פורום אוצר החכמה

מאתר דורש ציון שלום וברכה לכבוד הרב, ראיתי שרבים מברכים בחנוכה בחג שמח, האם זה מדוייק?
תשובה
בהחלט טעות, כי יש לנו שלשה חגים והם פסח, שבועות, וסכות. עליהם אמרה תורה "ושמחת בחגך". ואין מעמד חנוכה ככל שהוא חשוב ויקר, כחגים הנזכרים בתורה. ועוד צריך שיהיה הבדל הדרגתי בין שלשת המועדים לבין יתר המועדים. כי אחרת במה נברך את חגי התורה?
חנוכה הוא ימי הלל והודאה, ושמחה מחייבת אכילת בשר ויין כמובא בתלמוד [פסחים ק"ט, א] "תניא, רבי יהודה בן בתירא אומר בזמן שבית המקדש קיים אין שמחה אלא בבשר, שנאמר [דברים כ"ז, ז] וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני ה' אלקיך. ועכשיו שאין בית המקדש קיים אין שמחה אלא ביין, שנאמר [תהלים ק"ד, ט"ו] ויין ישמח לבב אנוש". ואילו בחנוכה לא תיקנו זאת לנו.

כבר נכתב בזה בפורום.
ומהגרי"ח סופר שליט"א שמעתי, כי יש משמעות בזוה"ק לקרות לחנוכה "חג".
[ואיני יודע היכן הדברים בזוה"ק - אם מישהו יודע אנא יחכימנו].

http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... width=1909 ידוע שאין בקי כהגריח"ס אכן זה בזו"ח מישהו יוריד את זה איני בקי בחכמת ההורדה

זה בזהר חדש של הרב מרגליות בבקשה הבקיאים פה יורידו הענין הלז

תיקונים מזהר חדש השאלה אם מועד וחג חד ענין הוא?
מַה מִּשְׁכָּן עִלָּאָה בְּגִינָהּ אִתְּמַר מִי בָּרָא אֵלֶּה, מַאי אֵלֶּה. אִלֵּין אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה'. וּמַאי אִנּוּן מוֹעֲדֵי ה' אִלֵּין אִנּוּן חַג הַמַּצּוֹת וְחַג הַשָּׁבוּעוֹת וְחַג הַסֻּכּוֹת הֲרֵי תְּלָת. תְּלָת אָחֳרָנִין רֹאשׁ הַשָּׁנָה חֲנֻכָּה פּוּרִים. תְּלָתָא מִנְּהוֹן אִקְּרוּן מוֹעֲדֵי ה'. וְאִנּוּן מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ. תְּלָתָא אָחֳרָנִין אִקְּרוּן אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדֵי. וְלָקָבְלֵיהוֹן אִתְּמַר (איוב לג) הֵן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלֹשׁ עִם גָּבֶר.


וְהַאי מִשְׁכָּן עִלָּאָה דְּעָלַיְהוּ אִתְקְרֵי מִי. הָדָא הוּא דִּכְתִיב מִי בָּרָא אֵלֶּה. וְהַאי מִי אִיהִי בִּינָה. (ודא שמא) וְדַרְגָּא דִּילֵהּ יוֹם הַכִּפּוּרִים אִיהוּ וַדַּאי, וְהַאי דַּרְגָּא דְּאִתְקְרֵי בִּינָה אִתְקְרֵי הָעוֹלָם הַבָּא. וּבָעוֹלָם הַבָּא, לֵית בֵּהּ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. כְּגַוְנָא דָּא יוֹם הַכִּפּוּרִים דִילֵהּ לֵית תַּמָּן אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. מַלְכוּת אִתְקְרֵי מַ''ה, דָּא מִשְׁכַּן הָעֵדוּת. וּבְגִין דְּבֵהּ אִשְׁתְּכַח עֵדוּת, אִתְּמַר בֵּהּ מָה אֲעִידֵךְ.


וּכְמָה דְּעָלְמָא עִלָּאָה אַפִּיק שִׁית מוֹעֲדִים, כָּךְ עָלְמָא תַּתָּאָה אַפִּיק שִׁית. וְאִנּוּן אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, וּמִנַּיִן דְּאִנּוּן שִׁית בַּשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, הָדָא הוּא דִּכְתִיב כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. כִּי שֵׁשֶׁת וַדַּאי דְּאִנּוּן שִׁית. וּבְגִין דָּא לֹא אָמַר כִּי בְּשֵׁשֶׁת יָמִים.

חפציאלי כתב:מאתר דורש ציון שלום וברכה לכבוד הרב, ראיתי שרבים מברכים בחנוכה בחג שמח, האם זה מדוייק?
תשובה
בהחלט טעות, כי יש לנו שלשה חגים והם פסח, שבועות, וסכות. עליהם אמרה תורה "ושמחת בחגך". ואין מעמד חנוכה ככל שהוא חשוב ויקר, כחגים הנזכרים בתורה. ועוד צריך שיהיה הבדל הדרגתי בין שלשת המועדים לבין יתר המועדים. כי אחרת במה נברך את חגי התורה?
חנוכה הוא ימי הלל והודאה, ושמחה מחייבת אכילת בשר ויין כמובא בתלמוד [פסחים ק"ט, א] "תניא, רבי יהודה בן בתירא אומר בזמן שבית המקדש קיים אין שמחה אלא בבשר, שנאמר [דברים כ"ז, ז] וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני ה' אלקיך. ועכשיו שאין בית המקדש קיים אין שמחה אלא ביין, שנאמר [תהלים ק"ד, ט"ו] ויין ישמח לבב אנוש". ואילו בחנוכה לא תיקנו זאת לנו.

אין זה מדוייק
קבעום ועשאום ימים טובים בהלל ובהודאה, לאמור אין זה סתם ימי הלל והודאה אלא ימים טובים, אלא שנתקנו ימים טובים לענין הלל והודאה ולא לשמחה.
אם כן חנוכה הוא יום טוב (או ימים טבים)

מועד, יו"ט, אבל מה הקשר לחג? וכי מביאים בו קרבן חגיגה?

נא להבדיל: יש מועד יש יום טוב ויש חג.

יתכן שאף ראש השנה ייקרא 'חג': דקרא בתהילים "בכסה ליום חגנו" - בביצה טז. - "איזהו חג שהחדש מתכסה בו הוי אומר זה ראש השנה".

עכ"פ:

הושע ב יג:
וְהִשְׁבַּתִּי כָּל-מְשׂוֹשָׂהּ חַגָּהּ חָדְשָׁהּ וְשַׁבַּתָּהּ וְכֹל מוֹעֲדָהּ.

הרי שחִלק בין 'חגה' ל'כל מועדה'.

רד"ק שם:
והשבתי -
כי עם הצרה אין חדש ואין שבת וראשי החדשים והשבתות שהיה בהם קרבן מוסף, היו ימי שמחה, וכן החגים והמועדים שהיו ימי מנוחה ושמחה, לא יהיה להם בהם שמחה מרוב הצרות.
וכל מועדה -
אמר מועדה אחר שאמר חגה והמועדים הם חגים, וכן אמר יחזקאל בחגים ובמועדים, לפי שיש חג שאינו מועד אלא שמחה שישמח אדם ויאכל וישתה ויקרא חג, כמו ויעש שלמה בעת ההיא את החג וגו', שבעת ימים ושבעת ימים הנה קרא שבעת ימי חנוכת הבית חג, וכן אוכלים ושותים וחוגגים ויש מועד ג"כ שאינו חג, כמו לאותות ולמועדים, למועד אשוב אליך, וכן כל זמן שיתן אדם לחבירו, כמו: למועד אשר יעדו.
ורב סעדיה גאון ז"ל פירש:
חגה - שלוש רגלים וכל מועדה - ר"ה ויום הכפורים ושמיני עצרת:

ובמלבי"ם שם [הושע ב יג]:

"חגה מועדה". החג הם הימים שמרבים להביא בם שלמי חגיגה, והמועד כולל כל מועדים הקבועים, ור"ה ויוה"כ לא נקראו בשם חג בשום מקום, כי לא הביאו בהם שלמי חגיגה, כמ"ש באילת השחר (כלל תקמ"ה) וביחזקאל (מ"ה י"ז, מ"ו י"א), ולעומת זה מועדים הם הקבועים, וחג יקרא גם הבלתי קבוע אם יעשה לו חג לזבוח זבחים, כמו חג לה' מחר, ובזה מוסיף במ"ש וכל מועדה:

מדוע לא ציין לפסוק "בכסה ליום חגנו"?
ואולי משום שרק אסמכוהו על ראש השנה, ולא פשוטו.

בן ראובן כתב:מועד, יו"ט, אבל מה הקשר לחג? וכי מביאים בו קרבן חגיגה?

מה שכתבתי לא מדוייק היה על ההגדרה של "ימי הלל והודאה" והוספתי שהוא יום טוב

ראה גם כאן בענין חנוכה אי איקרי 'חג'
viewtopic.php?f=24&t=42987#p502336

ושם בהמשך צויין עוד לכאן: viewtopic.php?f=17&t=3696&hilit=%D7%97%D7%92+%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94

עושה חיל כתב:נא להבדיל: יש מועד יש יום טוב ויש חג.

אכן, מכל האמור לעיל נמצא שחנוכה נקרא בשם "מועד" (ז"ח), בשם "יו"ט" (שבת כא, ב) - אך לא בשם "חג".
אולי יש בנו"ט לציין לתורת מנחם - התוועדויות תשמ"ט ס"ע 52, תש"נ ע' 65.

בדורש ציון כעת כתב לא לומר גם חנוכה "שמח". האמנם?