פורום אוצר החכמה

בדין שמחה והלל בחנוכה

כתב הרמב"ם בפ"ג מהלכות חנוכה ה"ג: "התקינו חכמים וכו' שיהיו שמונת הימים האלו שתחילתן מליל חמשה ועשרים בכסלו ימי שמחה והלל" וכו'. ומבואר דעת הרמב"ם דיש דין שמחה בחנוכה, וכ"ה במהרש"ל ביש"ש ב"ק, מובא בב"ח ומג"א (סי' תרע ס"ק ג), וכ"ה בחי' מהרש"ל על הטור, דמהרמב"ם מוכח דלא כהטור בשם מהר"ם וכ"ה בשו"ע, דהסעודות שעושין בימי חנוכה הם סעודות הרשות, ובד"מ ובביאור הגר"א הביאו לזה מהפסיקתא רבתי, וכן אתה מוצא במלאכת המשכן בכ"ה כסלו נגמרה מלאכת המשכן וכו', אמר הקב"ה וכו' ושילם לו הקב"ה חנוכת חשמונאי, וחשיב משום כך סעודות מצוה, ע"ש.
אכן נראה דאין זה מכוון בדברי הרמב"ם דלא נחית לזה ולא הזכיר כלל לחנוכת מזבח, אלא נראה מבואר בדברי הרמב"ם , דדין שמחה נאמר בימי החנוכה בעצמותם, מחמת הניסים שאירעו בהם, וכמו שהרחיב הרמב"ם לבאר בזה, וי"ל דדין שמחה דימי החנוכה היינו דין איסור תענית והספד דנהוג בהם, וזהו דברי הרמב"ם שהם ימי שמחה, אולם נראה מאד בלשון הרמב"ם, דמבאר בתחילה דימים אלו ימי משתה, ורק בהמשך דבריו הביא הרמב"ם הא דאסור בהספד ותענית, ואין נראה דאיסור ההספד והתענית זה כל דין השמחה שהזכיר הרמב"ם בתחילת דבריו. וכן מדוקדק בלשון הרמב"ם, דבהלכות מגילה פ"ב הלכה יג מבאר דימי הפורים אסורין בהספד ותענית, ובהלכה יד ד'מצות יום ארבעה עשר וכו' וים חמשה עשר וכו' להיות יום שמחה ומשתה', וכן בהלכות חנוכה זה מחולק בדברי הרמב"ם, דהם ימי שמחה והלל, ויש עוד הלכה בפ"ע דאסורין בהספד ותענית כימי הפורים.
ובעניי ג"כ דתמוה מאד מה דנקטו רבוותא דדברי הרמב"ם סותרים לדברי המהר"ם מרוטנברג דסעודות החנוכה הם סעודות רשות. ומבואר דנקטי דלהרמב"ם יש דין סעודה בחנוכה. וצל"ע טובא דהרמב"ם נקט בדבריו רק דהם ימי שמחה, אבל לא דין שיש בהם סעודה, וכמבואר ברמב"ם בהל' מגילה דזה יום שמחה ומשתה, ובהל' חנוכה נקט רק לימי שמחה, ורק בהספד ותענית כתב דאסורין כימי הפורים, ולא חיוב סעודה כלל [ואף דאולי י"ל דכיון דהם ימי שמחה, אף שלא מחויבין בסעודה, מ"מ יש קיום שמחה בזה, מ"מ אין משמעות ברמב"ם לכגון דא].

אליהוא כתב:בתוס' בתענית כתוב ימי משתה ושמחה כתיב! ולכאו' הכונה למגילת אנטיוכוס?

פרי יהושע כתב:המנהג בפסיצנא שתי סעודות ליום והיו אוכלים אווזים מפוטמים, [אין לי כעת המקור לפני אבל נדפס לפני כמה שנים ע"י ר' נתנאל ראדזינר ז"ל, כנראה היו שוחטים אותן בתקופה זו, בשביל לשמור השומן לפסח]

לעומקו של דבר כתב:דברי מהר"י ברונא על הפיוט יש להסביר, שהן אמת שמצינו בפיוטים דלא כהלכתא, אבל כ"ז כשיש שיטה יחידאה כעין זה, או שכך אפשר להסביר פשט בחז"ל, אבל משתה בחנוכה היה אצל מהר"י ברונא דבר מופקע שלא נמצא כלל בחז"ל אלא סתם עמארצות.

הוגה ומעיין כתב:יש לך ראיה כלשהי מהמשנ"ב איך הוא הסביר את מהר"ם? פליאה דעת ממני, הסבירני ואוכל לה.

הוגה ומעיין כתב:המשנ"ב לא סותם יותר ממהר"ם מרוטנבורג.