פורום אוצר החכמה

האם כשרק חלק מבני ביתו מדליקים בנפרד, מתקיים הדין של המהדרין מן המהדרין?
מקורות בבקשה.
ואם לא, נמצא שלמנהגנו שאין הבנות הפנויות מדליקות, מאיזה טעם שיהיה, אין אנו מקיים הידור זה כלל.

סברא למה לי קרא. האם כשמדליק רק חלק מן הנרות במוסיף והולך, מתקיים הדין של מהדרין?

טפח כתב:סברא למה לי קרא. האם כשמדליק רק חלק מן הנרות במוסיף והולך, מתקיים הדין של מהדרין?

זהו נושא אחר וידוע שכבר נחלקו בזה באחרונים, הבית הלוי והאבי עזרי.
שאילתי היא בנוגע להידור דאיש וביתו אם יש קיום הידור כשלא כולם הדליקו

חבר כתב:האם כשרק חלק מבני ביתו מדליקים בנפרד, מתקיים הדין של המהדרין מן המהדרין?
מקורות בבקשה.
ואם לא, נמצא שלמנהגנו שאין הבנות הפנויות מדליקות, מאיזה טעם שיהיה, אין אנו מקיים הידור זה כלל.

אני לא מבין אתה שאלה, אתה מתכוין לשאול עם המהדרין מן המהדרין סוברים גם את המהדרין שכ"א צריך להדליק?
מסתמא לא זה שאלתך, כי בזה נחלקו הראשונים.
אז תסביר היטב את השאלה

השאלה היא ברורה האם כשרק חלק מבני ביתו ידליקו בנפרד ושאר בני ביתו יוצאים בהדלקתו. האם יש בזה קיום של מהדרין מן המהדרין, כלפי החלק שמדליקים בנפרד. או שמכיון שעדיין יש חלק מבני ביתו שיוצאים בהדלקתו, אין כאן שום הידור במה שחלק אחר מדליק בנפרד.

אולי תלוי בפלוגתת הרמב"ם והרמ"א, אך לכאו' לכו"ע מהני ובהא לא פליגי.

(הערה צדדית, השאלה על ה"מהדרין", ולא על המהדרין מן המהדרין [לשיטת הרמב"ם והרמ"א וסיעתם] דווקא).

לצערי, אין לי כעת מקורות. אך מסברא תלוי בטעם ההידור, אם הוא תוספת נרות ואור (כמשמעות הרמב"ם), א"כ מסתבר שכל שאפשר - עדיף, ואם עניינו שכאו"א מבני הבית מכוון שלא לצאת בהדלקת חברו (כהסבר רע"א בדעת הרמ"א), ג"כ מסתבר שכל מי שיכול להדר שלא לצאת בהדלקת אחרים - טוב עושה (ולא ירדתי עדיין לסו"ד הר' אליהוא, למה ירמזון מיליה).

ידוע דברי החתם סופר (עהש"ס - כעת ראיתיו בספר הנפלא החדש 'אוצר דרשות וליקוטים חת"ס' על חנוכה במדור הליקוטים) שמתחילת התקנה כשתיקנו נר איש וביתו על פתח ביתו מבחוץ אז לא נמצא שום אשה מהמהדרין, כי אין כבודה לצאת בחוץ ברשות הרבים להדליק בין אנשים.

מר בר רב אשי כתב:ידוע דברי החתם סופר (עהש"ס - כעת ראיתיו בספר הנפלא החדש 'אוצר דרשות וליקוטים חת"ס' על חנוכה במדור הליקוטים) שמתחילת התקנה כשתיקנו נר איש וביתו על פתח ביתו מבחוץ אז לא נמצא שום אשה מהמהדרין, כי אין כבודה לצאת בחוץ ברשות הרבים להדליק בין אנשים.

והלום ראיתי לחד מצאצאיו, שמורה ובא שהמדליק על פתח ביתו מבחוץ, לא תצא אשתו החוצה בעת ההדלקה.

ידוע שדעת רעק"א שהמהדרין מן המהדרין יכוונו שלא לצאת בהדלקת בעה"ב ויחייבו עצמם בזאת להדליק מעיקר הדין, ולפ"ז אין מקום לספק הנ"ל. אמנם המג"א חולק ע"כ, שהרי כתב שנר המהדר פחות בחשיבותו מנר בעה"ב, ולכן יש מקום להסתפק לדעת המג"א.

מה שאין נוהגות נשים להדליק בחנוכה לדידן דעושין מהדרין מה"מ וכל בני הבית צריכין להדליק עי' התעררות תשובה סי' לה.

חבר כתב:האם כשרק חלק מבני ביתו מדליקים בנפרד, מתקיים הדין של המהדרין מן המהדרין?
מקורות בבקשה.
ואם לא, נמצא שלמנהגנו שאין הבנות הפנויות מדליקות, מאיזה טעם שיהיה, אין אנו מקיים הידור זה כלל.

דלא כתוס' והרמב"ם דנ"ח הוא דין בבית, למנהג אשכנז דכ"א מבני הבית מדליק הפשט הוא דנ"ח הוא דין בגברא, דהיינו דדין המהדרין הוא שמהדר לצאת בעצמו י"ח ולא בנר אחד לכל בני הבית (עי' שו"ת רע"א תניינא סי' יג).
ובמנהג אשכנז לא נהגו הנשים להדר לצאת בעצמן מדין המהדרין אלא יוצאות בנר בעה"ב, אבל כ"א מבני הבית שמדליק שפיר מהדר להדליק בעצמו. וע"ז בא טעמו של החת"ס אמאי לא נהגו הנשים להדליק כיון שעיקר התקנה היתה בהדלקה בחוץ, אבל אי ההידור דכאו"א הוא חובת הבית אמאי לא ידליקו עבורן, אלא ע"כ דלמנהגינו הוא דין בגברא.

חבר כתב:האם כשרק חלק מבני ביתו מדליקים בנפרד, מתקיים הדין של המהדרין מן המהדרין?

ואם לא, נמצא שלמנהגנו שאין הבנות הפנויות מדליקות, מאיזה טעם שיהיה, אין אנו מקיים הידור זה כלל.

ליתר דיוק:

את ה’מהדרין’ השני אנו מקיימים בצורה מלאה, ואילו את ה’מהדרין’ הראשון בצורה חלקית בלבד.

כן מסתבר כתב:ליתר דיוק:

את ה’מהדרין’ השני אנו מקיימים בצורה מלאה, ואילו את ה’מהדרין’ הראשון בצורה חלקית בלבד.

ולשיטת הרמב"ם שאי אפשר לקיים את השני בלי הראשון, אין אנו מקיימים גם את השני.

viewtopic.php?t=30815

viewtopic.php?t=7408

סימנא כתב:ולשיטת הרמב"ם שאי אפשר לקיים את השני בלי הראשון, אין אנו מקיימים גם את השני.

אה"נ, רק שמנהג אשכנז כהרמב"ם הוא רק לענין פירוש דין המהדרין מן המהדרין, דהוא הידור המתווסף על המהדרין, אך אין מנהגינו כהרמב"ם לענין פירוש דין המהדרין עצמו (דלהרמב"ם מהדרין היינו דבעה"ב מדליק כמנין בני הבית, ולמנהגינו פירושו דכאו"א מבני הבית מדליק בעצמו).