משה <425> נעתק

[שם הגדולים השלישי]

425.JPG (658.97 KiB) נצפה 2107 פעמים

[חיס]

בל"נ צד ימין ושמאל בס"ד

[חיס]

אם בתורה שבכתב ואם בתורה שבעל פה הלא המה הגאונים הגדולים מוה"ר ישראל חזקיה טרוויס ואח"כ היה מרבנו עיר פאדובה, ומהו"ר משה דוד ואלי ואח"כ היה מרבני עיר פאדובה, ומהוה"ר יעקב רפאל חזקיה חזק,(1) ואח"כ היה מרבני עיר פאדובה, ושלשתם בקיאים היו בדרכי הקבלה, וכשמעם תשוקת מהגאון מוה"ר משה חיים מלוצאטו לדעת ולהעמיק בענינים ההם נעשו לו חביריו, ובחרו להם מקום אחד בחברה ההוא, והתחיל להגות בספרי האר"י ז"ל הרמ"ז ומקובלים אחרים, והוא היה לראש לכלם בפעולות ודברים אשר אין להם שחר כן היה קדוש ונאמן לאלהיו מנעוריו גם זקנה ושיבה ואח"כ נאלץ לעזוב את מקום קדשו ובחר בציון ואוה למושב לו בארץ הקדושה וכאשר עלה להר"ה לירושלים ת"ו כבואו שם חרדו זקני העיר רבתי עם נגדו ונתנו לו תואר גאון ובשם בוצינא קדישא חסידא ופרישא קראו אותו ונתנו כבוד לשמו ולזכרו, גם העידו גדולי עולם כי זכה למדרגת גילוי אליהו הנביא זכור לטוב.

אני ראיתי בספר "פעולת צדיק לחיים" הוא תולדות הגאון הצדיק מו"ה חיים אריה לייב אבד"ק סטאוויסק ושם נמצא כתוב כי מסורת בידינו כאשר יצא הספר "מסלות ישרים" לאור עולם אמר הגאון רבינו אליהו ז"ל מווילנא כי הופיע אור על פני תבל, ואלו היה הגאון מו"ה משה חיים לוצאטו ז"ל היה הולך ברגליו אליו להקביל פניו ולגודל חביבות הספר נתן עבורו דינר זהב בימים ההם.

----------------------
(1) ראה עליו בספר כנסת ישראל

[חיס]

הרב מו"ה משה במו"ה שמואל מחליש הגאון הדרשן הנפלא שהיה דיין ציון ודרשן דק"ק קראקא נפטר בשנת תצ"ו י"ג כסלו,
חבר ספר "דרש משה" הכולל דרושים נחמדים על התורה נדפס על ספר בראשית ושמות, מכ"י בעיר לבוב תרל"ב.
ויתר על ספר ויקרא, במדבר, ודברים עוד בכתב יד שהיה חתן של הגאון הדרשן בעל ספר "תולדות יצחק" על התורה.
[עיין ספר "כלילת יופי" דף ע"ט].

הרב מוה"ר משה אברהם אביש הגאון החסיד החריף העצום רשכבה"ג שהיה אבד"ק הארדענקי ואח"כ היה אב"ד ר"מ דק"ק זאבנא בגאליצען נפטר בשנת תק"ו, הניח אחריו הרבה חידושים בגפ"ת ונדפס בשם ""צילותא דאברהם"" ונקרא "חידושי מהרמ"א" [עיין בחלק שני במערכת הספרים] [הגאון הזה העמיד תלמידים הרבה מופלגי תורה רבני גאוני הדור בגלילות ק"ק קרקא וק"ק פוזנא, וק"ק לובלין, שהיה תלמידיו מובהקים] אחיו ורבו של הגאון החסיד והעניו מאוה"ג שר התורה המקובל איש אלקי מו"ה מאיר מרגליות אב"ד ור"מ דק"ק אוסטריא והגליל, וגליל לבוב שנפטר בשנת תקנ"ב בעל מחבר ספר "מאיר נתיבים" על שו"ת ועוד ספרים, ואחי של הגדולים הגדול החריף העצום המפורסם בדורו מוה"ר יצחק דוב בער מרגליות אבד"ק יארלוויץ בעל ספר "באר יצחק" על הש"ס ועוד ספרים, שהיו בניו של הגאון הצדיק מוה"ר צבי הירש אבד"ק יאזליוויץ שנפטר בשנת תצ"ז בן פ"ד שנה, בן הגאון הגדול מוה"ר הצדיק מוה"ר יוסף אבד"ק יאזליוויץ, אחי הגאון הגדול מוה"ר מנחם מענדיל מרגליות, אבד"ק קראטשין בעל מחבר ספר "עטרת זקנים" על שו"ע או"ח, שהיו בניו של הגאון מוה"ר משה אבד"ק טארנגארד בן הגאון מוהר"ר מנחם מענדיל מרגליות אבד"ק פעמסלא [חתן של הגאון הגדול בדורו מוה"ר מרדכי מרגליות ראש מתיבתא דק"ק קראקא בעל ספר "חסדי ה'" באור על י"ג מדות הרחמים, בן הגאון מוה"ר שמואל מרגליות אבד"ק פוזנא בהג"מ משה מרגליות ר"מ דק"ק פראגר בהגאון הגדול מוה"ר יצחק אייזק מרגליות אבד"ק פראג בן הגאון הגדול בדורו מוה"ר יעקב מרגליות אבד"ק נירענברעג בעל ספר "סדרי גיטין וחליצה" בכתב יד, בה"מ משה מרמונדא מיקרי עיר ליוורנו ולמעלה בקודש זי"ע.
והגאון מוה"ר משה אברהם אביש הנ"ל היה אבי הגאון מוה"ר מרדכי אבד"ק איזיראן.

[חיס]

הרב מוה"ר משה הגאון הצדיק החסיד מעיר פראג חבר איגרת מוסר נדפס בעיר יעסניץ בשנת ת"פ בסוף הספר "מראות הצובאות" מרבני משפ' אלשיך ז"ל על נביאים אחרונים, וחבר ספר "דרך טובים", כולל צוואות שלו ומשל הגאון הג' מו"ה יונה לאנדסופר מפראג נדפס בעיר פפד"מ בשנת תע"ז ע"י הרבנים מו"ה אברהם ב"ר ראובן דייץ ומו"ה יוסף בן גימפיל ועוד כמה פעמים.

הרב מוה"ר משה יוסף הגאון הגדול המקובל איש אלקי המפורסם בקדושתו ......ושהיה אבד"ק דרגאטשין ואח"כ אבד"ק סאמבור, ואח"כ הורם להיות אחד המיוחד מראשי ב"ד רבנים ויושבים על מדין במות בא רבא דק"ק פינסק נפטר בשנת תק"י עשרה ימים בחודש אייר באה"ק ת"ו חבר ספר "חלוקא דרבנן" חידושי הלכות ושיטות סוגיות חמורות בגמרא ופירש"י תוספות וקצת לשונות הפוסקים והרמב"ם ז"ל וספר "מגיד משנה" פירוש על ספר משנת חסידים על חלק אחד להגאון הגדול המקובל איש אלקי מוה"ר רפאל עמנואל חי ריקי מעיה"ק ירושלים ת"ו בשם הפרטי "מפתח העולמות" וספר "חכמת התיכונה" על קידוש החודש להרמב"ם ז"ל כתב יד נזכר בספר מגיד משנה הנ"ל, וספר "מרכבת המשנה" על הלכות תוספות ולשונות הרמב"ם ז"ל כן נזכר בספר "מגיד משנה הנ"ל, וספר "מראה אופנים" מפתח גדול על חכמת התיכונה וקידוש החודש כ"י נזכר בספר מגיד משנה הנ"ל וספר "קרית ארבע" ביאור על קריאת

[חיס]

נעתק כולו ב"ה