פורום אוצר החכמה

ידוע המחלוקת אם מברכים של חנוכה או נר חנוכה,אני לא נכנס בעניין ע",פ קבלה שוודאי י"ל נר חנוכה, ולא של חנוכה,אמנם ע"פ הנגלה י"ל שלכאורה צ"ב מ"ש משבת יו"ט שמברכים של וכו' . וי"ל שחנוכה בשונה משבת וימים טובים ופורים אינו חג, אלא ימים שצריך להודות ולהלל בהם, ולפיכך לא שייך לברך של חנוכה כי לא עצמו של יום מחייב אלא החיוב להדליק בימים הללו ולפיכך אין מברכין של חנוכה אלא להדליק נר-חנוכה היינו נר בחנוכה. ודוק.

כבר כתבו בזה האחרונים
עיין שערי תשובה בסי' תרעו בשם הברכי יוסף
אני כותב מהזיכרון

וי"א שהנוסח המקורי היה שלחנוכה (כלשון הכתוב: "הנה מטתו שלשלמה", וכן "בשלמי"), וממילא אין ר"ת נח"ש.

מתוך מה שפירסמי בחוברת לחנוכה דיוקים ברש"י במס' שבת
רש"י ד"ה כבתה. נר חנוכה:
מדוע רש"י כותב נר חנוכה, ולכאורה מה הוסיף בזה, הרי ברור מהגמרא שמדובר בנר חנוכה, ונראה שרש"י רצה להסביר בזה מדוע נקט גבי נר בלשון נקבה "כבתה" ולא "כבה" , והמילה חנוכה היא לשון נקבה, ויש הרבה הסברים למשמעות חנוכה בלשון נקבה, ועיין בתוס' קידושין דף ב ע"ב ד"ה קשיין קראי אהדדי וכו' וכן בלשון חכמים מצינו (שבת דף כא.) גבי נר שכבתה אין זקוק לה נר שכבה (שם דף מד.) ואמנם גם שבת זה לשון נקבה, אבל נר שבת הוא נר של שבת מאחר ששבת ניכרת בעוד פרטים רבים, (מלאכות של שבת, סעודות שבת, ועוד) משא"כ הנר של חנוכה, שמהות כל חנוכה ענינה בנר.
לכן כשמדובר בנר שבת נקרא בלשון זכר , משא"כ נר חנוכה - שכל מהות החנוכה הוא בנר החנוכה, ועל כן נקראת נר חנוכה שכבתה.
ואפשר שהוא ראיה לנוסח הברכה להדליק נר חנוכה ובשבת להדליק נר של שבת, מה גם שבברכת נר חנוכה רמזו ענין נוסף במספר התיבות י"ג, בלי המילה "של".

בשיעור האחרון (או שלפניו) של הרב מאזוז שליט"א הרחיב בענין זה

חברה צריך לעיין בנושא בצורה חכמה ולא עיוורת.
בכל הנוסחאות של הגמרא שלפנינו שבכתבי יד ושהיה לפני הראשונים וגם הגאונים (שזה ההוכחה הכי חזקה) הנוסח הוא נר של חנוכה.
ואם כך כתוב בגמרא וכך גרסו הגאונים הרי שכך גם בירכו האמוראים. וממילא לא שייך פה נגלה ונסתר האמוראים ידעו גם קבלה.
זה ש'להדליק נר חנוכה' ראשי תיבות נחל לא אומר למחוק מילים בשביל הראשי תיבות הללו אין דין לברך בראשי תיבות נח"ל וממילא גם זה לא נכון לומר שעל פי הנסתר צריך להגיד נר חנוכה.
לגבי 'של' אם מחוברת או לא, בכל כתה"י העתיקים כל מילות 'של' מחוברות ובעצם אין מילה כזו 'של' זה צירוף שתי אותיות שימוש 'ש..ל..'
ואגב מעולם לא ראיתי בגמרא ה"א הידיעה אחרי של, וזה מוכיח שהיא הייתה מחוברת במקור והלמ"ד הייתה בפתח במקום יידוע.
ומה שכתב השל"ה לחלק בין נר שבת לנר חנוכה. אחר המחילה אין דבריו מובנים לי כלל.
והרי מויקיפדיה:
המילה 'של' מקורה בצירוף של כינוי הזיקה ש- עם מילת היחס ל-, ובצורה זו היא מופיעה במקרא: "מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה" (שיר השירים ז', ג).

בכתבי יד של ספרות חז"ל מוצאים על פי רוב את הצורה החבורה (ש + ל + שם עצם), כגון בכתב יד קאופמן, במסכת שבת א, א: "ידו שלעני" (= ידו של העני). אבל גם בכתבי יד טובים מופיעה "של" לעיתים באופן פרוד, כגון בכתב יד אנאלאו של התלמוד הבבלי. על הפרדת "של" משם העצם הבא אחריה מעיד גם אופן הניקוד, כגון "שֶלְשְבִיעִית" בכתב יד פאריס.

עם זאת, הדעה כיום היא שחרף הכתיב החבור ברוב כתבי היד של המשנה, בלשון חז"ל נתפסה "של" כמילה בפני עצמה, ואילו הכתיב החבור בכתבי היד משקף נוהג כתיבה ארכאי. לכך יש לצרף את העובדה שכבר באגרות בר כוכבא (המאה השנייה לספירה) מוצאים עדות לעצמאותה של המילה "של", כגון: "של הגואין".

בעת החדשה, עם התפתחות הדפוס, הופרדה בדרך כלל המילה "של" מהמילה הבאה אחריה. הפרדה זו נעשתה באופן מכני, והדבר הביא במקרים מסוימים ללשון מגומגמת. כך למשל במקום הנזכר לעיל במסכת שבת: "שלעני" הפך ל"של עני", מבלי לתת את הדעת לכך שהפרדת המילים דורשת הכנסה של ה"א הידיעה ("של העני"). שיבושים אלו מאפיינים את הטקסט של המשנה גם במהדורות ימינו.

צורה זאת נשתמרה ביהדות תימן עד היום, וכך מופיע בכל כתבי היד התימניים של הרמב"ם וכן בתלמודים מכתבי היד התימניים. וכן בברכת נר שבת אופן הברכה אצל התימנים הוא: "בָּרוּךְֿ אַתָּהֿ ה, אֱלֹהֵינוּ, מֶלֶךְֿ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֺתָֿיו, וְצִוָּנוּ לְהַדְֿלִיק נֵר שֶׁלַּשַּבָּתֿ". וכן בברכת נר חנוכה: "בָּרוּךְֿ אַתָּהֿ ה', אֱלֹהֵינוּ, מֶלֶךְֿ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֺתָֿיו, וְצִוָּנוּ לְהַדְֿלִיק נֵר שֶׁלַּחֲנֻכָּהֿ". אין זה אומר שהנוסח שונה, אלא אופן הגיית המילית שונה."




לסיכום צריך להגיד או "להדליק נר של החנוכה" או להדליק נר שלחנוכה בלמד פתוחה

יהודי ירושלמי כתב:יודע יותר יודע פחות זה לא העניין. אסור לשנות מנוסח האמוראים והתנאים. נקודה. אנחנו לא נחלק להם ציונים וניטען שהנוסח שלנו יותר עדיף!!
ולגבי השל"ה מותר לי לחלוק עליו ובשביל דרך כבוד אומרים אחר המחילה וכך נהגתי.
תשובות ענייניות יתקבלו בברכה

התקפות אישיות נמחקו ע"י ההנהלה
לגבי השל"ה הקדוש לא אסרתי עליך לחלוק עליו אלא לדרך נתינת ציון שנקטת בה וכנראה זו דרכך כי הרי לא חזרת בך אף שהנחתי לעיניך בעדינות איך צריך לומר, וזה שכתבת נקודה אינה מעלה ומורידה כלום
אמר מסכם בעני זה כאן וראה בדבריו שגם נמצא כן גם בנוסח הרס"ג
http://www.nosachteiman.co.il/?Category ... cleID=9995

במע"ר כתוב להגיד נר חנוכה, וכמדומה כך בירך החזו"א.
וכ"ה בש"ס כת"י מינכן לא כהריגסא לפנינו.

אשמח לעזרתכם.

הפרי חדש (תרעו סק"א) כתב שהנוסח הנכון להדליק נר חנוכה, בלי תיבת של.
במעשה רוקח (הל׳ חנוכה ג, ד) דחה טענתו בין היתר מסיבה דקדוקית וזו לשונו:

ונראה שגם לפי הדקדוק לא כיון הפרי חדש ז"ל, דנר לפעמים בא סמוך ולפעמים בא מוכרת ולכך על כרחך לומר ׳של חנוכה׳

א. מה זה "מוכרת"?
ב. מה הטענה הדקדוקית שלו בעצם?

קו ירוק כתב:במע"ר כתוב להגיד נר חנוכה, וכמדומה כך בירך החזו"א.
וכ"ה בש"ס כת"י מינכן לא כהריגסא לפנינו.

בכת" מינכן הגירסה היא כך: "ועו' מדקא מברכינן ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר חנוכה ש"מ הדלקה עושה מצוה [ש"מ]... מאי מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של חנוכה היכן צונו רב אויא אמ' מלא תסור רב נחמן בר יצחק..."
הוא סותר את עצמו שפעם גורס כך ופעך כך. אולם בנוסח הברכה ממש הוא גורס של חנוכה.
בשאר כתבה"י כולל קטעי גניזה הנוסח שלחנוכה\של חנוכה..

ברוך שכיוונתי לדעת מהרי"ץ שכתב לחלוק על השל"ה, וז"ל:

ועתה נעיין שמהרי"ץ כבר עמד על הדבר בשו"ת פעולת צדיק שלו (חלק ב סימן קמג) וז"ל: כתב של"ה דף רמ"ט ע"ב וז"ל: כתב מהרש"ל בנוסח חנוכה לומר שלחנוכה תיבה אחת והטעם דבשלמא נר של שבת שהוא נר לצורך שלום בית ולעצמו רק שמצוות שבת עליו ונקרא של שבת. אבל הכא הנר אינו כשאר נרות ואינו עשוי להאיר לעצמו אלא לפרסומי ניסא דחנוכה. משום הכי מברכינן נר של חנוכה כלומר שאינו עשוי אלא לחנוכה ולא לזולתו עכ"ל. ואני בעניי אומר כי הן אמת שנוסחת התלמוד והרי"ף והרמב"ם לומר שלחנוכה וכמו שהאריך בזה הרב מעשה רוקח לקיים גרסותינו בשם כמה גאונים וכו'. הנה לעניות דעתי ניראה דבנוסח ברכת של נר של שבת וברכת חנוכה שוים הם שאין ביניהם חלוק וכולם תיבה אחת לפי הדקדוק. כי שי"ן של שבת ושי"ן של חנוכה נקודים בסגול. והפירוש בהם אחד הוא כמו "בשגם הוא בשר" דכתב רש"י בפ' החומש שהשי"ן כאלו היא בסגו"ל והכוונה בו כאשר גם הוא בשר. וכמוהו "שככה לו" "שככה השבעתנו" שהשי"ן בסגו"ל שהיא במקום "אשר ככה לו אשר ככה השבעתנו" כי היא משומשת וסמוכה לאותיות שאחריה לבאר הלשון. א"כ הכי נמי אתה אומר שלחנוכה פירוש אשר של חנוכה ר"ל למצות חנוכה דהיינו הדלקת נר שבימי החנוכה. ודכוותה להדליק נר של שבת אשר לשבת ר"ל למצות שבת שצוונו חז"ל להדליק נר של שבת שהוא מכלל העונג שאמר הנביא "וקרתה לשבת עונג" כמ"ש הרמב"ם הלכות שבת פרק ה'. וה"נ נוסח ברכת נר די"ט. וכן הם בתכליל קדמוניות תיבה אחת. והרב פרי חדש כתב דהנוסחא המדוקדקת להדליק נר חנוכה ולא של ע"ש. ואף שכבר השיבו והשיגו הרב מ"ר ז"ל עדיין צ"ע כי המ"ר לא חקר להשיב דקדוק הנוסח מה בין זה לזה. לענ"ד אולי דעת עליון הפר"ח דאם הנוסח של חנוכה אז משמעה של החנוכה בה"א הידיעה כמו ה' בהשמים חסדך וקאי על חנוכת המזבח או המקדש לא כן אם אתה אומר נר חנוכה דאין כאן ה"א הידיעה הוי משמעה נר דמצות חנוכה. ולדעתי הפעוט דזה דוקא אם אתה אומר נר של חנוכה בשתי תיבות. אבל אם הנוסח שלחנוכה תיבה אחת במשמעה ה"א הידיעה אלא אשר לחנוכה למצות חנוכה כדכתבינן לעיל. ואולי זו דברי מהרש"ל ג"כ שכתב לאומרה תיבה אחת ולא ביאר יותר להיותה פשוטה. ודע דאע"פ שאור ז' הימים האר"י גריס נר חנוכה על פי הסוד אין הכרח שכ"ד מרן השו"ע דמר"ן נקט לשון קצר דלא נחית ללמדנו הנוסח רק להודיע כמה ברכות צריך לחנוכה. עכ"ל מהרי"ץ.

בסידור רס"ג יש כמה נוסחאות, ממ"מ נוסח הגאונים ידוע מהלכות גדולות ומתשובותיהם.

ארזי הלבנון כתב:אשמח לעזרתכם.

הפרי חדש (תרעו סק"א) כתב שהנוסח הנכון להדליק נר חנוכה, בלי תיבת של.
במעשה רוקח (הל׳ חנוכה ג, ד) דחה טענתו בין היתר מסיבה דקדוקית וזו לשונו:

ונראה שגם לפי הדקדוק לא כיון הפרי חדש ז"ל, דנר לפעמים בא סמוך ולפעמים בא מוכרת ולכך על כרחך לומר ׳של חנוכה׳

א. מה זה "מוכרת"?
ב. מה הטענה הדקדוקית שלו בעצם?

אין הכרעה דקדוקית איך לומר מבחינה דקדוקית אפשר לומר נר חנוכה ונר של חנוכה נר שבת ונר של שבת. כיון שנר הוא שם עצם כך אפשר לומר מנורת המקדש ומנורה של המקדש וכן על זה הדרך. רק שבמנורת יש סמיכות מה שאין בנר. אפשר לומר ספר תורה ואפשר לומר ספר של תורה

כוונתי לדברי מעשה רוקח. ולא להשערות או הכרעות אחרות

אלו לא השערות. אבל אוקיי אני הסביר לך את דבריו. כיון שלפעמים 'נר' בה מוכרת כלומר הוא לא חייב להיות קשור לחנוכה. ולפעמים בא סמוך לכן צריך להוסיף תיבת של

ממה שזכור לי.
על פי האר"י, אומרים נר חנוכה!
כי יש חשבון מילים שאותו צריך לומר...

מוטוש כתב:ממה שזכור לי.
על פי האר"י, אומרים נר חנוכה!
כי יש חשבון מילים שאותו צריך לומר...

לא מספר מילים אלא ראשי תיבות. 'להדליק נר חנוכה' ר''ת נח''ל (נפשנו חכתה לה').

יש גם חשבון י"ג מילים.
(ואז זה שולל את של חנוכה אך לא את שלחנוכה. ובאמת הר"ת זה כדי לקבוע בדווקא נר חנוכה)
ולכל הסוגיא, יש על זה מאמר של של רא"מ רפלד ז"ל. כמדומני שבספר מנהג"י של שפרבר, כרך ה.

שמעתי מאאמו"ר שליט"א לבאר החילוק בין חנוכה לשבת
בשבת שמדליקין לפני שבת, ועדיין אינו נר שבת, לכן נקרא שהנר "של" שבת, שהוא שייך לשבת לאחר זמן,
אבל חנוכה שמיד בזמן ההדלקה הוא חנוכה, מתאים נר חנוכה.

אברך כתב:שמעתי מאאמו"ר שליט"א לבאר החילוק בין חנוכה לשבת
בשבת שמדליקין לפני שבת, ועדיין אינו נר שבת, לכן נקרא שהנר "של" שבת, שהוא שייך לשבת לאחר זמן,
אבל חנוכה שמיד בזמן ההדלקה הוא חנוכה, מתאים נר חנוכה.

אדרבה - איפכא מסתברא:
בהדלקת נר שבת מקבלים שבת (עכ"פ למנהגנו האשכנזים), אבל נר חנוכה מדליקים לפעמים (בבית הכנסת, וכן בעש"ק) גם לפני שנכנס החג, ואין בו "תוספת חג"!

אין שואלין על הדרוש.
אבל כיון ששאלתם,
נר שבת חייבים להדליק לפני קבלת שבת, אמנם לאחר ההדלקה הוא מקבל שבת, אבל ההדלקה עצמה היא לפני שבת, משא"כ בנר חנוכה, רוב ההדלקות הם כבר בחנוכה עצמה.