פורום אוצר החכמה

מה המקור שיש להדליק ״מנורה״ בחנוכה?

אולי תפרש שיחתך?

אם הכוונה מניין שצריך להדליק נר בתוך כלי, דן בזה באבנ"ז או"ח סי' ת"ק

כוונתי היתה מדוע נוהגים להדליק במנורה ולא מדליקים סתם נר.
יישר כח על המראה מקום.

עכשיו ראיתי במשנה ברורה תרעג-כח שכתב בשם "הספרים" שטוב שכל אחד שיטריח לעשות לו מנורה לפי כוחו. וע"ע בבאר היטב.

למה לא להבין שיש כאן ענין זכר למנורת המקדש

י"ל אולי ע"פ זה:
רמב"ן ריש בהעלותך (במדבר ח ב):
"בהעלתך" - "למה נסמכה פרשת מנורה לחנכת הנשיאים? לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים, חלשה דעתו שלא היה עמהם בחנוכה, לא הוא ולא שבטו; אמר לו הקב"ה: חייך, שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות בקר וערב", לשון רש"י ממדרש אגדה.
ולא נתברר לי, למה ניחמו בהדלקת הנרות, ולא ניחמו בקטורת בקר וערב, ששיבחו בו הכתוב (דברים לג י): "ישימו קטורה באפך", ובכל הקרבנות, ובמנחת חביתין, ובעבודת יום הכפורים שאינה כשרה אלא בו, ונכנס לפני ולפנים, ושהוא קדוש ה' עומד בהיכלו לשרתו ולברך בשמו, ושבטו כלו משרתי אלהינו?
ועוד: מה טעם לחלישות הדעת הזו? והלא קרבנו גדול משל נשיאים, שהקריב בימים ההם קרבנות הרבה כל ימי המלואים!
ואם תאמר שהיו חובה ונצטוה בהם, וחלשה דעתו על שלא הקריב נדבה כמוהם לחנכת המזבח - גם הדלקת הנרות שנחמו בה חובה ונצטוה עליה!
אבל ענין ההגדה הזו, לדרוש רמז מן הפרשה על חנוכה של נרות שהיתה בבית שני על ידי אהרן ובניו, רצוני לומר חשמונאי כהן גדול ובניו.
ובלשון הזה מצאתיה במגלת סתרים לרבינו נסים, שהזכיר האגדה הזו ואמר: "ראיתי במדרש, כיון שהקריבו שנים עשר שבטים ולא הקריב שבט לוי וכו', אמר לו הקב"ה למשה דבר אל אהרן ואמרת אליו, יש חנכה אחרת שיש בה הדלקת הנרות ואני עושה בה לישראל על ידי בניך נסים ותשועה וחנכה שקרויה על שמם, והיא חנכת בני חשמונאי, ולפיכך הסמיך פרשה זו לפרשת חנכת המזבח", עד כאן לשונו.
וראיתי עוד ב"ילמדנו" (תנחומא בהעלותך ה), וכן בבמדבר רבה טו ו: "אמר לו הקב"ה למשה: לך אמור לאהרן 'אל תתירא, לגדולה מזאת אתה מוכן, הקרבנות כל זמן שבית המקדש קיים הן נוהגין, אבל הנרות לעולם אל מול פני המנורה יאירו - וכל הברכות שנתתי לך לברך את בני אינן בטלין לעולם'". והנה, דבר ידוע שכשאין בית המקדש קיים והקרבנות בטלין מפני חורבנו אף הנרות בטלות, אבל לא רמזו אלא לנרות חנכת חשמונאי, שהיא נוהגת אף לאחר החורבן בגלותנו. וכן ברכת כהנים הסמוכה לחנכת הנשיאים נוהגת לעולם, דרשו סמוכין לחנכת הנשיאים מלפניה ומלאחריה בכבודו של אהרן שלא נמנה עמהם.

שייף נפיק כתב:למה לא להבין שיש כאן ענין זכר למנורת המקדש

מכמה סיבות אין ענין עשיית 'מנורה' זכר למקדש. ראשית הא אסור לעשות כעין מנורת מקדש, ולכן לא עושים מנורה של ז' קנים. א"כ אדרבא, יש ענין לא לעשות דומיא דמקדש
ב. הדין הוא בנר חנוכה ולא במנורה, משא"כ במקדש יש מצוה במנורה.
וכל מה שעושים מנורה לחנוכה הוא משום זה קלי ואנוהו, ולכן הראשונים מנו ט"ו חומרים שעושין מהן הנרות (כלי הקיבול).
ואמנם יש בר"י סגי נהור שכתב שאין עושין נר שאינו יכול לעמוד על חודו, 'שאנו למדים נר חנוכה מנרות מנורת בית המקדש שהיו כלי מכלי בית המקדש'. אבל היא הנותנת, שלא כתב שצריך לעשות מנורה, רק ענין הנר/בית קיבול.
ראה כאן: http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 94#p503684
וכאן: http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 94#p503030

יישר כח לכולם!

הדין ד"אסור להשתמש לאורה" - יש ראשונים שלמדו משום דהוא זכר למנורה ושמן שבהיכל ודומיא דמנורה. וע"כ אפילו תשמיש מצוה וקדושה אסור.
עיין בבעה"מ ובר"ן ריש פרק במה מדליקים.
טעם זה הביא גם במשנ"ב.

קול מבשר כתב:אולי תפרש שיחתך?

אם הכוונה מניין שצריך להדליק נר בתוך כלי, דן בזה באבנ"ז או"ח סי' ת"ק

'נר בתוך כלי' לא ידענא
אבל כלי שמן ופתילה יעויין מהר"ל בסוף נר מצוה

לזה כיוונתי כמובן.
אכן, המהירות גרמה לנוסח לא כ"כ מדוייק.
האבנ"ז מביא את המהר"ל.