פורום אוצר החכמה

מה דינו בנהוג להדליק בשקיעה האם כדי שידליק ביום זה שנעשה בר מצוה בצה"כ, או דילמא לעניין זה עשאוהו לילה, או שעכ"פ כיון וכן מנהגו וחייב מדין חינוך יכול להוציא אף את המצב של גדלות, לא גרע מדברי ר' טוביא מויינא שעוור מוציא ב"ב בקידוש ודימה למקדש מבעוד יום דמהני דרבנן לדאו' וכ"ש הכא שהכל דרבנן.

מסברת הכרס:
ספקא דרבנן לקולא, ובין השמשות - ספק לילה, וכיוון שהדליק בין השמשות - יצא י"ח מספק.
ואין לחשוש לברכה לבטלה, כי על הצד שעדיין יום - אז הוא מברך מדין חינוך ברכות ככל קטן.

יצויין דבחכמת שלמה סימן תרע"ז ס"ג מסתפק אם בכלל קטן שהגדיל מחוייב, דאפשר הוי כבאבילות דאינו מחוייב.
ומעולם לא הבינותי, דהא עכ"פ כל יום יש נס בפנ"ע, וכבשבת כג וסוכה מו, והביאו הב"י בכמה דוכתי לומר דיש חיוב בפנ"ע כל יום, ולכן אומרים הלל השלם כל יום, וכן אם שכח להדליק כל יום.
אבל לעורר באתי לענין גוף השאלה כאן.

עזריאל ברגר כתב:מסברת הכרס:
ספקא דרבנן לקולא, ובין השמשות - ספק לילה, וכיוון שהדליק בין השמשות - יצא י"ח מספק.
ואין לחשוש לברכה לבטלה, כי על הצד שעדיין יום - אז הוא מברך מדין חינוך ברכות ככל קטן.

השאלה היא על הלכתחילה אי עדיף טפי שידליק לפחות ביום זה בצה"כ גם אם אין מנהגו כן בד"כ.

פרי יהושע כתב:או שעכ"פ כיון וכן מנהגו וחייב מדין חינוך יכול להוציא אף את המצב של גדלות, לא גרע מדברי ר' טוביא מויינא שעוור מוציא ב"ב בקידוש ודימה למקדש מבעוד יום דמהני דרבנן לדאו' וכ"ש הכא שהכל דרבנן.

ולכאורה ה"נ מסתברא דלא גרע מהא שמותר לו להתפלל ערבית של לילה זה מבעוד יום [ אך ש"ץ לא יהיה בכה"ג שעדיין אינו גדול] וכמבואר ברמ"א סי נ"ג ס"י ומ"ב שם סקל"ג.

חיי נר כתב:

פרי יהושע כתב:או שעכ"פ כיון וכן מנהגו וחייב מדין חינוך יכול להוציא אף את המצב של גדלות, לא גרע מדברי ר' טוביא מויינא שעוור מוציא ב"ב בקידוש ודימה למקדש מבעוד יום דמהני דרבנן לדאו' וכ"ש הכא שהכל דרבנן.

ולכאורה ה"נ מסתברא דלא גרע מהא שמותר לו להתפלל ערבית של לילה זה מבעוד יום [ אך ש"ץ לא יהיה בכה"ג שעדיין אינו גדול] וכמבואר ברמ"א סי נ"ג ס"י ומ"ב שם סקל"ג.

ושם זה פשוט שאין עדיפות שיחזור לכה"פ על ק"ש בצאה"כ?.
באמת הלא כל העניין של קטן שהגדיל אינו ברור לגמרי, שהרי באמת תלוי בב' שערות, רק בבר מצווה איכא חזקה דרבא דמהני לדינים דרבנן, וכן שאם צומח לו שערות מפקינן משומא וזה דבר שאינו מצוי בדיוק שיצמח לו דווקא אז, וא"כ אין כאן אלא דרבנן שגם אפשר לברורי ואם כן לכא' יש לדון מה כל הדיונים האלו?.

יש כאן נידון דחד דרבנו ותרי דרבנן ,אלא מכיון דגם בתפילת ערבית מבעוד יום בציבור דהוי תרי דרבנן אמרינן לקטן דעדיף טפי שיתפלל עם הציבור כך בנר חנוכה אם מקפיד מעיקר הדין בשקיעה ,
ועיין בתשובות הגר"מ שטרנבוך שהאריך בזה,,

מתוך שיעור שאמר הגאון בעל עמק התשובה מקארלסבורג,
נלקח מהגיליון המצורף.

גימפעל כתב:

ביאור 2020-12-11 092750.jpg

מתוך שיעור שאמר הגאון בעל עמק התשובה מקארלסבורג,
נלקח מהגיליון המצורף.

ייש"כ גדול על הגילוי הזה - מזה שנים שחיפשתי מי שיעורר על כך כי מסברא נראה פשוט ביותר שעליו לברך ברכת הרואה, אך לא מצאתי עד היום מי שידון בכך.
אמנם עדיין הדבר צריך תלמוד.