פורום אוצר החכמה

דומה שבכל תפוצות ישראל הדליקו ב"מנורה" בימות החנוכה. עד שבאו הציונים, וחידשו את המילה "חנוכיה". המילה כל כך התקבלה, עד שאפילו החסידים דוברי אידיש בארץ הקודש משתמשים במילה "חנוכיה" ולא ב"מנורה". האם הנ"ל הוא נכון?

אין ספק שאין לה שם מיוחד, שהרי אין בכלל מנורה לחנוכה אלא נר/נרות של חנוכה.
לכל היותר הנכון לומר מנורה של חנוכה.
והביטוי שהשתרש אצלנו 'חנוכיה' מקורו חדש כ'עברית' החדשה.

הדברים אינם נכונים עובדתית.
ראו בלינק דלעיל, ובעוד מקומות.

שדה הארץ, ר' אברהם מיוחס, חלק ג, שאלה לח:


מאמר של אורה שורצולד, פעמים 56:

אז איך זה שהחסידים משתמשים במילה "חנוכייה" אם מקורה בארצות הבלקאן?

עזריאל ברגר כתב:הדברים אינם נכונים עובדתית.
ראו בלינק דלעיל, ובעוד מקומות.

ובכן, תפוצתה בארץ אפילו בקרה בני עדות המזרח שאינן דוברים ערבית, אינו מהמקור בארצות ערב, אלא מהעברית החדשה.

כשם שהחסידים אוכלים בורעקאס, מפצחים פופיטעס, והולכים עם פנטופאלאך.

קו ירוק כתב:

עזריאל ברגר כתב:הדברים אינם נכונים עובדתית.
ראו בלינק דלעיל, ובעוד מקומות.

ובכן, תפוצתה בארץ אפילו בקרה בני עדות המזרח שאינן דוברים ערבית, אינו מהמקור בארצות ערב, אלא מהעברית החדשה.

תפוצתה בארץ היא מהעברית החדשה, אלא שזו קיבלה אותה מלשונם של דוברי הלדינו. הרי שאין זו מלה חדשה.

ראו כאן שכבר דנו בזה הרבה:
viewtopic.php?f=24&t=2973&hilit=%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%94

קיבלתי משנה שעברה.

בריושמא כתב:כשם שהחסידים אוכלים בורעקאס, מפצחים פופיטעס, והולכים עם פנטופאלאך.

אינו דומה כלל. בורעק'ס הם מאכל שלא היה ידוע מקודם, היינו בצק ממולא בתפו"א. (הקניש הוא בצק ממולא בשר.) וכנ"ל פאפיטעס. ואילו פאנטופילך נדמה שכבר מצאנו תיבה זו במקורות אשכנזים. אבל כאן מדובר בהחלפת המונח הרגיל (מנורה) במילה חדשה (חנוכיה), וזה כבר חידוש, שההשפעה מבחוץ כוחה לרשת את המורגל והמקובל.

כמדומה שמוה"ר הגר"י טשזנר מאריך בזה בספרו על חנוכה

קראתי בעבר שבארצות מסוימות (אולי בארצות צפון אפריקה) החנוכיה (שמקורה מלדינו "חנוקיאה") נקראה בפשטות בשם "חנוכה" כשם החג. היכן המקור לכך?

כך כותב הבן איש חי בכל מקום, אני חושב שחנוכייה זה המצאה מודרנית

מענין לענין באותו ענין,

כדובר 'עברית' מלידה הפתיע אותי פעם לגלות שאצל דוברי אידיש (חלקם?) נקרא נר השעווה שמשתמשים בו בהבדלה בשם 'הבדלה'.

כלומר, לא קוראים לו 'נר', אלא פשוט 'האוודאלע'.

והיה פלא בעיניי, שהרי בהבדלה יש גם בשמים ויש גם יין - ולמה תיקרא ההבדלה כולה על שם הנר?

נהר שלום כתב:

סליחות כתב:קראתי בעבר שבארצות מסוימות (אולי בארצות צפון אפריקה) החנוכיה (שמקורה מלדינו "חנוקיאה") נקראה בפשטות בשם "חנוכה" כשם החג. היכן המקור לכך?

כך כותב הבן איש חי בכל מקום, אני חושב שחנוכייה זה המצאה מודרנית

אין כאן המצאה מודרנית אלא כניסת המילה מלדינו (חנוקיאה). האמירה שמדובר בחידוש של העברית המודרנית היא מיתוס שמצווה לנפץ. מדובר במילה קדושה ומקודשת שאין לה חלק ונחלה עם העברית החדשה ח"ו. מילה זו אינה קדושה פחות מהמילים האידישאיות שנכנסו לעברית המודרנית (ברובן לסלנג). שתי השפות הן ניבים יהודיים של שפות זרות (גרמנית וספרדית) כפי ששמן מעיד עליהן: יידיש (=יהודית גרמנית), ג'ודיזמו (=יהודית ספרדית, ידועה גם בשם 'לדינו'). על פי השיטה הקדושה של סאטמאר, זו מילה מהודרת ללא חשש ציונות, כי עומדת בתנאי של שפה זרה בעלת ניב יהודי (כמו יידיש המכונה לשון הקודש ע"פ השיטה הקדושה כידוע).

הדבר היחיד שאפשר להקשות היא מדוע הוחלפה הכ"ף בקו"ף (חנוקיאה=חנוכייה); וגם על זה אפשר להשיב: למאי נפקא מינה? חוץ מעדות המזרח אין מי שמבדיל בהגייה בין האות כ"ף לקו"ף. ובכל אופן מי שירצה לצאת מידי חשש העברית החדשה יוכל לכתוב חנוקיאה, ובהגייה אין נפק"מ, למעט אולי בהגייה המלעילית של המילה המקורית. ואכמ"ל.


אגב, כעת מצאתי את מקור הדברים שהתכוונתי אליהם והם מופיעים בתוך "העברית שבפי האנוסים בצרפת" למשה בר אשר עמ' 157 (ראו כאן בעמ' 70:

"בכמה מלשונות היהודים לא הבחינו בין חנוכה כשם החג לחנוכה שם המנורה שעליה דלקו נרות חנוכה. כך נהגו רוב הדוברים במרוקו, באלג'יריה ובמקומות אחרים בצפון אפריקה".

ואגב, לגבי מה שנזכר כאן על חמדה בן יהודה הוא כותב בספר הנ"ל (בקובץ הנ"ל בעמ' 71):

דרומי כתב:מענין לענין באותו ענין,

כדובר 'עברית' מלידה הפתיע אותי פעם לגלות שאצל דוברי אידיש (חלקם?) נקרא נר השעווה שמשתמשים בו בהבדלה בשם 'הבדלה'.

כלומר, לא קוראים לו 'נר', אלא פשוט 'האוודאלע'.

והיה פלא בעיניי, שהרי בהבדלה יש גם בשמים ויש גם יין - ולמה תיקרא ההבדלה כולה על שם הנר?

ויתרה מזו: ראיתי מי שתיאר חתונה מסוימת, וכתב שהשושבינים נשאו בידיהם "הבדלות" - כלומר נרות-אבוקות.

כנראה קיצור של "הבדלה-ליכט".

כמו בעברית מדוברת שמשתמשים במילה "סרט" לתיאור סרט וידאו (ובמילה "טייפ" לאור סרט אודיו, למרות שמילולית סרט היינו טייפ באנגלית...).
ועד"ז אפשר למצוא הרבה מילים שהן קיצור של ביטוי.