פורום אוצר החכמה

ההוא דאמר כתב:נודע בשערים תמיהתו של הגר"ח מבריסק, איך יכלו להדליק בשמן שהתרבה בנס פך השמן, והלא שמן שנוצר ע"י נס - איננו שמן זית.
[וכבר יצאו עוררים על שאלה זו בשם הגר"ח, וראה כמוצש"ר [חנוכה] שהביא דהגר"ח הכחיש ששאל שאלה זו, ועיי"ש הרחבה בענין, וראה עוד בדף על הדף מנחות סט, ב כמדו', וראה עוד באוצר מפרשי חנוכה - מ. ירושלים]
ויש לעיין טובא, דאף אם נחשיב את השמן שהתרבה, שאיננו שמן זית אלא שמן נס, מכל מקום שיתבטל ברוב ככלל הנקוט בידינו - קמא קמא בטיל.
ואם כן נמצא שגם השמן שהתרבה מכח הנס, יש לו דין שמן זית מכח הביטול.

ואסיים בברכת חנוכה שמח.

ההוא דאמר כתב:נודע בשערים תמיהתו של הגר"ח מבריסק, איך יכלו להדליק בשמן שהתרבה בנס פך השמן, והלא שמן שנוצר ע"י נס - איננו שמן זית.
[וכבר יצאו עוררים על שאלה זו בשם הגר"ח]

ההוא דאמר כתב:נודע בשערים תמיהתו של הגר"ח מבריסק, איך יכלו להדליק בשמן שהתרבה בנס פך השמן, והלא שמן שנוצר ע"י נס - איננו שמן זית.
ויש לעיין טובא, דאף אם נחשיב את השמן שהתרבה, שאיננו שמן זית אלא שמן נס, מכל מקום שיתבטל ברוב ככלל הנקוט בידינו - קמא קמא בטיל.
ואם כן נמצא שגם השמן שהתרבה מכח הנס, יש לו דין שמן זית מכח הביטול.

החושב כתב:אמנם עיקר תמיהתו נראית לי תמוהה מטעמים אחרים.
מי אמר שהשמן התרבה? בפשטות השמן המועט הספיק לשמונה ימים.

החושב כתב:לא. השמן המועט דלק יותר זמן (הפיק יותר אש, אם תרצה).
על דרך מה שנאמר:
מלכים א פרק יט פסוק ח
וַיָּ֖קָם וַיֹּ֣אכַל וַיִּשְׁתֶּ֑ה וַיֵּ֜לֶךְ בְּכֹ֣חַ׀ הָאֲכִילָ֣ה הַהִ֗יא אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה

עפר לרגלם כתב:

החושב כתב:לא. השמן המועט דלק יותר זמן (הפיק יותר אש, אם תרצה).
על דרך מה שנאמר:
מלכים א פרק יט פסוק ח
וַיָּ֖קָם וַיֹּ֣אכַל וַיִּשְׁתֶּ֑ה וַיֵּ֜לֶךְ בְּכֹ֣חַ׀ הָאֲכִילָ֣ה הַהִ֗יא אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה

אש היא אנרגיה שנוצרת ע"י כילוי השמן, אם השמן לא התכלה והאש הייתה גדולה יחסית לכמות השמן, יוצא שזה אש של נס ולא של שמן

עפר לרגלם כתב:

החושב כתב:לא. השמן המועט דלק יותר זמן (הפיק יותר אש, אם תרצה).
על דרך מה שנאמר:
מלכים א פרק יט פסוק ח
וַיָּ֖קָם וַיֹּ֣אכַל וַיִּשְׁתֶּ֑ה וַיֵּ֜לֶךְ בְּכֹ֣חַ׀ הָאֲכִילָ֣ה הַהִ֗יא אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה

אש היא אנרגיה שנוצרת ע"י כילוי השמן, אם השמן לא התכלה והאש הייתה גדולה יחסית לכמות השמן, יוצא שזה אש של נס ולא של שמן

רון כתב:ביטול ברוב אינו מוסיף דינים רק מבטל דינים כידוע מהעונג יו"ט לענין ביטול ברוב בציצית ומצה

עזריאל ברגר כתב:ב. אין מבטלין לכתחילה, והרי כל הנס היה כדי לקיים את המצווה לכתחילה ולא בטומאה.

רון כתב:

ההוא דאמר כתב:

ביטול ברוב אינו מוסיף דינים רק מבטל דינים כידוע מהעונג יו"ט לענין ביטול ברוב בציצית ומצה

quote="החושב"]תוספות מסכת שבת דף סה עמוד ב
וא"ת אמאי חיישינן שמא ירבו הנוטפים לימא קמא קמא בטיל כדאמר בפ"ה דמסכת ע"ז (דף עג.) המערה יין נסך לבור אפילו כל היום כולו כשר דאמרינן קמא קמא בטיל וי"ל דלא מהני טעמא דקמא קמא בטיל כיון שהאיסור רבה מכשיעור וההיא דיין נסך דקאמר קמא קמא בטיל היינו קודם שרבה האיסור עד כדי נתינת טעם בהיתר.

אמנם עיקר תמיהתו נראית לי תמוהה מטעמים אחרים.
מי אמר שהשמן התרבה? בפשטות השמן המועט הספיק לשמונה ימים.
גם אם השמן התרבה על ידי נס, מהיכי תיתי שהוא לא נחשב 'שמן זית'?
/quote]

וז"ל: ולא קשיא דשאני התם כיון שסופו לבא והוא הולך וגדל מאיליו אינו בטל, מה שאין כן במערה שאינו איסור הבא מאליו אלא תלוי בדעתו של מערה ובמעשה שלו

סגי נהור כתב:הב"י עצמו מביא את שתי האפשרויות.

ההוא דאמר כתב:

עזריאל ברגר כתב:ב. אין מבטלין לכתחילה, והרי כל הנס היה כדי לקיים את המצווה לכתחילה ולא בטומאה.

לא מדובר על ביטול בשמן טמא, אלא ביטול שמן 'נס' - בשמן זית.

הצעיר באלפי כתב:ראה כאן ביאור יפה וארוך ביסוד זה האם דבר שנברא ע"י נס נחשב כדבר ההיא או לא.

ההוא דאמר כתב:לא אמנע טוב מבעליו, ראיתי כעת בשדי חמד [הנדמ"ח עמ"ס שבת כא, ב]: שהביא מספר החיים [או"ח תרע] להגר"ש קלוגר אב"ד ברודי: שמיישב את הקושיא היאך יכלו להדליק בשמן נס, והלא יש איסור של המותר בפיך. ואסור ליהנות ממעשה ניסים [והדברים עתיקין]. ותירץ, דלפי שהיה פך שמן אלא שהתרבה, כה"ג יש בזה דין קמא קמא בטיל, ושוב אין בזה איסור דמעשה ניסים, ושפיר הוי מותר בפיך.
מכל מקום חזינן בדבריו, דאף בנס פך השמן היה דין - קמא קמא בטיל.

ההוא דאמר כתב:יש מהלך דומה,
שלכך לא הדליקו בשמן טמא, הגם שטומאה הותרה בציבור [עי' פנ"י שבת כא, ב].
דמכל מקום חינוך המנורה צריך להיות בשלימות ובכשרות המירבית.

עזריאל ברגר כתב:

ההוא דאמר כתב:יש מהלך דומה,
שלכך לא הדליקו בשמן טמא, הגם שטומאה הותרה בציבור [עי' פנ"י שבת כא, ב].
דמכל מקום חינוך המנורה צריך להיות בשלימות ובכשרות המירבית.

לא "דומה", אלא לכך התכוונתי, שהרי ידוע שטומאה הותרה/דחויה בציבור, ומדוע לא הדליקו בשמן טמא? ונאמרו כו"כ תירוצים על כך שהקב"ה עשה נס כדי שידליקו באופן שלכתחילה כשר, ואת"ל שהדלקה בשמן נס היא דיעבד - וכי עביד קודשא בריך הוא ניסא למגנא?!

עזריאל ברגר כתב:המנורה הטהורה - רש"י מפרש שאינו שייך לטומאה וטהרה.
דיברתי על להדליק בשמן-נס שהתבטל.

"והקטיר עליו אהרן. אין המצוה הזו בכהן גדול בלבד, אלא היא אף בכהנים הדיוטים כדין הדלקת הנרות שבצדה (בפסוק הבא) שאמר ג''כ ובהעלות אהרן את הנרות, ואינה בכ''ג בלבד כמו שאמר למעלה (כז כא) יערוך אותו אהרן ובניו. ולא ידעתי למה הזכיר אהרן בשניהם ולא אמר הכהן, ואולי מפני שיטת הכתוב למטה וכפר אהרן על קרנותיו (להלן פסוק י) שהוא באהרן בלבד. או שירמוז שאהרן יתחיל בקטרת ובנרות. וכן אמר בסוף אמור אל הכהנים (ויקרא כד ג) יערוך אותו אהרן ולא הזכיר בניו, בעבור שהוא יתחיל בה. והזכיר שם חקת עולם במצוה".

הצעיר באלפי כתב:ראה כאן ביאור יפה וארוך ביסוד זה האם דבר שנברא ע"י נס נחשב כדבר ההיא או לא.

ההוא דאמר כתב:נודע בשערים תמיהתו של הגר"ח מבריסק, איך יכלו להדליק בשמן שהתרבה בנס פך השמן, והלא שמן שנוצר ע"י נס - איננו שמן זית.
[וכבר יצאו עוררים על שאלה זו בשם הגר"ח, וראה כמוצש"ר [חנוכה] שהביא דהגר"ח הכחיש ששאל שאלה זו, ועיי"ש הרחבה בענין, וראה עוד בדף על הדף מנחות סט, ב כמדו', וראה עוד באוצר מפרשי חנוכה - מ. ירושלים]
ויש לעיין טובא, דאף אם נחשיב את השמן שהתרבה, שאיננו שמן זית אלא שמן נס, מכל מקום שיתבטל ברוב ככלל הנקוט בידינו - קמא קמא בטיל.
ואם כן נמצא שגם השמן שהתרבה מכח הנס, יש לו דין שמן זית מכח הביטול.

ואסיים בברכת חנוכה שמח.

אפרקסתא דעניא כתב:לא הבנתי את הדמיון מחיטים לשמן זית. חיטים שירדו בעבים, הם חיטים בדיוק כמו חיטים שצמחו באדמה. בריחם, בממשם ובטעמם. מי קבע שרק חיטה שצמחה באדמה היא חיטה?

לעומת זאת, שמן זית פירושו שמן שיצא מזית. שמן שנברא בנס, ומעולם לא היה בתוך זית, אף אם טעמו, ריחו וממשו שווה לשמן זית, הרי סוף סוף הוא אינו שמן שיצא מזית ואינו נחשב שמן זית. והתורה אמרה להדליק את המנורה בשמן זית.

ההוא דאמר כתב:

ההוא דאמר כתב:נודע בשערים תמיהתו של הגר"ח מבריסק, איך יכלו להדליק בשמן שהתרבה בנס פך השמן, והלא שמן שנוצר ע"י נס - איננו שמן זית.
[וכבר יצאו עוררים על שאלה זו בשם הגר"ח, וראה כמוצש"ר [חנוכה] שהביא דהגר"ח הכחיש ששאל שאלה זו, ועיי"ש הרחבה בענין, וראה עוד בדף על הדף מנחות סט, ב כמדו', וראה עוד באוצר מפרשי חנוכה - מ. ירושלים]
ויש לעיין טובא, דאף אם נחשיב את השמן שהתרבה, שאיננו שמן זית אלא שמן נס, מכל מקום שיתבטל ברוב ככלל הנקוט בידינו - קמא קמא בטיל.
ואם כן נמצא שגם השמן שהתרבה מכח הנס, יש לו דין שמן זית מכח הביטול.

ואסיים בברכת חנוכה שמח.

אעתיק עיקרי הדברים מהכמוצא שלל רב על חנוכה:
והנה יצאו עוררין על שמועה זו מפי הגר"ח, הגאון רבי יוסף דב סולבייצי'ק – ראש ישיבת בריסק בירושלים דבגמ' במנחות סט: נאמר שחיטים שירדו בעבים וביארו התוס' שנבראו בעבים ע"י נס כשרים למנחות, ונסתפקה הגמ' האם כשרים לשתי הלחם והספק האם במילה "מושבתיכם" נתמעט כל חיטה שאיננה מא"י או רק תבואת חו"ל וממילא חיטה שירדה בעבים כשרה.
ומ"מ עולה מדברי הגמ' שאף שנבראו החיטים ע"י נס מ"מ אית"ל שם חיטה ואינם נפסלים למנחות ואף ששתי הלחם יפסלו ממיעוט מושבותיכם.
עוד הקשה הגר"מ הלוי סולבייצי'ק (מציריך) מדברי הגמ' הוריות יא: "וכי נס אחד נעשה בשמן המשחה, והלא תחילתו שנים עשר לוגין, וממנו היה נמשח משכן וכליו אהרן ובניו כל ז' ימי המילואים וכולו קיים לעתיד לבוא" ומאחר שנתבאר שכולו קיים לעת"ל א"כ מבואר שהי' נס בכמות והיאך כשר הוא לשמן המשחה והלא אינו שמן זית.
ועיי"ש סיפור לגבי זקן שנסע ברכבת ופגש את הגר"ח והציע לפניו תשובה על שאלתו בענין שמן נס, והשיב לו הגר"ח שהוא לא שאל שאלה זו כלל. אמנם ביארו [שם] שבבריסק מקפידים על הדיוק והניואנסים, ואותו זק כנראה שינה בנוסח השאלה אות הקשה הגר"ח, ומשום כך אמר לו שהוא לא שאל שאלה זו, עיי"ש.

אוצר החכמה כתב:מה הכוונה מצוותו בכך מצוותו שיהיה קיים כולו לעתיד לבא?

עזריאל ברגר כתב:

אוצר החכמה כתב:מה הכוונה מצוותו בכך מצוותו שיהיה קיים כולו לעתיד לבא?

אכן, שנאמר "ואל בני ישראל תדבר לאמר שמן משחת קודש יהיה זה לי לדורותיכם". זהו פסוק בציווי, וממנו דרז"ל שיהיה קיים כולו.