פורום אוצר החכמה

לשון הרמב"ם ריש הלכ' חנוכה,
"ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות" צריך עיון,
הלא קיי"ל שפרצו פרצות בסורג הסובב את הר הבית ומדוע כותב הרמב"ם את הפרצות לאחר כניסתם להיכל, וצ"ע.

פשיטא שהפרצות היו בסורג (וכ"כ בלי סיוג בפיהמ"ש, שקלים ו, ג; מדות ב, ג), אלא כנראה שלדעת הרמב"ם הפרצות נפרצו מבפנים, אחר שנכנסו לתוך ההיכל, ולא מבחוץ. והכוונה ב'בו' לא במבנה עצמו אלא בגדרות המובילות אליו. אפשר לומר, אם כן, שהפרצות לא נעשו במהלך הכניסה להיכל כחלק מהפריצה למקדש, אלא אחרי שכבר נכנסו אליו, באו הייונים ופרצו את גבוליו כדי לחללו, 'לשמה'.

הכונה שבשביל להכנס להיכל פרצו את הפרצות,
וייחוס הפרצה אל ההיכל נראה בס"ד, דהנה היכולת של היונים לכבוש את ביהמ"ק משום שנתרשלו בעבודה,
וזה היה על ידי הקרבה ליוון, ולכן פגעו בחומת החיל, לטשטש ההבדל ביניהם לישראל, ולכן מובן מה שתקנו השתחויות נגד הפרצות ולא רק הודאה בעלמא, כי היה ענין לתקן את הזלזול בכבוד בית המקדש, ודוקא שם במקום שניכר ההבדל בין ישראל לגויים, ולכן מייחסים הפרצה אל ההיכל ללמד שזה תלוי בזה. שהפרצה היתה מכח המקדש וההיכל. ודו"ק.

שייף נפיק כתב:הכונה שבשביל להכנס להיכל פרצו את הפרצות,
וייחוס הפרצה אל ההיכל נראה בס"ד, דהנה היכולת של היונים לכבוש את ביהמ"ק משום שנתרשלו בעבודה,
וזה היה על ידי הקרבה ליוון, ולכן פגעו בחומת החיל, לטשטש ההבדל ביניהם לישראל, ולכן מובן מה שתקנו השתחויות נגד הפרצות ולא רק הודאה בעלמא, כי היה ענין לתקן את הזלזול בכבוד בית המקדש, ודוקא שם במקום שניכר ההבדל בין ישראל לגויים, ולכן מייחסים הפרצה אל ההיכל ללמד שזה תלוי בזה. שהפרצה היתה מכח המקדש וההיכל. ודו"ק.

זה ממש כלשון התוספות יום טוב מדות ב ג.
וברוך שכוונת

יישר כח על דבריכם אך אכתי אינו מבורר כלל.
כאשר היונים נכנסים להר הבית ונתקלים בסורג ועליו כתוב אין כניסה לגויים חמתם בוערת בהם והם פורצים בו פרצות ומיד נכנסים אל ההיכל, לא מסתבר כלל לומר שנכנסו להיכל ושוב יצאו אל החיל וסברו הסורג מבפנים.
מה עוד שהרמבם כותב ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטימאו כל השמנים שבהיכל ולדבריכם שיצאו לאחר מכן לפרוץ פרצות בסורג הרי שהיה לו לכתוב זאת לאחר טומאת השמנים.
ועוד, למי שלא כל כך מתמצא המרחק בין הסורג להיכל הוא עצום (אינני זוכר כעת את המידות המדוייקות) לאחר הסורג עוברים את החיל ומטפסים במדרגות לעזרת נשים ומשם בט"ו מעלות לעזרת ישראל עוברים את המזבח חוצים את 'בין האולם ולמזבח' נכנסים אל תוך האולם וממנו להיכל.
ואמנם ראיתי בספר ברכת אברהם (אלברט) שכתב שקורא לכל הלשכות היכל אך נראה לי שהוא דוחק.

טברייני כתב:ואמנם ראיתי בספר ברכת אברהם (אלברט) שכתב שקורא לכל הלשכות היכל אך נראה לי שהוא דוחק.

בשם הגרח"ק שליט"א

ואי נימא שפרצו בסורג, הרי הסורג פרוץ ועומד שלא היו בו שערים. ובלא"ה בודאי היה פתוח מול שערי העזרות.
ואפשר שפרצו בו יותר מעשר - שזה פירצה.
ואפשר ששברוהו בכ"מ שהיה האבן המכריזה שנכרי לא יכנס וא"כ פרצו בו בהרבה מקומות (שכל כמה אמות היה כזה שלט, כידוע מיוספוס, ויש שלט כזה שנשאר עד היום).

בפיהמ"ש לשקלים (ו, ג) כתב הרמב"ם:

שלוש עשרה פרצות שפרצום מלכי יוון בעזרה, וחזרו מלכי בני חשמונאי וגדרום, כמו שיתבאר במדות. וכשהיה אדם מגיע למקום פרצה מהן משתחוה דרך הודאה.

והדבר תמוה, שהרי במידות נתבאר שהפרצות היו בסורג.

קו ירוק כתב:ואפשר ששברוהו בכ"מ שהיה האבן המכריזה שנכרי לא יכנס וא"כ פרצו בו בהרבה מקומות (שכל כמה אמות היה כזה שלט, כידוע מיוספוס, ויש שלט כזה שנשאר עד היום).

שני שלטים כאלו נשמרו עד היום, האחד בירושלים במוזיאון ישראל, והשני בטורקיה במוזיאון איסטנבול.

תמיד ידעתי שהכוונה לחומת העזרה
והנה תוס' בראש השנה כג ב' כותב שקאי על חומת העיר.
ועיין שם שמפרש כן הגמ' בערובין קא א'.

הנה בתוס' במס' ר"ה כג: ד"ה לא היו זזים משם כ' דהא דאיתא בעירובין דירושלים היתה רה"ר לאחר שנפרצו בה פרצות היינו לאחר שפרצו בה יונים פרצות
הרי שפרצו חומת בירושלים.

שייף נפיק כתב:תמיד ידעתי שהכוונה לחומת העזרה
והנה תוס' בראש השנה כג ב' כותב שקאי על חומת העיר.
ועיין שם שמפרש כן הגמ' בערובין קא א'.

קומי רוני כתב:הנה בתוס' במס' ר"ה כג: ד"ה לא היו זזים משם כ' דהא דאיתא בעירובין דירושלים היתה רה"ר לאחר שנפרצו בה פרצות היינו לאחר שפרצו בה יונים פרצות
הרי שפרצו חומת בירושלים.

האם יש מקןר נוסף לזה שמצינו בתוס' שהפירצות בחומת ירושלים היו ע"י היוונים?

במשנה במדות מבואר שתקנו י"ג השתחויות נגד י"ג הפירצות שפרצו היונים,
חסר לי הבנה ברורה בענין, אם נאמר שהפירצות היו בסורג, והרי ההשתחויות תיקנו נגד השערים כדאיתא במשנה שם, האם הכוונה לפי שהפירצות היו במקום השערים, ותיקנו הפירצות אח"כ ע"י שעשו שם שער ליכנס במקום הפירצה?, ולפי"ז קודם שנכנסו היונים היה הסורג סגור בכל צד??
עוד נתקשיתי בלמדי פ"ב מדות שם, למ"ד י"ג שערים הי' לעזרה, חשיב בחשבון גם שער נקנור ושני הפשפשים מן הצדדים לשלשה שערים, וא"כ הפתח בסורג שהיה כנגד שער המזרח של עזרת נשים לא היה כי אם פתח אחד, שהרי בכותל המזרח של עזרת נשים לא היה כי אם שער אחד [כי שער נקנור והפשפשים הי' בין הע"נ לעזרת ישראל], וחסר מחשבון הי"ג השתחויות, ואם נימא כשעברו על שער המזרח היו משתחוים ג"פ במקום אחד?

אראל כתב

במשנה במדות מבואר שתקנו י"ג השתחויות נגד י"ג הפירצות שפרצו היונים,
חסר לי הבנה ברורה בענין, אם נאמר שהפירצות היו בסורג, והרי ההשתחויות תיקנו נגד השערים כדאיתא במשנה שם, האם הכוונה לפי שהפירצות היו במקום השערים, ותיקנו הפירצות אח"כ ע"י שעשו שם שער ליכנס במקום הפירצה?, ולפי"ז קודם שנכנסו היונים היה הסורג סגור בכל צד??

התנא דמשנה ג שמפרש ההשתחוואות כנגד הפרצות והתנא דמשנה ו שמפרשם כנגד השערים פליגי אהדדי כמבואר בשקלים פרק י"ג שופרות הלכה ב