מאיר <320> נעתק

[שם הגדולים השלישי]

320.jpg (1.16 MiB) נצפה 5656 פעמים

[עורך ספרים תורניים]

צד ימין

קל"ח) הרב מוה"ר מאיר ? בה"ר יו"ט ליפמאן
הגאון המובהק שהיה אבד"ק וואגישעליע במדינת אונגא' (אונגראן) נפטר בעיר הקדוש ירושלים ת"ו בשנת תרס"ה ט"ז כסליו חבר ספר "עול מאיר" חדושים ובאורים על שיטות הש"ס והרמב"ם ז"ל [עיין בחלק שני במערכת הספרים] ועל מקומו נתקבל לאב"ד הגאון מו"ה יחזקאל עהרענטרייא,
קל"ט) הרב מו"ה מאיר מאלטש הרב הק' המובהק רב דק"ק ראדזיווילישק פלך (קאוונא) [קאמרנא] נפטר בעיר שאוויל בשנת תרס"ה בן ס"א שנה הניח אחריו חדושים על הש"ס בכ"מ [הרב הזה לבד גדלו בתורה היה גם בעל מדות, וגם נדפסו ממנו מאמרים רבים במכתב עתי הלבנון והגאון מו"ה ראובן יוסף אשר היה ג"כ אבד"ק ראדזיווילישק היה (דודו) דוד שלו,
ק"מ) הרב מוה"ר מאיר יהודה שפירא הגאון הצדיק אבד"ק בוקאווסק בגאליציען נפטר בשנת תרס"ט ובא בהסכמה על ספר דרושי רמ"ץ הנדפס בעיר פרעמישלא בשנת תרמ"ז, אחי הגאון הצדיק מוהר"ר צבי אלימלך שפירא אשר איתן (מאשבו) מושבו בעיר יאווארנוק שהיו בניו של הגאון הצדיק מוהר"ר דוד שפירא אבד"ק דינוב בעל ספר צמח דוד על התורה, אחי הגאון מוה"ר אליעזר שפירא אבד"ק לאנציט שהיו בניו של הגאון הגדול המקובל איש אלקי מוה"ר צבי אלימלך שפירא אבד"ק דינאוו בעל מחבר ספר "אגרא דפרקא" וספר "בני יששכר" וספר "דרך פקודיך" ועוד ספרים, והגאון מו"ה מאיר יהודה הנ"ל היה אביו הגאון הצדיק מו"ה דוד שפירא אבד"ק בוקאווסקי על מקום אביו הנ"ל, וחותן של הרב הג' החסיד מוה"ר אליעזר הרב הצעיר בעיר פלאנטש,
קמ"א) הרב מו"ה מאיר מכונה אלטער הלוי שפירא הגאון שהיה אבד"ק לובען פלך פאלטאווא נפטר בשנת תרס"ט, אבי הגאון מו"ה יעקב ישראל שפירא הלוי אבד"ק לובען על מקום אביו הנ"ל
קמ"ב) הרב מו"ה מאיר ראבינאוויץ הגאון המובהק שהיה מו"ץ דק"ק סאפאטקין ואח"כ היה אבד"ק רעמגאלא ובסוף היה אבד"ק לאהושען פלך מונסק ושם מנוחתו כבוד בשנת תרע"א בן חמשים שנה שהיה רב שם כ"ב שנה והיה אהוב וחביב על כל בני עירו בהיותו גדול בתורה ויראת שמים ובעל מדות טובות ונעלות, הניח אחריו הרבה חדושים על ש"ס ופוסקים בנוים על יסודי התלמוד והראשונים בסברא ישרה והם ב"כ, בן הגאון מו"ה יוסף ראבינאוויץ אבד"ק לאוהשען

[אמרתי אחכמה]

קל"ח) הרב מוה"ר מאיר ? בה"ר יו"ט ליפמאן
הגאון המובהק

קל"ח) הרב מוה"ר מאיר טויבער בה"ר יו"ט ליפמאן מניישטאדט הגאון המובהק

חבר ספר "עול מאיר" חדושים ובאורים

חבר ספר "עין מאיר" חדושים ובאורים

[מיללער]

ק"מ) הרב מוה"ר מאיר יהודה שפירא הגאון הצדיק אבד"ק בוקאווסק בגאליציען נפטר בשנת תרס"ט ובא בהסכמה על ספר דרושי רמ"ץ הנדפס בעיר פרעמישלא בשנת תרמ"ז, אחי הגאון הצדיק מוהר"ר צבי אלימלך שפירא אשר איתן (מאשבו) מושבו בעיר יאווארנוק שהיו בניו של הגאון הצדיק מוהר"ר דוד שפירא אבד"ק דינוב בעל ספר צמח דוד על התורה, אחי הגאון מוה"ר אליעזר 1 שפירא אבד"ק לאנציט שהיו בניו של הגאון הגדול המקובל איש אלקי מוה"ר צבי אלימלך שפירא אבד"ק דינאוו בעל מחבר ספר "אגרא דפרקא" וספר "בני יששכר" וספר "דרך פקודיך" ועוד ספרים, והגאון מו"ה מאיר יהודה הנ"ל היה אביו 2 הגאון הצדיק מו"ה דוד שפירא אבד"ק בוקאווסקי על מקום אביו הנ"ל, וחותן של הרב הג' החסיד מוה"ר אליעזר 3 הרב הצעיר בעיר פלאנטש.

ר' מאיר יהודא שפירא מביקאווסק חיבר ספר אור למאיר עה"ת

1. צ"ל אלעזר - ה"ה הרה"ק ר' אלעזר מלאנצהוט בעל יודעי בינה אביו של השם שלמה ממונקאטש
2. צ"ל אביו של הגאון וכו' - ר' דוד שפירא מביקאווסק (בזוו"ש חתנו של בעל קדושת יו"ט מסיגוט)
3. צ"ל אלעזר - והוא ר' אלעזר הורוויץ מגרודזיסק בנו של ר' אברהם חיים מפלאנטש ב"ר משה מראזוואדוב
(הטעיות הם במקור)

לר' מאיר יהודא היה צאצאים נוספים, ביניהם חתנו ר' זידא חיים האגער ב"ר משה מראדיוויץ בעל ויקח משה

[חיס]

קל"ח) הרב מוה"ר מאיר טויבער בה"ר יו"ט ליפמאן מניישטאדט הגאון המובהק שהיה אבד"ק וואגישעליע במדינת אונגא' (אונגראן) נפטר בעיר הקדוש ירושלים ת"ו בשנת תרס"ה ט"ז כסליו חבר ספר "עין מאיר" חדושים ובאורים על שיטות הש"ס והרמב"ם ז"ל [עיין בחלק שני במערכת הספרים] ועל מקומו נתקבל לאב"ד הגאון מו"ה יחזקאל עהרענטרייא.

ב"מליצי אש" (ט"ז כסלו) כתוב תרנ"ח

הערה: הנ"ל היה תלמיד מובהק של מרן ה"חתם סופר" למד אצלו תשעה שנים. וניבא עליו שעתידים יפוצו מעיינותיו החוצה.

הוא נזכר בשו"ת "ניר לדוד" סימן קע"ב וקצ"ב.

[חיס]

קל"ט) הרב מו"ה מאיר מאלטש הרב הק' המובהק רב דק"ק ראדזיווילישק פלך (קאוונא) [קאמרנא] נפטר בעיר שאוויל בשנת תרס"ה בן ס"א שנה הניח אחריו חדושים על הש"ס בכ"מ [הרב הזה לבד גדלו בתורה היה גם בעל מדות, וגם נדפסו ממנו מאמרים רבים במכתב עתי הלבנון והגאון מו"ה ראובן יוסף אשר היה ג"כ אבד"ק ראדזיווילישק היה (דודו) דוד שלו.

חיפשתי אחרי הרב הנ"ל ולצערי הגדול לא מצאתי בשום מקום כלום, רק מה שנכתב בהפלס משנת תרס"ה

[הבונה]

צד ימין
קל"ט) הרב מו"ה מאיר מאלטש הרב הק' המובהק רב דק"ק ראדזיווילישק פלך (קאוונא) [קאמרנא] נפטר בעיר שאוויל בשנת תרס"ה בן ס"א שנה הניח אחריו חדושים על הש"ס בכ"מ [הרב הזה לבד גדלו בתורה היה גם בעל מדות, וגם נדפסו ממנו מאמרים רבים במכתב עתי הלבנון והגאון מו"ה ראובן יוסף אשר היה ג"כ אבד"ק ראדזיווילישק היה (דודו) דוד שלו,

לא הבנתי מדוע התיקונים, יותר מסתבר שמי שנפטר בשאוויל הליטאית יהיה רב בפלך קאוונא (היא קובנא) מאשר בפלך קאמרנא, גם דודו שלו לא ממש טעות כי מצינו במקרא "כרמי שלי".

[איש_ספר]

ודאי שהבונה צודק ומה ענין קומרנא לכאן
הנה העיירה ושם נזכר ר' מאיר זה
http://www.otzar.org/aspcrops/64318_397 ... 222012.asp

[כרם]

קל"ט) הרב מו"ה מאיר מאלטש הרב הק' המובהק רב דק"ק ראדזיווילישק פלך (קאוונא) [קאמרנא] נפטר בעיר שאוויל בשנת תרס"ה בן ס"א שנה הניח אחריו חדושים על הש"ס בכ"מ [הרב הזה לבד גדלו בתורה היה גם בעל מדות, וגם נדפסו ממנו מאמרים רבים במכתב עתי הלבנון והגאון מו"ה ראובן יוסף אשר היה ג"כ אבד"ק ראדזיווילישק היה (דודו) דוד שלו,

בכ"מ, צ"ל: בכ"י,

[ערער בערבה]

צד שמאל:

לאהושען שנפטר בשנת תרנ"א והגאון מוה"ר מאיר הנ"ל היה תלמיד של הגאון מאוה"ג שר התורה מוה"ר ישראל ליפקין סאלאנטער ז"ל, ובנו של הגאון הנ"ל הוא הג"מ שלמה אביגדור אבד"ק לאהושען על מקום אביו הנ"ל.

קמ"ג) הרב מוה"ר מאיר שלום הרבה"ג הצדיק הקדוש אדמו"ר דק"ק קאלושין נפטר בשנת תרע"ב ביום י' טבת.

קמ"ד) הרב מו"ה מאיר פימער הגאון הצדיק המפורסם שהיה אבד"ק סלוצק, ואח"כ היה אבד"ק קארעליץ, ומשם נתקבל לאבד"ק לעכעוויטש, ואח"כ עזב את הרבנות וישב לסלוצק ולא השתמש בכתרה של הרבנות ונח נפשו בשנת תרע"א ביום ה' ב' {ד'?} אייר בן שבעים שנה, הניח אחריו בכ"י חידושים ושו"ת רבים וגם הסכים על כמה ספרים מהם על ספר "אור יעקב" על אגדות חז"ל הנדפס בווילנא בשנת תר"נ ועל ספר "מילי דאבות" על מסכת אבות הנדפס בווילנא בשנת תרמ"ח.
[הגאון הזה הרעיש את עולם הרבנות מזה שנים אחדות בצא(ו)תו גלוי קבל עם ב"המליץ" ללחום את "בעלי המוסר" וידבר אתם קשות ודבריו עשו רושם גדול מאוד אשר הוא היה ירא וחרד לדבר ה'] בן הגאון הגדול בדורו שר התורה מוה"ר יוסף פימער שהיה אבד"ק לוקניק ואח"כ היה אבד"ק סלוצק שנפטר בשנת תרכ"ד בן הרב המופלג מו"ה מאיר מעיר שקוד שנפטר בשנת תקפ"ט, והגאון מו"ה מאיר פימער הנ"ל היה חתן של הגאון המפורסם מו"ה נח חיים אברהם שפירא אבד"ק סמארגאן.
הגאון מו"ה מאיר פימער הנ"ל היה נין ונכד מצד אמו להגאון הצדיק המפורסם בדורו מוה"ר צבי הירש פרילוקער מעיר בריסק דליטא שנפטר בשנת תק"?, ובנו של הגאון הנ"ל הוא הרבה"ג עדיו לגאון מו"ה יוסף פימער רב דק"ק סלוצק.

קמ"ה) הרב מוה"ר מאיר הרב הגדול המובהק והמופלא שהיה אבד"ק קאלק פלך וואהלין נפטר בשנת תר"נ, הובא בשו"ת שואל ומשיב מהדורא תליתאה, ועל מקומו נתקבל לאב"ד הרב הגדול מוה"ר יעקב הימעלפראב בשנת תרנ"א.

קמ"ו) הרב מוה"ר מאיר איש שלום הרב הגדול המובהק והמופלא שהיה מורה בבית מדרש הרבנים בעיר וויען נפטר בשנת תרס"ט ביום כ"ג כסלו בן ע"ח שנה חבר ספר "מאיר עין" על ספרי דבי רב וספר "מאיר עין" על מכילתא וספר "מאיר עין" על ספר מדרש פסיקתא רבתי דרב כהנא [עיין בחלק שני במערכת הספרים] וחבר ספר "המשנה" סדר להרגיל התלמידים לשון המשנה ולהעמיד אותם על כללות עניניה נדפס בעיר וויען בשנת תרנ"ה {ו}חבר כללי התלמ{ו}ד ומדרש הלכות ואגדות ובהם נתיבות האגדה נדפס בבית תלמוד בעיר וויען בשנת תרמ"א, מאמר על חלוקת התורה לפרשיות {ו}לסדרים נדפס בבית תלמוד בעיר וויען בשנת תרמ"ג, מאמר על חלוקת התורה נדפס בבית תלמוד בעיר וויען בשנת תרמ"ה, וחבר הערות למסכת מכות ונדפס, ומאמר ארוך בענין גבולות ארץ ישראל וסוריא

[מיללער]

קמ"ד) הרב מו"ה מאיר פימער הגאון הצדיק המפורסם שהיה אבד"ק סלוצק, ואח"כ היה אבד"ק קארעליץ, ומשם נתקבל לאבד"ק לעכעוויטש, ואח"כ עזב את הרבנות וישב לסלוצק ולא השתמש בכתרה של הרבנות ונח נפשו בשנת תרע"א ביום ה' ב' {ד'?} אייר בן שבעים שנה, הניח אחריו בכ"י חידושים ושו"ת רבים וגם הסכים על כמה ספרים מהם על ספר "אור יעקב" על אגדות חז"ל הנדפס בווילנא בשנת תר"נ ועל ספר "מילי דאבות" על מסכת אבות הנדפס בווילנא בשנת תרמ"ח.
[הגאון הזה הרעיש את עולם הרבנות מזה שנים אחדות בצא(ו)תו גלוי קבל עם ב"המליץ" ללחום את "בעלי המוסר" וידבר אתם קשות ודבריו עשו רושם גדול מאוד אשר הוא היה ירא וחרד לדבר ה'] בן הגאון הגדול בדורו שר התורה מוה"ר יוסף פימער שהיה אבד"ק לוקניק ואח"כ היה אבד"ק סלוצק שנפטר בשנת תרכ"ד בן הרב המופלג מו"ה מאיר מעיר שקוד שנפטר בשנת תקפ"ט, והגאון מו"ה מאיר פימער הנ"ל היה חתן של הגאון המפורסם מו"ה נח חיים אברהם שפירא אבד"ק סמארגאן.
הגאון מו"ה מאיר פימער הנ"ל היה נין ונכד מצד אמו להגאון הצדיק המפורסם בדורו מוה"ר צבי הירש פרילוקער מעיר בריסק דליטא שנפטר בשנת תק"?, ובנו של הגאון הנ"ל הוא הרבה"ג עדיו לגאון מו"ה יוסף פימער רב דק"ק סלוצק.

שם המשפחה נכתב בכ"מ עם שני י' כזה פיימער והפ' דגושה ובלועזית Peimer

לר' יוסף מסלוצק (הראשון) היה בן נוסף בשם ר' ישראל, בנו ר' מאיר פיימער היה חותנו של ר' אלחנן בנציון הלוי קארף מח"ס בית ציון (ראה שם בהקדמה).

ר' יוסף פיימער (השני) מסלוצק עבר לבאראנאוויטש בעת מלחה"ע הראשונה ואח"כ לווארשא, בשנת תרפ"ה היגר לארה"ב ונתקבל כרב בביהמ"ד בית א-ל בבורו-פארק, נפטר פה ר"ח כסלו תרצ"ט מצבתו ותמונתו פה, ר' יוסף הביא עמו כתבי זקנו הקאון מסלוצק וממנה נדפסו הספרים דרשות ר' יוסף מסלוצק וספר שו"ת ר' יוסף מסלוצק.

[חיס]

ודאי שהבונה צודק ומה ענין קומרנא לכאן
הנה העיירה ושם נזכר ר' מאיר זה
http://www.otzar.org/aspcrops/64318_397 ... 222012.asp

אחרי עמל ויגיעה רבה... ורק אחרי שהרב "איש ספר" מצא בספר הנ"ל את ר' מאיר מלץ (ולא מאלטש) מצאתי בהלבנון (בקובץ "כבוד הלבנון")
בתאריך (יום רביעי, 20.08.1873) את חידושי תורתו ונקרא שם בשם מאיר זאב מאלץ, וכנראה יש עוד מקומות שכתב.
אבל דודו עדיין לא מצאתי שהיה שם רב.

[נחוניא]

צד ימין
קמ"א) הרב מו"ה מאיר מכונה אלטער הלוי שפירא הגאון שהיה אבד"ק לובען פלך פאלטאווא נפטר בשנת תרס"ט, אבי הגאון מו"ה יעקב ישראל שפירא הלוי אבד"ק לובען על מקום אביו הנ"ל

חתן רבי משולם זושא מטאלמיטש זצ"ל בן רבי מיכל מקורימא זצ"ל וחתן רבי יעקב ישראל מטשערקאס זצ"ל