פורום אוצר החכמה

ראית שכן נהג הגאון ר' דוד בהר"ן, האם זה שלא נהגו כן העולם הוא מפני חשש הפסק בברכה או חשש שכחה של ב"א?
לחילופין, האם ידוע על עוד שנהגו כן?


--------------

הייחודיות בהנהגות רבי דוד בהר"ן ששימר מנהגי אחיו ואביו ולמעלה בקודש? כך נראה שסבר נכדו החסידי הגאון ר' יצחק פלקסר, מספרו נלקח הקטע המצולם לעיל. אך לכאורה לא כן הוא ולא זאת היתה מידתו (ומאשין מצות יוכיחו), אלא כל אורחותיו שקל בעצמו בפלס ההלכה כפי שעלה לו בלימודו.

שיבר כתב:הייחודיות בהנהגות רבי דוד בהר"ן ששימר מנהגי אחיו ואביו ולמעלה בקודש? כך נראה שסבר נכדו החסידי הגאון ר' יצחק פלקסר, מספרו נלקח הקטע המצולם לעיל. אך לכאורה לא כן הוא ולא זאת היתה מידתו (ומאשין מצות יוכיחו), אלא כל אורחותיו שקל בעצמו בפלס ההלכה כפי שעלה לו בלימודו.

הטבת להגדיר את ר' דוד בהר"ן שהיה ידוע בגאונותו העצומה ואכהמל"ב.
אכן דווקא בשביל כך עליתי באר"ה אם ידוע מעוד גאונים וצדיקים שנהגו כך.
--------------
יצא ספר מיצחק טסלר על מנהגי השנה, אם הספר נמצא אצל משהו שיואיל בטובו לעיין שם אולי יחכמני מדבריו.

בגליון 'קהלות' של עתון 'המבשר' שחולק היום, נמצאת עדות ראיה (לכאורה) של יהודי בשם ר' מרדכי וייספיש לאוי"ט מימי ילדותו, ולפיה את ההבדלה היה עורך רבי דוד בהר"ן בבית הכנסת. כאמור, הוא יצא להדליק נרות טרם שבירך ברכה אחרונה, ולאחר הדלקת נרות היה שב לבית הכנסת לברך ברכה אחרונה.

האם הוא היה גר ליד ביהכנ"ס?

[quote="נאשער"]ראית שכן נהג הגאון ר' דוד בהר"ן, האם זה שלא נהגו כן העולם הוא מפני חשש הפסק בברכה או חשש שכחה של ב"א?
לחילופין, האם ידוע על עוד שנהגו כן?

ראה בשו"ת רבבות אפרים חלק ג' עמוד שצ"ו שמפקפק בזה.

בעלון "בית מרן", שיעור השבועי של הגר"י יוסף שליט"א, ערש"ק פרשת וישלח תשפ"א (גליון 276), עמ' 4, מביא שהחזון איש היה מדליק נר חנוכה במוצאי שבת אחרי עשרים דקות.
ופלא שחוזר עוד פעם על טעות זו, אחרי שכבר הוכיחו שאינו נכון כלל, [ומה שכתוב בס' פאר הדור שהחזון איש היה מדליק בחנוכה עשרים דקות אחרי השקיעה, היה ביום חול, ולא במוצאי שבת],
ראה מה שכתב הג"ר יחיאל אברהם זילבר זצ"ל בקובץ "בית אהרן וישראל" גליון מ"ד עמ' ע"ז (בהערה)
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=76&book=106270
וכן בס' בירור הלכה תליתאה (או"ח סי' תרע"ב) עמ' רע"ג
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr

ידוע שבכל מוצאי שבת הקפיד החזון איש לחכות לפחות 45 דקות לפני התחלת תפילת מעריב, וחוץ מזה יש עדויות שהחזון איש לא מיהר כלל להדליק במוצאי שבת חנוכה, ראה קובץ גליונות תשע"ט גליון ט' [עמ' 21] שהחזון איש לא מיהר להדליק במוצ"ש חנוכה עיי"ש.
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=21&book=623040

וונדרבר כתב:בעלון "בית מרן", שיעור השבועי של הגר"י יוסף שליט"א, ערש"ק פרשת וישלח תשפ"א (גליון 276), עמ' 4, מביא שהחזון איש היה מדליק נר חנוכה במוצאי שבת אחרי עשרים דקות.
ופלא שחוזר עוד פעם על טעות זו, אחרי שכבר הוכיחו שאינו נכון כלל, [ומה שכתוב בס' פאר הדור שהחזון איש היה מדליק בחנוכה עשרים דקות אחרי השקיעה, היה ביום חול, ולא במוצאי שבת],
ראה מה שכתב הג"ר יחיאל אברהם זילבר זצ"ל בקובץ "בית אהרן וישראל" גליון מ"ד עמ' ע"ז (בהערה)
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=76&book=106270
וכן בס' בירור הלכה תליתאה (או"ח סי' תרע"ב) עמ' רע"ג
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr

ידוע שבכל מוצאי שבת הקפיד החזון איש לחכות לפחות 45 דקות לפני התחלת תפילת מעריב, וחוץ מזה יש עדויות שהחזון איש לא מיהר כלל להדליק במוצאי שבת חנוכה, ראה קובץ גליונות תשע"ט גליון ט' [עמ' 21] שהחזון איש לא מיהר להדליק במוצ"ש חנוכה עיי"ש.
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=21&book=623040

גם מה שכתב בעלון הנ"ל בשם הרוקח כאילו דעתו שאין לחתום "ועל הכלכלה", אינו נכון, כמו שכתבו כאן:
viewtopic.php?f=7&t=19904&p=210928&hilit=%D7%95%D7%A2%D7%9C+%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94+%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%97+%D7%91%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%9D#p210906
וחבל שהוא חוזר שוב ושוב על דברים שאינם נכונים.

...
גם מה שהתלונן שם למה תוקפים אותו על דברי הרוקח הללו "והיכן הבן אדם לחבירו"?
לא מובן, כי דרכו בעצמו לתקוף באופן הרבה יותר גרוע, משום שטוען שצריך לעשות מלחמה על ההלכה.
ומה לו כי ילין כי גזלו את חרבו?

ישראל אליהו כתב:גם מה שהתלונן שם למה תוקפים אותו על דברי הרוקח הללו "והיכן הבן אדם לחבירו"?

מה שכתוב בעלון הנ"ל "והיכן הבן אדם לחבירו", צ"ל: "הבין אדם לחבירו".

אכן.