תמיה רבתי בדעת התוס' כא: בשבת

[ארזא דבי רב]

בתוס' [בד"ה והמהדרין מן המהדרין] כתבו וז"ל נראה דב"ש וב"ה לא קיימי אלא אנר איש וביתו שכן יש יותר הידור דאיכא היכרא כשמוסיף והולך או מחסר שהוא כנגד ימים הנכנסים או היוצאים אבל אם עושה נר לכל אחד אפי' יוסיף מכאן ואילך ליכא היכרא שיסברו שכך יש בני אדם בבית, עכ"ל, ולכא"ו אכתי יקשה דכל מדליק אין הוכחה מהדלקתו שמקיים מהדרין מן המהדרין כיון דביום השני והילך יסברו שמספר הנרות כמנין בני הבית והם מקיימים רק המהדרין בלבד וצ"ע,

[ברקים רב]

בתוס' [בד"ה והמהדרין מן המהדרין] כתבו וז"ל נראה דב"ש וב"ה לא קיימי אלא אנר איש וביתו שכן יש יותר הידור דאיכא היכרא כשמוסיף והולך או מחסר שהוא כנגד ימים הנכנסים או היוצאים אבל אם עושה נר לכל אחד אפי' יוסיף מכאן ואילך ליכא היכרא שיסברו שכך יש בני אדם בבית, עכ"ל, ולכא"ו אכתי יקשה דכל מדליק אין הוכחה מהדלקתו שמקיים מהדרין מן המהדרין כיון דביום השני והילך יסברו שמספר הנרות כמנין בני הבית והם מקיימים רק המהדרין בלבד וצ"ע,

בכה"ג שמנין בני הבית שוה למנין הימים, אזי הם באמת קיימו מנהג המהדרין מן המהדרין.

[פרוזבול]

התמיה רבתי כל כך, עד שכבר עמד עליה הפרי חדש בהל' חנוכה.

[ארזא דבי רב]

דברי הפר"ח ידועים אך הקושיא במקומה עומדת כיון דהא תינח אם ראה גם את הנר הראשון והשני ושאר הימים אבל אדם שעובר באחד מן הימים לא יידע שמקיים מהדרין מן המהדרין ויסבור שכל בני הבית מקיימים מהדרין

[קנין דעת]

הדבר פשוט דאנו הנוהגים כתוס' ומקיימים מה"מלשיטת הרמב"ם נטעה ולתוס' לא ופשוט.