פורום אוצר החכמה

בספר יש נוחלין (מהגה"ק מוהר"ר אברהם הורוויץ אבי השל"ה הק') באזהרות לשבת ויו"ט, וז"ל: טוב ויפה להיות לכם ג' מיני בגדים חמודות מלבד בגדי חול, אחד לשבתות ואחד ליו"ט, ואחד לחנוכה ופורים ור"ח וחוה"מ.

על בגדי שבת בהדלקת נ"ח שמענו ממקורות רבים, בעיקר חסידיים. (ראה לקוטי מהרי"ח, דרכי חיים ושלום ועוד).

על בגדי ר"ח גם שמענו, מנהג רבינו הגר"א כדלהלן: כתב במעשה רב על רבינו הגר"א: בעת תפילת ערבית דר"ח מרבים קצת בנרות, והוא לובש כובע שבת לכבוד ר"ח שהוא דאורייתא, ע"כ. הרי לנו כבר ענין לבוש מיוחד בר"ח, אם כי לא בגד מיוחד לר"ח.

אבל על בגדי חנוכה?

משום מה בפורים נוהגים הכל בבגדי שבת, ויש להעיר על השינוי הזה.

(והנה בברכות ל,ב פריך הגמ' על דברי רבי יהושע בן לוי דפירש הפס' השתחו לה' בהדרת קדש, אל תיקרי בהדרת אלא בחרדת, בזה"ל: ממאי דילמא לעולם אימא לך הדרת ממש, כי הא דהא דרב יהודה הוה מציין נפשיה (מקשט עצמו בבגדיו-רש"י) והדר מצלי. והקשה הגאון האדר"ת בקונט' קבא דקשייתא ח"ג, וז"ל: וקשה דמאי ראיה מרב יהודה, דהא רב יהודה היה מתפלל מתלתין יום לתלתין יומין (כדאיתא בר"ה לה,א), וא"כ י"ל דמשום שהיה ראש חודש לכך הוה מציין נפשיה, ולא משום התפילה-אמ"ו הגנ"י בכתביו.

והוסיף האדר"ת: ויש להמתיק דבריו דר"ל דהנה תפילות כנגד תמידין תקנום, וכבר ידוע מ"ש ונשלמה פרים שפתינו, וא"כ כשמתפלל תפילת מוסף הרי הוא כאילו מקריב קרבן מוסף, א"כ י"ל דלכך מציין נפשיה אז בעת תפילתו מפני ר"ח ומפני כבוד מוסף, אבל בשאר התפילות לא, ע"כ.

אמנם לפי דברי המע"ר י"ל משום דין המועד דר"ח שהרי הגר"א לבש כובע שבת כבר בתפילת ערבית, ומעתה אולי גם חנוכה איקרי מועד לענין זה).

ביסו"ה מובא סימן ללבוש מלבוש חשוב בר"ח מפרשתינו: חמ"ש חליפות שמלות, חמ"ש ר"ת חודש מועד שבת-יחליף שמלותיו.

אבל שם מבואר הטעם ע"פ דברי התיקונים דישנה נשמה יתירה בכל יום שיש בו מוסף, ולכבוד הנשמה יתירה ראוי וישר ללבוש בגד חשוב, יעו"ש. ולפי"ז חנוכה אינו בכלל.

מנחם זאב צוקרמן כתב:

נוטר הכרמים כתב:על בגדי ר"ח גם שמענו, מנהג רבינו הגר"א כדלהלן: כתב במעשה רב על רבינו הגר"א: בעת תפילת ערבית דר"ח מרבים קצת בנרות, והוא לובש כובע שבת לכבוד ר"ח שהוא דאורייתא, ע"כ.

/

רמיזתך הובנה והיא במקומה, אכן ראה בהודעתי הבאה שבה אני מביא מקור לבגדי ר"ח. כמו"כ מקור מדברי האדר"ת.

השאלה היא אם יש לדקדק את המילים שהוא דאורייתא

אוצר החכמה כתב:השאלה היא אם יש לדקדק את המילים שהוא דאורייתא

מחזור ויטרי סימן שכב:

כמו שמצינו תשובה שהרבה דברים בין בני בבל ובין בני ארץ ישראל. וזהו שפירשנו בתלמוד. וליוצא ולבא אין שלום (זכריה ח). א"ר יוחנן זה היוצא מתלמוד לתלמוד. מפני שחלוקים במנהגם ובשמועותיהם ובפסקי הלכותיהם. שהרי לדבריהם אומרי' והשיאנו בראשי חדשים. כדמפורש בתחילת פסיקתא הגדולה. ר' שמעון בר אבא אמ' בשם ר' יוחנן צריך לומ' והשיאנו בראשי חדשים. ואף חותמים בארץ ישראל בהזמנים כדמפורש בהרואה ירושלמי אצל תפילת ראש חדש רב אמ' צריך לומר בה זמן. ושמואל אמ' צריך לומר והשיאנו. לפיכך בארץ ישראל אומ' והשיאנו.

בפורים מפורש ברמ"א ללבוש בגדי שבת. וצ"ל שהוא בכלל החילוק שבפורים ימי משתה ושמחה כתיב בהו ובחנוכה לרוב הראשונים לא.
[וידוע התוס' התמוה בתענית שכותב גם על חנוכה ימי משתה ושמחה כתיב בהו וי"א דהכונה שכ"כ במגילת אנטיוכוס].
אמנם בגדי שבת הוא לכאורה רק ענין של כבוד ולא של שמחה וצ"ע.
עכ"פ במקור חיים להחו"י סי' רס"ב ג"כ כ' דיש ללבוש בחנוכה בגדים חשובים.

השאלה על ר"ח דאוריתא לא הבנתי.
עי' שו"ע סי' תק"ע ס"ג אמנם עי"ש במ"ב בדעת הגר"א וצ"ע וי"ל.

הקפצה

עי' מהרשד"ם חו"מ סי' שעב.

בס' חסידים המשכיל לב"א של הרא"ש משמע שהיה המנהג לחפש עצמו בבגדים אחרים בימי חנוכה ופורים, אולי לזה הכונה.

אולי אפשר עוד להוסיף דההצלה בחנוכה היה על החלק הרוחני ולא הצלה גשמית כבפורים, וע"כ לא עושים זכר כמו בפורים.
יש מקום לדון ולפלפל עוד בזה.

דומני שבאשכולות על פורים היה ג"כ אשכול על אלו בגדים ללבוש

מצאתי בפסקי הגאון רבי משה פיינשטיין זצוק״ל בסוף ספר מקראי קודש-חנוכה לרב משה הררי:
״הגרמ״פ ז״ל אמר שנכון, וכן נהג לעצמו, ללבוש נעלי שבת בחנוכה להראות סימן לחשיבות חג החנוכה, וכן הדבר אמור בבגדי שבת, ואמר שהחסידים ילבשו את השטריימל שלהם בחנוכה״
(וע״ע בספר דרכי חיים ושלום סי׳ תתיב, ובשו״ע הר״ז סוף חלק או״ח בהוספות ומנהגי בית הרב עמ׳ תשכז)

וכ״כ הכף החיים (סי׳ תכ אות י, הובא במילואים למעש״ר השלם):
״כי יפה להיות שלשה מיני בגדים מלבד בגדי חול אחד לשבתות אחד לימים טובים ואחד לחנוכה ופורים, ראשי חודשים וחול המועד כל אחד כפי מעלת היום״