צד שמאל:
▪ הרב מוה"ר
משה יצחק ב"ר נח
דרשן מעיר אזערניצי אצל עיר סלאנים הרב הגדול הצדיק המפורסם הדרשן הנפלא שהיה
מגיד משרים דק"ק נאווימוש פלך מינסק, ובק"ק זאגער פלך קאוונא, ובק"ק
קעלים, ובק"ק מינסק, ובק"ק סלאנים, ובק"ק מילאווא, ובשנת תרנ"ח העתיק אהלו בעיר לידא מקום מושב בנו ונפטר שם בשנת תר"ס יום ה' ז' כסליו בן ע"ב שנה, חבר ספר
"תוכחת חיים"על מוסר [עיין בחלק שני במערכת הספרים],
הצדיק היה תמים בכל דרכיו אשר בתוכחותיו הצליח ליסד בערים רבות חברות גמילות חסדים, בקור חולים, בתי תלמוד תורה, ובתי ישיבות, איש {אשר} הפך לב רבבות אלפי איש {כי} ישובו אל אלהי אבותיהם בכל לבם, והמון רב מבני ישראל אשר לא ידעו מאומה מתורת ישראל נהיו ליודעי ספר ומהם גם למופלגי תורה ע"י תוכחותיו וסדריו, הרב הזה בא גם להסתופף בצל תורת הגאון הגדול מוה"ר ישראל סאלאנטער ז"ל.
▪ הרב מו"ה
משה דוד ב"ר יעקב
ליבערמאן זילבורג הגאון המובהק שהיה אבד"ק וואהין פלך סעבלוץ בואלי ואח"כ נתקבל למו"צ דק"ק בריסק דליטא איזה עשרות שנים והיה מפורסם בהוראות נפטר בשנת תר"ס י"ח סיון בן ע"ב שנה, הוא היה בקי נפלא בחלקי שו"ע בטוב טעם ודעת וחידש חדושים רבים ולא באו לדפוס ועוד היה בעל הוראה גדול מאד, ועל מקומו הניח את חתנו הרב הגדול חו"ב סוע"ה מו"ה חיים יעקב שולמאן שליט"א
(1) להיות מו"צ, ובנו הוא הרה"ג מו"ה שלמה ליבערמאן שו"ב דק"ק סטויפצי.
▪ הרב מו"ה
משה נתן הלוי יונגרייז הגאון המובהק
אבד"ק טיסא=פירעד במדינת אונגארן נפטר בערך בשנת תר"ס, חבר ספר
"מנ[ו]חת משה" על שו"ת, וספר
"תורת משה נתן" על התורה, וחדושים על סוגיות הש"ס [עיין בחלק שני במערכת הספרים],
אחי הגאונים מו"ה אברהם הלוי יונגרייז אבד"ק טשענגער ומו"ה שמואל זאב הלוי יונגרייז אבד"ק באיום, שהיו בניו של הגאון האמיתי מוה"ר אשר אנשיל הלוי אבד"ק טשענגער בעל ספר "
מנוחת אשר" על סוגיות הש"ס, אחי הגאון מו"ה שרגא הלוי יונגרייז אבד"ק טשעטשע, שהיו בניו של הגאון הצדיק מו"ה שמואל הלוי יונגרייז אבד"ק טשעטשע, חתן של הגאון הגדול הצדיק מו"ה אשר אנשיל ווינער אבד"ק מישקאלץ,
והגאון מו"ה משה נתן הנ"ל היה אביו של הרב הגדול מו"ה אשר אנשיל הלוי יונגרייז אבד"ק דיאנידיאש
(2), וחותן של הגאונים מו"ה משה אהרן מאנדלבוים אבד"ק מאראץ וואלא{רהעלי} ומו"ה מנחם מענדיל לעמבערגער אבד"ק פאלגאר.
▪ הרב מו"ה
משה מירסקי הגאון החו"ב בכל חדרי תורה שהיה ראש ישיבה דק"ק מיר ואח"כ קבע מושבו בעיר נישוויז והיה ראש ישיבה ושם מנוחתו כבוד בשנת תרס"א ג' כסליו בן שלש ושמונים שנה והספידו אותו הגאון מו"ה אליעזר ליפמאן
------------
(1) חיבר ספר
עקבי חיים.
(2) חיבר ספר
זכור ושמור.