פורום אוצר החכמה

לבי במערב כתב:החילוק בין בית־כנסת לנ"ח נת' במג"א סי' תרעא ס"ק יב, יעו"ש.

ביליצר כתב:קושיית החכם צבי ,ותירוץ מחודש לו דאין כאן איך לדון לכף זכות דתקנת מפני החשד הוא מפני ע"ה שחושבים דמחויבים להדליק בכל הפתחים.

עליך עיננו כתב:אפשר לשאול את זה על כל "מראית עין" אבל כיון שהמקור הוא והייתם נקיים, א"כ עליך לא לגרום שיחשדו בך.
ואיה"נ שהחושד צריך לדון לכף זכות.

אור עולם כתב:איני יודע האם סתם בן אדם אמור לחשוד בחבירו שלא קיים מצווה, ומ"מ ישנם גם החושדים, וחששו להם.
אולי יש להקשות באופ"א. האם גם בשאר מצוות יש דין לעשותם באופן שלא ישאר מקום לחשד, ולדוג' לשהות בביהכנ"ס מהמניין שחרית הראשון עד האחרון כדי שכולם יראו שהנחתי תפילין, או כל כיוצ"ב?
מזכיר את דברי המשנ"ב, שאף אם כבר קרא ק"ש או עדיין טרם קרא ישים ידו על עיניו וכל כה"ג.
למרות שלפי"|ז קצת תיקשי, וכי מאחר והוא עטור בתפילין כעת כו"ע ידעי שאינו כופר בתורת משה גם אם לא ישים יד על עיניו. וצ"ע.

בנוסף, ראיתי מביאים בשם מרנא הפחד יצחק זצוק"ל דבוודאי דיש חיוב לדון את חבירו לכף זכות, אבל מסתמא אי"ז אמת... (וכמדומה דבפחד"י ר"ה מעמיד הבדל בין דין לכ"ז של צדיק לשל בינוני ששל צדיק הוא כן אמת), וכן אמר שלכל דבר שברא הקב"ה יש תכלית וסיבה, ו'שכל עקום' נברא בשביל לדון לכף זכות...
מדוע אין זו אמת לדון לכף זכות?

ולהזכיר אף את קושייתו הידועה של הגר"נ טוקר זצוק"ל שלכאו' יכל לשים שלט בפתח שהוא מדליק בפתח השני? ותי' שיחשדו שגם שם הניח שלט כזה...

יונת אלם כתב:מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל (שהערב היא"צ שלו) עמד בזה וכך מביאים בשמו:
בדינא דהדלקה מפני החשד למי שיש לו שתי פתחים. הקשה רבנו זצ"ל שהרי אף שלכתחילה צריך להדליק בזמן ובשקיעה אבל שפיר אפשר להדליק גם אח"כ במשך החצי שעה עד שתכלה רגל מהשוק, וא"כ צ"ב מהו החשד שאם רואים שלא הדליק בפתח זה, כך נמי לא הדליק בפתח השני, והרי היות שיש לפניו עוד זמן להדליק א"כ אין מקום לחשד, די"ל שידליק אח"כ במשך זמן ההדלקה, וגם תמוה דמהיכ"ת לעלות על הדעת שכשם שלא הדליק בפתח זה, כך נמי לא הדליק בפתח השני. אלא בהכרח שמדובר באדם שעומד וממתין מתחת לפתח חבירו במשך כל החצי שעה של זמן ההדלקה, ורואה שאכן לא הדליק במשך כל זמן ההדלקה בפתח זה, והוא מסוגל לבוא לידי חשד שכשם שלא הדליק כאן כך נמי לא הדליק בפתח השני.
ונשאל רבנו אמאי צריך לחשוש מפני אנשים שכאלו, וכי בגלל אנשים כאלו שהם מיעוטא דמיעוטא ולא כ"כ מצויים תיקנו חז"ל להדליק, וגם הרי אם הוא עומד באפס מעש במשך חצי שעה ליד פתח חבירו הרי הוא מסוגל לבדוק באותו זמן האם הבעה"ב הדליק בפתח השני, וא"כ אין מקום לחשד, ועו"ק שאין זה דומה לדוגמא של חשד שמייתי שם בהמשך הסוגיא? ואמר רבנו זצ"ל: דחזינן מהכא שאכן יש בינינו כאלו אנשים וצריך לחשוש מהם, ואין זה בגדרי מיעוטא דמיעוטא שיש אנשים שכל רצונם ומטרתם רח"ל הוא לראות ברעת הזולת ומקדישים מזמנם ועושים מאמצים מרובים להטיל מומין בזולת, ולא מוכנים למצוא את הצדדים הטובים שבו, וגם באופן שיש להם אפשרות לברר כי הם יכולים לבדוק אם הדליק בפתח השני הם לא עושים זאת, עד כדי שהוצרכו חז"ל לתקן דינא דנר חנוכה מפני החשד של אנשים כאלו. [וז"ל רבנו זצ"ל במכתב: ואני נמנע להשיב בדרך כלל בענין זה, כי דרך חלק מהאנשים, אפילו מאלה הנחשבים לחרדים לדבר השי"ת, לפרש כל דבר בכל מיני פשטלך, ונהנים לתת דופי באנשים, ה' יכפר בעדם כי אולי כונתם לשמים].

מוטוש כתב:ומה הדין במי שנוהג להדליק בתוך הבית ולא בחלון?!

איתן נוי כתב:

אור עולם כתב:איני יודע האם סתם בן אדם אמור לחשוד בחבירו שלא קיים מצווה, ומ"מ ישנם גם החושדים, וחששו להם.
אולי יש להקשות באופ"א. האם גם בשאר מצוות יש דין לעשותם באופן שלא ישאר מקום לחשד, ולדוג' לשהות בביהכנ"ס מהמניין שחרית הראשון עד האחרון כדי שכולם יראו שהנחתי תפילין, או כל כיוצ"ב?
מזכיר את דברי המשנ"ב, שאף אם כבר קרא ק"ש או עדיין טרם קרא ישים ידו על עיניו וכל כה"ג.
למרות שלפי"|ז קצת תיקשי, וכי מאחר והוא עטור בתפילין כעת כו"ע ידעי שאינו כופר בתורת משה גם אם לא ישים יד על עיניו. וצ"ע.

בנוסף, ראיתי מביאים בשם מרנא הפחד יצחק זצוק"ל דבוודאי דיש חיוב לדון את חבירו לכף זכות, אבל מסתמא אי"ז אמת... (וכמדומה דבפחד"י ר"ה מעמיד הבדל בין דין לכ"ז של צדיק לשל בינוני ששל צדיק הוא כן אמת), וכן אמר שלכל דבר שברא הקב"ה יש תכלית וסיבה, ו'שכל עקום' נברא בשביל לדון לכף זכות...
מדוע אין זו אמת לדון לכף זכות?

ולהזכיר אף את קושייתו הידועה של הגר"נ טוקר זצוק"ל שלכאו' יכל לשים שלט בפתח שהוא מדליק בפתח השני? ותי' שיחשדו שגם שם הניח שלט כזה...

אמת, לפי הנ"ל א"כ אין לדבר סוף.