פורום אוצר החכמה

האם יכול יהודי לעשות יהודי אחר שליח שידליק לו נר חנוכה או שזו מצוה שבגופו כמו תפילין?
אולי ניתן להוכיח את זה מסימן תרע"ז, שם יש דין אכסנאי שצריך להשתתף עם בעל הבית בפרוטה. חזינן לכאורה שבעל הבית מוציא ידי חובה את האכסנאי. האם הכוונה שכאשר בעל הבית מקבל פרוטה אזי האכסנאי מקיים את המהדרין מן המהדרין כאילו הוא עצמו הדליק? או שזה רק הדרגה הראשונה של מצות נר חנוכה, נר איש וביתו ואז האכסנאי נכנס לגדר 'ביתו' וממילא יצא ידי המצוה אבל רק בדרגה הפחותה.
ועוד יש לשאול, למה צריך את הפרוטה, מדוע לא יכול בעל הבית להוציא את עצמו וגם את חברו בלי הפרוטה? וכי יש דין שהשמן יהיה שלכם?

ועוד להעיר, הלשון של הגמרא וההלכה זה 'משתתף בפרוטה', היינו שנעשה שותף בשמן לבעל הבית.
מה הדין כשאין לאכסנאי פרוטה, האם לא מספיק שבעל הבית יסכים ויאמר שהוא שותף או שיעשה האכסנאי קנין סודר ויהפוך לשותף בשמן גם בלי הפרוטה.

יישר כח למשיבים ועונים.

אם אתה מתכוון על מעשה ההדלקה מ"ש ממזוזה, על האוסר להביא ראייה
רק ממשתתף בפרוטה יש לכאורה להביא ראייה שאינו יכול להדליק בשמן של השליח, ויש מקום לחלק.

כן, אני מדבר על מעשה ההדלקה. שיחשב שהוא הדליק. אכן במזוזה ניתן לעשות שליח ובתפילין לא ניתן.
וזו גופא השאלה, אולי מצות ההדלקה כתפילין, מצוה שבגופו.
לא שייך לומר כן?

ומה שחזינן שהאכסנאי יוצא ע"י הבעל הבית, זה מצד הדין של נר איש וביתו, הדרגה הנמוכה של המצוה, אבל המהדרין שכל אחד ידליק, זה באמת לא יצא.

לכאורה יש ראיה מהמשנה ברורה תרע"ט באשה ששכחה והדליקה נר שבת שאז כבר קיבלה שבת, שתמנה מישהו שליח שידליק עבורה. עיי"ש.

גבי השתתפות בפרוטה ראה אז נדברו חי"ג סימן ל"ח אות ז'.
בעניין שליחות בנ"ח ומצוות שבגופו ראה הבאר שנת תרצ"ו שנה י"ג עמוד י"ד בסופו.(וקצ"ע עליו משבת כ"ג). ועוד משנה הלכות ח"ג סימן קמ"ה ושבט הלוי ח"ח סימן קנ"ט.

אוהא,
אתה נותן לי הרבה שיעורי בית

איך אני אגיע לכל הספרים שציינת?

אולי תוכל להכניס בקצרה דבריהם?

יש לי בעיה במחשב. ברגע שאתגבר עליה בל"נ אעלה לכאן מדבריהם.

יש בזה פעטע יד אפרים בהלכות פסח. יבואו נא הלומדים וידרשו. שאל את הרבי מטאלנע שליט"א.

הגהות יד אפרים סו"ס תל"ב

הנה לשון האז נדברו:

"הקשה מו"ר זצ"ל, מדרבנן צריך הרי קנין משיכה ולא סגי בכסף, עוד הקשה דבכלל למה צריך קנין כסף והרי הוי מתנה מועטת דלא צריך מעשה קנין ונקנה בדיבור בעלמא".

מי זה מורו ורבו?

יישר כח לאגרת. תזכה למצוות.

לגבי הבאר, גם נמצא בהיברובוקס, מי זה רבי יעקב הלוי הורוויץ הנ"ל? מישהו ידוע?
הוא טוען שנר חנוכה יוצא מהכלל בכך שלא יכול סתם לעשות שליח אלא צריך להשתתף בפרוטה. וראייתו מכך שצריך למכור כסותו והרי קיימא לן שאם יוצא עיקר המצוה, על הידור לא מוכר כסותו. מה קשה עליו מהגמרא?

ראה ר"ן על הרי"ף פסחים ד,א:
ומיהו איכא למידק בהאי כללא דהא הדלקת נר חנוכה שאפשר לעשותה ע"י שליח ואפ"ה מברכין עליה להדליק ואיכא למימר דכיון דאמרינן בפרק במה מדליקין (דף כג א) דצריך לאשתתופי בפריטי כיון שאינו יוצא אלא בשל עצמו הרי אין מצוה זו יכולה להתקיים על ידי אחר:


וכבר האריכו בכך ראשונים ואחרונים ועיין.

א. בעסקי בסוגיא דחנוכה התקשיתי איך זה שאמרו שניתן לעשות שליח להדלקת נר חנוכה על ידי שמשתתף עמו בשווה פרוטה ומדוע שלא נאמר בזה שהוא מצווה שבגופו שהרי מטרת המצווה היא פרסומי ניסא וברגע שאחד מדליק בשביל חבירו חסר בפירסום הנס.
האם יתכן כדבר הזה שאחד בעיר ידליק בשביל כולם על ידי שליחות ונמצא שאין כאן כל פרסום נס חנוכה.

ב. עוד אני מסופק אם צריך שיבחינו העוברים ושבים כמה נרות הוא מדליק ושהוא מדליק בשמן זית וכדו'.
והתעוררתי לזה בעקבות מה שראיתי אחרונים שכתבו לא להדליק אצל חלון מחוספס וכדו' כיון שהעוברים אינם מבדילים ומבחינים במספר הנרות וסוג השמן, ואני מסופק בזה, מניין להם דבר זה, שהעוברים ושבים צריכים להבחין במספר הנרות וסוג השמן, והרי אפשר שכל הדין של מספר הנרות ומהדרין מן המהדין וכו' נועדה רק לעצמו לבעל הבית המדליק אך אין שום עניין שהעוברים יבחינו בזה.
ולכאו' הייתי אומר שמספיק רק אם העוברים ושבים רואים שהדליק נר חנוכה אך אין כל עניין שיראו ויבחינו בפרטים.

אברשע כתב:א. בעסקי בסוגיא דחנוכה התקשיתי איך זה שאמרו שניתן לעשות שליח להדלקת נר חנוכה על ידי שמשתתף עמו בשווה פרוטה ומדוע שלא נאמר בזה שהוא מצווה שבגופו שהרי מטרת המצווה היא פרסומי ניסא וברגע שאחד מדליק בשביל חבירו חסר בפירסום הנס.
האם יתכן כדבר הזה שאחד בעיר ידליק בשביל כולם על ידי שליחות ונמצא שאין כאן כל פרסום נס חנוכה.

אולי קשור
viewtopic.php?f=7&t=6874#p60726

מה יש בפורום חנוכה דווקא, שאנשים פה פותחים אשכולות על דברים שמפורשים בראשונים [עיין רמב"ן פסחים ז: למשל].

בענין שליחות בהדלקת נר חנוכה ראה בשו"מ מהדורא תנינא ח"ב סי' טו (בסופו) שרוצה לתרץ קושית התוס' בסוגיא דכבתה (שבת כא. ד"ה) בהא דאמרו דש"מ דס"ל כבתה זקוק לה ומותר להשתמש לאורה, מהיכי חזינן דמותר להשתמש לאורה אולי אין מדליקין בשבת משום דכבתה זקוק לה ובשבת אסור להדליקה.

ורוצה השו"מ לתרץ דאי משום הא הרי יכול לומר לעכו"ם לחזור ולהדליקה משום שבות במקום מצוה , ומפלפל שם אי יכול להדליק נר חנוכה בשליחות ואפי' ע"י שליח עכו"ם, ואינו כמצוה שבגופו דלפרסומי ניסא אין נפק"מ מי הדליק, ומציין לדברי המחנ"א המפורסמים בענין מעקה.

(ובהערות שבמהדורא החדשה שזה עתה י"ל ציינו שבענין שליחות והדלקה ע"י גוי בנר חנוכה יש בדעת תורה או"ח תרע"ג ס"ב, ובמנחת שלמה ח"ב סי' מא)

הגאון המפורסם רבי יהושע מנדל ארנברג זצ"ל מת"א בספרו שו"ת דבר יהושע ח"ב סימן צ"א מוכיח דמצות הדלקת נר חנוכה הוא חובת גברא.
התשובה הזו נכתבה באריכות ובמתיקות נפלאה. [הוא ג"כ דן שם בגדר ברכת שהחיינו בחנוכה, ואכמ"ל]

בענין שליחות בנ"ח ראה מ"א תרעו סק"ד (בשם הב"ח על אתר).

ראה בהמצרף כאן - מס' וידבר דוד להרב רמ"ד שטינורצל זצ"ל אריכות בזה

אולי יועיל לך משהו אם אצטט רשימת מקורות שדנים בחלקם האם נר חנוכה הוא חובת גברא או חובת הבית [אני מצטט ממאמר שעתיד להתפרסם בהאוצר טבת תשפ"א. המאמר דן בהדלקה תחת כיפת השמים ובהדלקה במסיבות]

וזו הלשון שם:

הפוסקים נחלקו האם אדם שנמצא כל הלילה תחת כיפת השמים חייב בנר חנוכה. בפרקים הבאים לא נביא את שיטות הראשונים והאחרונים בדבר, אלא רק נציין לדברי פוסקי דורנו שדנו בדבר.
[לדעת הפוסקים שסברו שיש צורך בבית, יש לדון האם יש חובה להדליק נר חנוכה באהל ארעי, במכונית, ברכבת, וכדו', ובסימן זה נביא את הדעות השונות בכך].

לדוגמא: יש מהראשונים ומהאחרונים שכתבו שמי ש"היה בדרך" או "לן ביער" מדליק נר חנוכה (ראה בשו"ת מעשה הגאונים סי' נה ובפרדס הגדול לרש"י סי' קצט, ובלבוש תרעז, ב). מכאן שהלן תחת כיפת השמים חייב בנר חנוכה. אולם, חלק מחכמי דורנו פירשו שכוונת המקורות הללו היא למי שנמצא באכסניא או מקים אהל ביער.
דוגמא נוספת: יש ראשונים שדנו מה יעשה מי שהיה בספינה ולא הדליק נר. נראה מזה שאין חובת הדלקת נר חנוכה למי שאינו בבית. אולם, יש חכמים שהסבירו שכוונת הראשונים היא רק למי שלא הדליק בספינה משום הרוח או בגלל חוסר נרות.
סיכום דברי הראשונים והאחרונים ודיון בשיטתם ניתן למצוא בספרי אחרוני דורנו שיצויינו להלן (וראה גם בספר ימי הלל והודאה לרב פאק עמ' רפב-רפד, ובספר פסקי משה לחנוכה לרב משה פרזיס פ"ד, כ, ובספר באר מים חיים סי' טז לרב חיים ברגיג עמ' רד ואילך, וספר מועדי ה' חנוכה לרב יהודה אזולאי עמ' קיב ואילך, ובדברי הרב דרזי שבספר אמרי שפר לרב צארום חנוכה עמ' לד, ובמנחת אשר לגר"א וייס חנוכה סי' ג אות ה וכן סי' ה, אות ז, ובשו"ת נחלת פינחס לרב פנחס מייערס, אב"ד האג, חלק א' סי' לה, ובספר ימי האורים לרב קצבורג סי' טו ענף יא וענף יב וסי' טז. ראה גם בתשובת הרב אברהם מימון שבתוך קובץ בתורתו היוצא לאור ע"י בית מדרש ברכת אברהם, כרך חנוכה, עמ' שצו-תיב, שם הביא עוד נידונים בהם נחלקו הפוסקים שתלויים לדעתו בשאלה האם נר חנוכה או חובת הבית או חובת האדם. יש עוד ספרים רבים שעסקו בנושא, ובהם: ספר ברכת מועדיך לרב שמעיה סי' יא, וכן ספר רץ כצבי לרב צבי רייזמן (חנוכה סי' ט, אותיות ד-יח), שהביא את הדעות השונות האם נר חנוכה הוא חובת גברא או חובת הבית, והביא שבהררי קדם (לגרי"ד סולביצ'יק, ח"א, סי' קסא) הביא שנחלקו הראשונים בזה, ודנו בזה החכם צבי (תוספות חדשים סי' יג) והגר"ש רוזובסקי (זכרון שמואל סי' יט אות ד) והג"ר אברהם פרבשטיין (כנסת אברהם סי' ט) והגרש"ז ברוידא (שם דרך, שבת, סי' כה), ועוד).

דיון זה נוגע גם לחקירה האם נר חנוכה הוא חובת גברא או חובת הבית [הג"ר אברהם אבלי פאסוואלר (אב"ד וילנא, בספרו שו"ת באר אברהם סי' טז, מהד' מ"י ה'תשס"ג עמ' רלב) דן האם נר חנוכה הוא חובת גברא או חובת הבית, והמהרי"ל דיסקין (ב'תורת האהל' שנדפס בסוף שו"ת מהרי"ל דיסקין, דף לו, טור א) כתב שנר חנוכה הוא חובת הבית, וברבבות אפרים (ח"ד, סי' קסג, אות נד) דן בענין זה, וראה שו"ת קנין תורה בהלכה (ח"ה, סי' עב, במה שהביא בפתיחת התשובה לפני אות א'), ובשו"ת מאור החיים (לרב מאיר חיים אונגר, אב"ד לקנבאך ומו"צ בירושלים, ח"ב סי' כד אות ג), הביא מדברי הרב יהודה הכהן קרויס (אב"ד לקנבאך, חמיו של הרב אונגר), שהביא את דברי הב"ח שיש חיוב על הבית וחיוב על הגברא, והרב אונגר העיר שם והביא שמהרמב"ם משמע שהיא חובת הבית, וראה גם שו"ת משיב נבונים, ח"ג, סי' לז].