פורום אוצר החכמה

שלום רב,

רציתי לשאול את ידעני הפורום האם יש היכי תמצי שקוראים את הפטרת פרשת מקץ המדברת על משפט שני התינוקות. כי לי זכור תמיד שפרשת מקץ יוצאת בחנוכה.

אמנם נדיר, אך משח"ל כשר"ה חל בשבת וחשוון וכסלו חסרים (זח).
למשל: תשסא, תשפד, תתא.

או בקיצור: כשא' דחנוכה חל ביום שישי.

הפעם הבאה בשנת תשפ"א.

(ואגב, לשם מה מודפס בחומש דברים הפטרת "מחר חודש", לכאו' אין לזה היכי תמצי כי נדחה מפני ז' דנחמתא).

יוצא פוניבז' כתב:(ואגב, לשם מה מודפס בחומש דברים הפטרת "מחר חודש", לכאו' אין לזה היכי תמצי כי נדחה מפני ז' דנחמתא).

משום מהרה יבנה המקדש...

לעומקו של דבר כתב:

יוצא פוניבז' כתב:(ואגב, לשם מה מודפס בחומש דברים הפטרת "מחר חודש", לכאו' אין לזה היכי תמצי כי נדחה מפני ז' דנחמתא).

משום מהרה יבנה המקדש...

אם כך גם טרם יבנה, לבני מערבא דפסקין ספרא לתלתא תלתא שני.

יוצא פוניבז' כתב:(ואגב, לשם מה מודפס בחומש דברים הפטרת "מחר חודש", לכאו' אין לזה היכי תמצי כי נדחה מפני ז' דנחמתא).

א. האם מוסכם על כל המנהגים שהיא נדחית?
ב. צריכים פסוק ראשון ואחרון כדי לאומרם בהפטרה.
ג. יש שנוהגים לקרוא הפטרה זו ביחידות כשהיא נדחית מלהיקרא בציבור (ואמנם לדעתי אין נכון הדבר לפי מנהגי חב"ד (כדמשמע ברור בהיום יום ל סיון), אבל: 1. יש החולקים עלי. 2. אולי יש בזה מנהגים נוספים).

אבא יודן כתב:

לעומקו של דבר כתב:

יוצא פוניבז' כתב:(ואגב, לשם מה מודפס בחומש דברים הפטרת "מחר חודש", לכאו' אין לזה היכי תמצי כי נדחה מפני ז' דנחמתא).

משום מהרה יבנה המקדש...

אם כך גם טרם יבנה, לבני מערבא דפסקין ספרא לתלתא תלתא שני.

אנכי הקטן ממתין ומצפה לביאת המשיח ולגאולה שלמה בכל יום, משא"כ קריאת בני מערבא לא תהיה עוד. ודאי לא לפני ביאת המשיח.

עזריאל ברגר כתב:

יוצא פוניבז' כתב:(ואגב, לשם מה מודפס בחומש דברים הפטרת "מחר חודש", לכאו' אין לזה היכי תמצי כי נדחה מפני ז' דנחמתא).

א. האם מוסכם על כל המנהגים שהיא נדחית?
ב. צריכים פסוק ראשון ואחרון כדי לאומרם בהפטרה.
ג. יש שנוהגים לקרוא הפטרה זו ביחידות כשהיא נדחית מלהיקרא בציבור (ואמנם לדעתי אין נכון הדבר לפי מנהגי חב"ד (כדמשמע ברור בהיום יום ל סיון), אבל: 1. יש החולקים עלי. 2. אולי יש בזה מנהגים נוספים).

א. היה פעם מנהג כזה, מרדכי מגילה פ"ד רמז תתי"ט

ובשפייר"א נהגו לדלג ז' דנחמות מפני השמים כסאי ומפני ויאמר לו יהונתן שהן כתובות בתלמוד:

אמנם חוץ מאולי שליח חב"ד בשפיירא, כמדומה אין היום את המנהג הזה..
(ופליאה שבאנצ"ת ערך הפטרה הערה 341 הביאו כן בשם המחבר תכ"ה ב', ואין שם מזה כלום)
ב. אפשר להדפיס פסוק ראשון ואחרון...

שו"ע או"ח סימן תכה ס"א: ראש חודש שחל להיות בשבת, וכו' ומפטירין השמים כסאי, וכו' וראש חדש אב שחל להיות בשבת, מפטירין שמעו הגה ויש אומרים השמים כסאי וכן עיקר במקום שאין מנהג, ועיין שם במשנה ברורה וכף החיים ודו"ק.

ירושלים כתב:שו"ע או"ח סימן תכה ס"א: ראש חודש שחל להיות בשבת, וכו' ומפטירין השמים כסאי, וכו' וראש חדש אב שחל להיות בשבת, מפטירין שמעו הגה ויש אומרים השמים כסאי וכן עיקר במקום שאין מנהג, ועיין שם במשנה ברורה וכף החיים ודו"ק.

נעיין גם בשער הציון אם רק תבקש, אבל מה הקשר...

יוצא פוניבז' כתב:(ואגב, לשם מה מודפס בחומש דברים הפטרת "מחר חודש", לכאו' אין לזה היכי תמצי כי נדחה מפני ז' דנחמתא).

אכן כך פסק הרמ"א (או"ח תכה, ב), ש'עניה סוערה' (הפטרת ראה) דוחה הפטרת 'מחר חודש'.
אבל בחומשים מצויין שמנהג פפד"מ הוא להפטיר 'מחר חודש'. והיינו כמרדכי שהובא לעיל.

אמנם נראה שהמדפיסים היום כבר הבינו שיש לכתוב את ההפטרות המקובלות על רוב הציבור [ולכן למשל בוישלח מביאים רק את הפטרת 'חזון עובדיה', אחרי שזה המנהג המקובל בציבור כיום, אף שבמשנ"ב (תכח, ב) הביא בזה דעות].

לגבי הפטרת מקץ, ראוי לציין, כי בחומשים כתוב, שאם מקץ היא שבת חנוכה מפטירין בשל חנוכה, אפילו אם הוא ערב ראש חודש (דהיינו שהפטרת חנוכה דוחה 'מחר חודש').

וזה אינו במציאות, כי חנוכה לעולם לא יחול ביום שלישי (שו"ע או"ח תכח, א), וכיון שכן ערב ר"ח טבת (כ"ט כסלו) לעולם לא יחול בשבת

מעט דבש כתב:

יוצא פוניבז' כתב:(ואגב, לשם מה מודפס בחומש דברים הפטרת "מחר חודש", לכאו' אין לזה היכי תמצי כי נדחה מפני ז' דנחמתא).

אכן כך פסק הרמ"א (או"ח תכה, ב), ש'עניה סוערה' (הפטרת ראה) דוחה הפטרת 'מחר חודש'.
אבל בחומשים מצויין שמנהג פפד"מ הוא להפטיר 'מחר חודש'. והיינו כמרדכי שהובא לעיל.

אגב, פעם כתבתי כאן שלפי הגר"א היה אמור להיות שמחר חודש לא תדחה, כיוון שהגר"א כותב שהפטרות שאינן כתובות בגמרא נדחות מפני הכתובות בגמרא. אבל הגר"א עובר על הרמ"א בשתיקה. איני מוצא זה כעת.

מעט דבש כתב:לגבי הפטרת מקץ, ראוי לציין, כי בחומשים כתוב, שאם מקץ היא שבת חנוכה מפטירין בשל חנוכה, אפילו אם הוא ערב ראש חודש (דהיינו שהפטרת חנוכה דוחה 'מחר חודש').

וזה אינו במציאות, כי חנוכה לעולם לא יחול ביום שלישי (שו"ע או"ח תכח, א), וכיון שכן ערב ר"ח טבת (כ"ט כסלו) לעולם לא יחול בשבת

מסתמא בחומשים המדויקים כתוב "אפילו הוא ראש חודש ומחר חודש" בוא"ו ולא "או מחר חודש", וא"ש, שכן אם ר"ח טבת חל בשבת - זהו תמיד ל כסלו, ולמנהגנו מוסיפים פסוק ראשון ואחרון של השמים כסאי ואחריהם פסוק ראשון ואחרון של מחר חודש.

לעומקו של דבר כתב:אגב, פעם כתבתי כאן שלפי הגר"א היה אמור להיות שמחר חודש לא תדחה, כיוון שהגר"א כותב שהפטרות שאינן כתובות בגמרא נדחות מפני הכתובות בגמרא. אבל הגר"א עובר על הרמ"א בשתיקה. איני מוצא זה כעת.

viewtopic.php?p=293396#p293396

וראה עוד
viewtopic.php?p=292822#p292822

מעט דבש כתב:

לעומקו של דבר כתב:אגב, פעם כתבתי כאן שלפי הגר"א היה אמור להיות שמחר חודש לא תדחה, כיוון שהגר"א כותב שהפטרות שאינן כתובות בגמרא נדחות מפני הכתובות בגמרא. אבל הגר"א עובר על הרמ"א בשתיקה. איני מוצא זה כעת.

viewtopic.php?p=293396#p293396

וראה עוד
viewtopic.php?p=292822#p292822

יש"כ!

שמעתי פעם רמז בענין משפט שלמה (הפטרת מקץ שנקרא בשנה הבעל"ט) שהאשה שהסכימה לחציית התינוק רומזת לחציית ארץ ישראל לבני ישראל ולבני ישמעאל, והרמז בזה שבני ישראל יזכו לנחול את כל הארץ בשלימות דווקא על ידי שלא יסכימו לחציית הארץ לשני עמים.
אודה למי שיודע איזה ספר או רב שדיבר בזה או כעין זה
יישר כח

הקפצה בענינה דיומא

יוצא פוניבז' כתב:הפעם הבאה בשנת תשפ"א.

אחרי 20 שנה שלא היה, ולאחריו בשנת תשפ"ד - הפרש קטן של 3 שנים בלבד.

לרגל הקריאה הנדירה של הפטרה זו, אולי יבאר מישהו אחת ולתמיד מה גודל החכמה בעצתו של שלמה המלך?

ולכאורה, יותר משהיתה כאן 'חכמה' של שלמה, היתה כאן 'טיפשות' נוראית של אותה אשה, שבימינו מן הסתם היו לוקחים ממנה את הילד גם אם היה באמת שלה בטענה שאינה כשירה לגדל ילדים...

דרומי כתב:לרגל הקריאה הנדירה של הפטרה זו, אולי יבאר מישהו אחת ולתמיד מה גודל החכמה בעצתו של שלמה המלך? וליתר דיוק, למה אנו צריכים לדעת שבזמנו של שלמה היתה אשה כל כך טיפשה ומרושעת ומוזרה (במח"כ יוצאי חלציה שליט"א)

האם עיינת במפרשים?

לא עכשיו, אך פעם עיינתי וזכורני שלא יצאתי עם משהו ברור בדרך הפשט

[בכלל בשאלות בהפטרה אני מחבב את ספרו של ר"י אייבשיץ 'אהבת יהונתן'. אמנם לצערנו אין שם כלום על הפטרה זו אלא רק על הפטרת חנוכה...]

ביבין שמועה (לבעל השמן רוקח) כתב לבאר הענין באריכות, ויסוד דבריו כבר נמצא במקורות קדומים, כפי שציינו שם בהערות במהדו' הספר שי"ל ע"י מכון ש"ר התורה.
מצורף בזה צילום (סליחה על האיכות)

יישר כח, כפי שמציין שם יש כעין זה במאירי!

ועדיין אשמח לקבל ביאור פחות מורכב שיהיה לי יותר קל להעביר לאנשים פשוטים יותר שלא למדו 'יבמות'

דרומי כתב:יישר כח, כפי שמציין שם יש כעין זה במאירי!

ועדיין אשמח לקבל ביאור פחות מורכב שיהיה לי יותר קל להעביר לאנשים פשוטים יותר שלא למדו 'יבמות'

להלן הרשום אצלי בנושא:
מפטירין פרשת מקץ רק בשנים שאינה חלה בחנוכה, והיינו כשחנוכה מתחיל בערב שבת, והוא כשר"ה חל בשבת והיא שנה חסרה (שחשון וכסלו שניהם חסרים). ובפרטיות, בשנים שסימן קביעותן - זח"א פשוטה וזח"ג מעוברת. ומחמת הנדירות, טעו בזה בכמה ספרים, שנתקשו בהצורך לסדר בחומשים הפטרה מיוחדת לפ' מקץ (מטעמים ערך תקנות יח. הכותב בקובץ תל תלפיות ש"ב גל' ז - ונדפס בספרו אמירה דכיא ס"פ מקץ. ועוד. וראה גם בסידור אוצר התפלות - בשמים ראש דיני חנוכה - כב, ב).
לביאור פרשת ההפטרה בפנימיות הענינים - ראה זח"ב (ספרא דצניעותא) קעח, ב. זח"ג ס, ב. ס' הליקוטים להאריז"ל יהושע ב. ל"ת להאריז"ל מלכים ג. ע"ח שער הקליפות (מח) פ״ב ופ"ד. עמה"מ שער טהירו עילאה (ה) פע"ב. שם שער קרית הארבע (יד) פקי"ב. רישא דז"א (טז) פל"ג. תורת חיים בראשית (לב, ג). לך לך (צ, א. צב, ב). מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים ע' י. דרך חיים שער התפלה פנ"ח (סה, ד). תורת לוי"צ ע' תמא. שיחת ליל שמח"ת תשמ"ה. סה"ש תש"נ ח"ב ע' 594. ועוד.

היום קיבלתי במייל 'הצעת דרשה' על ההפטרה

אך כל זה איננו שווה לי

ועדיין אני מצפה להסבר הגיוני בדרך הפשט - אין מקרא יוצא מידי פשוטו

בגולה כתב:ביבין שמועה (לבעל השמן רוקח) כתב לבאר הענין באריכות, ויסוד דבריו כבר נמצא במקורות קדומים, כפי שציינו שם בהערות במהדו' הספר שי"ל ע"י מכון ש"ר התורה.

לאחרי כל הביאור לא זכיתי להבין מה אשם הילד, שלא יזכה לגדול אצל אמו יולדתו אלא אצל מרשעת השונאת אותו וחפצה במיתתו...

דרומי כתב:היום קיבלתי במייל 'הצעת דרשה' על ההפטרה

אך כל זה איננו שווה לי

ועדיין אני מצפה להסבר הגיוני בדרך הפשט - אין מקרא יוצא מידי פשוטו

טיבותא לשקייה, איברא חמרא למריה - הדרשה היא מאת הרב שניאור אשכנזי (שאמנם הסכים לפרסמה כאן, אך ראוי לתת לו את ה"קרדיט".

-

בדרך צחות י"ל בקישור ההפטרה להפרשה,

שכעין הקשר הבולט בין חכמת יוסף בפתרון החלומות לחכמת שלמה במשפטו,

הנה גם ה'רוח שטות' שאחזה את אותה אשה באומרה 'גזורו' (ובאמת 'רוח שטות' זה עדין יחסית) יש לה שורש בפרשה,

והוא במה שאמר יעקב 'בכור שוטה הוא זה, אומר הוא להמית בניו, וכי בניו הם ולא בניי'. וק"ל.

[כמובן אין לדמות לגמרי את שני הענינים, מסיבות רבות, ובעיקר שהאשה הונעה מכוונות רעות ואילו בפרשה זה מכוונות טובות וד"ל].

בלבוש סי' תרפט: ויקץ שלמה והנה חלום וגו', שהוא דומיא דחלומות פרעה מעין הפרשה.

והנה ענין החלום נזכר רק בפסוק הראשון, ופירש רש"י: ויקץ שלמה והנה חלום - והנה הבין שחלומו אמת שומע עוף מצפצף ומבין לשונו כלב נובח ומבין לשונו: ויעש משתה - משמחת לבו שהבין שחלומו אמת.

ולכאורה צ"ב, שהרי כל ענין החלום נזכר בפוסקים לעיל, ומה ענין כל המשך הכתובים והמעשה עם משפט שתי הנשים לענין החלום.

ויש לבאר דהנה בבקשת שלמה את החכמה מאת הקב"ה בחלום הלילה כתיב: וְנָתַתָּ֨ לְעַבְדְּךָ֜ לֵ֤ב שֹׁמֵ֙עַ֙ לִשְׁפֹּ֣ט אֶֽת־עַמְּךָ֔ לְהָבִ֖ין בֵּֽין־ט֣וֹב לְרָ֑ע כִּ֣י מִ֤י יוּכַל֙ לִשְׁפֹּ֔ט אֶת־עַמְּךָ֥ הַכָּבֵ֖ד הַזֶּֽה. ומבואר שיש כאן הדגשה ובקשה מסוימת על 'לב שומע לשפוט את עמך', וע"כ דבר זה לא יתקיים בעצם הדבר שיהיה לו חכמה ובינה ודעה, ויוכל להבין ולהשכיל בכל החכמות ולהבין שפת בעלי חיים, אלא צריך חכמה מיוחדת לשפוט את העם, ולהבין בין טוב לרע, [וכמ"ש בשם משמואל פר' ויקרא, "משמע שלעשות משפט צריכין חכמה יתירה מבכל התורה כולה, וכן אמרו ז"ל (ב"ב קע"ה ב) הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות". ויעו"ש בשם האבני נזר].

ודבר זה נתקיים במשפט הנשים, ככתוב בסוף ההפטרה: "וַיִּשְׁמְע֣וּ כָל־יִשְׂרָאֵ֗ל אֶת־הַמִּשְׁפָּט֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁפַ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ וַיִּֽרְא֖וּ מִפְּנֵ֣י הַמֶּ֑לֶךְ כִּ֣י רָא֔וּ כִּֽי־חָכְמַ֧ת אֱלֹהִ֛ים בְּקִרְבּ֖וֹ לַעֲשׂ֥וֹת מִשְׁפָּֽט". ומעתה מבואר היטב שמפטירין את כל המעשה עד תומו, כי כולו פתרון החלום הוא, וכולה הפטרה מענינא דפרשה היא.

ועדיין לא מובן למה לא מביאים בהפטרה את החלום עצמו, כשם שבפרשה יש את החלומות עצמם ולא רק את תוצאותיהם.

האם יש קשר (מלבד הקשר הלשוני הרחוק) בין "מקץ" לבין "ויקץ"?

ממוסף התורני של המודיע לשבת זו.