פורום אוצר החכמה

כשמדליק בחלון, האם צריך להניח על אדן החלון בתוך חלל החלון, או שמא גם כנגד החלון א''ש?

ואם כנגד החלון ג''כ א''ש, האם יש שיעור בדבר? כלומר- האם יכול להניח על השולחן במרחק (למשל-) של מטר מהחלון, והעיקר שמרה''ר רואים את הנרות דרך החלון?

ואם כנגד החלון ג''כ א''ש, האם יש בזה נפק''מ אם מניח את החנוכיה ומדליקה מתוך הבית כנגד החלון, או מחוץ לבית כנגד החלון? (וכגון שדר בקומת קרקע, או שישנה מרפסת מהצד החיצוני של החלון כך שיש לו גישה לחלון גם מבחוץ).





האם נכון יותר שלא להדליק בחלון הפונה לחניה המשותפת היות שאי''ז פתח הפונה לרה''ר כיוון שהחניון הוא גם שלו?
(אמנם מצינו שאנשים מדליקים בפתח הדלת הפונה לחדר המדרגות דהוא רשות השותפין והפרסומ''נ הוא לבני החצר, והן הן הדברים).
ואי נימא שאין הכ''נ, האם מהני בזה מה שגם אנשים רבים שאינם בני חצירו עוברים ושבים דרך החניון?

לשון הגמ' הוא שמניח בחלון, ואילו רש"י שינה וחידש דהיינו "מבפנים, כנגד חלון הסמוך לרשות הרבים", וצ"ב מאי טעמא אינו מניחה בחלל החלון עצמו כפשטות לשון הגמ'.

[ובפשוטו י"ל דבא לומר שאין שום מעליותא להניחו בחלל החלון עצמו ואינו כמו בפתח דמניחו בחלל הפתח משמאל, מזוזה מימין וכו'].

בספר אליבא דשמואל (שמועות מפי מו"ר זצוק"ל, חלק המועדים עמ' רפד) כתב בדין הדלקה בחלון, דבלשון המחבר לא נתפרש היכן מניחו בחלון אי בטפח הסמוך לחלון מבחוץ או בחלל החלון מבפנים, או אפילו מבפנים על גבי כלי סמוך לחלון, ואמר רבינו זצוק"ל דצריך להדליק בחלון ממש, כפשטות לישנא דגמ', והביא כמה דוגמאות בל' חז"ל דבחלון היינו בחלון ממש, ולא בתוך הבית, וחז"ל קבעו המצוה להדליק חוץ לבית ולהוציא המנורה מן הבית לחוץ.

ועמד בלשון רש"י הנז' שכתב מבפנים כנגד החלון, [והביא גירסת הגר"א 'בחצר למטה כנגד החלון, יעו"ש], וביאר דבפשוטו רש"י לשיטתו שמדליק תוך החצר סמוך לרה"ר, [א"ה, ואזי ליכא דין "הדלקה מבחוץ', אלא יסוד דין ההדלקה הוא לבני החצר, וה"נ הכא יסוד דין ההדלקה הוא לבני הבית מבפנים], אבל לדידן דס"ל כשאר ראשונים דמניח ברה"ר סמוך לפתח החצר, גדר המצוה הוא להוציא המנורה מרשותו, ויעו"ש עוד.

נוטר הכרמים כתב:לשון הגמ' הוא שמניח בחלון, ואילו רש"י שינה וחידש דהיינו "מבפנים, כנגד חלון הסמוך לרשות הרבים", וצ"ב מאי טעמא אינו מניחה בחלל החלון עצמו כפשטות לשון הגמ'.

[ובפשוטו י"ל דבא לומר שאין שום מעליותא להניחו בחלל החלון עצמו ואינו כמו בפתח דמניחו בחלל הפתח משמאל, מזוזה מימין וכו'].

בספר אליבא דשמואל (שמועות מפי מו"ר זצוק"ל, חלק המועדים עמ' רפד) כתב בדין הדלקה בחלון, דבלשון המחבר לא נתפרש היכן מניחו בחלון אי בטפח הסמוך לחלון מבחוץ או בחלל החלון מבפנים, או אפילו מבפנים על גבי כלי סמוך לחלון, ואמר רבינו זצוק"ל דצריך להדליק בחלון ממש, כפשטות לישנא דגמ', והביא כמה דוגמאות בל' חז"ל דבחלון היינו בחלון ממש, ולא בתוך הבית, וחז"ל קבעו המצוה להדליק חוץ לבית ולהוציא המנורה מן הבית לחוץ.

ועמד בלשון רש"י הנז' שכתב מבפנים כנגד החלון, [והביא גירסת הגר"א 'בחצר למטה כנגד החלון, יעו"ש], וביאר דבפשוטו רש"י לשיטתו שמדליק תוך החצר סמוך לרה"ר, [א"ה, ואזי ליכא דין "הדלקה מבחוץ', אלא יסוד דין ההדלקה הוא לבני החצר, וה"נ הכא יסוד דין ההדלקה הוא לבני הבית מבפנים], אבל לדידן דס"ל כשאר ראשונים דמניח ברה"ר סמוך לפתח החצר, גדר המצוה הוא להוציא המנורה מרשותו, ויעו"ש עוד.

לפי''ז אם ידליק כנגד החלון מבחוץ א''ש?

ועוד- לפי''ז יתחדש שא''א להדליק בחלון הפונה למרפסת שלו, אע''פ שהחלון נראה היטב לבני רה''ר, היות שבכה''ג גם כשמוציא מן הבית לחלון, הרי החלון לא גובל ברה''ר כ''א במרפסת שלו ונמצא שלא הוציא מרשותו. האמנם?

ועוד- הלא גם חלל החלון שייך לו והוא חלק מביתו ולפי''ז אדרבה- לאו א''ש עד שיוציא מחוץ החלון לגמרי ולתלותה על מדף מבחוץ וכיו''ב. האמנם?

פרנקל תאומים כתב:ועוד- הלא גם חלל החלון שייך לו והוא חלק מביתו ולפי''ז אדרבה- לאו א''ש עד שיוציא מחוץ החלון לגמרי ולתלותה על מדף מבחוץ וכיו''ב. האמנם?

כך משמעות רבינו ירוחם וכן רבינו פרחיה בשם רה"ג.

פרנקל תאומים כתב:כשמדליק בחלון, האם צריך להניח על אדן החלון בתוך חלל החלון, או שמא גם כנגד החלון א''ש?

ואם כנגד החלון ג''כ א''ש, האם יש שיעור בדבר? כלומר- האם יכול להניח על השולחן במרחק (למשל-) של מטר מהחלון, והעיקר שמרה''ר רואים את הנרות דרך החלון?

ואם כנגד החלון ג''כ א''ש, האם יש בזה נפק''מ אם מניח את החנוכיה ומדליקה מתוך הבית כנגד החלון, או מחוץ לבית כנגד החלון? (וכגון שדר בקומת קרקע, או שישנה מרפסת מהצד החיצוני של החלון כך שיש לו גישה לחלון גם מבחוץ).





האם נכון יותר שלא להדליק בחלון הפונה לחניה המשותפת היות שאי''ז פתח הפונה לרה''ר כיוון שהחניון הוא גם שלו?
(אמנם מצינו שאנשים מדליקים בפתח הדלת הפונה לחדר המדרגות דהוא רשות השותפין והפרסומ''נ הוא לבני החצר, והן הן הדברים).
ואי נימא שאין הכ''נ, האם מהני בזה מה שגם אנשים רבים שאינם בני חצירו עוברים ושבים דרך החניון?

ובכן?

זה כמה שנים שכיונתי לדקדוק הנ"ל בד' רש"י הנ"ל. היינו דלרש"י יש קפידא להניח בבית כנגד החלון ולא בחלון ממש, ובעניי ביארתי דרש"י אזיל לטעמיה, אך באופן אחר ממה שהובא משמיה דבעל ה'דרכי שמואל' זצ"ל - אלא דלרש"י הגדרת דין פתח הוא מקום המיוחס גם לבית וגם לרה"ר, היינו דגדר הדלקת פתח לרש"י היינו חובת הדלקה של בית באופן דמפורסם לרה"ר.
על כן חלון - מאחר ולאו שם פתח עליה, הרי שאין בו מעלת פתח המיחס הדלקת בית וחוץ, לכן אם ידליק בחלל החלון וכ"ש מחוצה לו לא מהני, ונהי דבעלות לענין שילוח הקן וכדו' יש לו גם על עובי החלון, מיהו לאו הדלקת בית הוא, ושאני פתח שהוא מיוחס מצ"ע להבית לענין מזוזה ודרך ביאתו לבית, [וגם יש משמעות להניח אור בפתח הבית לנכנסים וליוצאים הרי דהוא הדלקה המיוחסת לבית ולחוץ גם יחד]
ועוד נפק"מ חדשה העליתי מזה דלרש"י לא יהני הדלקה במרפסת כפי שנוהגים הרבה בתור 'קיום דינא דחלון' - וזאת מאחר ואין זו הדלקה של בית כלל אלא של חצר [אא"כ נגדיר המרפסת כבית]
ואמנם בנידון חלון הפונה למרפסת שהעלה הרב פ"ת - לדברינו נראה דיהני מאחר והדליק הדלקה של בית פנימה זהו כבר הדלקה של בית באופן הנשקף לרה"ר ואין המרפסת חוצצת את הנלענ"ד כתבתי.

נפק"מ גם האם שייך דין ימין בהדלקה בחלון
viewtopic.php?f=24&t=47914&p=592106&hilit#p592106