פורום אוצר החכמה

בשו"ת רבי עקיבה יוסף או"ח ח"ב סי' ר"ח כתב לענין נר שבת [ונר חנוכה] שבזמן שמדליק אם או החשמל דלוק יש בעיה של שרגא בטיהרא [וידוע ד' האגרו"מ בזה ואכמ"ל], לפ"ז האם מעכב מצד הדין לסגור החשמל כשמדליקין נירות של חנוכה,

או דילמא שהאי ענינא של שרגא בטיהרא שאמרו חז"ל [תוס' הו"ד הרב"י] הם אמרו כן לגבי זמן "משתשקע" שבנ"א עוברין חלונו ובזה קבעו זמן קבוע שזמנו בלילה אבל מי שמדליק בביתו אע"פ שא"א לשנות הזמן של הדלקת נ"ח מ"מ משום שרגא ליכא חשש,

לא ראיתי אף אחד שמכבה את החשמל ואדרבה ראיתי שכתבו שכיוון שיש חשמל הרי שא"צ שַמָּש.
לגוף הענין יש ליישב בפשטות שהנרות צריכים להאיר החוצה ובחוץ יש חושך ולכן רואים את הנרות אך אם מדליקים כשיש אור יום אז הנרות אינם בולטים.

לכאו' תמוה

אמנם בנר שבת נחלקו בדין תוספת אורה

אך כל מה שאמרו שרגא בטיהרא מאי אהני הוא לומר שתמוה שיתקנו הדלקת נרות כל זמן שיש אור בחוץ, אך לא לומר שלא יצא בתוספת אורה.
ואדרבא, מה יועילו לי אורם של נרות החנוכה, והרי קודש הם. ויתכן שדווקא בכיבוי האורות תהיה בעיה.

כדכד כתב:לא ראיתי אף אחד שמכבה את החשמל ואדרבה ראיתי שכתבו שכיוון שיש חשמל הרי שא"צ שַמָּש.
לגוף הענין יש ליישב בפשטות שהנרות צריכים להאיר החוצה ובחוץ יש חושך ולכן רואים את הנרות אך אם מדליקים כשיש אור יום אז הנרות אינם בולטים.

א' לענין שמש פשוט שאינו דומה לאור של שלהבת לאור חשמל שמאיר יותר.

ב' אה"נ, וכל מה שכתבתי הוא למי שמדליק בתוך ביתו לבני ביתו, כמו שיראה המעיין.

שים-שלום כתב:לכאו' תמוה

אמנם בנר שבת נחלקו בדין תוספת אורה

אך כל מה שאמרו שרגא בטיהרא מאי אהני הוא לומר שתמוה שיתקנו הדלקת נרות כל זמן שיש אור בחוץ, אך לא לומר שלא יצא בתוספת אורה.
ואדרבא, מה יועילו לי אורם של נרות החנוכה, והרי קודש הם. ויתכן שדווקא בכיבוי האורות תהיה בעיה.

הבעיה שהועתלה כאן היא לא שאין אור הנר מועיל להשתמש, אלא שאינו ניכר כלל, משום שרגא בטיהרא, וא"כ אין כאן פרסום הנס.
ולכאורה הטענה היא טענה חזקה.

דורשי יחודך כתב:

שים-שלום כתב:לכאו' תמוה

אמנם בנר שבת נחלקו בדין תוספת אורה

אך כל מה שאמרו שרגא בטיהרא מאי אהני הוא לומר שתמוה שיתקנו הדלקת נרות כל זמן שיש אור בחוץ, אך לא לומר שלא יצא בתוספת אורה.
ואדרבא, מה יועילו לי אורם של נרות החנוכה, והרי קודש הם. ויתכן שדווקא בכיבוי האורות תהיה בעיה.

הבעיה שהועתלה כאן היא לא שאין אור הנר מועיל להשתמש, אלא שאינו ניכר כלל, משום שרגא בטיהרא, וא"כ אין כאן פרסום הנס.
ולכאורה הטענה היא טענה חזקה.

מה החשש? שבני הבית לא יראו את החנוכיה?

שים-שלום כתב:

דורשי יחודך כתב:

שים-שלום כתב:לכאו' תמוה

אמנם בנר שבת נחלקו בדין תוספת אורה

אך כל מה שאמרו שרגא בטיהרא מאי אהני הוא לומר שתמוה שיתקנו הדלקת נרות כל זמן שיש אור בחוץ, אך לא לומר שלא יצא בתוספת אורה.
ואדרבא, מה יועילו לי אורם של נרות החנוכה, והרי קודש הם. ויתכן שדווקא בכיבוי האורות תהיה בעיה.

הבעיה שהועתלה כאן היא לא שאין אור הנר מועיל להשתמש, אלא שאינו ניכר כלל, משום שרגא בטיהרא, וא"כ אין כאן פרסום הנס.
ולכאורה הטענה היא טענה חזקה.

מה החשש? שבני הבית לא יראו את החנוכיה?

מה החשש במדליק בחוץ כשעדיין יום? שלא יראו בני רה"ר את החנוכיה? כל דבר אחר רואים ביום, הרי אם לא נתקלים בעמודי החשמל ברחוב.
הבעיה במדליק בחוץ הוא שחז"ל תיקנו נרות, ונר ביום לא נחשב, משום שאין הוא תורם כלום.
ובעיה זו קיימת גם במדליק בפנים כשאור חשמל דולק, הלא כן?

דורשי יחודך כתב:

שים-שלום כתב:

דורשי יחודך כתב:
הבעיה שהועתלה כאן היא לא שאין אור הנר מועיל להשתמש, אלא שאינו ניכר כלל, משום שרגא בטיהרא, וא"כ אין כאן פרסום הנס.
ולכאורה הטענה היא טענה חזקה.

מה החשש? שבני הבית לא יראו את החנוכיה?

מה החשש במדליק בחוץ כשעדיין יום? שלא יראו בני רה"ר את החנוכיה? כל דבר אחר רואים ביום, הרי אם לא נתקלים בעמודי החשמל ברחוב.
הבעיה במדליק בחוץ הוא שחז"ל תיקנו נרות, ונר ביום לא נחשב, משום שאין הוא תורם כלום.
ובעיה זו קיימת גם במדליק בפנים כשאור חשמל דולק, הלא כן?

אני לא מבין
אין דינא דגמרא שלא להדליק במקום מואר משום שרגא בטיהרא.
זוהי תמיהת ההגהות מרדכי על הדלקה בשקיעה, שתמוה לתקן הדלקת נר בזמן שיש אור, שאינו ניכר, וליתא לפרסומי ניסא.
אתם באים לחדש שכיון שיש שמדליקים בבית, והמקום מואר באור החשמל צריך לחשוש לשרגא בטיהרא.
ואני תמה, אם מצד פרסומי ניסא, והרי בכלל נתקן לרה"ר ולא לבני הבית. ואת"ל שכיום הוא לבני הבית, הרי הם, דלא כברה"ר - שמים לב לנרות החנוכה גם אם המקום מואר. וא"כ קושיית ההגמ"ר בעיקרא ליתא בנידו"ד.
ובכלל, לא כולם קבלו את קושי ההגמ"ר דשרגא בטיהרא אף ברה"ר.

הרב שים שלום
האם כוונתכם לומר שאין כאן מקום לדיון, או להביע דעה בדיון?
מדבריכם אני מבין כצד הראשון.
לענ"ד כתבתם כמה סברות וטענות, ובהחלט הראית פנים לצד השני, ואקווה לדון בדברים למטה, אך מכאן ועד לשלול את הדיון לגמרי נראה לי קצת מחודש.

באשר לטענות שכתבתם:
א. ידוע שתיקנו חז"ל הדלקת נר חנוכה בלילה. האם זה קשור לכך שאין השפעת הנר ניכרת ביום? אני לא יודע אם זה כתוב מפורש, אבל לכאורה ניתן לשער שכן.
ב. המרדכי כנראה הבין כך, והבין שחז"ל תיקנו את המצוה בזמן שיש היכר להשפעת הנר.
ג. ראה בביאור הלכה רסי' תרע"ב שצידד שמה שהטור ושו"ע פסקו שאין להקדים, למרות שאין לזה מקור ברור לגמרא (ע"ש הטעם) הוא מסברא, דלפני זה שרגא בטיהרא כו'. ויצויין שגם המתירים להדליק לפנ"ז, יתכן שהתירו רק משום שגם כאשר יחשך ידלוק הנר, וכעין שכתב בביה"ל תרע"א לגבי הדלקה בבית הכנסת ע"ש.
ד. בעיקר טענת שרגא בטיהרא מאי אהני, אני הבנתי שאין הבעיה שלא יראו, אלא שכל עצמו של נר מיועד להפיץ אור, ונר ביום איננו עושה מאומה. (כמובן שאין הכוונה להפיץ אור כדי להשתמש בו, אלא להאיר את המקום כדי לפרסם את הנס). אם זה נכון, אזי לא יועיל לומר שבני הבית יודעים לחפש את הנר, שכן אין שום חשיבות לנר ואיננו מאיר כלל.

ה. לא הבנתי כל הצורך את החילוק שעשיתם בין בני הבית לבין בני רה"ר, מהכ"ת שבני הבית ישימו לב לנר בתוך הבית מאשר בני רה"ר?
ו. זה נכון שלא מצינו בגמרא שיאסרו להדליק במקום מואר, אבל הרי אין ציור כזה בדרך כלל, לא היה להם חשמל. ואם בבית שמואר על ידי נרות, בדרך כלל כל שאין ריבוי עצום של נרות כל נר תורם.
יש הטוענים שגם בחשמל יש תוספת אורה, ולכן מברכים בזמנינו בערב שבת מבלי לכבות את אור החשמל, אך לכאורה אין הדבר פשוט כל כך, ולכאורה החוש מכחיש זאת.

עכ"פ לענ"ד יש כאן די מקום להציע לכל הפחות שיש הידור לכבות את הנרות, ואולי אפילו יותר מזה.

הרב דורשי יחודך, ביטאת את מחשבותי. יש כאן נידון רציני מאד, וכלל לא ברור הסברא שהעיקר שרואים נר. לנו בזמננו הדלקת הנר נראית כסימן בעלמא, אבל ברור שהמציאות הפשוטה של נר היא להאיר. עד שחז"ל ראו חידוש בזה שאין לנו רשות להשתמש בהם [אף שבכל מצווה אסור להשתמש].
למעשה כמה גדולים דנו בנידון מקביל לעניין נר שבת, שלכאורה כיום אין אפילו ריבוי אורה.

אכן מו"ר הגר"ץ שכטר אוחז שאין להדליק נרות חנוכה במקום שאין תוספת אור בהדלקתם מדברת שרגא בטיהרא, וראיתי כמה מתלמידיו שמחמירין בזה

וודאי שיש מקום לדיון, ככל מו"מ בהלכה, מה שאני רוצה להדגיש הוא שהטענה הזו היא המחודשת, ואף קצת דחוקה, ודברי המה הפשט הפשוט בזה.

בתשו' מהר"ם (מהד' מוה"ק ח"א סי' קכז) מנמק שיטתו להדליק בשקיעה, דהמדליק בלילה נראה כמדליק לאורה. וכעי"ז כתב היראים. נמצא דלשיטתם יש צורך באור סביב החנוכיה. ומה יאמרו הם על החידוש הנ"ל

שים-שלום כתב:וודאי שיש מקום לדיון, ככל מו"מ בהלכה, מה שאני רוצה להדגיש הוא שהטענה הזו היא המחודשת, ואף קצת דחוקה, ודברי המה הפשט הפשוט בזה.

בתשו' מהר"ם (מהד' מוה"ק ח"א סי' קכז) מנמק שיטתו להדליק בשקיעה, דהמדליק בלילה נראה כמדליק לאורה. וכעי"ז כתב היראים. נמצא דלשיטתם יש צורך באור סביב החנוכיה. ומה יאמרו הם על החידוש הנ"ל

יישר כוח על המראה מקום, לא הכרתי, ובע"ה אעיין בזה.
בכל אופן כפי שאתם מביאים את זה, נראה שהטענה שלהם ז"ל שאם מדליק בזמן שאנשים כבר צריכים אור כדי להתשמש, נראה כנר רגיל. לכן צריך להדליק בזמן שבדרך כלל יש מספיק אור כך שאנשים עדיין לא מדליקים.
אבל בודאי שיש אז פעולה של הארה מהנר.
זאת ועוד אחרת, הרי הפרסום יהיה אחרי כן כשיחשך, והם לכאורה דיברו רק על שעת ההדלקה.


אני שואל, האם לפי הבנתכם במהר"ם ויראים, יש סיבה מיוחדת שמדליקים בלילה דוקא?
(אולי דומיא דנרות המקדש? אבל האם נרות המקדש גופא הוא גזירת הכתוב או שזה קשור למה שביום אין פעולת הנר ניכרת?)

תימה תימה אקרא, משם ראיה.
הלא כל דברי המהר"ם שם בתשובה סובבים על תוספת אור שיש בהדלקת הנר והתועלת ממנו.
ואסכם בקצרה:
השאלה שם היא על נרות שמדליקים בבית הכנסת ביום איזה תועלת יש מהם.
והמהר"ם עונה בתרתי א] תוספת האורה שיש מהנר היא מכבדת את בית הכנסת. ב] יש תועלת גם מתוספת אורה.
לנקודה הראשונה מביא המהר"ם ראיה מנר חנוכה.
הרי מפורש בדבריו שאין משמעות נר ללא מה ששמאיר.

יכול אתה לומר שגם באור חשמל חזק יש תוספת אורה, יש האומרים כן ליישב את הדלקת נר שבת שלנו. אבל כל מי שדן על הנידון הנ"ל [כעת עולה בזכרוני הגרשז"א, והגריש"א מפורסם שלאחר פטירת הרבנית היה מכבה את אור החשמל קודם] לא סבר כן.

אציין שאת דעתי שביטאתי בהודעה הקודמת ביססתי בעיקר על לימוד התשובה הנ"ל.

העיברי כתב:

כדכד כתב:לא ראיתי אף אחד שמכבה את החשמל ואדרבה ראיתי שכתבו שכיוון שיש חשמל הרי שא"צ שַמָּש.
לגוף הענין יש ליישב בפשטות שהנרות צריכים להאיר החוצה ובחוץ יש חושך ולכן רואים את הנרות אך אם מדליקים כשיש אור יום אז הנרות אינם בולטים.

א' לענין שמש פשוט שאינו דומה לאור של שלהבת לאור חשמל שמאיר יותר.
....

כוונתי היתה שאם אמרו שכשמדלירקים חשמל א"צ שמש הרי שהחשמל דולק כשמדליקים הנרות החנוכה

והעירו לי חברי שהוא מסכת סופרים מפורש

ואם הדליקו ביום, אין נאותין ממנו ואין מברכים עליו, שכך אמרו: אין מברכים על הנר עד שיאותר לאורו.

דורשי יחודך כתב: ו. זה נכון שלא מצינו בגמרא שיאסרו להדליק במקום מואר, אבל הרי אין ציור כזה בדרך כלל, לא היה להם חשמל. ואם בבית שמואר על ידי נרות, בדרך כלל כל שאין ריבוי עצום של נרות כל נר תורם.
עכ"פ לענ"ד יש כאן די מקום להציע לכל הפחות שיש הידור לכבות את הנרות, ואולי אפילו יותר מזה.

אבל מצאנו בגמ' (דף כא:) שאם יש מדורה אין צריך נר אחרת להשתמש לאורה. ולא אמרו שיכבה את המדורה משום שרגא בטיהרא.

מנין כתב:

דורשי יחודך כתב: ו. זה נכון שלא מצינו בגמרא שיאסרו להדליק במקום מואר, אבל הרי אין ציור כזה בדרך כלל, לא היה להם חשמל. ואם בבית שמואר על ידי נרות, בדרך כלל כל שאין ריבוי עצום של נרות כל נר תורם.
עכ"פ לענ"ד יש כאן די מקום להציע לכל הפחות שיש הידור לכבות את הנרות, ואולי אפילו יותר מזה.

אבל מצאנו בגמ' (דף כא:) שאם יש מדורה אין צריך נר אחרת להשתמש לאורה. ולא אמרו שיכבה את המדורה משום שרגא בטיהרא.

הרב מנין,
בגמרא הרי מדובר באדם שמדליק בפנים, והבעיה היא שאינו ניכר שהוא לשם נ"ח, כי אולי הוא מדליק כדי להשתשמש. ועל זה אמרו שאם יש כבר מדורה בבית, אין צריך, כי אז כל אחד יכיר שהנר נדלק לשם נר חנוכה. אבל ודאי שהנר מאיר מקום חשוך, כי כן גם כשיש מדורה איננה מאירה את החדר עד כדי כך שאין נר במקום אחר בחדר מאיר. (ואם מדליק נר חנוכה בקירוב מקום ממש למדורה, כך שאין שום תוספת אורה, יש לדון שאיה"נ יש בזה חסרון. ואולי תלוי במח' תוספת אורה לגבי נר שבת?)

ואדרבה בגמרא מוכח מיניה וביה שהנר מאיר, שהרי אמרו שאם אדם חשוב הוא שאין דרכו להשתמש לאור מדורה, צריך נר אחרת, כי עדיין יחשבו שהנר חנוכה הודלק לצורך השימוש. ז.א. שלמרות המצאות המדורה שם, הנר מפיץ אור.

דרך אגב, בעיני חזיתי בחנוכה השתא - שאף במקום המואר באור עלעקטרי חזק נכרים נרות מנורת החנוכה, ואילו ביום [אף כשלא דלק שום אור בפנים, וכל האור הי' מן החמה הזורחת בחוץ] לא היו נכרים [כמובן - המדובר כשהוילונות והחלונות פתוחים, ואור היום נכנס אל תוך הבית].

לבי במערב כתב:דרך אגב, בעיני חזיתי בחנוכה השתא - שאף במקום המואר באור עלעקטרי חזק נכרים נרות מנורת החנוכה, ואילו ביום [אף כשלא דלק שום אור בפנים, וכל האור הי' מן החמה הזורחת בחוץ] לא היו נכרים [כמובן - המדובר כשהוילונות והחלונות פתוחים, ואור היום נכנס אל תוך הבית].

דבריכם נכונים וידועים זה מכבר לכל מי שעסק בנקודה זו, וכבר דנו על כך בדין בדיקת חמץ ואכמל"ב