פורום אוצר החכמה

ישנו נושא המטרידני זמן רב, עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי, על כן אמרתי אדברה וירווח לי, אפתח שפתי ואענה:

בזמנו, חדר האוכל של הישיבה הקטנה היה במקלט ללא חלונות. כנראה שלכן לא הדליקו הבחורים שם את נרותיהם. הנהלת הישיבה לא רצתה שידליקו בחדרים מחשש לשריפות, והפתרון שנמצא היה שידליקו בחדר האוכל של הישיבה הגדולה.

אמנם אין זה מקום שינה ולא מקום אכילה שלהם, ואשר על כן נהגו שלאחר הדלקת הנרות נשארים הבחורים זמן מה במקום הדלקתם ואוכלים שם סופגניות או בסקוויטים (כפי נדבת ידה של הישיבה באותו פרק).

בישיבה פורסם שהוראה זו היא הוראתו של הגרש"ז אוירבך זצ"ל (שהיה אז בחיים חיותו).

למעשה, משונה לחשוב שע"י אכילה קטנה, שאינה אחת משלשת הארוחות הקבועות ביום, הופך מקום זה להיחשב מקום אכילה של המדליקים שם. דומה הדבר לאדם שנכנס לחנות פלאפל ואוכל שם מנת פלאפל, האם הוא יכול כעת להדליק שם נר חנוכה?
חדר האוכל המדובר שכן באותו בנין בו היו חדרי הפנימיה של בחורי היש"ק, אבל לא באותה קומה, ולא נראה שאמורה להיות לעובדה זו השפעה על הנושא הנדון.

לכאורה הטוב ביותר היה שידליקו בחדר האוכל שלהם אע"פ שאין בו חלונות, ואיני יודע למה לא נהגו כך. חלונות אינם מעכבים, וגם חלונות חדר האוכל של היש"ג לא פנו אלא למעבר צדדי שלא שימש אלא את עובדי המטבח.

קיצורו של דבר שלא ברור לי אם לא נתבטלה מהבחורים מצוות הדלקת נר חנוכה ואם לא בירכו ברכות לבטלה.

אם פורסם שהוראה זו היא הוראתו של הגרש"ז אוירבך זצ"ל הרי שלא ברכו ברכות לבטלה וקיימו את המצוה לפחות לשיטתו
אם יש לדון זה לא אם קיימו אלא איך קיימו וכמו שכתב מר בתחילת דבריו איך זה נהיה ביתם

כדכד כתב:אם פורסם שהוראה זו היא הוראתו של הגרש"ז אוירבך זצ"ל הרי שלא ברכו ברכות לבטלה וקיימו את המצוה לפחות לשיטתו
אם יש לדון זה לא אם קיימו אלא איך קיימו וכמו שכתב מר בתחילת דבריו איך זה נהיה ביתם

אתה מתכוון לזה...?!
viewtopic.php?t=29355

לא
התכוונתי למה שכתבתי
אם נעשה כך בהוראת חכם אזי אין לדון אם קיימו את המצווה אלא איך קיימו את המצווה

אולי אתה מתכוון לזה...
viewtopic.php?f=17&t=22601&start=120#p420503

אני לא מבין
הדברים שכתבתי לא מספיק ברורים מצד עצמם?
למה צריך לקשר אותם לאשכולות שנדונו בהם ענינים אחרים

יש באוצר ספר נר איש וביתו מהרב יצחק שלמה פייגנבוים שם מאריך להוכיח שמספיק אכילה במקום כדי להדליק שם ונחלקו עליו הרבה רבנים, והיה בזה התפלמסות בינו לרבנים הלוך ושוב בבית אהרן וישראל

פשיסחא כתב:יש באוצר ספר נר איש וביתו מהרב יצחק שלמה פייגנבוים שם מאריך להוכיח שמספיק אכילה במקום כדי להדליק שם ונחלקו עליו הרבה רבנים, והיה בזה התפלמסות בינו לרבנים הלוך ושוב בבית אהרן וישראל

מה הכוונה "אכילה במקום"? אכילה אחת כאשר רוב אכילות היום שלו במקום אחר (כמו שתיארתי לעיל)?

כן, עיי"ש

בחיי חיותו של הגרש"ז שוחחתי עמו על ענין מקום ההדלקה במקום מסויים, ואמר לי שדעתו הוא שבכל מקום שמדליקים מקיימים מצוות הדלקת נר חנוכה, דכן נקבעה ההלכה מתקנת חכמים דמניחה על שולחנו, היינו דאף שתיקנו זאת בזמן הגזירה, מ"מ חידשו דאף בהדלקה כזו מקיימים המצוה, אלא דיש תוספת הידור בסדר המקומות חלון ופתח הבית וכו'.
וידועה דעתו של הגריש"א שחלק ע"ז (נדפס בקובץ תשובות), ולדידיה המדליק על שולחנו בזה"ז לא יצא, והדר למעלה מכ' אמה ואין מי שיראהו ממול, אין מדליק נ"ח.
אכן כפה"נ הוראתו של הגרש"ז זצ"ל היה לשיטתו, וכנראה סבר דמחשש סכנת דליקה יש להעמיד את מצות ההדלקה על המינימום.

משוש דורים כתב:בחיי חיותו של הגרש"ז שוחחתי עמו על ענין מקום ההדלקה במקום מסויים, ואמר לי שדעתו הוא שבכל מקום שמדליקים מקיימים מצוות הדלקת נר חנוכה, דכן נקבעה ההלכה מתקנת חכמים דמניחה על שולחנו, היינו דאף שתיקנו זאת בזמן הגזירה, מ"מ חידשו דאף בהדלקה כזו מקיימים המצוה, אלא דיש תוספת הידור בסדר המקומות חלון ופתח הבית וכו'.
וידועה דעתו של הגריש"א שחלק ע"ז (נדפס בקובץ תשובות), ולדידיה המדליק על שולחנו בזה"ז לא יצא, והדר למעלה מכ' אמה ואין מי שיראהו ממול, אין מדליק נ"ח.
אכן כפה"נ הוראתו של הגרש"ז זצ"ל היה לשיטתו, וכנראה סבר דמחשש סכנת דליקה יש להעמיד את מצות ההדלקה על המינימום.

א. "שבכל מקום שמדליקים מקיימים מצוות הדלקת נר חנוכה"
מן הסתם כוונתו בכל מקום בביתו. לא בכל מקום שיעלה בדעתו להדליק בו. וא"כ אין זה מועיל לנד"ד.
ב. "והדר למעלה מכ' אמה ואין מי שיראהו ממול, אין מדליק נ"ח".
אם הוא וב"ב נמצאים בגובה הנר, ולא 20 אמה מתחתיו, מדוע שלא ידליק?

עקביה כתב:חדר האוכל המדובר שכן באותו בנין בו היו חדרי הפנימיה של בחורי היש"ק, אבל לא באותה קומה, ולא נראה שאמורה להיות לעובדה זו השפעה על הנושא הנדון.

למה אתה כ"כ בטוח שלא אמורה להיות לעובדה זו השפעה? כלום מעיקר הדין לא היה עליהם להדליק בפתח הבנין?

אבל הם לא הדליקו בפתח הבנין אלא בחדר האוכל שבדרך כלל לא אכלו בו ולכן הוא חושב שלא אמורה להיות לזה השפעה

[quote="עקביהב. "והדר למעלה מכ' אמה ואין מי שיראהו ממול, אין מדליק נ"ח".
אם הוא וב"ב נמצאים בגובה הנר, ולא 20 אמה מתחתיו, מדוע שלא ידליק?[/quote]

מפני שלדעתו בטלה תקנת מניחה על שולחנו (היינו פרסומי ניסא לבני ביתו), וכל דליכא פרסומי ניסא לבני רה"ר אין מקיימים מצוות נ"ח.

סגי נהור כתב:

עקביה כתב:חדר האוכל המדובר שכן באותו בנין בו היו חדרי הפנימיה של בחורי היש"ק, אבל לא באותה קומה, ולא נראה שאמורה להיות לעובדה זו השפעה על הנושא הנדון.

למה אתה כ"כ בטוח שלא אמורה להיות לעובדה זו השפעה? כלום מעיקר הדין לא היה עליהם להדליק בפתח הבנין?

כפי שכתב הרב כדכד, חדר האוכל אינו פתח הבנין. ולגבי פתח הבנין, היו מעטים שהדליקו שם. אבל זה דומה לחדר מדרגות, ואותו נדון שיש שם (האם נחשב לחצר) צריך להיות גם כאן.

משוש דורים כתב:[quote="עקביהב. "והדר למעלה מכ' אמה ואין מי שיראהו ממול, אין מדליק נ"ח".
אם הוא וב"ב נמצאים בגובה הנר, ולא 20 אמה מתחתיו, מדוע שלא ידליק?

מפני שלדעתו בטלה תקנת מניחה על שולחנו (היינו פרסומי ניסא לבני ביתו), וכל דליכא פרסומי ניסא לבני רה"ר אין מקיימים מצוות נ"ח.[/quote]
תוכל לתת מ"מ מדויק לדברי הגריש"א (שעל פניהם נראים לי מאד תמוהים)?

אני לא מכיר את המקורות בדברי הרב אלישיב, אבל זה נידון ידוע אם התקנה של "מניחה על שולחנו" היתה דווקא "בשעת הסכנה" וכשחלפה הסכנה חוזרים לתקנה המקורית של פרסומי ניסא לרה"ר (בפתח או בחלון) אושמשעת הסכנה בטלה התקנה שידליק דווקא כלפי רה"ר וגם אחרי שחלפה הסכנה אפשר להדליק על שולחנו.
מדברי הרב משוש דורים נראה שהרב אלישיב סבר כאפשרות הראשונה ואילו הרב שלמה זלמן אוייערבך סבר כאפשרות השניה

בפסקי תשובות סי' תרעא מציין לשו"ת אז נדברו ח"י סי' כו כמי שסובר שאין להדליק בזה"ז על שולחנו. וברוך המעלה דבריו לכאן.

אולי חשיב שעת הסכנה?
והא דקשה דלא הווי ביתו,
הרי עד כמה שמדליק בבית זה מצוות פירסומי ניסא לבני הבית ובזה לא שייך לומר דבעיינן שידליק דווקא בביתו דבכל מקום שמתפרסם הנס לבני הבית המדליקים שרי

אם זכרוני אינו מטעיני הרי כשאני הייתי בחור ביש"ק "קול תורה" (עוד בחייו של הגרשז"א אוירבאך זצ"ל) היו אוכלים בימי החנוכה את הארוחות שם (אינני זוכר אם כל הארוחות או רק ארוחות הצהריים).
וכמדומני שסיפרו אז שהיה מעשה שהיה שריפה ולא שהיה חשש בעלמא.
והבנתי בזמנו, שמכיון שסוף סוף זה היה בנין אחד עם מקום השינה וגם אכלו באותו מקום שייך להחשיב זאת כבית אחד לגבי זה.
ואגב, פוק חזי מה בין דרא קמאה לדרא בתראה שאף שגם אז דנו הרבה בין הבחורים מה טעם להדלקה במקום זה, אולם היה ברור לכולם שאם הראש ישיבה הורה כך הרי שצריך לנהוג כך. ואינני יודע אם זה מחמת שנשתנו המשפיעים או המושפעים.

בנושא זה של מקום האכילה או השינה, ראיתי כעת בספר פסקי תשובות שכותב בשם פוסקי זמנינו שבט הלוי ועוד, שבחורים ידליקו בפנימיה ולא בחדר אוכל כי שם יותר עיקר דיורם, ובאמת כך הוא המנהג מקדמת דנא. ובאמת לכא' זה תמוה שאף שמסברא בהחלט ניתן להבין שמקום האכילה אינו עקרי כלל, הלא המקור בסוג' בפ' הדר בעירובין עג. ששם נפסק שמקום פיתא עיקר מלמדינו לכא' לא כך, ששם אמרו:

בעא מיניה רב חייא בר אבין מרב ששת בני בי רב דאכלי נהמא בבאגא (בית אושפיזה בבקעה - רש"י) ואתו ובייתי בבי רב כי משחינן להו תחומא מבי רב משחינן להו או מבאגא משחינן להו אמר ליה המשחינן מבי רב והרי נותן את עירובו בתוך אלפים אמה ואתי וביית בביתיה דמשחינן ליה תחומא מעירוביה בההוא אנן סהדי ובהדא אנן סהדי בההוא אנן סהדי דאי מיתדר ליה התם ניחא ליה ובהדא אנן סהדי דאי מייתו להו ריפתא לבי רב ניחא להו טפי:

והלא פשיטא שעיקר הדיורים שלהם היה בבי רב, ששם היו שוהים כל היום ולא הייתה אלא אכילתם בבית אושפיזא בבקעה, ומכל מקום בלא אנן סהדי זה שהיה ניחא להם שיתנו להם האכילה שם, לא היה נחשב מקומם העיקרי. ואם כן לכא' למה נחשיב מקום השינה כהמקום העיקרי רק מפני שהוא עיקר הדיורים, והלא אין לנו לכא' אנן סהדי כזה, שכך רגילים לאכול בחדר האוכל, ועכ"פ מבואר כאן שמה שבעלמא עיקר הדיורים במקום השינה לא מעלה ולא מוריד שעכ"פ מקום פיתא עיקר גם אם הוא באכסניה בעלמא שנראה שם שהוא כעין מסעדה ממש וצ"ע.

נראה שהוא מקום יותר מיוחד להם וגם עושים שימושי דירה אחרים מלבד השינה במקום הלינה ולא במקום האכילה

סגי נהור כתב:

עקביה כתב:חדר האוכל המדובר שכן באותו בנין בו היו חדרי הפנימיה של בחורי היש"ק, אבל לא באותה קומה, ולא נראה שאמורה להיות לעובדה זו השפעה על הנושא הנדון.

למה אתה כ"כ בטוח שלא אמורה להיות לעובדה זו השפעה? כלום מעיקר הדין לא היה עליהם להדליק בפתח הבנין?

אאל"ט, לדעת הגרשז"א בחורי ישיבה יכולים להדליק בכל מתחם הישיבה. כמדומני, מטו משמיה שבחור ישיבה שהדליק את נרות החנוכה של היכל הישיבה, אינו חוזר ומדליק!

ארזי ביתר כתב:

סגי נהור כתב:

עקביה כתב:חדר האוכל המדובר שכן באותו בנין בו היו חדרי הפנימיה של בחורי היש"ק, אבל לא באותה קומה, ולא נראה שאמורה להיות לעובדה זו השפעה על הנושא הנדון.

למה אתה כ"כ בטוח שלא אמורה להיות לעובדה זו השפעה? כלום מעיקר הדין לא היה עליהם להדליק בפתח הבנין?

אאל"ט, לדעת הגרשז"א בחורי ישיבה יכולים להדליק בכל מתחם הישיבה. כמדומני, מטו משמיה שבחור ישיבה שהדליק את נרות החנוכה של היכל הישיבה, אינו חוזר ומדליק!

אם קבלה היא נקבל.

עקביה כתב:

ארזי ביתר כתב:אאל"ט, לדעת הגרשז"א בחורי ישיבה יכולים להדליק בכל מתחם הישיבה. כמדומני, מטו משמיה שבחור ישיבה שהדליק את נרות החנוכה של היכל הישיבה, אינו חוזר ומדליק!

אם קבלה היא נקבל.

כשאמצא את המקור לכך, אציינו בל"נ.