"ד מבוסטון שהוזכר, שפנויות מדליקות, האם הגיע לו ממסורת אבות? (כשם שאומרים שהמנהג בבית הרב דבריסק היה שהפנויות מדליקות נר שבת - וכש"כ כאן שכך היא הסברה הפשוטה ורמב"ם מפורש).

לעומקו של דבר כתב:כשם שאומרים שהמנהג בבית הרב דבריסק היה שהפנויות מדליקות נר שבת

???