עושה חדשות כתב:בעמוד פח -
והנה פשוט שאם הדליק במקום הרוח ולא כבתה, ואח"כ פסק הרוח, י"ל דלא מהני, דמה שלא כבתה אין זה מכשיר את מעשיו, כיון שהדליק שלא במקומו, ואח"כ הוא דולק ממילא, וחסר מעשה הדלקה, וכן אם דלק במקום הרוח זמן שיעור המצוה, י"ל דמ"מ לא מהני, שה"ז שלא כפי תקנת חכמים, וצ"ע בפוסקים
נשמע לי מחודש, תוכלו להציע מקורות לנושא?
לכאורה כוונת הרב שליט"א שאם הדליק במקום הרוח אף אם למעשה דלק חייב להדליק שוב
בברכה אמנם במ"ב לא משמע כן
משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים הלכות חנוכה סימן תרעג
(כה) הדלקה עושה מצוה וכו' - ר"ל כיון [כט] שהדליק תיכף קיים המצוה לפיכך אם כבתה אין זקוק לה ואם הדליקה במקום הרוח וכבתה זקוק לה לחזור ולהדליקה במקום שאין הרוח מצוי דזה הוי כאלו לא נתן בה שמן כשיעור [ל] ומ"מ לא יברך עליה [אחרונים] ופשוט דאם הוא רואה שהאור אין נאחז בהפתילה [לא]
ובודאי יכבה במהרה שאינו יוצא בהדלקה זו וצריך מדינא לחזור ולהדליקה לאחר הכביה:
שער הציון סימן תרעג ס"ק לא
(לא) דזה גרע מפתילות שאין נאחז בהן האור יפה,
דשם הוי רק חשש שיכבה:
ולכאורה אם התוצאה היא שהנר לא כבה קשה לומר שזה בגדר בוודאי יכבה, אלא אם נפרש שבודאי יכבה הוא לאו דוקא
ודאי אלא שככל הנראה יכבה