פורום אוצר החכמה

1. דין חנוכה נר איש וביתו. האם מותר לספרדי (שדינו שצריך להדליק חנוכיה אחת בלבד נר איש וביתו עבור כל בני ביתו) שידליקו בביתו כל אחד מהילדים (לכה"פ בלי ברכה) ולא יהיה בזה משום בל תוסיף אלא אדרבה יהיה בזה תוספת של פרסומי ניסא או שמא מאחר והשו"ע כתב (סי' תרעא) "ואפילו אם רבים בני הבית לא ידליקו יותר" א"כ אפילו ידליק יותר הוי בל תוסיף?
2. האם יש בל תוסיף במי שידליק בכמה חלונות של הבית בשביל הגדלת פרסום הנס (חוץ מהדברי יציב בשו"ת חאו"ח סי' רפז)

איך שייך ב"ת במצווה דרבנן? וגם אם כן, הלא מקור המנהג הוא דברי הר"י הזקן בסוגיא דחנוכה, משום שאין ניכר אם הוא כנגד ימים היוצאים או כנגד בני הבית. וכל זה הוא רק שאז אינו מועיל המהדרין מן המהדרין, אבל מדוע נחשוב שיהיה אסור לנהוג כך?

HaimL כתב:איך שייך ב"ת במצווה דרבנן? וגם אם כן, הלא מקור המנהג הוא דברי הר"י הזקן בסוגיא דחנוכה, משום שאין ניכר אם הוא כנגד ימים היוצאים או כנגד בני הבית. וכל זה הוא רק שאז אינו מועיל המהדרין מן המהדרין, אבל מדוע נחשוב שיהיה אסור לנהוג כך?

הפמ"ג בפתיחה מסתפק בזה,ולכא' הוא מח' ראשונים..

איתן נוי כתב:1. דין חנוכה נר איש וביתו. האם מותר לספרדי (שדינו שצריך להדליק חנוכיה אחת בלבד נר איש וביתו עבור כל בני ביתו) שידליקו בביתו כל אחד מהילדים (לכה"פ בלי ברכה) ולא יהיה בזה משום בל תוסיף אלא אדרבה יהיה בזה תוספת של פרסומי ניסא או שמא מאחר והשו"ע כתב (סי' תרעא) "ואפילו אם רבים בני הבית לא ידליקו יותר" א"כ אפילו ידליק יותר הוי בל תוסיף?
)

תוספת פרסומי ניסא ודאי אין, כי כך לא ניכר כמה הדליקו היום שזה הטעם שהספרדים אינם מדליקים כולם.

HaimL כתב:הלא מקור המנהג הוא דברי הר"י הזקן בסוגיא דחנוכה, משום שאין ניכר אם הוא כנגד ימים היוצאים או כנגד בני הבית. וכל זה הוא רק שאז אינו מועיל המהדרין מן המהדרין, אבל מדוע נחשוב שיהיה אסור לנהוג כך?

לשיטתו כשמדליקים כולם [המהדרים] מדליקים רק נר אחד.

שומע ומשמיע כתב:

איתן נוי כתב:1. דין חנוכה נר איש וביתו. האם מותר לספרדי (שדינו שצריך להדליק חנוכיה אחת בלבד נר איש וביתו עבור כל בני ביתו) שידליקו בביתו כל אחד מהילדים (לכה"פ בלי ברכה) ולא יהיה בזה משום בל תוסיף אלא אדרבה יהיה בזה תוספת של פרסומי ניסא או שמא מאחר והשו"ע כתב (סי' תרעא) "ואפילו אם רבים בני הבית לא ידליקו יותר" א"כ אפילו ידליק יותר הוי בל תוסיף?
)

תוספת פרסומי ניסא ודאי אין, כי כך לא ניכר כמה הדליקו היום שזה הטעם שהספרדים אינם מדליקים כולם.

לפי הטעם שכתב בביאו"ה,
ביאור הלכה סימן תרעא סעיף ב ד"ה * לא ידליקו: ד"ה לא ידליקו יותר - עיין מ"ב והטעם דלפ"ז כשרואין בבית בליל שני שדולקין שתי נרות ירגישו בתוספות הנר וכו'.
בכה"ג שיהיה היכר בין החנוכיות כגון שיהיו החנוכות רחוקות זו מזו או אחת בפתח ואחת בחלון וכל כה"ג, הלוא ודאי שיהיה תוספת פרסום.
ולכאורה אם עיקר ההדלקה הוא עבור פרסום הנס ושבח לבורא ית' אדרבה תדליק כמה שיותר חנוכיות ומקומות.
ועוד: מדוע השו"ע לא הוציא בלשון ואסור/ואין להדליק יותר וכה"ג. או: אין צריך יותר.
לכאורה אין כאן משמעות לא של איסור ולא של מצוה יתירה.

HaimL כתב:איך שייך ב"ת במצווה דרבנן? וגם אם כן, הלא מקור המנהג הוא דברי הר"י הזקן בסוגיא דחנוכה, משום שאין ניכר אם הוא כנגד ימים היוצאים או כנגד בני הבית. וכל זה הוא רק שאז אינו מועיל המהדרין מן המהדרין, אבל מדוע נחשוב שיהיה אסור לנהוג כך?

חנוכה הוא דרבנן, האם מותר לך להוסיף עד עשרה ימים?

איתן נוי כתב:

שומע ומשמיע כתב:

איתן נוי כתב:1. דין חנוכה נר איש וביתו. האם מותר לספרדי (שדינו שצריך להדליק חנוכיה אחת בלבד נר איש וביתו עבור כל בני ביתו) שידליקו בביתו כל אחד מהילדים (לכה"פ בלי ברכה) ולא יהיה בזה משום בל תוסיף אלא אדרבה יהיה בזה תוספת של פרסומי ניסא או שמא מאחר והשו"ע כתב (סי' תרעא) "ואפילו אם רבים בני הבית לא ידליקו יותר" א"כ אפילו ידליק יותר הוי בל תוסיף?
)

תוספת פרסומי ניסא ודאי אין, כי כך לא ניכר כמה הדליקו היום שזה הטעם שהספרדים אינם מדליקים כולם.

לפי הטעם שכתב בביאו"ה,
ביאור הלכה סימן תרעא סעיף ב ד"ה * לא ידליקו: ד"ה לא ידליקו יותר - עיין מ"ב והטעם דלפ"ז כשרואין בבית בליל שני שדולקין שתי נרות ירגישו בתוספות הנר וכו'.
בכה"ג שיהיה היכר בין החנוכיות כגון שיהיו החנוכות רחוקות זו מזו או אחת בפתח ואחת בחלון וכל כה"ג, הלוא ודאי שיהיה תוספת פרסום.
ולכאורה אם עיקר ההדלקה הוא עבור פרסום הנס ושבח לבורא ית' אדרבה תדליק כמה שיותר חנוכיות ומקומות.
ועוד: מדוע השו"ע לא הוציא בלשון ואסור/ואין להדליק יותר וכה"ג. או: אין צריך יותר.
לכאורה אין כאן משמעות לא של איסור ולא של מצוה יתירה.

אז מה שה שייך לבל תוסיף, את האומר שמדינא כך ראוי לנהוג ובכהאי גוונא זה מהדרין מן המהדרין.
לגוף השאלה למה לא לעשות כן, אפשר לשמוע את שיעורו של הגרזנ"ג זצ"ל שהועלה באשכול עליו.

כבודו מדבר על שיטת הרמ"א אני מדבר על שיטת מרן שכתב (סי' רע"א ס"ב): "ואפילו אם רבים בני הבית, לא ידליקו יותר".

איתן נוי כתב:

HaimL כתב:איך שייך ב"ת במצווה דרבנן? וגם אם כן, הלא מקור המנהג הוא דברי הר"י הזקן בסוגיא דחנוכה, משום שאין ניכר אם הוא כנגד ימים היוצאים או כנגד בני הבית. וכל זה הוא רק שאז אינו מועיל המהדרין מן המהדרין, אבל מדוע נחשוב שיהיה אסור לנהוג כך?

חנוכה הוא דרבנן, האם מותר לך להוסיף עד עשרה ימים?

ר"ה כ"ח: (בפירש"י)

הישן בשמיני בסוכה - שלא לשום מצוה:

ילקה - שהרי מוסיף על מצוה ועובר משום בל תוסיף:

מצות אין עובר עליהן - בבל תוסיף אלא בזמנן כגון חמשת המינין בלולב וה' טוטפות בתפלין חמש ציציות בטלית אבל תוספת יום על ימים או שעה על שעה אין זה מוסיף:

איתן נוי כתב:

שומע ומשמיע כתב:

איתן נוי כתב:

שומע ומשמיע כתב:

איתן נוי כתב:1. דין חנוכה נר איש וביתו. האם מותר לספרדי (שדינו שצריך להדליק חנוכיה אחת בלבד נר איש וביתו עבור כל בני ביתו) שידליקו בביתו כל אחד מהילדים (לכה"פ בלי ברכה) ולא יהיה בזה משום בל תוסיף אלא אדרבה יהיה בזה תוספת של פרסומי ניסא או שמא מאחר והשו"ע כתב (סי' תרעא) "ואפילו אם רבים בני הבית לא ידליקו יותר" א"כ אפילו ידליק יותר הוי בל תוסיף?
)

תוספת פרסומי ניסא ודאי אין, כי כך לא ניכר כמה הדליקו היום שזה הטעם שהספרדים אינם מדליקים כולם.

לפי הטעם שכתב בביאו"ה,
ביאור הלכה סימן תרעא סעיף ב ד"ה * לא ידליקו: ד"ה לא ידליקו יותר - עיין מ"ב והטעם דלפ"ז כשרואין בבית בליל שני שדולקין שתי נרות ירגישו בתוספות הנר וכו'.
בכה"ג שיהיה היכר בין החנוכיות כגון שיהיו החנוכות רחוקות זו מזו או אחת בפתח ואחת בחלון וכל כה"ג, הלוא ודאי שיהיה תוספת פרסום.
ולכאורה אם עיקר ההדלקה הוא עבור פרסום הנס ושבח לבורא ית' אדרבה תדליק כמה שיותר חנוכיות ומקומות.
ועוד: מדוע השו"ע לא הוציא בלשון ואסור/ואין להדליק יותר וכה"ג. או: אין צריך יותר.
לכאורה אין כאן משמעות לא של איסור ולא של מצוה יתירה.

אז מה שה שייך לבל תוסיף, את האומר שמדינא כך ראוי לנהוג ובכהאי גוונא זה מהדרין מן המהדרין.
לגוף השאלה למה לא לעשות כן, אפשר לשמוע את שיעורו של הגרזנ"ג זצ"ל שהועלה באשכול עליו.

כבודו מדבר על שיטת הרמ"א אני מדבר על שיטת מרן שכתב (סי' רע"א ס"ב): "ואפילו אם רבים בני הבית, לא ידליקו יותר".

כבודו מדבר על המחבר שכתב לא ידליקו יותר, ואומר שבמקרה זה לא שייך טעמו. ואם כן מעיקר הדין ידליקו כולם כדי לקיים גם את המהדרין. ומה זה שייך לבל תוסיף?
אלא שהשאלה האמיתית היא למה כתב המחבר כן ולא הציע עצה זו?

(בכדי שלא תהיה מגילה שאין לה סוף אני פותח דף חדש).
מרן כתב "ולא יותר". אני שואל: וכי אם אדליק יותר חנוכיות אעבור על בל תוסיף או לא? זו כל השאלה.

אם זו כל השאלה מצוין, אתה כתבת שיהיה בזה יותר פרסומי ניסא ועל זה חלקתי.
ולמה שלא תשאל לכו"ע אם הדליק תשע נרות במקום שמונה?

אנסה לשאול בצורה שונה ואולי יותר ברורה.
1. האם לשיטת מרן שאמר "ולא יותר", משמע שאם יותר זה יהיה בל תוסיף?
2. לפי פשט הביאו"ה "אבל לדעה השניה שמדליקין בלילה הראשונה נר לכל אחד מבני הבית אז אם ידליקו בלילה השניה שנים לכל אחד אין כאן הכרה לתוספות הנס כי יאמרו שיש הרבה בני בית ולכל אחד אין שם רק נר אחת והיינו כשכל הנרות דולקים במקום אחד זה אצל זה".
א"כ בכה"ג שיעשו היכר והרחקות וכדו' אף לשיטה זו "בדעת מרן" כן יהיה שייך עדיין פרסומי ניסא?

איתן נוי כתב:(בכדי שלא תהיה מגילה שאין לה סוף אני פותח דף חדש).
מרן כתב "ולא יותר". אני שואל: וכי אם אדליק יותר חנוכיות אעבור על בל תוסיף או לא? זו כל השאלה.

לא.

בל תוסיף אינו הסיבה הבלעדית לאסור הוספה במצוה. אין בל תוסיף בלהוסיף על לחם משנה, אבל יש כאן גריעותא מצד אחר. להוסיף וידוי אחר וידוי - יש אוסרין מדין כלב השב וכו'. אין בל תוסיף לעשות 10 נענוע לולב בהלל, אבל יש כאן גריעותא מצד אי קיום המהלך המתוקן של הנענועים וההלל. אין בל תוסיף לקרוא 10 פעמים מגילה בפורים כנגד עשרת בני המן, אבל זו ודאי ליצנות גדולה. גם מה שאמרו אל יבזבז יותר מחומש, לא משום שזה בל תוסיף במצות צדקה אלא חז"ל אסרו עליו משום שמא יזדקק לבריות.
וכן, יש איסור להדליק יותר נ"ח ממה שדרשו רבותינו. לא משום בל תוסיף, אלא משום שאינו מקיים את המצוה כתקנת רז"ל. כי המה תקנו ואנו נהרוס?

כיצד זה נקרא להרוס? אם אני נוהג כב"ה, מוסיף והולך, ביום א' אני מדליק 2 נרות. ביום ב' 6, ביום ג' 20, ביום ד' 65 וכן הלאה. כיצד גרעתי מתקנת חז"ל?

כי התקנה היתה שע"י מספר הנרות יהיה ניכר כמה ימים היום מחנוכה ואם מוסיף הרי שאין קשר בין מספר הנרות למספר הימים

כדכד כתב:כי התקנה היתה שע"י מספר הנרות יהיה ניכר כמה ימים היום מחנוכה ואם מוסיף הרי שאין קשר בין מספר הנרות למספר הימים

אמת. עיין ביאו"ה על אתר תרעא ס"ב:
* לא ידליקו יותר - עיין מ"ב והטעם דלפ"ז כשרואין בבית בליל שני שדולקין שתי נרות ירגישו בתוספות הנר אבל לדעה השניה שמדליקין בלילה הראשונה נר לכל אחד מבני הבית אז אם ידליקו בלילה השניה שנים לכל אחד אין כאן הכרה לתוספות הנס כי יאמרו שיש הרבה בני בית ולכל אחד אין שם רק נר אחת והיינו כשכל הנרות דולקים במקום אחד זה אצל זה: עכ"ל.
צריך שפרסום הנס יהיה ניכר. ואה"נ לפי הביאו"ה אם יניח באופן שיהיה ניכר הפרסום כגון במס' מקומות שונים שפיר הוי פרסום הנס טובא.

שקלאוו כתב:

איתן נוי כתב:(בכדי שלא תהיה מגילה שאין לה סוף אני פותח דף חדש).
מרן כתב "ולא יותר". אני שואל: וכי אם אדליק יותר חנוכיות אעבור על בל תוסיף או לא? זו כל השאלה.

לא.

בל תוסיף אינו הסיבה הבלעדית לאסור הוספה במצוה. אין בל תוסיף בלהוסיף על לחם משנה, אבל יש כאן גריעותא מצד אחר. להוסיף וידוי אחר וידוי - יש אוסרין מדין כלב השב וכו'. אין בל תוסיף לעשות 10 נענוע לולב בהלל, אבל יש כאן גריעותא מצד אי קיום המהלך המתוקן של הנענועים וההלל. אין בל תוסיף לקרוא 10 פעמים מגילה בפורים כנגד עשרת בני המן, אבל זו ודאי ליצנות גדולה. גם מה שאמרו אל יבזבז יותר מחומש, לא משום שזה בל תוסיף במצות צדקה אלא חז"ל אסרו עליו משום שמא יזדקק לבריות.
וכן, יש איסור להדליק יותר נ"ח ממה שדרשו רבותינו. לא משום בל תוסיף, אלא משום שאינו מקיים את המצוה כתקנת רז"ל. כי המה תקנו ואנו נהרוס?

הבאת דוגמאות מצויינות אך תצטרך להסתייע ממקורות אא"כ אתה טוען סברא אישית שלך.
אך עכ"ז נומר שהדוגמאות לא מדוייקות מסיבה מאוד פשוטה. כשחז"ל רצו לתקן דינים מסויימים הם כן אמרו לך שלא להוסיף או שאמרו מה המינימום.
בנרות חנוכה השו"ע כתב במפורש שלא להוסיף על מס' הנרות שתיקנו חז"ל-8, אך לא אמר כמה חנוכיות. ולכאורה אדרבה כמה שתדליק באופן שלא יראה כמדורה ואדרבה יהיה בזה יותר פרסום הנס שפיר דמי וזוהי שאלתינו.
במקרא מגילה כתב השו"ע סי' (תרפז ס"א) "חייב אדם לקרות המגילה בלילה ולחזור ולשנותה ביום".
לעומת זו במשנה אמרו חז"ל מגילה נקראת ל... לא פחות ולא יותר
נשיאת כפיים- מינימום פעם אחת, אדרבה כל פעם נוספת יקיים עוד מצוה ולא יעברו על בל תוסיף
מצות ציצית אין בל תוסיף אא"כ יוסיף עוד כנף וכה"ג. אך אילו יוסיף עוד עוד ציצית קדוש יאמר לו. ואדרבה ראינו גדולים ושלמים שלובשים עשרות טליתות בכדי להרויח עוד ועוד מצוות.
סוכה- אם ישב בה בשמיני עצרת, יעבור על בל תוסיף. מפורש שלא ישב ביום השמיני.
ארבעת מינים רק אילו יוסיף עוד מינים. אך אם יטול כמה וכמה פעמים לל"ב.
וכן רבות הדוגמאות. כמו"כ ישנם עניינים בערך כמו שכתבת שאמנם אין בהם בעיה הלכתית אך מאחר ושורשם נעוץ ביסודות הזוהר והקבלה, לא מוסיפים ולא גורעים, וגם בזה הדוגמאות רבות הן.

איתן נוי כתב:בנרות חנוכה השו"ע כתב במפורש שלא להוסיף על מס' הנרות שתיקנו חז"ל-8, אך לא אמר כמה חנוכיות. ולכאורה אדרבה כמה שתדליק באופן שלא יראה כמדורה ואדרבה יהיה בזה יותר פרסום הנס שפיר דמי וזוהי שאלתינו.

אין בהלכה מושג שנקרא "חנוכיות". המושג הינו נרות.
אם מוסיפים נרות מעבר לשלושת האפשרויות שהוצגו בגמ', גורעים מעיקר התקנה שהיא היכר לבני רה"ר במנין הימים.
להוסיף נרות באופן שיהיו "חנוכיות" חלוקות, מדינא דגמרא אי אפשר, כי יש רק מקום הדלקה אחד - טפח הסמוך לפתח דרשות הרבים. אילולי כן, יתכן שהדבר היה מותר.

איתן נוי כתב:במקרא מגילה כתב השו"ע סי' (תרפז ס"א) "חייב אדם לקרות המגילה בלילה ולחזור ולשנותה ביום".
לעומת זו במשנה אמרו חז"ל מגילה נקראת ל... לא פחות ולא יותר
נשיאת כפיים- מינימום פעם אחת, אדרבה כל פעם נוספת יקיים עוד מצוה ולא יעברו על בל תוסיף
מצות ציצית אין בל תוסיף אא"כ יוסיף עוד כנף וכה"ג. אך אילו יוסיף עוד עוד ציצית קדוש יאמר לו. ואדרבה ראינו גדולים ושלמים שלובשים עשרות טליתות בכדי להרויח עוד ועוד מצוות.
סוכה- אם ישב בה בשמיני עצרת, יעבור על בל תוסיף. מפורש שלא ישב ביום השמיני.
ארבעת מינים רק אילו יוסיף עוד מינים. אך אם יטול כמה וכמה פעמים לל"ב.
וכן רבות הדוגמאות. כמו"כ ישנם עניינים בערך כמו שכתבת שאמנם אין בהם בעיה הלכתית אך מאחר ושורשם נעוץ ביסודות הזוהר והקבלה, לא מוסיפים ולא גורעים, וגם בזה הדוגמאות רבות הן.

איני מבין כיצד רשימה זו נוגעת בנידון. אכן, כבר ידענו שיש מצוות דאורייתא ודרבנן בהם אין הגבלת כמות וגודל. אבל גם ידענו שיש מצות דאורייתא ודרבנן בהם יש הגבלת כמות וגודל, הגם שאין בהם בל תוסיף, והכל לפי העניין. ובאשר לסיבה למה המחבר רשם דין זה בצורה זו דווקא כאן, ולא בהלכות לחם משנה, נראה לומר שהסיבה היא בדיוק נמרץ הסיבה לקיומו של אשכול זה - פרסום טעותם של הרוצים להרבות אורה ופרסומי ניסא אשר שכרם יוצא בהפסדם.

מחמת האורך הרב אפתח חדש.
אם זה ברור שכשחז"ל רצו פירטו ולפי העניין לא פירטו, מה מקום יש לטענתך הנ"ל "בל תוסיף אינו הסיבה הבלעדית לאסור הוספה במצוה".
הרי ודאי שהיא הסיבה הבלעדית. דאל"ה היה לחז"ל לפרט כפי שכשרצו פירטו. ע"ד אמרם ז"ל: "מקום שאמרו להאריך, אינו רשאי לקצר.
לקצר, אינו רשאי להאריך. לחתום, אינו רשאי שלא לחתום. ושלא לחתום, אינו רשאי לחתום".
מה שאתה טוען אני יכול להסכים שזה צד השקפתי אבל אין לכך כל קשר הלכתי.
וממילא לנד"ד מניין לך השערה זו של מרן השו"ע? הלוא מרן לא דיבר כלל ועיקר על כמות המנורות (וכאמור) אלא רק על מס' הנרות במנורה.

כדכד כתב:כי התקנה היתה שע"י מספר הנרות יהיה ניכר כמה ימים היום מחנוכה ואם מוסיף הרי שאין קשר בין מספר הנרות למספר הימים

אך זה רק אם נגיד שהטעם הוא כנגד ימים הנכנסים או היוצאים, ולא אם נגיד מעלין בקודש. וגם כנגד ימים הנכנסים או היוצאים, שמא לא הקפידו אלא שיהיה מוסיף והולך או פוחת והולך, אבל לא קפיד אמניינא.

ולשיטת ר"י הזקן, כ"ש שאין להקפיד על כך, כיוון שהכל יודעים שאין מדליק אלא איש וביתו, אז ניכרת ההוספה, גם בדלא קפיד אמניינא.

הטעמים הנזכרים הם סיבה ל"מוסיף והולך" או "פוחת והולך אבל לכ"ע צריך שיהא היכר מהנרות כמה ימים היום וכמבואר בפוסקים

ראיתי פה כבר כמה תגובות, שצריך להיות היכר לבני רה"ר איזה יום של חנוכה הוא. אבל למאי נפק"מ? אם אתמול הדלקתי 20 נרות והיום אני מדליק 65 נרות, אז בני רה"ר רואים שאני מוסיף והולך (לב"ה), אבל למאי נפק"מ שיידעו אם היום שלישי או רביעי, וכי יש חילוק בין הימים?

כדכד כתב:הטעמים הנזכרים הם סיבה ל"מוסיף והולך" או "פוחת והולך אבל לכ"ע צריך שיהא היכר מהנרות כמה ימים היום וכמבואר בפוסקים

נכון, כנזכר לעיל מהביאו"ה תרע"א ס"ב ד"ה "לא ידליקו".

HaimL כתב:ראיתי פה כבר כמה תגובות, שצריך להיות היכר לבני רה"ר איזה יום של חנוכה הוא. אבל למאי נפק"מ? אם אתמול הדלקתי 20 נרות והיום אני מדליק 65 נרות, אז בני רה"ר רואים שאני מוסיף והולך (לב"ה), אבל למאי נפק"מ שיידעו אם היום שלישי או רביעי, וכי יש חילוק בין הימים?

בודאי. כשחז"ל תיקנו להדליק מס' ימים מסויים צריך שיראה לעיני הרואה את סדר מס' הימים וכמבואר לעיל.

לא מבין. חז"ל תיקנו להדליק 8 ימים, לזכר הנס. ולמיטב ידיעתי, הם לא תיקנו לספור את הימים, ואין מצווה לומר היום נר ראשון, היום נר שני וכן עד גמירא אז אם אתה טוען שחלק מתקנת חז"ל (למהדרין מן המהדרין) הוא לדעת איזה יום של חנוכה הוא, עליך לבאר את הטעם לכך (אם אתה רוצה).

ראיתי עכשיו שציינת לביאור הלכה בסימן תרע"א. אעתיק החלק מדבריו שנוגע לענייננו (וכנראה עליו כיוונת).

--- תחילת ציטוט ---
והטעם כנגד ימים היוצאים וזה היום שעומד בו נמנה עם הימים שיצאו כבר [והיינו שבזה ידעו ויזכרו הכל כמה ימים יצא בהתמדת הנס וכשיזכירו זה שהיה הנס משך זמן רב יש בו פרסומי ניסא ושבח יותר להש"י] ועוד שמעלין בקודש [גמרא].
--- סוף ציטוט ---

אז לטעם של מעלין בקודש, בוודאי שאין משמעות למספר הנרות שמדליק בכל יום ויום, ובלבד שיהיה מוסיף והולך.

ולטעם של ימים היוצאים, לא ברור. אם אני יודע על נס החנוכה, שהיה שמונה ימים, אז מה יועיל לי ההיכר של מניין הנרות? ואם אני לא יודע, אז כיצד יועיל מניין הנרות לפרש לי את סיפור הנס והתמדתו במשך שמונה ימים? ומדוע לא מספיק נר לכל יום, אם אני רואה נר דולק ואני זוכר שאתמול גם דלק אז אני יודע לעשות 1 + 1 = 2, ומחר אני אראה עוד פעם נר דולק, ואספור 3 וכדומה, וכיצד המניין של אותו יום דווקא יוסיף לי בידיעת התמדת הנס?

בנוסף, מאי טעמייהו דב"ש, כנגד ימים הנכנסים, ביחס לפירוש זה? מסתבר לומר שגם הם רצו להורות על התמדת הנס, אבל לשיטתם, אני יודע את זה כבר מהיום הראשון (שהרי מדליקים 8 נרות), ומדוע להיות פוחת והולך (נגד מעלין בקודש), הלא יכולים להדליק 8, 8, 8 וכן עד גמירא (ואז לכה"פ אין מורידין בקודש).

"מעלין בקדש" הוא טעם למה מוסיף והולך ולא פוחת והולך אבל ודאי שהנרות צריכים להיות מקבילים למספר הימים כי בזה שרואים ום אחד מספר מסויים של נרות וביום שלאחריו עוד אחד או פחות אחד וכן על זה הדרך ניכרת התמדת הנס שהיה במשך כמה ימים

כדכד כתב:"מעלין בקדש" הוא טעם למה מוסיף והולך ולא פוחת והולך אבל ודאי שהנרות צריכים להיות מקבילים למספר הימים כי בזה שרואים יום אחד מספר מסויים של נרות וביום שלאחריו עוד אחד או פחות אחד וכן על זה הדרך ניכרת התמדת הנס שהיה במשך כמה ימים

אמת. חזק וברוך

כדכד כתב:"מעלין בקדש" הוא טעם למה מוסיף והולך ולא פוחת והולך אבל ודאי שהנרות צריכים להיות מקבילים למספר הימים כי בזה שרואים ום אחד מספר מסויים של נרות וביום שלאחריו עוד אחד או פחות אחד וכן על זה הדרך ניכרת התמדת הנס שהיה במשך כמה ימים

א.
אז מדוע בגמרא הם נמנים בתור שני טעמים נפרדים (מעלין בקודש כנגד פרי החג, וימים היוצאים כנגד ימים הנכנסים), ומשמע מזה שלמ"ד מעלין בקודש, אין לזה שום שייכות למניין הימים.

ב.
למ"ד כנגד פרי החג, הלא פרי החג מתחילים מ 13, ופוחת והולך ואם כן, מדוע נתנו טעם כנגד פרי החג אם עיקר התקנה היא כדי לפרסם את מניין הימים.

שאלתי כאן מספר שאלות על דברי הביאור הלכה. האם מישהו רוצה להתייחס אליהן, מלבד לחזור על דבריו, כי אותם העתקתי כבר לדיון.

בגמרא הטעמים האלה של כנגד פרי החג וכנגד ימים הנכנסים ניתנו ללמה לב"ש פוחת והולך והטעמים של מעלין בקדש ושל כנגד ימים היוצאים ניתנו ללמה לב"ה מוסיף והולך.
כל אחד נותן טעם לדבריו מדוע אינו סבור כמו הדעה השניה אבל ברור שלפי כולם אמור להיות קשר בין מספר הימים למספר הנרות והשאלה באיזו דרך.
טענתך מפרי החג רק מחזקת את ההבנה הזו שהריאותו זקן שהדליק כנגד רי החג התחיל באמת משמונה נרות ולא משלשה עשר הרי שמה שנקט כנגד פרי החג היה רק לענין מוסיף והולך

לך ברור, אבל זה לא כתוב במפורש. רק כתוב שהטעם להוסיף והטעם לפחות הוא כנגד ימים היוצאים או הנכנסים, אבל עדיין, כפי ששאלתי, מה נותנת ידיעת המניין של היום, הלא לדעת שיש שמונה ימים בחנוכה, ושהנס התמיד והלך במשך שמונה ימים, די לי אם אראה שמדליקים נר אחד ליום, במשך שמונה ימים.

והטעם של פרי החג בדיוק סותר את זה שידיעת המניין של היום נותנת יתרון, שהרי שם זה ודאי לא כמו שנוהגים בחנוכה, שהרי לא מתחילים משבעה פרים ופוחתים והולכים עד פר אחד ביום השביעי (או שמונה, אם שמע"צ בכלל המניין).

ועצם זה שנוהגים בשמונה ופוחתים עד אחד או באחד ומוסיפים עד שמונה, הוא כי זה המנהג הפשוט שרצו לתקן למהדרין מן המהדרין, אבל לא שיהיה איסור או גריעה במי שמוסיף והולך כמה שירצה.

א. פוחת והולך או מוסיף והולך זה לא מנהג אלא דין למהדרין מן המהדרין.
ב. לשון הגמרא במסכת שבת דף כא עמוד ב:
"והמהדרין מן המהדרין, בית שמאי אומרים: יום ראשון מדליק שמנה, מכאן ואילך פוחת והולך; ובית הלל אומרים: יום ראשון מדליק אחת, מכאן ואילך מוסיף והולך. אמר עולא: פליגי בה תרי אמוראי במערבא, רבי יוסי בר אבין ורבי יוסי בר זבידא, חד אמר: טעמא דבית שמאי - כנגד ימים הנכנסין, וטעמא דבית הלל - כנגד ימים היוצאין. וחד אמר: טעמא דבית שמאי - כנגד פרי החג, וטעמא דבית הלל - דמעלין בקדש ואין מורידין. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: שני זקנים היו בצידן, אחד עשה כבית שמאי ואחד עשה כדברי בית הלל, זה נותן טעם לדבריו - כנגד פרי החג, וזה נותן טעם לדבריו - דמעלין בקדש ואין מורידין"
כלומר הגמרא אומרת ולא רק לי אלא לכולם שלב"ש ביום ראשון שמונה ומכאן ואילך פוחת והולך ואילו לב"ה ביום הראשון אחת ומכאן ואילך מוסיף והולך.
הטעמים שנאמרו בגמרא בהמשך באים רק להסביר את זה אבל לאליצור דינים חדשים.
הטעם של כנגד פרי החג לא בא לומר שמספר הנרות כמספר הפרים אלא שמפרי החג נלמד העקרון של פוחת והולך. באמת בפריהחג אין ענין לדעתכמה ימים זה ובחנוכה יש.

הסיבה שמנין הימים הוא חשוב זה למי שרואה את הנרות כל יום ואז הוא יודע את חשיבות הנס שנמשך שמונה ימים ואם לאתהיה עקביות במנין הימים אז החשבון לא ברור ולא יהיה ניתן לשים לב שזה שמונה ימים.

אפשר להיכנס לדיון על המונח "מנהג", שמציין דין גמור כמו יו"ט שני של גלויות, וכדומה. אם רוצים.

על עיקר שאלתי, עדיין לא קיבלתי תשובה.

אם אני תינוק שנשבה לבין הגויים, ופתאום אני חוזר אל ישראל, ורואה שמונה ימים שבהם מדליקים נר אחד, שני נרות, שלושה נרות וכדומה. אין לי מושג מה פתאום אנשים מדליקים נר בערב במקום ללכת לישון. אני שואל אנשים ברחוב, ואומרים לי, בימי מתתיהו בן יוחנן כה"ג וכו'. אז מדוע אני צריך להבין את זה רק לפי מניין הנרות? ונניח שבעיר שלי כולם מדליקים רק נר אחד בכל יום. האם לא אבין מזה שהנס היה גם ביום השני, והשלישי? או שאתמה ואשאל, ושוב יסבירו לי?

ואם כן יש לי ידיעת בית הרב, ואני כן יודע על נס חנוכה שהיה 8 ימים, אז מדוע אני צריך לדעת איזה יום היום? כיצד זה יוסיף לי בהבנת הנס והתמדתו?

קודם כל אני רוצה לכתוב מה שהתחדש לי בסוגייה זו.
חפשתי בפרוייקט השו"ת מקורות שמצדיקים את עמדתי בסוגייא שלכו"ע יש ענין לדעת איזה יום היום לפי מספר הנרות ורק נחלקו בטעמים אם כנגד ימים הנכנסים והיוצאים או כנגד פרי החג ומעלין בקדש.
אני חושב שמצאתי אך בתוך החיפוש מצאתי גם כאלה שסבורים כמו כת"ר שלא לכ"ע יש לדעת את מספר הימים.
בעל החידושים המיוחסים לר"ן כותב שעיקר ההידור הוא בתוספת אורה ולא משנה כמה ימים יש. מכאן הוא רוצה לומר שיש לנהוג שכל בני הבית ידליקו אלא שלא נהגו כך. מדבריו נראה שאין זה משנה כלל כמה ימים יש.
החת"ם סופר מביא מדרשות ראנ"ח פ' וישב שהזקנים שבצידן עשו כנגד פרי החג וכנגד מעלין בקדש כדי להורות שאינם סוברים שצריך להיות כנגד ימים הנכנסים או היוצאים וכדי להורות שאין ענין לדעת את מספר הימים וזה המקור למנהג האשכנזים שכל בני הבית מדליקים למרות החשש המובא בתוספות שלא יהיה היכר במספר הימים משום שלמעשה אין צריך היכר כזה וכשיטת כת"ר.

לענ"ד מרוב המקורות שמצאתי לא משמע כך אבל ביגוד למה שחשבתי יש שסבורים כמו כת"ר.

עתה, לשאלת כת"ר למה יהיה היכר בהתמדת הנס שמונה ימים ע"י השינוי במספר הנרות לפי מספר הימים - מי שיראה בכל שמונת הלילות שהדלקת הנרות היא לפי סדר עולה או יורד מאחד עד שמונה או משמונה עד אחד יוכל יותר לדעת ולהפנים ת הנס שנעה בשמונה ימים מאשר מי שיראה מספר אקראי של נרות כל לילה שאין לו קשר למספר שמונה.

סליחה על ההקפצה, האם ידוע לכם מדוע איני רואה התראה של הודעות חדשות?